סל ניוז

3. קאווי לאונרד (סן אנטוניו, 26, 2 מ', שלישי בשנתיים האחרונות)
וכאן אנחנו כבר נכנסים למחוזות של הסופרסטארים הגדולים ביותר בנ.ב.א. קאווי מפסיד לדוראנט ולברון בנקודות כאן, ממש לא בנוק-אאוט. ההגנה שלו טובה יותר משל שניהם (משל דוראנט במעט) וההתקפה כמעט באותה רמה. כל שנה הוא רק משפר עוד ועוד אספקטים, ומה שהוא עשה השנה היה פשוט מפעים. הוא לקח קבוצה בלי פוינט גארד נורמלי, בלי סקנד גארד שיודע ליצור, ועם צמד גבוהים מזדקן. קבוצה שאם לא היה בה את קאווי ואת פופ, היתה שווה לדעתי 35 נצחונות במערב במקרה הטוב, והוא עשה איתה 61 נצחונות ופלייאוף קליל עד אותה פציעה. קאווי לאונרד שווה 20 נצחונות לפחות לבדו, זה עד כדי כך פשוט (שאר ההפרש מכוסה על ידי פופ). ידי התמנון והאינטליגנציה המדהימה בהגנה היו אצלו מההתחלה, ועדיין שם במלוא הכוח, אבל הוא כמעט באנקר כשהכדור בידיים שלו. הכדרור והעלייה שלו מהטופ אוף דה קי, הוא אולי המהלך הכי בלתי עציר בליגה, והוא עשה אותו השנה אלף פעם (בעצם בדקתי, 184 פעם, אותם הוא קלע ביותר מ 50%) ובשנתיים האחרונות הוא גם אחד מקלעי השלשות הטובים בעולם. במה הוא יכול להשתפר עוד? רק ביכולת המסירה, במיוחד בשביל מישהו עם USAGE כל כך גבוה (31%, שמיני בליגה) אבל גם כך הוא מראה ניצוצות גם כמנהל משחק, במיוחד בשיטה של פופ.
אבל אפרופו השיטה של פופ, אין ספק שהיא השתנתה עם מעמד הכוכבות של קאווי. עדיין יש שם המון חסימות וחסימות מדורגות, אבל אני בספק אם בעשרים השנים האחרונות היה שחקן עם USAGE כל כך גבוה בסן אנטוניו. הקבוצה משחקת כדורסל יעיל, אבל בהחלט פחות יפה מאשר באליפות האחרונה שלהם למשל. קאווי עצמו הוא בעיניי שחקן אטרקטיבי מאד, אבל יש גבול לאטרקטיביות כשהכדור תמיד מתחיל והרבה פעמים גם מסיים אצלך. מצד שני, אי אפשר להתווכח עם תוצאות, אני מניח. והשנה? האם הקסם ייגמר? פארקר, ג'ינובילי, גאסול ואלדרידג' הזדקנו בעוד שנה. ההחתמה של גיי אמנם מרשימה, ותאפשר ללאונרד לנוח קצת יותר בהתקפה, אבל על הנייר בלעדיו, זאת עדיין קבוצה של 35 נצחונות. המזל של הספרס? יש לה את קאווי, וזה ייגמר לא לפני הסיבוב השני לפחות, שוב.
25.5 נק', 5.8 ריב', 3.5 אס', 1.8 חטיפות, 49% כמעט מהשדה, ו-38% מהשלוש (2 שלשות למשחק)

יובל, אשמח לשמוע את דעתך. אני מאמין שכדורסל הוא המשחק שבו לשחקן בודד יש את ההשפעה הכי גדולה. זה מעלה את החשיבות של הכוכבים הגדולים ביותר. הטענה שלי היא שאם תיקח 2 קבוצות עם סך כישרון דומה (אם תוכל איכשהו למדוד את זה), אבל באחת מהן הכישרון מחולק באופן יחסי דומה. אין פער גודול בין השחקנים, ואילו בשניה יש שחקן אחד שהוא מרכז הקבוצה והשחקן החמישי הוא רול פלייר מזדמן, אז העדיפות תהיה של הקבוצה עם הכוכב הגדול ולא של זאת המאוזנת ובעיני גם בצורה ברורה. אתה מאמין שליוטה יש סיכוי טוב לקחת אליפות? מי הקבוצה שהיית מהמר עליה?

יויה דיבר על חשיבות זהה של השחקנים הנוספים לא פחות מסופרסטארים ומשם התפתח דיון בהובלתך על הגדרות סופרסטארים שלא קיימות וטיעונים מעגליים.
בוודאי ששחקן אחד לא מספיק, גם בכדורסל. יוקיץ' לא ייקח את דנבר לאליפות בסגל הנוכחי, אבל יוקיץ' הוביל אסופת שחקנים שלמעט גורדון ואולי בארטון אין לאף אחד מהם קייס לחמישיה בקבוצת פלייאוף למקום השישי במערב. זה לא מאנו א מאנו עדיין וגם לשאר הקבוצה יש חשיבות (וגם לאיש שעומד על הקווים, או במקרה של סטיב נאש, כנראה מדובר באיש המתהלך על הקווים כצופה ללא השפעה שניתן לראות על המשחק). אבל הבסיס, ההתחלה היא בכוכב של הקבוצה. אין לך אחד כזה מאותה חבורה מובחרת, הסיכויים שלך לקחת אליפות מועטים ואתה צריך משהו באמת מיוחד (סטייל דטרויט או ספארס 2014) כדי להתגבר על החיסרון הזה.

עוד פעם, אף אחד לא מתווכח עם הטענה האוונגרדית שככל שיש לך יותר שחקנים טובים בכדורסל, סיכוייך להצליח גבוהים יותר. כמו כן נראה כי מי שקולעת יותר נקודות מיריבתה במשחק, מנצחת.

אבל המציאות מראה שהיא הרבה יותר מורכבת (וטוב מאוד שכך), ולפעמים המרכוס סמארטים, בברלים, ודריימונדים של העולם - הם אלו שעושים את ההבדל הגדול, ודווקא כשהם לצד שחקנים מאוד מוכשרים (ע"ע גולדן סטייט העונה ללא גרין - האם לא נגדיר שהוא by far השחקן הכי חשוב שם?).

שמואלקי, אני עדיין חושב שהשחקן הכי חשוב אצל גולדן סטייט זה סטפ קארי ולא דריימונד גרין, עם כל המשמעות של גרין לקבוצה.

לגבי פיניקס מול פליקנס כנראה שרק אתה יכול להתווכח מי הקבוצה המוכשרת יותר, ומאחר שזאיון לא ראה דקת כדורסל העונה, אז קל וחומר לא ניתן להזכיר אותו בדיון הזה.

אתה מסכים איתי אבל שאם דריימונד כעת נפצע וגומר את העונה - אין להם סיכוי סביר להגיע לגמר הליגה?
וזה גם אם סטף יחזור לכשירות של 40 דקות נהדרות מחר בבוקר (ולא יהיו פציעות נוספות)

המונח "כישרון" הוא מוטה הרי ליכולות אישיות, בעיקר להתקפה וכו'
כריס פול שחקן מהעילית של הליגה ב"רמת כישרון"?
הטריו של פיניקס יותר "מוכשר" מאשר מקולום-אינגרם-ולנצ'ונואס (שהוא סנטר התקפי סופר מוכשר, לכל הדעות אני מניח)?
דבונטה גראהם (18 נקודות למשחק בעונתו השנייה בליגה!) וג'וש הארט פחות "מוכשרים" מאשר מיילס ברידג'ס וקמרון פיין (שכבר שנים בליגה, ועד לפיניקס לא עשה שום דבר מעניין)?

אני אשאל את אותה שאלה לגבי שני הדברים שהתייחסת אליהם:
האם דריימונד גרין נחשב ככוכב לפני ההצלחות הקבוצתיות, או שבעיקר (שלא לומר אך ורק) בגללן?
כלומר האם היינו מחשיבים אותו ככוכב אילו היה מעביר קריירה שלמה (עד כמה שקשה לדמיין זאת) בקבוצות ממוצעות בליגה? אני בטוח שלא

כנ"ל לגבי השחקנים של פיניקס (שחלקם צעירים, אז הסוגיה פה לוקה בחסר), שכבר שנה שנייה הם חלק ממכונה משומנת בעילית של הליגה.

כי אחרת זה קצת אותה "מעגליות" (וברור שזה שטבעי שזה יהיה המצב בחיים, ובפרט בספורט עם תוצאות מדידות, אין בכך פסול או משהו...)

מז"א לפני ההצלחות?
לדריימונד גרין היה חלק גדול בהצלחות האלו.
אי אפשר לנתק אותן ממנו (אתה בעצמך טענת את זה לפני שנייה)

לא מבין את הטענה גם לגבי פיניקס.

בסופו של דבר בשביל לקחת אליפות בנבא צריך קבוצה מאוד טובה ושחקן שיכול לייצר לעצמו נקודות במצבים שבהם ההתקפה מתפרקת.

הטענה היא שדריימונד גרין "כוכב" (אני לחלוטין מסכים)
אני שואל האם מה שעושה אותו כוכב זה הסקילס המאוד מסוים שלו, או העובדה שאנחנו נותנים לו קרדיט עצום כחלק חשוב בגולדן סטייט של העשור האחרון?

הטענה לגבי פיניקס היא שאם פורטים שחקן מול שחקן - הם לכאורה "סתם קבוצה טובה"
אפילו מול הפלקינס זה ממש לא נוק-אאוט פרסונלי גרידא
הרי הכוכבים של פיניקס הם לא הכי גדולים בליגה (דווין בוקר כ"כינור ראשון" הוא בסדר, אבל נופל מאחרים בסופו של יום)
היום כולנו נגיד למשל שקמרון פיין הוא אחלה רכז מחליף, אבל זה שחקן שהסתובב בין אוקלהומה-שיקאגו-קליבלנד ולא עשה שום דבר מיוחד עד שהגיע תחת חסותו של כריס פול.
סתם לסבר את האוזן - את עונתו האחרונה לפני פיניקס הוא סיים ממוצע של 2.6 אסיסטים ב-20 דקות משחק, ו-30% לשלוש.
להלן קבוצה שהיא "הרבה יותר מסך חלקיה", כוכביה, סופרסטאריה (הלא קיימים).

ואם נחבר שוב ביחד את שתי הסוגיות - רואים פה (מבחינתי, לא חייבים להסכים כמובן) את הכוח של שיטתיות, קבוצתיות, השפעה של וטרנים על צעירים וכו'.
לא יצא לי באופן יחסי לראות הרבה את ג'ורדן פול, אבל כשחקן שנה שלישית מבחירה 28 - אני לגמרי מאמין ש"המועדון בנה אותו", הרבה יותר מאשר שזו הברקת דראפט גולמית מטורפת בפני עצמה.

מוזר אם כך שלוקה ויוקיץ ואמביד לא הצליחו קחת אליפות בנבא או להתקרב לכך.

ראית, ניצחתי. תן כיף.