סל ניוז

בקיצור המציאות היא דבר הרבה יותר מורכב ממודלים חד מימדיים או אפילו תלת ממדיים.
בעניין מיאמי נזכיר שגם סטרוס ווינסנט לא נבחרו בדראפט, זה באמת מרשים, סטרוס הוא הסקנד הפותח כרגע

סן אנטוניו אכן דוגמה מעולה לבנייה מהדראפט, כי זו מערכת סופר-מקצועית והם בוחרים מעולה קונסיסטנטית לאורך שנים (ולא הזיק המזל עם הפציעה של האדמירל ב96'). בדיוק הפוך מסקרמנטו שזה פרודיה על מערכת מקצועית, ולכן שלל הבחירות הגבוהות שלהם מביא אותם לשום מקום. ולפני הקינגס, הפרודיה נכתבה על ידי הקליפרס ששנים בחרו איום ונורא בבחירות הגבוהות שלהם.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

לא רוצה להיכנס לעבר, אבל הספרס לא במקום טוב לטעמי, גם אם הבחירות שלהם קולעים בדו ספרתי. יש להם ערימה של שחקנים נחמדים ואת מארי שהוא סופר נחמד, אבל הם חייבים לפחות 2 כוכבים כדי להפוך את הנחמדות הזאת לקבוצה משמעותית.

_________________
צריך להילחם בפיינל פור כאילו אין שריון ולהילחם בשריון כאילו אין פיינל פור.

גם הסלטיקס דוגמא טובה. מתוך 10 השחקנים המובילים שלהם 7 נבחרו על ידם בדראפט (ועוד 2 היו בקבוצה וחזרו אליה, די נדיר ב-NBA). גם לבחור נכון (הבחירה בטייטום זו ממש גאונות כולל ההחלפה מהמקום ה-1, גם רוב ויליאמס בסוף הסיבוב הראשון זו הברקה) וגם להיות עקביים עם השחקנים שאתה בוחר ולתת להם להם להתפתח (סמארט, גרנט ויליאמס, פריצ'ארד. בעבר גם רוזייר) ולא לרוץ לשלוח אותם בטרייד. מנייסמית' אני עוד מקווה שייצא משהו אבל הוא די נפילה בעיקר כשמייד אחריו נבחרו קול אנתוני, סדיק ביי וטייריס מאקסי, וזה אולי השחקן ה-10 ברוטציה שיהיה חסר לסלטיקס בפלייאוף השנה.

אבל יש להם המון גמישות - גם המון מקום בפיירול בשנה הבאה, הרבה שחקנים שהם יכולים לשלוח בדראפט וגם 3 (!) בחירות סיבוב ראשון השנה, בדיוק במקומות שהם אוהבים (סביב 10 וסביב העשירייה ה-3).

ההיסטוריה של ההחתמות בשוק החופשי של הספרס לא משהו. אלדרידג לא הצליח לקחת את הלפיד מדאנקן ולשמור עליהם ברמת קונטנדרית.
בחירות נמוכות של סיבוב ראשון זה more of the same. אפשר להגריל כוכב אבל מאז קוואי הספרס לא בחרו מישהו בסדר גודל הזה.
הלוואי והגמישות הזו תהפוך למשהו בסוף, אבל הספרס לא עשו עד היום בנייה כזו של החלפת נכסים בכוכבים.

_________________
צריך להילחם בפיינל פור כאילו אין שריון ולהילחם בשריון כאילו אין פיינל פור.

בהנחה שג"ס לא נחשבת (כי ווסט כבר לא שם ואני לא סגור מה היה חלקו),
מיאמי היא אולי הקבוצה שמזהה כישרון בצורה הטובה ביותר בליגה.
אולי אולי טורונטו ודנבר מאתגרות אותה קצת בעניין הזה.

אין הרבה קבוצות שהיכולת שלהן לזהות כישרון (בטח מחוץ לדראפט) הוא הרבה מעל הממוצע
ויכולות במידה רבה להסתמך על זה.

לפני כמה שנים, מיאמי עשו המון טעויות אסטרטגיות בהחתמות תמוהות כמו זו של אוליניק, ג'יימס ג'ונסון ושחקנים נוספים שכבר לא שם על חוזים גדולים וארוכים.
רוב הקבוצות היו מתבוססות בבינוניות מבאסת במשך שנים בעקבות מהלכים כאלו.
מיאמי לעומת זאת הצליחו לשלוף מהכובע, כמעט משום מקום, בגלל היכולת הזו שלהם, כמה כישרונות צעירים
+ למשוך אליהם את באטלר (ואת לאורי בעקבותיו)
כל הכבוד להם, באמת, אבל לטוב או לרע, אי אפשר להשליך את זה על בניות אחרות.

יש למיאמי גם יתרון שאין לרוב קבוצות הליגה.
מיאמי, בדומה לניו-יורק ולוס אנג'לס, היא מוקד משיכה בשוק החופשי.
כשמוסיפים את המערכת המסודרת, המאמן המוערך וכו', זה הופך אותם לשחקן משמעותי בשוק החופשי.

שני היתרונות האלו שהתממשו הופכים את מיאמי לקבוצה מסוכנת
(גם אם לא קונטנדרית של ממש בעיניי - אבל נראה איך הפלייאוף הזה יתפתח. באטלר נתן אתמול משחק חזק שמאתגר את הפסימיות שלי לגביהם).

אני לא מסכים בכלל על יכולת הזיהוי כשרון של מיאמי. יש להם פגיעות, יש להם נפילות. הם לא סוג של גאוני בקאופיס מהבחינה הזו.

מה שכן, הם קבוצה עם תרבות ארגונית מאד חזקה ויחודית, עם סוג גאוות יחידה מילטריסטית כמעט. יותר מהכל הם משתדלים להביא שחקנים שמתאימים למיינדסט הזה והם נפטרים משחקנים שלא. מי שנמצא שם יש לו BUY IN מוחלט, המאמן שלהם יודע כדורסל ויש לו גיבוי אמיתי ובלתי נגמר מהאקזיקוטיב שיש לו אולי הכי הרבה כוח בתוך הארגון שלו בNBA - ריילי. תוסיף לזה את היתרונות שאכן קיימים שלהם במיקום וגם במשטר המס בפלורידה, ותקבל מתכון להצלחה רב שנתית וגם ליכולת להתאושש יחסית מהר מנפילות.

הנה משהו שכתבתי לפני 4 שנים ברשימת ה-15 בעמדת הסקנד גארד על מיאמי - כשאמרתי שמבחינתי כל עמדת הסקנד גארד במיאמי של אז היא honorable mention


HM –


ג'וש ריצ'רדסון הפך להיתו נווד סביר. טיילר ג'ונסון לדעתי לא שיחק השנה, לא יודע למה. ווין אלינגטון מעולם לא היה טוב לפני או אחרי מיאמי כמו במיאמי. דווין וויד פרש (אבל זה עניין של גיל) ואני די בטוח שוויטרס שיחק את משחקו האחרון בליגה הטובה בעולם.

מה אני מנסה להגיד? אני חושב שהשיטה של מיאמי גורמת לשחקנים להיראות ממש ממש טוב וזה בקבוצות מנצחות. ועל כך, כל הכבוד לספולסטרה.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

לא יודע איך אפשר להגיד את זה כשדאנקן רובינסון, גייב וינסנט ומקס סטרוס ברוטציה הקבועה. אתה יודע מה זה ללקט שחקנים מתחת לשני הסיבובים של הדראפט? היו כישלונות? נו אז?

זה אלמנט אחר שאפשר לדבר עליו.
מבחינתי דווקא בגלל שלכאורה "כל הקבוצות שוות" - קבוצה שמסיימת עשור נניח (אני סתם זורק מספרים) עם 7 הופעות פלייאוף, מתוכן 5 סיבוב שני, 3 גמר איזורי, ושני גמר ליגה - זו הצלחה ספורטיבית (ובוודאי שעסקית) ב"תמונה הכללית" (ברור שאולי בעונות ספציפיות תהיה אכזבה, וש-15 קבוצות מסיימות פלייאוף בהפסד בסופו של דבר...).
אחרים יגידו שאפס אליפויות זה כישלון ותו לא.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

יש הבדל בין יכולת זיהוי כשרון ליכולת הטמעה של שחקנים בשיטה ובליגה. אני חושב שמדובר פה הרבה יותר על NURTURE מאשר NATURE שמדברים על מיאמי. בדיוק אותם שחקנים בקבוצות אחרות לא יהיו אפקטיביים ברמה הזו או בכלל. ראינו את זה גם בסן אנטוניו למשל. כל מני אלמונימיים שהם "מצאו בלי שאף אחד זיהה אותם" הופכים לשחקני רוטציה, אבל שאותם אלמונימיים עוברים קבוצה פתאום הם נעלמים שוב.

כמו קייל אנדרסון למשל
המבחן של מיאמי יהיה מבחן של נאנן בעונה הבאה בלייקרס

יאנג, יאנג ועוד פעם יאנג והיה גם קצת אוקונגו בריבאונד התקפה גדול.
אטלנטה סוגרת ל1:2 אחרי שפיגרה ב18 3 דקות לסוף רבע 3. ראיתי את רובו, נראה כמו הכי טוב שאטלנטה יכולה להוציא מעצמה בזמן למיאמי יש עוד גז במיכל
אולי אם קפלה חוזר למשחק 4, הם יכולים לנסוע לפלורידה עם שוויון

יותר בוגדנוביץ' מיאנג

לבוגדאנוביץ' היה חלק מאד חשוב בניצחון עם 3 שלשות שעזרו להוקס להפוך את המשחק לצמוד ברבע הרביעי. שלוש וחצי הדקות האחרונות היו כולן יאנג. 10 נק' מתוך 13 הנק' של אטלנטה (אוקונגו הוסיף 3 נק' מאנד וואן אחרי ריב' התקפה כפי שאוריאל כתב), כולל סל ניצחון חמש שניות לסוף המשחק.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

כן, ברור. אני רק ציינתי את בוגדאנוביץ' כי הוא זה שאשכרה החזיר את ההוקס (גם נתן אחלה הגנה)

בתור מישהו שלא ראה את המשחק, הפלוס מינוס נראה מטורף.
בוגדן, דלון רייט ואוקונגו עם 16+ בעוד יאנג היחיד בחמישיה עם פלוס\מינוס חיובי.
ובצד השני, זה נראה כאילו עוד 2 דקות לבאם, טאקר ולאורי (שקיבל משום מה רק 22 דקות) היו מספיקים לסדר ניצחון למיאמי

קראתי איפשהו שלאורי נפצע

יאנג מסיים משחק בחד ספרתי פעם שנייה בסדרה.
באטלר עם משחק שני של 0 איב'.

יאנג בסדרה: 16.5 נק', 35% מהשדה,. 21%!! מהשלוש. 24 איב' על 22 אסיסטים.
באטלר: 30.5, 54%, 44% משלוש (4 זריקות למשחק), 5 איב' על 21 אסיסטים.

_________________
Gibon

לא מבין את הטרוניה הזאת. אלדריג' מן הסתם לא הגיע בתור "נושא הלפיד של דאנקן", אלא כמס' 2 לקוואי, שכבר לקח אליפות ופיינלס MVP שנה לפני החתמת אלדריג'. בשתי העונות הראשונות של קוואי-אלדריג', הספרס סיימו שניים במערב, כשלפניהם הווריורס של עונת ה 9-73 והצטרפותו של דוראנט בעונה שאחרי. מה שקרה מאז גיים 1 של גמר המערב, עם הרגל שזאזא שם לקוואי, כבר מוכר וידוע. עד אז הספרס בהחלט היו קונטנדרים, מה שהם לא היו לולא החתמת אלדריג', שללא ספק היה הפרס הגדול של קיץ 2015.

הפיינלס mvp של לאונרד נוטה לבלבל לא מעט לגבי סדר הזמנים אז בוא נדייק: לאונרד בשנה ההיא היה אחלה שחקן צעיר בעלייה שקלע 12.8 למשחק, ובשנה שאחריה קלע 16.5. רחוק שנות אור מהסופר סטאר שהוא הפך להיות בהמשך. ברור שהסימנים היו שם, אבל מי שהיה אמור להוביל את הלפיד של דאנקן היה לגמרי אלדרידג׳ שהיה שחקן של 23+11 ואולסטאר קבוע.
ברור שאלדרידג׳ היה הפרס הגדול של הFA באותה שנה, וכל הדיבורים היו על איך הספרס הצליחו להנחית מחליף הולם לדאנקן, אבל זה פשוט לא קרה. הספרס לא באמת היו קונטנדריים למרות הרגל של פאצוליה (לא אטרח לבדוק הימורים כי אני זוכר לגמרי את כל העונות של הספרס, אבל הווריורס והקאבס הפכו להיות גדולים עליהם בכמה מידות כבר בשנה שאחרי האליפות).
בסופו של דבר במבחן התוצאה הספרס לא הצליחו לשמור על המעמד של קונטנדרית לאחר האליפות 2014, זה לא ״באשמת״ אלדרידג׳. הנעליים של דאנקן היו פשוט גדולות מדי.

_________________
צריך להילחם בפיינל פור כאילו אין שריון ולהילחם בשריון כאילו אין פיינל פור.

זה לא משנה כמה קוואי קלע בעונת 2013/14, אלא מה שהוא הראה בסיומה עם תצוגת התכלית בסדרת הגמר. 17.8 נקודות בקבוצה סופר-עמוקה שכללה את פארקר, עדיין בשיאו כסקורר המוביל באותה סדרה, וכמובן דאנקן ומאנו.
הספרס לגמרי בנו עליו בתור שחקן הפרנצ'ייז הבא, זה שהוא קלע פחות מאלדריג' בבלייזרס עונה לאחר מכן לא רלוונטי.

לא מבין איך אפשר לומר שהקאבס הפכו להיות גדולים על הספרס, כשהם מעולם לא נפגשו בסדרת גמר ולאור העבודה הנהדרת שקוואי עשה על לברון בפעם היחידה שהם כן נפגשו בגמר.

במבחן התוצאה, הספרס העפילו לגמר המערב של פלייאוף 2016/17 והצליחו לפתוח אותו ביתרון 1-0 מול קבוצה מהדומיננטיות בהיסטוריה. אין דרך לדעת מה היה קורה לולא הפציעה של קוואי, אבל עד אז, החתמת אלדריג' לגמרי עשתה את העבודה. לא זוכר דיבורים ספציפיים על "איך הספרס הצליחו להנחית מחליף הולם לדאנקן", השאלה היא גם למה הכוונה ב"הולם". אם "הולם את נעליו הגדולות של דאנקן", ברור שלא. אם הכוונה היא שאלדריג' הלם את תפקיד סגנו של קוואי ונכנס למשבצת הביגמן שפרישתו של דאנקן יצרה, הרי שהוא בהחלט היה האופציה הטובה מכולן והפרי אייג'נט הבולט של קיץ 2015. מה שכן זכור לי הם דיבורים בסגנון "פאק, איך הספרס עשו את זה שוב" לאחר שהחתימו את אלדריג', הרבה בזכות החתמה מחדש של דני גרין בעלות שנתפסה ע"י רבים כנמוכה ממחיר השוק שלו (יחסית להתפרעויות שהחלו כבר אז, בהחתמות שכבר לקחו בחשבון את הקפיצה בקאפ של קיץ 2016, למשל החוזה שדמארה קארול קיבל מהרפטורס).

נענה על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון.
1. לגבי שאלת ״קוואי/אלדרידג׳ כפרנצ׳ייז פלייר״ מודיע בהכנעה שאתה לא בכיוון. אתה מבלבל את הסדר הכרונולוגי של ההתרחשויות וזה מובן לאור הסופרסטאר שקוואי הפך להיות בהמשך וזה בסדר. אני לעומת זאת עוקב באדיקות אחרי הספרס כבר כמעט שלושה עשורים ולכן אני סומך על הזכרון שלי בהקשר הזה.
בנקדות הזמן שאלדרידג׳ הוחתם קוואי היה שחקן בעלייה, בעיקר שחקן הגנה נהדר, בטח אחרי ההצגה שלו בפיינלס והזכייה שלו בDPOY בשנה העוקבת, אבל למרות ה18 נקודות שלו בגמר (מדגם של שישה משחקים, כן?), ההתקפה של הספרס ממש לא נשענה עליו ולא היה ברור בכלל שהוא יהפוך להיות שחקן של 20 נק׳ פלוס. הוא אפילו לא נבחר לאולסטאר עדיין וגם לא לשום חמישיית עונה. אולדרידג לעומת זאת היה כבר אולסטאר קבוע, 2 בחירות לחמישיית עונה שלישית ורק סיים עונה עם בחירה לחמישייה שנייה. כאמור שחקן של 20+10 לאורך כמה עונות. המעמד שלו בשלב הזה היה גבוה משמעותית משל קוואי, כך שלומר על קוואי בכזו נחרצות שהספרס ״בנו עליו בתור השחקן פרנצ׳ייז הבא״ זה אמירה שלא מגובה בשום דבר בשטח. אתה אולי לא זוכר את הדיבורים הספציפיים בקיץ, אני בהחלט זוכר את הדיבורים על מחליף שייכנס בתור הפרנצ׳ייז שלו מועדון עם סגל נהדר מסביב.
2. לגבי הספרס כקונטנדריים כן או לא זה קצת ויכוח עקר, מה גם שכאוהד אני בהחלט מוטה, אבל לא זוכר מישהו שחשב שהספרס יכולים לקחת את ג״ס או הקאבס בשנים ההם (מניח שתסכים שאחרי זה הספרס הידרדרו די מהר). ברור שבהינתן פציעה משמעותית הספרס היו ברמה מספיק טובה כדי לאסוף אליפות, אבל בסגל מלא של כולם הם היו בפירוש ברמה מתחת לשתיהם.
שוב, פה זה כבר יותר עניין סמנטי וממילא קונטנדרית זה עניין די סובייקטיבי.

מבחינתי אפשר להפסיק עם גניבת הת׳רד...

_________________
צריך להילחם בפיינל פור כאילו אין שריון ולהילחם בשריון כאילו אין פיינל פור.

אני חייב להגיד שאלדריג' היה יותר מתחליף הולם לטים דאנקן שהופיע בגמר של 2014. דאנקן באותה שנה היה שחקן של 15 נק' ו-10 ריב', כינור שני או אפילו שלישי בהתקפה. אלדריג' הגיע לספרס כשחקן מוביל בקבוצת פלייאוף ונתן בעונה הראשונה שלו 18 נק', 8.5 ריב' בתור אופציה שניה מובהקת. אני לא חושב שמישהו ציפה שאלדריג' ימלא את הנעליים שטים דאנקן מילא בעשור הראשון של המילניום, אבל את אלו של העשור השני הוא כן הצליח למלא. הבעיה שמסביב לא היה את הצוות שהיה לספארס לפני כן.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי