סל ניוז

נענה על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון.
1. לגבי שאלת ״קוואי/אלדרידג׳ כפרנצ׳ייז פלייר״ מודיע בהכנעה שאתה לא בכיוון. אתה מבלבל את הסדר הכרונולוגי של ההתרחשויות וזה מובן לאור הסופרסטאר שקוואי הפך להיות בהמשך וזה בסדר. אני לעומת זאת עוקב באדיקות אחרי הספרס כבר כמעט שלושה עשורים ולכן אני סומך על הזכרון שלי בהקשר הזה.
בנקדות הזמן שאלדרידג׳ הוחתם קוואי היה שחקן בעלייה, בעיקר שחקן הגנה נהדר, בטח אחרי ההצגה שלו בפיינלס והזכייה שלו בDPOY בשנה העוקבת, אבל למרות ה18 נקודות שלו בגמר (מדגם של שישה משחקים, כן?), ההתקפה של הספרס ממש לא נשענה עליו ולא היה ברור בכלל שהוא יהפוך להיות שחקן של 20 נק׳ פלוס. הוא אפילו לא נבחר לאולסטאר עדיין וגם לא לשום חמישיית עונה. אולדרידג לעומת זאת היה כבר אולסטאר קבוע, 2 בחירות לחמישיית עונה שלישית ורק סיים עונה עם בחירה לחמישייה שנייה. כאמור שחקן של 20+10 לאורך כמה עונות. המעמד שלו בשלב הזה היה גבוה משמעותית משל קוואי, כך שלומר על קוואי בכזו נחרצות שהספרס ״בנו עליו בתור השחקן פרנצ׳ייז הבא״ זה אמירה שלא מגובה בשום דבר בשטח. אתה אולי לא זוכר את הדיבורים הספציפיים בקיץ, אני בהחלט זוכר את הדיבורים על מחליף שייכנס בתור הפרנצ׳ייז שלו מועדון עם סגל נהדר מסביב.
2. לגבי הספרס כקונטנדריים כן או לא זה קצת ויכוח עקר, מה גם שכאוהד אני בהחלט מוטה, אבל לא זוכר מישהו שחשב שהספרס יכולים לקחת את ג״ס או הקאבס בשנים ההם (מניח שתסכים שאחרי זה הספרס הידרדרו די מהר). ברור שבהינתן פציעה משמעותית הספרס היו ברמה מספיק טובה כדי לאסוף אליפות, אבל בסגל מלא של כולם הם היו בפירוש ברמה מתחת לשתיהם.
שוב, פה זה כבר יותר עניין סמנטי וממילא קונטנדרית זה עניין די סובייקטיבי.

מבחינתי אפשר להפסיק עם גניבת הת׳רד...

לא מבין איך אפשר לומר שהקאבס הפכו להיות גדולים על הספרס, כשהם מעולם לא נפגשו בסדרת גמר ולאור העבודה הנהדרת שקוואי עשה על לברון בפעם היחידה שהם כן נפגשו בגמר.

סליחה על הניטפוק (שמתווסף לנטפוק הנוכחי) אבל קאווי פגש את לברון ב2 גמרים, 2013 שמיאמי לקחו ו2014 כשהספרס לקחו.
ב2013 לברון היה עם 25.3 נק', 10.9 ו7 אב' עם EFG של 48.7%
ב2014 לברון היה עם 28.2 נק', 7.8 ריב' ו4 אס' עם EFG של 64.8%
אז נכון שהוא ירד ב3 ריב' ו3 אס' שזה באמת לא מעט אבל עלה ב3 נק' ובעיקר העלה בצורה מאוד דרסטית את היעילות שלו.

אם רוצים להוסיף להשוואה גם את האליפות הראשונה של לברון כדי שנבין איך הוא שיחק במיאמי אז שם הוא היה עם 28.6 נק', 10.6 ריב' ו7.2 אס' בEFG של 48.6% , גם כאן בערך 3 ריב' ו3 אס' יותר מעונת ה"עבודה הנהדרת של קאווי" אבל גם פה, ההבדל ביעילות הוא ענק ככה שגם פה קשה לי לראות איך דווקא קאווי מקבל את הקרדיט על העצירה של לברון.

זה נרטיב שחוזר על עצמו שקאווי שמר את לברון מדהים אבל אני באמת לא רואה על מה הוא מתבסס, לא סטטיסטית ולא ממראה עיניים.

משחק מס' 5, עם הגב לקיר, בבית, מול יריבה שחסרה את הכוכב שלה + שחקן חמישייה נוסף.
ה"כוכב" טריי יאנג עם משחק לפנתיאון - 2/12 מהשדה, 6:6 אסיסטים -איבודים, והחטאות קריטיות בקלאץ', גם מהעונשין. הסייד-קיק המיועד קולינס הפליא עם 7 נק' ו-2 ריב'. יחד עם הוארטר הם קלעו 5 נק' פחות מדיאנדרה האנטר. יחד הם תופסים מעל 60% מתקרת השכר של אטלנטה עד 2026 (*קולינס עם אופציית שחקן בעונה האחרונה). באטלנטה הסתנוורו מדי מהריצה הממוזלת (ותודה לבן סימונס) בפלייאוף הקודם, ועכשיו ישלמו על זה בכמה שנים מעפנות.

אולדיפו עם 23 ב50% יכול לבשר טובות למיאמי להמשך הפלייאוף... אם הוא איכשהו חוזר קרוב לרמה של לפני 3 שנים (לא נשמע סביר, אבל אולי?) אז זו חתיכת תוספת מגניבה למיאמי שגם ככה נראית טוב.