סל ניוז

האמת שהשלב הזה בלחימה מדאיג למדי אם אתה רוצה לראות את הרוסים אוכלים אותה. נראה שהם הרבה יותר מחושבים ושיטתיים, עובדים בחזית רחבה עם ריכוכים ארטילרים משמעותיים, ובסך הכל מתקדמים, לאט אמנם אבל מתקדמים. בעיקר בדונבאס אבל גם בדרום. כובשים עוד יישוב פה ועוד יישוב שם, מטהרים את השטחים שכבשו לפני שמתקדמים הלאה כדי לא לחטוף בעורף כמו בקייב, והאוקראינים בדונבאס - עיקר הכוח הלוחם שלהם - נמצאים בסכנה ממשית של כיתור, או לפחות ניתוק קווי האספקה שלהם ברמה שתכריח אותם לסגת כל עוד אפשר.
עוד דבר ששמתי לב אליו זה שלא רואים יותר באירקטרים אוקראינים מכסחים ציוד רוסי. כנראה שהרוסים הצליחו לנטרל את כל מה שהיה לאוקראינה בתחום הזה.
אני מקווה שהנשק הכבד שהובטח לאוקראינה יגיע בזמן כי כרגע הם בצרות גם מבחינת הגנה, עשה רושם (ההוביצרים 155 מ"מ שהובטחו להם אמורים לעזור להם מאד בגזרה הזו), ובטח אם הם רוצים מתישהו לצאת למתקפת נגד שתחזיר להם מה שהם איבדו.

אגב, ככל שאני חושב על זה אני מתקשה להבין את האסטרטגיה של אוקראינה בדרום בתחילת המלחמה. חוף הים זה צינור החמצן הכלכלי שלהם, והם לא הגנו עליו כלל. הרוסים כבשו רצועה עמוקה על רוב החוף האוקראיני בקלות יתרה מיד בתחילת המלחמה, שלא לדבר על סיפור מריופול. עכשיו הם כבר מבוססים ומחופרים שם היטב בכוחות גדולים ויהיה מאד קשה להוציא אותם משם. נראה כמו מחדל גדול על פניו.

הכתבה של רונן ברגמן מידיעות על התרגיל שהאוקראינים עשו לרוסים בתחילת הלחימה, כאשר הרוסים תכננו להשתלט על שדה התעופה אנטונוב שליד קייב ודרכו להפיל את הממשל האוקראיני במהירות והאוקראינים בסיוע המודיעין האמריקאי טמנו להם פח וחיסלו את יחידות העילית הרוסיות - פשוט מרתקת.

ברור שקייב קיבלה עדיפות על פני הכל וזה מובן.
אבל אני לא מדבר רק על השבועות לפני הפלישה, זה מתחיל עוד הרבה לפני זה.
הדרום, שהוא המרכז התעשייתי של המדינה, וכמובן הנמלים וחוף הים - הם צינור החמצן של אוראינה מבחינה כלכלית. ולמרות זאת היא לא פיתחה חיל ים, אפשר לומר שלא היה לה חיל ים בכלל. אתה שמעת על מדינה שהים הוא קריטי לקיומה, ושנמצאת במלחמה 8 שנים, שלא מחזיקה או אפילו מנסה להחזיק חיל ים?
אז נגיד שחיל ים זה יקר והחלטת להשקיע בדברים אחרים. נגיד. מערך הגנה על החוף, עם טילי חוף-ים שימנעו נחיתה קלה עליו, אפשר לעשות? אני חשבתי שהמערב לא צייד אותם בטילי חוף-ים ולכן אין להם, אבל מתברר שהטילים שהטביעו את המוסקבה היו בכלל מתוצרת עצמית. למה לא ראינו אותם בתחילת המלחמה? לא מוזר?
בסופו של דבר הרוסים כבשו את הדרום לעומק, בחזית רחבה, בקלות, ממש בטיול יחסית למקומות אחרים. גם המעבר היבשתי מקרים, יש לציין, הוא מעבר מאד צר שאפשר להגן עליו בקלות יחסית ואפילו להפוך אותו למלכודת לתוקפים כמו בטורים שהיו בצפון, ועדיין הרוסים נכנסו דרכו כמו בדלת פתוחה.

על קרים כתבתי, קרים הוא אמנם חצי אי אבל הוא כמעט אי. החיבור היבשתי שלו לאוקראינה מאד צר וזה שהרוסים פרצו משם בכזו קלות, במקום לתקוע אותם בפקק תנועה כמו בקייב, מראה בדיוק על ההזנחה של החזית הזו.

מה זה "לא יכלו לשער את המצב הזה"? רוסיה נמצאת במלחמת פרוקסי עם אוקראינה כבר 8 שנים, סיפחו שטח אוקראיני לרוסיה, ברור כבר שנים על שנים שהיא סכנה של ממש לבטחון הלאומי האוקראיני.

30 שנה זה מעט זמן? אתה רציני? ישראל בתחילת ימיה הייתה עניה לפחות כמו אוקראינה. כמה זמן לקח לישראל לבנות חיל ים? ולמה היא עשתה את זה? כי הים הוא זירה סופר קריטית, צינור החמצן המסחרי של כל מדינה שיש לה מוצא אליו, גם של ישראל, עוד לפני שהגענו אפילו לענייני נחיתה מהים ודברים כאלה. אם אתה מאבד את זה זו מכה קשה, אם לא מכת מוות, לכלכלה שלך. איך מדינה שהים כל כך קריטי לה, ונמצאת כבר אשכרה במלחמה 8 שנים, לא משקיעה בהגנה על הזירה הימית? אין בזה שום הגיון.

בנוסף מאזושהיא סיבה גם החלטת שהרוסים נכנסים בקלות ו"בטיול" - במאריופול יש כבר כמעט חודשיים התנגדות אדירה שכנראה לבדה כבר גבתה אלפי הרוגים רוסיים, וככה גם בערים אחרות בדרום אוקראינה כמו חרסון ואודסה. לא משיגים כזה הישג ללא הכנה מראש של הצבא ואסטרטגיית ההתנגדות.

בהתחשב בשטח האדיר ובגבול הימי העצום שלה, המצב הכלכלי הגרוע של המדינה ובזמן היחסית קצר שלה לבנות צבא מודרני ועם עזרה די מוגבלת ממדינות המערב וכשהיא עומד מול מעצמה צבאית - אני באמת לא מבין למה עוד אפשר לצפות.

אתה ממש לא מעורה בפרטים כנראה, אייזנהאואר.

היא לא שטפה את הדרום בימים בודדים. היא עדיין - נכון להיום - נלחמת במריופול וגם בחרסון (שלא נכבשה באופן מלא עדיין) כבר חודשיים.
אני גם לא מבין מה הקשר בין הלחימה בערי הדרום לבניין הכוח של חיל הים האוקראיני - כמעט כל המערכה בדרום היא יבשתית, בצירוף תמיכה של חיל האוויר וארטילריה קצרה וארוכת טווח. לא הייתה פה שום פעולת החפה, אולי למעט קצת כוחות קומנדו.

לסבר את האוזן, לאוקראינה תקציב בטחון של כ12 מיליארד דולר, לעומת 18 מיליארד דולר של ישראל.
היא מדינה ענייה שהייתה צריכה לשקלל את האיומים הסבירים והמענה הרלוונטי שהיא יכולה לתת להם, ובמסגרת זה היא כנראה עשתה החלטה מושכלת לא לנסות להתחרות ברוסים ראש בראש בגודל הצי ובטכנולוגיה הימית, אלא ללכת לכיוון של לוחמה א-סימטרית ולנצל את היתרונות היחסיים שלה ובתקציב נמוך.

ולפעמים גם עומדים מול כוח חזק בהרבה ממך, ואין לך יותר מדי מה לעשות חוץ מלהתפלל ולהתנגד כמה שאתה יכול באמצעים הדלים שעומדים לרשותך. אם אוקראינה הייתה משקיעה יותר בתחום הימי, זה היה משפיע על החזיתות האחרות.

יש לינק?

ולפעמים גם עומדים מול כוח חזק בהרבה ממך, ואין לך יותר מדי מה לעשות חוץ מלהתפלל ולהתנגד כמה שאתה יכול באמצעים הדלים שעומדים לרשותך. אם אוקראינה הייתה משקיעה יותר בתחום הימי, זה היה משפיע על החזיתות האחרות.

אופטימיות מתפרצת: קירילו בודאנוב עומד בראש המודיעין הצבאי האוקראיני, ובראיון נרחב לרשת ״סקאי ניוז״ הוא אומר כמה דברים מאוד מעניינים על המלחמה וגם על מצבו של הנשיא פוטין. לפני שאפרט חלק מהנקודות, חשוב לסייג שלבודאנוב יש כמובן אינטרס מובן להציג תמונת מציאות מסויימת - כדאי לזכור.
בודאנוב בן ה 36, צעיר מאוד בשביל תפקיד כה בכיר וחשוב, מפגין אופטימיות רבה, ואומר בין השאר כי נקודת המפנה במלחמה תתרחש בחלקו השני של חודש אוגוסט: ״רוב פעולות הלחימה האקטיביות יסתיימו עד סוף השנה הנוכחית. כתוצאה מכך, נחדש את הנוכחות האוקראינית בכל השטחים שלנו שאיבדנו כולל דונבאס וחצי האי קרים״.
בודאנוב מציין שהרוסים ספגו אבידות כבידות ביותר, ובמקרים רבים החליטו רבים מהכוחות שלהם להימלט ולנטוש את הכלים אחרי שהותקפו באש ארטילריה כבדה. לדבריו הוא אינו מופתע מהיקף האבידות של הצבא הרוסי, בהתחשב בעובדה שכוחו מתבסס על ״מיתוס״: ״אירופה רואה ברוסיה איום גדול. היא מפחדת מהתוקפנות שלו. אנחנו נלחמים ברוסיה כבר שמונה שנים ואנחנו יכולים לומר שהכוח הרוסי המתוקשר הזה הוא מיתוס. הוא ממש לא חזק כמו המיתוס הזה. מדובר ב״עדר של אנשים עם נשק״.

בודאנוב עובר מכאן לדבר על רוסיה בעקבות המלחמה, וגורלו של הנשיא פוטין: ״התבוסה הרוסית באוקראינה תוביל להדחתו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין וכבר כעת מתנהלת נגדו הפיכה. הם נעים בכיוון הזה ואי אפשר לעצור את זה". בודאנוב לא סיפק שום ראיות /הוכחות התומכות בטענה הזו״.
בודאנוב טוען לגבי פוטין: ״הוא במצב פסיכולוגי ופיזי גרוע מאוד... והוא חולה מאוד".
כאן כדאי לציין שבשבועות האחרונים מתרוצצות גם במוסקבה שמועות רבות ועקשניות על מצבו הבריאותי של פוטין. אחת העיקריות שבהן מדברת על כך שפוטין חולה בסרטן הדם ועובר טיפולים. אני כמובן אינני רופא. אינני יכול לומר בוודאות אם זה נכון או לא. אני כן יכול להעיד, כמי שלאורך השנים ראה את פוטין מקרוב במציאות לא מעט פעמים, שבשבועות האחרונים הוא אכן נראה לא טוב - עייף,חיוור,פניו נפוחים והליכתו איננה כתמול שלשום ובולט בה סרבול על סף הצליעה.
האם כל זה נובע ממחלה או ממצב רפואי? יתכן בהחלט, אך מכיוון שאיני רופא כאמור, קשה לי לקבוע זאת ולמעשה לא לי לקבוע זאת.
מה שכן - פוטין איננו אדם צעיר, והשנה יימלאו לו 70. הלחצים של התפקיד, וכמובן המפלה של צבאו באוקראינה וההשלכות על רוסיה מהרבה בחינות - עושות כנראה את שלהן ולא מוסיפות לו בריאות.
לצד כל הדברים הללו, חשוב לציין שלאורך השנים שמעתי אין ספור ״דיווחים״ ושמועות מסוגים שונים על מצבו הבריאותי של פוטין, ודבר לא יצא מהן. העובדה שראש המודיעין הצבאי האוקראיני אומר את מה שהוא אומר לא הופכת את דבריו לאמת יצוקה, והעמדה שלו לגמרי ברורה מהבחינה הזו, וכך צריך לנתח אותה.

באשר ל״הפיכה״ לכאורה נגד פוטין – ההתפתחויות בשדה הקרב, המפלות המחפירות של הצבא הרוסי, והפן האסטרטגי שלובש אף הוא צורה של כישלון מהדהד – כל אלה מעוררים שדים מרבצם במוקדי הכוח של הממסד הרוסי. יש מאבקי כוח ומשחקי האשמות בין הדרג הצבאי לשירותי הביטחון, עם דגש על ה FSB ובעיקר המינהל החמישי שלו, שהיה שק החבטות העיקרי של פוטין וראשו סרגיי בסאדה הודח ונשלח לכלא (וכעת יש שמועות שהוא שב לתפקידו).
בתוך כל סיר הלחץ הזה, בעצם מעליו, נמצא הנשיא פוטין, פרנואידי מתמיד, שמאפשר רק למעטים לפגוש אותו פנים אל פנים, וגם זה רק אחרי הליך בטחוני ורפואי מדוקדק. אז לא יכול לומר בוודאות שיש ״הפיכה״ נגד פוטין, אך יש בהחלט בעבוע, חוסר שקט ומאבקי כוחות פנימיים בין מוקדי הכוח שתחת פוטין. מה ייצא מזה? ניאלץ להמתין ולראות.