סל ניוז

אכן.

אני חושב שהארדן ליד דוראנט ו-ווסטברוק לא היה הופך לסקורר שהוא הפך להיות, ובוודאי לא לmvp שהוא הפך להיות. אין לי ספק שהשנים שלו ככוכב ראשי פיתחו אותו כשחקן מול מצב של תחרות על מעמד עם שני כוכבי-על אחרים שגם הם סקוררים של קו אחורי (מה שדוראנט היה באופן מובהק יותר בשנים הראשונות, ולכן הארדן גם עלה מהספסל).

ברור שהכשרון של הארדן היה שם, זה לא בא מואקום. עד כמה היתה מודעות לפוטנציאל שלו להפוך לmvp? לדעתי לא גבוהה. הרי פרסטי, אחד מהגורואים הגדולים של הבנייה מחדש, שהכיר אותו הכי מקרוב, העדיף לשחרר אותו.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

לא חייבים להסתכל רק על "פיתוח התקפי"
האם אנחנו מסכימים שכעת אנדרו וויגינס הוא "שחקן יותר שלם" מאשר שהיה במינסוטה?
האם אנחנו מסכימים ששחקן כמו פטריק בברלי תורם למינסוטה (ולשחקניה גם כאינדיווידואליים - מה שיתרום להם גם בתקופה שאחריו) מעצם היותו שם כוטרן/מוטיבטור/"מניפולטור הגנתי"?

בסוף גם אם לשחקן יש על הנייר יכולות לשמור (או למסור) והוא לא מרבה להשתמש בהן בקבוצה מסוימת (בין היתר כי אולי לא ממש דורשים ממנו זאת), ובאחרת פתאום זה סטנדרט והוא "חייב ליישר קו" - זה פיתוח, גם אם לא של סקילס כדורסל נטו, אלא של מוטיבציה/נחישות/מנהיגות/חוסר אנוכיות/"הבנת משחק" וכו'

השחקנים הצעירים של הספרס זה הרי משהו מדהים
בעונה הראשונה כמעט תמיד יש ייבוש יחסי, ואנחנו רואים למה הגיעו היום:
דז'ונטה מארי, 8.5 דקות למשחק בעונת הרוקי
דרק וויט, 8 דקות למשחק בעונת הרוקי
לוני ווקר, 7 דקות למשחק בעונת הרוקי
והחריג שבחבורה - קלדון ג'ונסון, עם 17 דקות מלאות למשחק בעונת הרוקי

עכשיו אני לא חושב שסביר לטעון שכל השחקנים הללו היו מעולים כבר מ-day1, ואיכשהו בסן-אנטוניו החליטו להחביא אותם בהתחלה...
סביר שיש שם איזה "מנגנון סדור" לשילוב שחקנים סופר הדרגתי (לעומת קבוצות אחרות), וגם אם אנחנו לא יודעים בדיוק מהו - הרי שזה עובד
אני משוכנע שבקבוצה ממוצעת אחרת - לפחות חלק מהשמות הנ"ל (ואצל הספרס אפשר גם ללכת אחורה עוד ועוד הרי) היו הרבה פחות טובים ממה שהם היום, ואולי אפילו על סף היפלטות מהליגה

האם לצורך העניין אבדיה היה מסיים 3-4 חוזים בספרס טוב יותר ממה שיסיים בוושינגטון?
אני מאמין שכמעט בטוח שכן

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

אז דקות משחק הן לא חשובות לפיתוח המקצועי?
כי הדוגמה של הספרס לגמרי הולכת לשם
ומחזקת בדיוק את מה שאני טוען..

לא טענתי שדקות לא חשובות
ודקות לא נמדדות רק בשנה הראשונה (או רק בליגת ה-NBA, יש גם קבוצת בת)

אני טוען שהקבוצה/מערכת בה השחקן נמצא היא סופר קריטית, וזה מכיל גם את הסיכוי לקבל בה דקות כאחד הפרמטרים (אבל ודאי שלא היחיד, ואפילו תלוי איזה דקות, האם בגארבג' או בפלייאוף וכו')
הספרס הרי גם היו "מערכת מנצחת" עד השנים האחרונות, כמדומני כמעט תמיד עם "חדר הלבשה" חיובי, מאמן סמכותי שכולם (כמעט) הולכים אחריו עם משנה מקצועית אחידה וכו' וכו'
אגב, זה קצת נסיבתי, אבל האם העובדה שדרוזן, אחרי כל כך הרבה שנים (לא רעות לכשלעצמן), פתאום החל למסור יותר אסיסטים, להיות יותר יעיל (כדוגמא - באחוזים לשתי נקודות - שלוש העונות האחרונות שלו, כולל הנוכחית - הן הטובות שלו בקריירה) וכו' - זה גם לא קשור אולי להשפעה הקבוצתית מפופ ושות'?
ממש לא הייתי פוסל זאת

הארדן למשל באוקלהומה לא היה לומד ככה להפעיל גבוהים (כי המספר שם הרי לא היה מבוסס על "בין שניים" שלו), להיחלץ משמירות כפולות, לסחוט עבירות בכזו אומנות - כפי שעשה בשנים האחרונות
פשוט כי לא היה לו צורך בכך

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

גם כאן, דמאר דרוזן הוא דוגמה מצוינת להשפעה היחסית מעטה שיש לקבוצות על ההתפתחות של שחקן. הוא אכן התפתח בספרס אבל הוא התפתח גם בטורונטו. למעשה, גרף ההתקדמות שלו בטורונטו הוא אחד המרשימים שראיתי - הוא הפך את עצמו משחקן אתלטי די RAW, שנחשב למעין פרויקט, לאחד מהשחקנים הטובים במזרח. הוא פשוט עובד קשה מאוד מאוד מאוד על המשחק שלו.

* אגב, טרנס רוס לא בהכרח פחות מוכשר ועבר דרך אותה מערכת בטורונטו.
יש אלמנט משמעותי של אופי, אהבה למשחק ומוסר עבודה..

אז למה כל כך מודאגים מהדקות של אבדיה?
הרי הוא קיבל מספר דקות מכובד מאוד בשנתיים האלו
והתקדם אמנם אבל באופן מתון (ולא מספיק משמעותי בעיניי, בייחוד בקליעה לשלוש).

הכי הרבה, יקבל פחות דקות ויתקדם דרך אימונים אישיים או משחק בג'י-ליג, א-לה הספרס.

מה שמעניין בסופו של דבר זה מה השחקן מסוגל לעשות.
אם אבדיה יהיה מספיק טוב, הוא ישחק.
לא משנה אם זה בוושינגטון או בקבוצה אחרת.

כמות הפספוסים שיש בליגה, שחקנים שהיו יכולים להיות משמעותיים אבל לא קיבלו הזדמנות מספקת, היא מעטה.
רואים את זה גם בכל מיני פרויקטי שיקום למיניהם של שחקנים כמו בנדר או מודיאיי, שנבחרו גבוה, קיבלו הזדמנויות במספר קבוצות ולא התרוממו. או במלים אחרות, שים בספרס את בנדר והפרויקט הזה לא יגיע רחוק.
צריך גם לבחור היטב...

בנוגע לאבדיה, זה מאוד פשוט.
הוא יקלע היטב לשלוש - הוא ישחק.

במערכת המתאימה, עם המאמן המתאים, גם היכולות האחרות שלו (שכבר קיימות) יבואו לידי ביטוי,
אבל כל עוד הוא כמעט ולא מסוגל לחדור שמאלה, האפסייד שלו כיוצר מכדרור הוא מוגבל.

הוא צריך לעבוד גם על זה וגם על זה בקיץ.
לרוב, בתקופה הזו הקפיצות המשמעותיות ביכולת מתרחשות.

אז עובדה שיוסטון עטו על המציאה ובנו את כל הפרנצ'ייז סביבו, למרות שהוא היה סך הכל השחקן השלישי בחשיבותו באוקלהומה.
כנראה שזה לא היה עד כדי כך מופרך.

האם כשדרוזן היה בטורונטו (שסיימה עונות סדירות במקומות גבוהים יותר מהבולס כעת) היו כאלו שחשבו שהוא "אחד מהשחקנים הטובים במזרח"?
אני מזכיר שעד לפני איזה חודש-חודשיים, הוא אפילו נחשב לאיזה מועמד סביר ל-MVP, ובוודאי לחמישיית העונה הראשונה.
היות שהוא כבר מתקרב לגיל 33, הייתי מייחס חלק מאותו השיפור גם לשינוי הקבוצות שלו, וה"ספיגה" שלו ממערכת נוספת (לא שהמערכת הראשונה בה היה לא הייתה "מנצחת" בפני עצמה)

הבעיה האחרונה של אבדיה היא הדקות שהוא מקבל
אני טוען אבל (וזאת גם טענתי מיד בסיום הדראפט, כאשר לא מעט חשבו שהוא הגיע לקבוצה מתאימה סך הכל) שמצד אחד זאת קבוצה ללא אופק להיות אפילו קבוצה ממוצעת פלוס בליגה (כך שלא שהוא יצבור ניסיון פלייאוף ו/או מנטליות והרגלים של מועדון מצליח), ומנגד זאת גם לא קבוצה באיזה טנקינג פסיכי - שתיתן לו (ולעוד כמה "שכמותו") את כל הבמה סטייל אוקלהומה, ויהיה מה שיהיה בדרך לעוד בחירת דראפט גבוהה...
ביחס לשיפור של שחקנים אחרים בין שנה ראשונה לשנייה - מצבו לא טוב, ולמעשה ראינו זאת בוושינגטון גם אצל האצ'ימורה, ואף מבראיינט היה ניתן לצפות ליותר בשלב הזה (אם כי הוא עבר פציעה קשה), כשחקן שסיים את עונתו השנייה בליגה (אחרי שדי יובש בראשונה בלייקרס עם כ-70 דקות משחק בכל העונה) עם ממוצעים של 10.5 נקודות ב-69% לשתיים, לצד 6.3 ריבאונדים - וכל זה ב-20 דקות למשחק.
איפה הם ואיפה השחקנים שמגיעים "משום מקום" לרמה גבוהה מאוד לקראת סוף חוזה הרוקי שלהם - במיאמי, טורונטו, הספרס וכו'...

אתה בטוח שבנדר בספרס לא נשאר שחקן NBA לקריירה סבירה?
אני לא

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

בנדר בספרס לא היה יוצא כלום כי גם שחקן טוב ממנו אבל דומה, לוקה סמניץ' לא יצא טוב

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

כן, ברור


* ודרוזן כאמור המשיך להשתפר

לא יודע מה להגיד לך.
אם אתה מצפה ליותר מברייאנט, שחקן שצריך להודות על כך שהוא מקבל דקות בליגה, אז אנחנו כנראה רחוקים מדי מכדי להסכים על משהו.

בחירות הדראפט של וושינגטון, כמו הרוב המוחלט של המהלכים שלהם, הן לא בחירות טובות. מעט מאוד אפסייד יש לכל הסיפור.

ו3 משחקים אחרי הוא דפק שני משחקים של 15 ו18 נק' ב33 ו22 אחוז מהשדה בהתאמה, מה הנקודה שלך?
אני באמת לא מבין איך אפשר לטעון שהארדן היה מפתח את סט היכולות האלו ולוקח את סוג הזריקות האלו כשהוא משחק ליד ווסטברוק ודוראנט.

אין קשר למה שאני מצפה
אני מראה פה "מוטיב חוזר" ששחקנים של וושינגטון נראים לא רע (ומעלה) בעונתם הראשונה בליגה (או הכמעט ראשונה במקרה של בראיינט), ומאז - אמנם במדגם הדי קטן הזה - לא מצליחים להתקדם עוד.
אפשר יהיה להוסיף את קיספרט עוד שנה-שנתיים (במקביל למעקב שמן הסתם נעשה אחרי אבדיה...), ולראות האם גאפורד יהפוך לסנטר יותר בכיר ממה שהוא למשל.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

מה בדיוק אתה מדמיין שבראיינט או קיספרט היו עושים במדי הספרס?

הרבה שחקנים נראים "לא רע" כשנותנים להם דקות אבל המטרה של קבוצות שבוחרות בדראפט היא לא לקחת שחקנים "לא רעים" ולהפוך אותם לסתם בינוניים אלא להפוך שחקנים עם פוטנציאל גדול לכוכבים.

עובדתית, הספרס (ולא רק הם מן הסתם) במשך לא מעט שנים הופכים בחירות אמצע-סוף סיבוב ראשון לשחקנים טובים מאוד בליגה.
זה מן הסתם יכול להיות צירוף של כמה נסיבות:
1. הם מצאו "שיטה" לבחור באופן מופתי ושיטתי שחקנים ששאר הקבוצות מפספסים את הפוטנציאל העתידי שלהם.
2. הם בוחרים לא בהכרח "חומרי גלם" טובים יותר מאשר בקבוצות אחרות, אבל הופכים אותם (וכרגע לא משנה בדיוק איך) תוך כמה שנים לשחקנים ברמה גבוהה במערכת שלהם.
3. מזל...

לדעתי סיבה 2 היא הדומיננטית by far כאן, זה הכל.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

אשמח שתענה על זה
לאיפה אתה חושב שהם יכולים היו להגיע?

לחלופין - מרווין באגלי, בוגי קאזינס, טייריק אוונס הם כנראה לא 3 השחקנים הכי מוכשרים ובנויים להצלחה בNBA, אבל העובדה ששלושתם הראו כשרון ובדרך לסיים קריירה עם טעם של אכזבה, אחרי שהעבירו את השנים הראשונות שלהם בקריירה באותו פרנצ'ייז כושל, זו עוד עדות טובה לחשיבות הסביבה בהתפתחות של השחקן.
אני רואה את באגלי עכשיו בדטרויט - יש לו לגמרי את מה שצריך כדי להיות שחקן טוב מאוד בליגה. אני לא יודע אם זה יקרה עכשיו, ואני לא יכול לומר בוודאות שזה היה קורה אם הוא היה נבחר על-ידי מועדון אחר, אבל אנידי בטוח שזה לא היה קורה אם הוא היה נשאר עוד שנתיים בקינגס, ואין ספק מבחינתי שהסיכוי שלו להפוך לאול-סטאר או כמעט אול-סטאר היה גבוה יותר אם היה נבחר על-ידי קבוצה עם מערכת מוצלחת יותר.

למרות שאני מסכים איתך שמערכת בריאה היא תנאי חשוב להתפתחות של שחקן (וזו אמת אוניברסלית לגבי כל תחום עיסוק, לא רק כדורסל. ככלל, כולם טובים יותר במערכת טובה יותר), וברור שלשחקן נתון יש סיכוי הרבה יותר טוב להצליח בספרס מאשר בקינגס, לא ממש התחברתי לדוגמאות.

שלושת השחקנים שהזכרת הם מאד מוכשרים, לטייריק אולי לא היה סייז מיוחד או משהו שהוא עשה ממש טוב, אבל הוא בהחלט נחשב לשחקן מוכשר. "בנוי להצליח בNBA"? למה לא? מי חשב שהוא לא בנוי להצליח בליגה אחרי עונת הרוקי שלו? בטח שבאגלי וקאזינס הם גבוהים מאד מוכשרים, באגלי ככשרון גולמי זה הרבה מעל הממוצע, ואני לא רואה במה הוא "לא הכי בנוי להצלחה בליגה". בכל אופן להגיד על באגלי שהוא "בדרך לסיים קריירה עם טעם של אכזבה" כשהוא בן 23, בעונה הרביעית בליגה, וכאמור נראה הרבה יותר טוב בדטרויט, זה מוזר בעיניי.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

אני אבהיר את עצמי קצת יותר - הם לא *הכי* מוכשרים בליגה. בדגש על ה'הכי', שלא נאמר כביטוי אלא באופן מילולי - קאזינס מוכשר מאוד, אבל הוא לא אמביד, ויכול להיות שמעבר לכשרון שלו, משהו באופי,במוסר העבודה, ברמה המנטלית היה מונע ממנו להגשים את זה. מאוד יכול להיות שגם במערכת מעולה יכולת לצאת בתחושה שהוא לא מיצה את הפוטנציאל, פשוט כי הוא פחות בנוי להצלחה משזה נראה על הנייר.
כנ"ל טייריק, וגם באגלי שנבחר שני בדראפט שכלל גם את לוקה, טריי יאנג, jjj, הברידג׳סים - אתה רואה מצב שבו הוא מסיים את הקריירה כשחקן טוב מרובם? מי שהאמין בו כבחירה שנייה הולך לא להתאכזב מתוצר הסופי? לי מאוד קשה להאמין, גם אם הוא ייצא שחקן טוב בסוף.

יכול להיות ש3 השחקנים האלו לא היו מגיעים בסופו של דבר למה שחשבנו שהם יכולים להגיע כשרק נכנסו לליגה, ושהם לא היו הופכים לכוכבים הכי גדולים שיש. ועדיין, קשה לי להאמין שזה מקרי שכנראה ששלושתם יסיימו בצורה מאכזבת משהו קריירה שהתחילה בפרנצ׳ייז המחורבן של סקרמנטו.

לא יודע
וגם אני לא יודע לאן הם יגיעו כעת...

אם אני חושב על קלעים די חד מימדיים, אז דני גרין גם כן די "הפציע בספרס משום מקום" (נבחר 46 על ידי קליבלנד, שיחק 116 דקות בכל עונתו הראשונה בליגה), ופתאום שנתיים אחר כך הוא קולע 9 נקודות עם 44% לשלוש בסן-אנטוניו, ומאז פחות או יותר כבר עשור הוא שחקן משלים של 25-30 בקבוצות צמרת, שזו קריירה מדהימה בסופו של דבר.
אז לאן קורי קיספרט (רזומה יותר טוב כקלעי, אותו גובה) היה יכול היפותטית להגיע שם? לא בטוח שלא גבוה יחסית

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

- קאזינס התפתח בסדר גמור בסקרמנטו והיה סנטר מוביל.
הוא פשוט שיחק "לבד", עם סגל חלש מאוד סביבו ולכן לא הגיע להישגים, בדומה לרבים וטובים אחרים (סתם לדוגמה AD).
לאחר מכן, הוא נפצע.
- סקרמנטו ויתרו מוקדם מדי על באגלי אבל הוא הראה ניצוצות גם שם. מה שכן, אני לא מבין את הטענה. האם אתה חושב שבאגלי השתפר בדטרויט?! האם האימונים הספורים שעבר הם שהקפיצו את היכולת שלו? לא... הוא פשוט זוכה לדקות משחק ויש לו מאמן טוב יותר... כאמור, במערכות שונות מדובר יותר על ביטוי של יכולות ולא על פיתוח יכולות.

בהתחשב בכך שהכרטיס של דני גרין הוא הגנתי בכלל, זו השוואה מוזרה מאוד.

בכל מקרה, קיספרט יכול עדיין להתפתח לקלעי חד-מימדי בליגה, אבל זה לא יעזור לוושינגטון באופן מיוחד.

אני לא חושב שבאגלי השתפר בדטרויט, אבל אני חושב שהחודש הזה שם מראה שכן יש לו כשרון, ואני מאמין שהמעבר לדטרויט יכול להיות המפתח לשיפור עתידי אצלו ולסיבוב של הקריירה בכיוון הנכון.