Att כתב:
דניאל כתב:
נראה שהעונה שעברה של רנדל היא outlier, וגם אז הם עפו בסיסו הראשון בפלייאוף שזה המקום הכי גרוע לקבוצת NBA להיות בו.
השנה די ברור שהם בדרך לשום מקום. יש להם שחקן מוביל אחד לא צעיר (רנדל) ושחקן צעיר נחמד אחד שאני מסכים עם מי שהגדיר את התקרה שלו כסף אולסטאר. כמעט לכל הקבוצות בליגה יש שלד יותר מבטיח. ואני לא מדבר על הקבוצות המובילות אלא כל מי שבאמצע או בתחתית - או שחקן מוביל בכיר יותר מרנדל (לדוג' טריי יאנג, למלו בול, ברדלי ביל, טאונס, שג"א, דז'ונטה מאריי, סבוניס, אינגרם) - בכיר מבחינתי זה שחקן שיכול להיות אולסטאר לכמה שנים עכשיו, או שחקן צעיר מבטיח יותר מבארט (קניגהאם, אדווארדס, הליברטון). מי שלא (אורלנדו, יוסטון) נמצא בתחתית של התחתית ונפטרה מהשחקנים הבכירים שלה כדי להבנות מהדראפט.
לסגל הנוכחי של הניקס אין שום עתיד. בארט ורנדל לא רק שלא מספיק בכירים הם גם בטיימליין אחר לגמרי. אני לא יודע אם עדיף להבנות דרך הדראפט או דרך הפרי אייג'נס. מצד אחד (של בנייה דרך הדראפט), בניו יורק יש יותר לחץ ופחות סבלנות לפתח שחקנים (לגבי השיקול של היכולת לבחור, גם פילי נפלה במלא בחירות אבל היו לה כל כך הרבה שהיא פגעה עם אמבייד). מצד שני (של הפרי אייג'נסי) אני לא רואה איזה פרי אייג'נט בלבל של דוראנט או קאווי בשנים הקרובות. מה שבטוח זה שהאסטרטגיה של win now עם סגל לא מספיק חזק, עם אוסף של שחקנים שלא מספיק בכירים ובטיימליין שונה - זה מתכון בטוח להמשך דשדוש למשך כמה שנים
סיכום נהדר.
יש שני דברים שאני לא לגמרי מסכים איתם. אחד זו התקרה של בארט שהיא בעיניי מעט יותר גבוהה (אם כי בהחלט יכול להיות שאתם צודקים) והדבר השני הוא שלכאורה צריך להחליט בין לבנות דרך הדראפט או לבנות דרך פרי אייג'נסי. אם חושבים על פרי אג'יינטס בכירים, לא צריך להחליט שום דבר כי הם לא באים אחד על חשבון השני. בשני המקרים, מפנים מקום בקאפ ומקווים לטוב.
למעשה, אם בוחרים היטב בדראפט ומסתמן גרעין חזק, אז יש ה-ר-ב-ה יותר סיכוי למשוך שחקנים חופשיים בדרג בכיר (כפי שקרה לנטס).
אשמח להבין על מה מדובר ב"בוחרים היטב בדראפט ומסתמן גרעין חזק" לגבי הנטס.
אלה השחקנים שברוקלין נטס בחרו בדראפט מ2015 ועד היום (התחלתי בשנה זו כי ב2014 הם לא בחרו בכלל, וזה מדגם מספיק גדול): פט קונאטון, כריס מקולוך, מרקוס פייג', סשה וזנקוב, קייל קוזמה, ג'ארט אלן, חמידו דיאלו, רודיונס קורוכס, ג'נאן מוסא, ניק קלקסטון, מפיונדו קבאנלה, ניקיל אלכסנדר-ווקר, ג'יי סקראב, סאדיק ביי, קמרון תומאס, קסלר אדוארדס, מרקוס זגרובסקי, רייקואן גריי.
חוץ מג'ארט אלן, השחקנים היותר טובים ברשימה הלא-מאד מרשימה הזאת, בכלל לא שיחקו בנטס. קוזמה שהוא הבחירה הטובה מכולם הועבר מיד אחרי בחירתו בטרייד ללייקרס, קונאטון שהפך לשחקן רוטציה לגיטימי בליגה הועבר לפורטלנד, סאדיק ביי עם פוטנציאל חביב הועבר לדטרויט, אפילו אלכסנדר-ווקר לא שיחק דקה בנטס. רוב האחרים מחוץ לליגה או בג'יליג. קלקסטון שחקן רוטציה, אבל אני לא ממש רואה איך הוא עזר לסיכוי ה-ר-ב-ה יותר גבוה להביא כוכבים לנטס. נשארנו עם קמרון תומאס וקסלר אדוארס שהם רוקים.
בקיצור, על מה בדיוק התבססה הטענה? אם אפשר עובדות ולא להיעלב מעצם זה ששאלו אותך שאלה על דעה מאד נחרצת שהבעת.
למעשה, אם יש דוגמה למועדון שנבנה על הכל חוץ מהדראפט, זה הנטס. הם גם בוחרים מאד נמוך בדרך כלל (מ2011 ועד 2021 הבחירה הכי גבוהה שלהם היתה 17, והיו להם רק 2 בחירות בעשירייה השנייה בכל התקופה הארוכה הזו), וגם לא עושים את זה טוב במיוחד כמו שהרשימה מוכיחה. למעשה משנת 2000 והבחירה בקניון מרטין (עד שהם בחרו ראשונים, נפלו על דראפט מזעזע והוציאו שחקן סביר), האולסטאר היחיד שהנטס בחרו היה ברוק לופז.