טקסט מעניין של איריס בוקר בטוויטר (
לינק):
ובכן המדינות הדמוקרטיות החלו לתכנן קלינקות להפלות על הגבולות עם המדינות הרפובליקניות. זאת אומרת לא רק קלינקה אחת, כמה קליניקות. בגדול תעברי את הנהר ואת יכולה להפיל.
עכשיו הרפובלקניות הארד קור מנסות למצוא דרך להאשים נישים שחצו את הגבול להפלה. מכיוון שהם לא יכולים לאסור על על אישה לנוע בין מדינות הם צרכים דרך אחרת. למשל להוציא חוק שמכריח רופא למסור אינפורמציה אם בקרה אצלו הריונית. זה המאה ה-17 בהולנד בערך. או שחברים בן זוג משפחה יכולה לתבוע את המפילה תביעת נזיקין. ועד ל- האשמת הנשים ברצח זה איום בעונש מוות.
המדינות הדמוקרטיות בתגובה מתכננות סוג של ערי מקלט לנשים כאלה. כל האינטרנט מלא מדריכים איך להשתמש בvpn כדי לבצע חיפושים בנושא ולמחוק כל יכולת מעקב באפלקציות או לא להשתמש בהן בכלל.
עכשיו זאת מלחמה בין הצפון לדרום קלאסית. הנשים ההרות הן רק הגסליטינג של הסיפור. כי זה מאבק בין תרבויות שלא מסוגלות להבין אחת את השניה
אם יבואו חברה מהימין הקיצוני באלבמה ויפתחו באש על הקלינקות האלה, מה יקרה? אם הממשלה הפדרלית תחליט להגן על הקליניקות ויבואו קיצונים וירו בהם מה יקרה?
זה מזכיר מאד את מלחמת האזרחים בארצות הברית שהצפון ניסה והצליח לשחרר עבדים והעביר אותם לצפון. המלחמה לא התחילה בהפרדות של הדרום, היא התחילה הרבה קודם. היום שתי נשים שגרות במדינות שונות אין להן אותן זכויות. כמו השחורים בדרום והשחורים בצפון.
חוקה בת 200 שנה שנכתבה על ידי אנשים נהדרים שחיו לפני 200 שנה לא יכולה בשום אופן להתאים היום. אף אחד מהם לא כתב את התיקון השני לחוקה כשהוא מעלה על דעתו שכל ילד בן 18 יכנס לחנות נשק ויעמיס על עצמו ארסנל שלם בשביל לרצוח ילדים. או שתהיה בעיית אקלים. או שיהיה נשיא שיתכנן לבצע הפיכה. בכל מדינה בעולם חוקה היא דבר שמשתנה. בצרפת אנחנו בחוקה החמישית. משעשע לראות את השמרנים בדרום מגינים בלהט על החוקה ואת הדמוקרטים מגינים בלהט אבל כל אחד מפרשן את החוקה כרצונו.
מה שקורה עכשיו שמדינות הדרום עושות הכל כדי להלחם בממשלה הפדרלית שלא מייצגת אותם. רשויות החוק במדינה המשטרה למשל היא של המדינה. השריף מקומי ומייצג את המדינה.
אחד הדימויים החזקים שקראתי היה הקרב על הגשר. הממשלה הפדרלית מחליטה לסגור גשר כדי לשפץ אותו. הוא לא מתמוטט אבל זה יקרה בעתיד (כמו כל הגשרים בארצות הברית). מגיע השריף המקומי ומחליט שלא יסגרו את הגשר ואליו מצטרפים חמושים מליציות וכל מי שכועס. עומדים אנשים חמושים על הגשר מסרבים להתפנות. הממשלה הפדרלית שולחת צבא או משמר לאומי לפנות אותם. הממשלה המקומית תומכת בשריף ולא מתערבת. מי ירה ראשון?
שני הצדדים בטוחים שהזכות מוקנת להם מהחוקה.
מה היה קורה אם בקפיטול היו מבינים שמתבצע ניסיון הפיכה ולא התפרצות ספונטנית? הצבא היה מגיע, זה היה נגמר בהרבה הרבה יותר הרוגים ויש 70 מליון אמרקאים שבטוחים שהבחירות נגנבו מהם. אלה שבאו למחות הם נציגים שלהם. אם הצבא היה יורה בהם מה היה קורה? והצבא היה יורה בהם.
הממשלה הפדרלית מוחלשת ולא יכולה להעביר חוקים. האזרחים בדרום מרגישים שהממשלה לא חוקית ולא מייצגת אותם אבל השלטון המקומי כן.
מה שבטוח שבשבועות האחרונים זה מתדרדר במהירות שיא.
הפסיקות של העליון בנוגע לאקלים, נשק בניו יורק, הפלות יחד עם הוועדה של ה-6 בינואר שדרכה אנשים מבינים שזאת לא הייתה הבעת כעס ספונטנית אלא מאורגנת על ידי הנשיא. זה מתדרדר ממש ממש מהר.
אני יודעת שאני חופרת בנושא הזה אבל אם ארצות הברית היא המודל הדמוקרטי ליברלי של העולם. אנחנו בצרות. ארצות הברית הייתה סמן נגיד מוסרי ומהמקום הזה היא החזיקה מדינות בביצים. אבל אם היא מאפשרת חוקי הפלות שפוגעים בזכויות אדם, אם האמרקים פוסקים נגד המאבק באקלים היא מאבדת כל יכולת מוסרית להטיף לאחרים. הדמוקרטיה האמרקאית בישמה את העולם בעליונות מוסרית עכשיו היא מפליצה את כל מה שנאגר בתוכה וזה יגיע גם לכאן.