נמשיך. אחרי יעקוב יש נפילה די חדה, בטח בטורניר הזה (אף אחד אחר לא קלע בדו-ספרתי). אבל זה לא אומר שאין כאן אף פוטנציאל עתידי. השניים הבאים מבחינת פוטנציאל מבחינתי הם למפרט ודולינסקי.
ניב למפרט. פציעה ממש מבאסת בתחילת המשחק השלישי של הטורניר. ACL לפי הדיווחים, מה שאומר לפחות שנה בחוץ וחזרה למשחק רק בעונת 2003-04, כשגם אז בטח ייקח זמן עד שיחזור לעניינים, בטח כשהוא צריך גם להסתגל לרמת הבוגרים. היום בדרך כלל חוזרים מהפציעה הזו בלי השפעות ארוכות טווח, בעיקר כשזה קורה בגיל צעיר. נקווה שזה יהיה גם המקרה של למפרט.
אם נתעלם מהפציעה, למפרט הוא בעיני השחקן השני הכי מוכשר בנבחרת הזו וגם הספיק להראות ניצוצות מזה בטורניר הנוכחי לפני שנפצע. ראיתי אותו לא מעט בליגת הנוער השנה ומאוד אהבתי. פוינט גארד אמיתי עם גובה מצויין (1.95), אתלטיות לא רעה, שליטה בכדור, חדירה טובה, ובעיקר יכולת מסירה וראיית משחק יפה, כולל מסירות בתנועה ביד אחת. בהגנה יש לו אינסטינקטים טובים, קורא את המשחק, וחוטף מצויין, למרות שלא תמיד שומר על ריכוז. גם המכניקה של הקליעה נראית לא רע, למרות שיש מקום לשיפור. אז מה חסר? בעיקר עקביות ושיפור בסיומת מכל הטווחים. יש לו קצת נטייה להיעלם בחלק מהמשחקים או בדקות מסויימות של המשחק שבהן הוא פחות מורגש למרות פערי הכישרון מול בני גילו. לא פעם גם מחטיא ליי-אפים במה שנראה קצת כמו חוסר ריכוז או שלא תוקף מספיק את הסל במשחק העומד. גם אין לו את היכולת להתפוצץ ולהגיע לצבע כמו ליעקב. פחות אקספלוסיבי, קצת יותר איטי, ומשיג יתרונות בעיקר דרך משחק חכם. וכנראה הכי חשוב -- הקליעה משלוש, למרות שכאמור נראית לא רע, כרגע לא נכנסת באחוזים טובים (רק 26% השנה בליגה לנוער). כמו אצל יעקב (שאצלו הקליעה בהחלט ברמה מתקדמת יותר), זה יכול להיות ההבדל בין שחקן ליגת על טוב לשחקן עם פוטנציאל יורוליג.
איליי דולינסקי. דולינסקי הראה השנה בנוער (בעיקר לקראת סיום העונה) כישרון מלהיב ונראה כמו פוטנציאל מעניין מאוד. אבל בטורניר הנוכחי לא ראינו כמעט שום דבר מזה. 0 מ-7 משלוש ו-6 מ-20 משתיים מראים כמה היה לו טורניר קליעה נוראי (למרות ש-11 מ-11 מהעונשין מראים שהטאץ' לא הלך לשום מקום). הוא לא נכנס טוב לטורניר, ניסה לצאת מזה בכוח, הכריח זריקות וניסה לעשות יותר ממה שהוא יודע כרגע, מה שהוביל גם ללא מעט איבודים, זריקות קשות, או כניסות עם ראש בקיר. לא עזר כמובן שהוא לא ממש קיבל דקות וביטחון מהמאמנים ויכול להיות שהיו צריכים לתת לו יותר חבל (אולי היה עוזר אולי אם הוא היה פותח) אבל האמת שלדעתי קשה להאשים אותם, הוא פשוט נראה רע בטורניר הזה. ולדעתי אפילו יותר בצד ההגנתי, שם הוא לא סגר בריבאונד, פספס רוטציות, התקשה מאוד להישאר עם גארדים בפיק-אנד-רול, עשה המון פאולים, חלקם מטופשים, ובאופן כללי הראה הרבה רכות וחוסר בגרות.
ועם כל זה, זה לא מקרי שהוא השחקן השלישי שאני מדבר עליו כאן. לדולינסקי יש שילוב נדיר בכדורסל שלנו בין גובה (באיזור ה-2.05), מוטת ידיים (2.18 לפי דיווחים), ניידות מצויינת, טאץ' אדיר בקליעה (כן, למרות המספרים שלמעלה), ואפילו קצת יכולת להוריד את הכדור לרצפה שהיא מעבר למה שרואים בד"כ מגבוהים בכדורסל הישראלי. הטורניר הזה הראה כמה עוד צריך לשפר, וזה המון -- בעיקר לדעתי בהגנה ובהבנת המשחק, וגם בכשורים הבסיסיים. חלק מזה הוא בלי ספק עניין של בגרות נפשית וגופנית. הוא גם חייב לשים על עצמו קצת שרירים ולשפר את עבודת הרגליים. אבל הכישרון שם ואני מאמין שכבר בשנה הבאה בטורניר הנוער, עם מקום מרכזי ברוטציה ועוד שנה לעבוד על החסרונות, זה ייראה הרבה יותר טוב. לטווח הרחוק יש כאן יופי של נתוני פתיחה לעבוד איתם.
אחרי יעקוב, למפרט ודולינסקי יש לדעתי נפילה די משמעותית ברמת הפוטנציאל העתידי. אבל עדיין, היו כמה שחקנים שהיה להם טורניר סביר ומעלה והראו גם פוטנציאל נחמד להיות שחקני ליגת על בעתיד.
יואב ברמן הוא שחקן שאני די מחבב. השותף של למפרט לקו האחורי בגלבוע, שזכתה השנה בכל התארים -- בגביע, באליפות התיכונים, ובאליפות בליגה לנוער. לברמן יש גובה, כח, ואתלטיות של שחקן בוגרים. אתלט בכלל לא רע, ריבאונדר מצויין, ושהייה יפה באוויר. יש לו גם כדרור ויכולת חדירה לא רעים, יודע למסור, ואהבתי את מה שהראה בהגנה, עם לא מעט מהלכים חכמים. הבעייה המרכזית כרגע היא הקליעה. שום דבר שם לא נראה שבור והמכניקה אפילו נראית לא רע, אבל הוא מאוד לא מדוייק. 20% משלוש בליגה לנוער השנה (עם הרבה זריקות) וגם בנבחרת ראו שהוא מאוד מהוסס בקליעה ומעדיף את החדירה. אני לא בטוח אם זה הכל עניין של טאץ' בינוני (אי הדיוק מהעונשין לא מבשר טובות), או שיש גם איזה משהו בהכנה לזריקה ובשחרור שצריך לעבוד עליו. בנבחרת הוא שיחק לא מעט בעמדה 4, אבל בבוגרים היתרון שלו צריך להיות דווקא ב-3, בעיקר אם יוכל לשפר את הקליעה. מאמין שיהפוך עם הזמן לשחקן ליגת על יציב.
עמית מנחם הוא בעיני הפספוס הגדול של המאמנים בטורניר הזה. בקושי עשה את הסגל הסופי ונראה שפשוט לא סומכים עליו. לא שיחק במשחק הפתיחה ורק אחרי הפציעה של למפרט נראה שבלית ברירה החליטו לתת לו דקות (גם אז הוא קיבל רק 16 דקות למשחק). חבל כי מדובר על פצצת אנרגיה עם יכולת להתפוצץ. מאוד מהיר ואספלוסיבי, מנתר נהדר, עם ידיים זריזות ומשחק אגרסיבי. מסיים יפה מאוד עם מגע בצבע (58% בזריקות לשתיים), בעיקר במגרש הפתוח, ויודע להיכנס לגוף של המגן כדי להישמר מחסימות. לא מפחד מכלום, וגם משחק עם אנרגיות ואינסטינקטים מצויינים בהגנה. שימו לב לנתון הבא: למרות ששיחק רק 16 דקות למשחק, הוא סיים שני באליפות בחטיפות, עם 2.5 למשחק. לא תמיד מקבל החלטות טובות, מאבד יותר מדי וגם נכנס לפעמים עם ראש בקיר, אבל בסה"כ היה מצויין בטורניר הזה והיה בלי ספק שווה עוד לפחות איזה 10 דקות למשחק. החולשה הגדולה היא הקליעה. 0 מ-9 משלוש בטורניר הזה וגם בנוער הראה קליעה חלשה. אחוזים די נמוכים מהעונשין מרמזים שכנראה יש כאן בעייה. בלי שיפור משמעותי בקליעה הוא יתקשה לממש את הפוטנציאל שלו ואפילו להגיע לליגת העל בישראל.
בן אונצ'ה התחיל את הטורניר מצויין, בעיקר מבחינת קליעה ומדי פעם גם עם כניסות יפות לטבעת. בהמשך הוא התקרר, אבל הראה לדעתי פוטנציאל להיות בעתיד 3-אנד-די סולידי. הוא מגן מצויין, מחוייב ואקטיבי, שיכול לשמור על גארדים או סמול פורוורדים והוא חזק ומהיר מספיק לדעתי כדי שזה יוכל להתרגם גם לרמת הבוגרים. אם הקליעה שהוא הראה בתחילת הטורניר היא אמיתית, זה יספיק כדי לקנות לו דקות משחק, קודם בלאומית ואח"כ גם ברמת ליגת העל.
|