הוקיץ' כתב:
shmueliki כתב:
בסוף אלו טיעונים מעגליים שאי אפשר לסתור, כי אחרי ריצת פלייאוף שנגמרת באליפות - כוכבים לא אחת "עולים למדרגה" מעל מעמדם האמיתי בליגה (יהא אשר יהא, ויימדד אשר יימדד), ואז "הטיעון" מכוסה.
שנזכיר שלפני שנתיים לכאורה אנתוני דיוויס הוזכר כאחד השחקנים הטובים בליגה? כלומר חיזוק לתזת "צריך כינור שני דומיננטי מאוד בקבוצה אלופה" (והוא אכן היה מדהים בריצת האליפות, שלא יובן אחרת). מה בדיוק הוא עשה אחרי או לפני אותה עונה כדי שנחשיב אותו כאחד מהשחקנים הטובים בליגה (בטח ובטח בדיעבד כעת).
כנ"ל קיירי בגמר עם השלשה וכו'. אם הוא כזה תותח על, לא היינו מצפים לאיזה הישג מאז?
רוצה לומר, בפרט השנה כאשר נראה שלא מעט קבוצות יכולות להגיע לגמר הליגה - אליפות "מפתיעה" (על פי תזת הסופרסטארים והכוכבים) תהפוך ללא מפתיעה בן רגע, כי אז טייטום-בראון, בוקר-פול, באטלר-אדביו יעלו בן רגע למדרגה גבוהה מאוד (ואולי אף העליונה), ואז שוב חזרנו לנקודת המוצא והטיעון תקף.
ממש לא.
דייוויס וקיירי אמנם זכו באליפויות והם אכן שחקנים מעולים, אבל הם מעולם לא היו סופרסטארים, קרי, כאלה שיכולים לסחוב על הגב קונטנדרית כאלפא דוגס. ספציפית לגבי דייויס היו כאלה שהאמינו שכן, אני לא חשבתי ככה ועדיין לא חושב ככה.
לעומת זאת יש שחקנים שטרם זכו באליפויות או אפילו הגיעו לגמר ליגה, אבל אין לאף אחד ספק שהם כאלה - אמביד, יוקיץ', לוקה.
לפי הטענה שלך היינו אמורים לקום בבוקר שאחרי גמר 2004 לעולם בו צ'ונסי בילאפס וריצ'ארד המילטון הם כוכבי על. בפועל אף אחד לא תפס אותם ככאלה גם אחרי האליפות.
בקיצור, אני ממש לא רואה פה מעגליות.
אני די מסכים איתך - רוב הסופרסטארים הם כאלו עוד לפני האליפות - נוביציקי, דאנקן, לברון, רובינסון, שאק, קובי, וויד (לדעתי גם דיוויס ואולי סטף).
כמו כן, לא חסרות דוגמאות על שחקנים שלא זכו מעולם באליפות ונחשבים כוכבי על - בארקלי, מאלון, יואינג, הארדן וכו'.
זה שלעיתים רחוקות אליפות חותמת על שחקן אחר כסופרסטאר (למשל תומפסון) לא אומר שהמעגליות קיימת תמיד. אבל זה כן אומר שיש גרעין של אמת בדבריו של הכהן היקר.
אצלנו, הדתיים, קוראים לזה "אלו ואלו דברי אלוקים חיים"