Att כתב:
stavs כתב:
Att כתב:
stavs כתב:
אוקיי, אז נשים שנייה בצד את קאזינס, למרות שאני לא חושב שהסיבה היחידה שהוא לא נחשב לכוכב על היא הפציעות שלו (ואם היה הסנטר הטוב בעולם למשך שנתיים, זה בעיקר בגלל שאלו היו מהשנים הכי חלשות בהיסטוריה של העמדה), יכול להיות שאני מחמיר איתו.
העובדה היא ששחקנים כמעט ולא עושים התקדמות בסקרמנטו, ועושים המון התקדמות בקבוצות כמו סאן אנטוניו, טורונטו ואחרות, ההימצאות של שחקן בפרנצ'ייז הנכון בהחלט יכולה לשנות את מסלול הקריירה שלו, כנ"ל לגבי כמות הדקות וטיב ההזדמנויות שהוא מקבל. אלו דברים שיהיה בלתי אפשרי להוכיח, אבל הם די קונצנזוס אצל כל מי שבאמת מתעסק בכדורסל שממש מוזר לי להיות משוכנע לחלוטין שזה לא נכון.
זה שמדובר בקונצנזוס ממש לא אומר שזה נכון (פעם הקונצנזוס היה שקבוצות לא יכולות להתבסס על שלשות ולהצליח)
והדוגמאות שלך לא עוזרות לך להוכיח את הטענה שלך אלא להיפך..
איך הן מוכיחות את ההפך? איך מישהו מהשחקנים האלו מוכיח שאין קשר בין הסביבה של השחקן לבין איך שהוא התקדם? מה בבאגלי או טייריק אוונס מוכיח שהבחירה שלהם בידי סקרמנטו לא פגעה להם אפילו קצת בקריירה.
איך אתה מוכיח שהמחסור של דקות שx קיבל בקריירה בשנים הראשונות הן לא הסיבה שהוא נפלט מהליגה?
אתה אומר שאף פעם כשרון לא מתפספס, אבל אין לך שום דרך לדעת מה יכול היה לצאת משחקנים שלא קיבלו מספיק הזדמנויות. אתה בעצם לא יכול להוכיח בשום אופן את הטענות שלך, אבל מתייחס אליהן כאל אמת אבסולוטית.
התייחסתי לדוגמאות של דהרוזן ושל קאזינס..
מבחינתי, אתה זה שצריך להוכיח את הטענה שלך.
למה אתה חושב שזהות הקבוצה היא קריטית לפיתוח השחקן ולא הבחירה?
כמה שחקנים אתה מכיר שלא התפתחו בצורה יפה בקבוצה אחת, עברו לקבוצה אחרת ופיתחו *יכולות* שלא היו להם?
הרי ברור שבאגלי לא פיתח יכולות בדטרויט. פשוט נותנים לו דקות והוא מראה את מה שיש לו..
דהרוזן, כאמור, היה אחד השחקנים הכי משתפרים בליגה גם בשנותיו בטורונטו (פחות או יותר באותה תקופה שבה טרנס רוס לא עשה שם את ההתקדמות שציפו ממנו) ולא בתקופת יוג'ירי העליזה שבה המערכת מתוקתקת אלא בתקופה החשוכה של קולאנג'לו..
קאזינס התפתח להיות אולי הסנטר הטוב בליגה בסקרמנטו..
הארדן הגיע ליוסטון (בגיל צעיר) כבר עם יכולות גבוהות מאוד שהפכו אותו מיידית לאחד הסקוררים הטובים בליגה..
טייריק אוונס קיבל לא מעט הזדמנויות לאחר מכן. למה הוא לא התפתח במדי הפליקנס?
למה בנדר לא הצליח בליגה? או מודיאיי?
דרוזן התפתח והשתפר המווווון בסאן אנטוניו, מאוד הגיוני שהמערכת שם עזרה לו להתפתח כשחקן, אבל גם אם את כל ההתקדמות שלו ואת כל ההרגלים שלו הוא רכש בטורונטו, זה לא מוכיח בשום אופן את ההפך ממה שאני טוען, במקרה הכי קיצוני זו דוגמא לשחקן שהצליח להשתפר במערכת גרועה, במקרה הספציפי הזה גם זה לא.
קאזינס לדעתי ממש לא מיצה את הפוטנציאל שלו, אבל כבר אמרתי שאני מוכן להניח לזה ולהגיד שהוא לא דוגמא.
הארדן היה שחקן וסקורר מאוד מוכשר בת'אנדר, הוא הפך לשחקן התקפה מדהים ורכז יוצא מן הכלל ביוסטון, זו דוגמא מצוינת לשחקן שהסיטואציה, זה ששמו את הכדור בידיים שלו ונתנו לו את המפתח לכל משחק ההתקפה, עזרו לו להתפתח המון בכל מיני פנים של המשחק. תודה שהצעת לי אותו כדוגמא, הוא מוכיח מצוין את הטענה שלי.
באגלי לא פיתח יכולות בדטרויט, אני כתבתי בפירוש שזה לא מה שאני אומר, אבל אתה בוחר בדמגוגיה, אז בסדר. אני טוען שמבאגלי לא היה יוצא כלום אילו היה נשאר בסקרמנטו, הוא היה ממשיך לדרוך במקום. עכשיו, כשהוא יצא משם, יש סיכוי שהוא עוד ישתפר, יסגל הרגלים בריאים יותר, ישפר את הגישה ויהיה שחקן טוב יותר.
בנוגע לטייריק - אני באמת באמת חושב שהשנים ה
ראשונות בליגה הן קריטיות להתפתחות של השחקן. הרגלים זה דבר שהרבה יותר קשה לשנות ככל שהזמן עובר, גישה למשחק כנ"ל וגם יכולות מסוימות. אני לא יכול להוכיח שום דבר בנוגע למה היה קורה עם טייריק אם הוא לא היה נבחר על ידי הקינגס, אבל אני ממש מאמין שהוא יכול היה להשתפר מאז עונת הרוקי במקום ללכת אחורה. מי שעקב קצת אחריו ראה שחקן שעושה המון דברים, אבל שיש לו הרגלים רעים ודברים שליליים שהוא נוטה לעשות, ואלו רק הלכו וגברו עם השנים, במקום לפחות. אין מצב שזה קורה אצל פופ או אצל יוג'ירי.
בנדר לא הצליח כי הוא לא היה שחקן כדורסל מספיק טוב, מה הקשר? כנ"ל מודיאיי. נתת דוגמאות לשני כשרונות לא מוצלחים שנבחרו על-ידי מערכות שתפקדו גרוע עד בינוני, וראה זה פלא, לא יצא מהם כלום, אבל מה זה מוכיח?
קריס מידלטון התחיל את הקריירה בדטרויט בתקופה חשוכה מאוד שם, ולא היה מסוגל ליצור לעצמו חצי ממה שהוא מסוגל היום. מאז המעבר לבאקס (בשלב מוקדם מאוד של הקריירה) הוא הפך לשחקן אחר לגמרי, זה פשוט ברור כשמש שהוא השתפר שם מאוד. דינווידי בנטס הוא מקרה דומה.
אייטון היה נראה שחקן שדורך במקום, קטלו אותו גם כאן המון על ההגנה שלו. אני מזמין אותך לשמוע ראיונות שלו מהעונה שעברה ולראות איך הוא מדבר על כריס פול וכמה שהוא שינה אותו כשחקן. פול ומונטי וויליאמס באופן כללי עשו שינוי מאוד גדול בסביבה הארגונית בפיניקס ובסאנס כמערכת. יש גבול כמה קרדיט אפשר לתת להם על השיפור של בוקר, ברידג'ס ואייטון, אבל א. הם בעצמם לא מפסיקים לעשות את זה, ב. צריך ממש לטמון את הראש בחול בכדי לא להכיר בזה שחלק מהקרדיט מגיע להם.