סל ניוז

ניצחון מרשים למרות ש2 הדקות האחרונות היו סיוט מתמשך עם איבודי כדור בלתי פוסקים של ישראל בגלל לחץ מיותר.ושהבמאי של התחרות בטלוויזיה יפסיק לעשות שידור חוזר על כל סל זה בלתי נסבל.

הערב ב22.00 מול יוון שגברה אתמול על לטביה.

מחצית ראשונה טובה מאוד לישראל, שיורדת ביתרון 33:37 (אחרי שכבר הובילה ב-10) מול נבחרת גבוהה ופיזית בהרבה, וגם די מוכשרת. מחצית נהדרת של שרף (19 נקודות ו-6 ריבאונדים), שמצא את הקליעה שלו בדיוק בזמן המתאים (4 מ-6 משלוש). חילקה גם מסירות יפות, אבל החברים לא הצליחו לסיים, בעיקר כי לישראל יש שיממון גדול מתחת לסלים.

היוונים, נבחרת של פחות מ-30% עד עכשיו באליפות, קולעים את השלשות שלהם במחצית הראשונה (6 מ-10). אבל חוץ מזה, ההגנה של ישראל טובה מאוד וההימור על השלשות סביר בהתחשב בעליונות היוונית בצבע (גובה ופיזיות). יפה שישראל נשארת בתמונה מול נבחרת שהביסה את כל היריבות שלה עד עכשיו בלפחות 20 הפרש (כולל 30 הפרש מול ספרד).

בסופו של דבר, יוון עם ניצחון די צמוד על ישראל, שרף כמעט סוחב את הנבחרת על הכתפיים שלו לחצי הגמר אבל הוא לא הספיק. משחק אדיר שלו, עם 30 נקודות ו-10 ריבאונדים, וגם מסירות מצויינות שלא הסתיימו בנקודות. בחצי השני השלשות כבר פחות נכנסו (גמר עם 5 מ-10), אבל זה בעיקר בגלל שרובן היו סטפ-בק קשים.

ישראל כבר הובילה ב-14 באמצע הרבע השלישי. אבל גם אז זה לא נראה אמיתי בגלל הנחיתות האדירה בצבע (ישראל נבחרת שהסנטר שלה הוא גארד בגובה 1.93). היוונים עם 24 ריבאונדים בהתקפה. באיזשהו שלב כבר העדפתי שהיוונים יקלעו את העונשין שלהם, כי כמעט כל החטאה של זריקה שנייה נגמרה עם ריבאונד התקפה יווני.

חבל מאד , שרף , השחקן הכי טוב בטורניר , סה"כ היה צריך איזה גבוה אחד נורמאלי שייקח פאקינג ריבאונד מתחת לסל , והמשחק הזה היה שלנו , זה כל כך מתסכל לראות נבחרת עם הרכז הכי טוב בטורניר , שורה של קלעים טובים עד טובים מאד , שפשוט חסרה בדבר הכי בסיסי בכדורסל , גובה , אפילו לא גובה מוכשר , סתם גובה שייקח ריבאונדים בהגנה ותו לא , לא יאומן שככה הגענו לטורניר הזה , פספוס גדול.

משחק מעולה של בן שרף, הילד באמת מוכשר בצורה חריגה וברמה הקבוצתית יוון מעולים וזה הפסד שאפשר לקבל

אני חושב שצריך לחכות עם הסיכומים עד שנראה אם הנבחרת לוקחת ברצינות את משחקי הדירוג משום שכרגע מאוד קשה לשפוט את הקמפיין הזה. בשלב הזה אמנם ההפסדים שלנו הם ל3 מ4 הקבוצות שהגיעו לחצי הגמר וזה כיביכול ממש לא נורא, ומצד שני 2 הנצחונות שלנו הם על קבוצות שיסיימו ב4 האחרונות בטורניר ככה שקשה להעריך מה הרמה האמיתית שלנו.

בכל מקרה יש הרבה מה לדבר על הנבחרת הזו, השחקנים שלה וסגנון המשחק כשיגיע הרגע לסכם

בן שרף פשוט מדהים,מה שיפה לראות שהוא משתפר ממשחק למשחק,לא נכנס כל כך טוב לאליפות והתקשה מול הפיזיות של הצרפתים ואפילו ההולנדים וזה העלה תהיות אצל רבים(בצדק) האם הוא כרגע ברמה של בוגרים,מול ליטא כבר הראה שיפור ומאז הוא פשוט רמה מעל הטורניר.רק מציין שאם היינו משחקים עם גבוהים כמו נבחרת נורמלית,היינו זוכים יותר לראות יותר אסיסטים ממנו בפיקנרול וגם חסימות מגבוהים שהיו יוצרים לו מצבים קליעה טובים יותר,כרגע רוב הסלים שלו הם ממצבים שהוא יצר לעצמו.

יש אליפות עולם עד גיל 17? אם כן, כמה עולות?

בן שרף פשוט תענוג

יש פה אנשים שעקבו בעבר בגילאים האלה אחרי אבדיה, כספי, מדר, דוברת ודומיהם. איפה אתם רואים את הפוטנציאל של בן שרף ביחס אליהם?

פרוספקט אן בי איי? יורוליג?

האם אפשר להגיד שהוא הכישרון הישראלי מתחת לגיל 18 עם הפוטנצאיל הישראלי הכי גבוה כיום או שיש עוד כמה שפחות מוכרים לאוהד הממוצע?

נראה שישראל מייצרת בשנים האחרונות כמה גארדים ברמה טובה. מדר, דוברת, נועם יעקוב, בן שרף. מקווה שנדע לייצר גם פורוורדים וסנטרים ברמה הזו כי הפער נראה עצום.

מדר פרץ בגיל מאוחר יחסית לאחרים,לדעתי רק בגיל 18 וכלל לא היה בקדטים,השאר אכן שיחקו בקדטים וכל אחד היה השחקן המוביל של הנבחרת שלו,מבחינת אפסייד אז האפסייד של אבדיה היה מרשים יותר,שחקן גבוה עם ראיית משחק כזו בגיל הזה היה מאוד מרשים.מבחינת דומיננטיות בנבחרת שרף נראה טוב יותר ביחס לאחרים אולי למעט אבדיה.ללא ספק פרוספקט יורוליג,כרגע עוד מוקדם להגיד אם הוא פרוספקט נבא בעיקר בגלל האתלטיות,אם יגבה עוד טיפה זה בכלל לא יזיק,אבל נראה שבשנה האחרונה גבה רק באיזה ס"מ.

ישראל עם ניצחון יפה על טורקיה (78:90). שרף עם עוד משחק נפלא לאוסף. 28 נקודות, 9 ריבאונדים ו-4 אסיסטים, כשברבע האחרון הוא כמעט לא משחק (נכנס לשתי דקות כשהטורקים התקרבו קצת, עשה כמה פעולות יפות שפתחו שוב פער, ואז יצא). ואגב האסיסטים, ספרתי איזה שלוש פעמים שהוא סידר לחברים קרש-סל בלי שוער שהם איכשהו הצליחו להחטיא. עם קצת יותר ריכוז ודיוק, זה היה עוד משחק של כמעט טריפל-דאבל. ממש יפה לראות את השינוי במשחק שלו החל מהמשחק מול ליטא. השלשות אמנם נכנסות באחוזים טובים יותר וזה בטח לא מזיק, אבל הרבה יותר חשוב -- הוא אקטיבי, תוקף, הולך לימין (עדיין לא מספיק בעיני), ומסיים עם הרבה יותר ביטחון. וגם מראה קצת משחק מיד-ריינג' (צריך עדיין לעבוד על הפלואטרים). כל מה שקיווינו לו לפני האליפות.

גם מאייר היה טוב מאוד היום אחרי טורניר די חלש שלו עד עכשיו.

???

לדעתי לא,הייתה אליפות עולם עד גיל 17 השנה ולדעתי זה כל שנתיים

תודה, חבל

ניצחנו את איטליה 89-75 ,שרף עם 27 נקודות,10 רבאונדים ו6 אסיסטים(כרגיל היה מגיע לטריפל דאבל עם קצת פחות החטאות קרש סל),לצידו ליאיר היה יום קליעה מרשים עם 6 מ10 לשלוש ו24 נקודות.
בסך הכל טורניר טוב של הנבחרת,אפשר רק לפנטז מה היה קורה עם גולדמן וקמחג'י.

טורניר נהדר. בעיקר בהתחשב בזה שזו נבחרת ששיחקה לא רק בלי אף שחקן גבוה, אלא גם בלי אף שחקן כנף משמעותי. שבעה מתוך תשעת שחקני הרוטציה של הנבחרת באליפות וכל השחקנים המובילים שלה הם גארדים לכל דבר.

ולמרות זאת, בפרספקטיבה היסטורית, זה ההישג השני בטיבו של נבחרת קדטים ישראלית בכל הזמנים, ביותר מחמישים שנה שהאליפות הזו מתקיימת (הישג השיא היה מדליית ארד ב-1997, הדור של אפיק ניסים, אורי יצחקי ואור איתן).

וזה קרה בעיקר כי לנבחרת הזו היה את השחקן הכי מוכשר באליפות (זו הפעם השנייה שזה קורה בטווח של חמש שנים, לא כדאי להתרגל), שלקח אותה על הגב שלו עם אחת האליפויות הכי מרשימות של שחקן נבחרות צעירות ישראלי.

עוד קצת מחשבות על שרף:

קודם כל, סטטיסטית, הוא נתן כאן חתיכת טורניר. מלך הסלים של הטורניר, בהפרש (24.3 למשחק), רביעי באסיסטים (4.1), עשירי בחטיפות (2.3), 16 בריבאונד (6.7), ושני במדד. הוא נבחר לחמישיית הטורניר ולדעתי גם היה שווה MVP, אבל לא מקבלים את זה כשהקבוצה שלך גומרת במקום החמישי.

מה שעוד יותר מרשים זה שהוא לא התחיל את הטורניר טוב במיוחד. בשני המשחקים הראשונים מול הולנד וצרפת הוא נראה די פאסיבי, לא תקף את הטבעת כמעט, נראה מוגבל ביכולת להגיע לצבע, והתפשר על יותר מדי שלשות קשות (10 זריקות למשחק), שלא נכנסו באחוזים טובים. במשחק מול ליטא זה כבר נראה יותר טוב, אבל בגלל שהליטאים (הנבחרת הכי טובה באליפות, שגם זכתה בזהב) פתחו פער גדול מוקדם הוא לא שיחק הרבה בחצי השני.

ואז הגיעו ארבעת המשחקים בשלב הדירוג והוא התפוצץ. 28 נקודות למשחק עם יציבות מרשימה ושיפור משמעותי בקליעה, 10 ריבאונדים למשחק, וגם 5 אסיסטים למשחק, שכמו שכתבתי לא פעם, היו בקלות יכולים להפוך ל-8 או 9 אם רק היו לו מסיימים טובים יותר לידו. בקיצור, עם קצת יותר כישרון בצבע, הוא לא היה רחוק במשחקים האלו מממוצע מטורף של 10-10-30! ומה שיפה זה שעיקר השיפור לא היה בקליעה מבחוץ (למרות שקצת גם זה) אלא באגרסיביות בחדירות לצבע ובגיוון שלהן (הרבה יותר חדירות לימין, כשהוא מסיים עם שתי הידיים), שהפכו אותו להרבה פחות צפוי וכמעט בלתי ניתן לשמירה ברמה הזו. עם כל משחק הוא נראה יותר בטוח ביכולות שלו והוסיף סיומות מגוונות יותר, כולל סטפ-בקים יפים מחצי מרחק.

מה זה אומר על העתיד? מישהו שאל פה איך הוא בהשוואה לשחקנים מוכשרים אחרים באותו גיל בנבחרת הקדטים. אז אין ספק שהרבה יותר מרשים ממה שנועם דברת למשל הראה בגיל הזה (מדר עוד בכלל לא היה באזור) ובעצם כל שחקן שראינו ב-15 השנים האחרונות חוץ מאבדיה. והאמת היא שהוא אפילו עשה טורניר יותר מרשים מזה של אבדיה באותו הגיל. אבל דני היה אז בעיצומה של קפיצה גופנית, המשיך לצמוח (הוסיף לפחות 6-7 סנטימטרים אחרי גיל הקדטים), וגם שיפר מאוד את האתלטיות עם השנים. אם שרף יכול לעשות התקדמות פיזית ואתלטית דומה, הוא יהיה שחקן נבא ברמה גבוהה. אבל רוב השחקנים לא מתפתחים באופן כזה ויותר סביר להניח שהוא כבר לא יגבה הרבה.

ועדיין, מה שיש כאן כבר עכשיו זה המון ויש גם הרבה פוטנציאל לשיפור, אפילו אם זה פחות או יותר התוצר הסופי מבחינת גובה ואתלטיות. הקליעה משלוש היא לא מה שהוא הראה בשנה שעברה (50% משלוש), אבל יותר טובה ממה שהראה השנה (בסביבות 30%) ועוד תשתפר. מאמין שהוא יהפוך עם הזמן ליופי של קלעי, עם טאץ' מצוין. ראיית המשחק, יכולת המסירה, הבגרות, והשליטה בקצב נדירות בגיל הזה, בטח למישהו בגודל כזה, וגם הן עוד ישתפרו ויתחדדו. וכמובן שגם הכוח, הסיומת ליד הטבעת, והשליטה בכדור. להערכתי, הוא במינימום יהיה רכז יורוליג מצוין והתקרה שלו היא בהחלט נבא.

וכמובן, הוא יהיה גם חלק מקו אחורי מבטיח מאוד של הנבחרת הבוגרת בעוד 4-5 שנים, שיכלול גם את דברת, יעקוב ומדר. קו אחורי של שחקני יורוליג+ עם הרבה אתלטיות, חכמת משחק, יכולת יצירה מסירה, קליעה, והגנה. אחרי הקיץ הזה, העתיד בהחלט נראה ורוד.

יאללה גם אני אצטרף לסיכומים

אז באמת טורניר טוב מאוד של הנבחרת בכל מה שקשור בהישגיות ודומיננטיות. אם ביקרתי את הכדורסל של אברהמי אחרי המשחקים הראשונים אז עכשיו צריך להגיד בכנות שבכל מה שקשור לשורה התחתונה זה הוכיח את עצמו. היכולת של שרף ומאייר לייצר יתרונות בעקביות באחד על אחד בנוסף על זה ששניהם קוראים מעולה מצבים של קיקאווטים + חבורה די מפרגנת סביבם שמזיזה את כדור + משחק ריצה טוב מאוד (לא דבר מובן מאליו בכלל) זה די הרבה לטורניר עם ככ מעט זמן אימון. לא הזיקה העובדה שהקבוצות שפגשנו אחרי שלב הבתים הציגו הגנה שערורייתית. בכל מקרה כל הכבוד, הנבחרת שיחקה טוב רוב הזמן.

בלי או עם קשר אני חייב להגיד שאני מרגיש שאיגוד הכדורסל ואולי גם אנחנו כאוהדים לוקחים קצת יותר מידי ברצינות את הטורנירים האלה בכל מה שקשור להיבט התחרותי שלהם. בסוף אם אנחנו בודקים את הנבחרת עם ההישג הכי גדול שהיה לנו בגיל הזה אנחנו לא מוצאים שם יותר מידי שחקנים שנהיו אול טיימרים נגיד את זה ככה, וזה בהחלט מעלה תהיות בנוגע לכמה זה חשוב להיות הישגיים בטורניר קדטים (זו סוגייה גם לטורנירים יותר מאוחרים אבל זה כבר לפעם אחרת). הנקודה החשובה לדעתי היא שהדרך בה תופסים את הערך של טורניר כזה משפיעה על איך משחקים ואת מי בוחרים לסגל, ויכול להיות שבבחירת מטרות שונה היינו רואים כדורסל שונה ושחקנים שונים בסגל ועל המגרש. מה נכון אני באמת לא יודע אבל אני כן חושב שצריך לקחת בערבון מוגבל את כל הסיפור הזה.

לגבי בן שרף. בלי שום ספק מדובר בכישרון חריג, מיוחד, פוטנציאל מרתק ואני גם יודע שלילד יש אופי מדהים. הוורסטיליות שלו בהתקפה זה משהו שבאמת לא רואים בטח לא בשביל בחור בגובה הזה ובגיל ככ צעיר. אין לי ספק מדובר בשחקן הכי מוכשר מכל מחזורי הנוער. דווקא בגלל כל זה אני חושב שצריך להרגיע קצת את ההתלהבות. לא חסרים שחקנים שהיו מדהימים בגילאי קדטים ונוער ולא יצא מהם אפילו עשרה אחוז ממה שחשבו שיצא מהם, אנשים כמו אופיר לוי ונמרוד טישמן זה חברה שכיכבו בענק באליפויות אירופה לצעירים ובסוף השיגו בין כלום למעט מאוד בקרירות שלהם (ואני בטוח שיש עוד שמות כאלה). אז נכון הם לגמרי לא בן שרף, אבל אנשים לא מבינים כמה קשה להיות ספורטאי מקצועי וכמה גורמים יכולים להשפיע על זה בסופו של דבר, ככה שאני חושב שכדאי לקחת צעד אחורה מהבחור ולתת לו שקט לצמוח בלי יותר מידי ציפיות. כמו שכתבתי כאן אני לא מת על המעבר שלו לבוגרים מכל מיני סיבות אבל נקווה בשביל הכדורסל שלנו שהוא יודע מה הוא עושה והלוואי שיצליח בענק.

לדעתי חייב גם מילה טובה לעמק חפר. אני בדרך כלל לא מתהלב ואפילו די ציני בכל מה הקשור למועדונים שממתגים את עצמם כ"ייצרני שחקנים" מהסיבה הפשוטה שרוב השחקנים שהם "מייצרים" מגיעים אליהם ממועודנים אחרים כשהם כבר גם ככה טובים מאוד, בעייני ברוב המקרים זו פשוט גניבת דעת על חשבון המועדונים הקטנים. גם עמק חפר לא חפים מהחולי הזה של אין סוף העברות אבל אי אפשר להתכחש לדומיננטיות של השחקנים שמגיעים משם (כשרובם כן גדלו במועדון) בנבחרת נוער והקדטים וגם אפשר לראות, או לפחות ככה זה נדמה לי, שזה לא סתם שחקנים מוכשרים אלא כאלה שעובדים איתם ועובדים איתם יפה. יש לי הרבה ביקורת על איך שהמושג אקדמיה בא לידי ביטוי פה בארץ, חושב שהוא יותר נזק מתועלת, אבל אם כבר עושים אותו אז שתהיה עבודה רצינית ואצלם חד משמעית עושים עבודה רצינית.

למי שמעוניין,הכנתי סרטון של מיטב המהלכים של שרף מהאליפות:
https://www.youtube.com/watch?v=wiJgC9MZhAA

תודה איתי!

מעולה, תודה.

אני כמובן מסכים עם זה שצריך להיות זהירים וקשה לדעת בוודאות לאן זה הולך. שני שמות שניתן להוסיף כאן כמובן הם אילן קדוש ושון דניאל, שני הישראלים הקודמים שהובילו את אליפות הקדטים בנקודות. כידוע, שניהם לא עשו הרבה בבוגרים (שחקני ליגת על סבירים בשיאם). קדוש אגב היה אדיר ב-1995, עם 30 נקודות למשחק (באליפות שכללה גם את הידו טורקוגלו וניקולה וויצ'יץ') ומשחק של 40 נקודות מול טורקיה. גם לדניאל היו 25 נקודות למשחק וכמה תצוגות מרשימות.

אבל צריך להגיד גם שכבר בזמן אמת הדברים נראו אחרת. את קדוש לא ראיתי כנער (לא שידרו אז משחקים) אבל הפרופיל הפיזי שונה לגמרי. דניאל וטישמן נראים יותר רלוונטיים לדיון -- שני שחקנים בגובה דומה לשרף. אבל דניאל לא באמת היה אף פעם גארד, בטח שלא רכז. הרבה יותר פורוורד חזק, שהתפתח מוקדם פיזית ואז נתקע. באליפות אירופה לקדטים ב-2005, שבה סיים כמלך הסלים (לפני בוגדנוביץ' הקרואטי, ברטאנס, וגם ריקי רוביו הצעיר) הוא אמנם קלע המון, בעיקר בצבע, אבל היו לו פחות משני אסיסטים למשחק מול 5 איבודים.

טישמן נראה כמו ההשוואה הכי רלוונטית לשרף. אותו גובה, אותה עמדה, עם אתלטיות קצת מוגבלת. אבל צריך לומר שאליפות הנוער שבה הצטיין (עם נבחרת שירדה לדרג ב') הייתה הבלחה חד פעמית עבורו. בקדטים הוא ממש לא בלט וגם אחר כך בעתודה. וגם באליפות החד פעמית ההיא, הוא לא התקרב אפילו למה ששרף הראה באליפות הזו. היו לו 18 נקודות למשחק (בעיקר בגלל פתיחה מוצלחת), אבל הוא זרק רק שלוש שלשות למשחק והתקשה מאוד לסיים בצבע (33% משתיים באליפות). וגם היו לו יותר איבודים מאסיסטים באליפות ההיא.

בקיצור, אם לא מביאים בחשבון פציעות, לא רואה מצב ששרף לא הופך במינימום לשחקן יורוליג. יש שם יותר מדי כישרון, קליעה, הבנת משחק ויכולת מסירה גם אם הוא לא עושה עוד התקדמות גופנית ואתלטית.

ניתוח מדויק. מהזיכרון שלי את טישמן לפחות בכל מה שקשור לליגה לנוער הוא היה מאוד מאוד דומיננטי ומבחינת מה שנראה שהולך לצאת ממנו זה לא היה רחוק מהציפיות שיש מבן שרף, אבל יכול להיות שאני טועה זה היה מזמן.

בכל מקרה אני מסכים שהמסלול של בן שרף ברור בשלב הזה וזה נראה שעל פניו רק פציעות ימנעו ממנו להיות שחקן טופ אירופאי. אבל במקביל כדאי לזכור שלא חסרים שחקנים שנראים רמה מעל גם בלבל של תיכונים בארה"ב ואפילו דיויז'ן 1 (רמה קצת יותר גבוהה וקרובה לבוגרים מהליגה לנוער ואליפות אירופה לקדטים הייתי אומר) אבל בסופו של תהליך לא הצליחו לפתח קרירה מרשימה או אפילו קרירה כלשהי ולא רק בגלל פציעות. בקיצור, הכל יכול להיות ונקווה שהפעם הסיפור ינוע במסלול הצפוי.

כשטישמן היה בגיל של שרף, הוא שיחק 10 דקות למשחק באליפות אירופה לקדטים, שבהן קלע 2 מ-15 מהשדה ואיבד יותר משמסר. אז נכון ששחקנים צעירים מתפתחים במסלולים שונים. וגם נכון שאחר כך בליגת הנוער הוא נראה כמו פרוספקט חביב (כמו גם בן גילו, ששיחק איתו במכבי, כרמל בוכמן). אבל עד לאליפות הנוער לא זכור לי שדיברו עליו במושגים של כישרון ברמה אירופאית גבוהה. וכאמור, האליפות הזו הייתה בסופו של דבר הבלחה חד פעמית ברמת הנבחרות, שאחריה באו שתי אליפויות לא טובות עם העתודה והתייבשות על הספסל בפלורידה. וכמו שכתבתי, גם באליפות הנוער עצמה היו לא מעט סימני אזהרה, כולל אי יכולת להוביל את הנבחרת כולה ליכולת טובה (סיימו מקום 15 מתוך 16), קושי גדול להגיע לצבע ולסיים ביעילות, וגם מספר אסיסטים נמוך יחסית.

שרף לעומת זאת, כבר בגילו הצעיר, הראה שלא מדובר כאן על התפוצצות חד פעמית -- זו כבר אליפות אירופה שנייה שהוא מצטיין בה.

בקיצור, ההבדל בין טישמן לשרף ברמת הכישרון בגילאים מקבילים גדול מאוד. כמו שכתבת, זה לא מבטיח שום דבר וצריך לראות המשכיות. אבל ברמת הפוטנציאל אי אפשר להשוות. שרף הרבה יותר קרוב לאבדיה וכספי מאשר לטיש.

לא מכיר את הנתונים ברמה שלך אז קיבלתי, יכול להיות שזה היה סוג של רושם שקיבלתי אז שלא מבוסס על משהו אמיתי.

אני לגמרי מסכים שצריך לקרות משהו מאוד מוזר וקיצוני כדי שבן שרף לא יהיה לפחות שחקן מוביל בארץ. אני בעיקר חושש בשבילו מהמעבר הזה לבוגרים, כי אני לא רואה לזה הרבה יתרונות בהשוואה למהלך של בוגרים + נוער למשל. בסוף קשה מאוד להשתפר ולהחזיק מעמד מנטלית בגיל 16 בלי לשחק