בחזרה לקדטים. נסגור פינה עם עוד כמה שחקנים שהראו ניצוצות. בגיל הזה הרבה פעמים קשה לראות דברים בבירור. לא כולם גמרו עוד לגבוה ולהתפתח גופנית (למשל ים מדר או תומר גינת) ויש לא מעט שינויים ותנודות גם בכישורים. אפשר להגיד בודאות שאף אחד לא מתקרב לשרף כמובן ולא עושה רושם שיש כאן עוד פוטנציאל יורוליג. ועדיין זו נבחרת שניצחה את סרביה, טורקיה וצרפת למרות נחיתות אדירה בסנטימטרים, אז שווה לדבר (בזהירות) על מה שכן יש.
עומר מאייר נראה כצפוי כמו השחקן השני הכי מוכשר בנבחרת הישראלית. וזה למרות שדווקא לא הייתה לו אליפות טובה. הקליעה מבחוץ סירבה להיכנס (16% משלוש בווליום די גבוה) ולא פעם הוא גם התקשה להתמודד עם הגודל והאתלטיות של היריבות (בעיקר בשלושת ההפסדים לליטא, יוון וצרפת הפיזיות, שהיו גם שלוש הנבחרות הכי טובות באליפות הזו). ועדיין, יש למאייר הצעיר (עוד לא בן 16) הרבה כישרון -- חדירה יפה וסיומת חזקה בשתי הידיים, אתלטיות ברמה גבוהה (אולי השחקן הכי אתלטי בנבחרת), לא מעט כח מתפרץ ועלייה יפה לג'אמפ מכדרור (צריך לשפר את הדיוק). יש לו גם לא מעט ביצים ורצון להוביל. לא הוריד את הראש גם כשלא הלך וגם אם מדי פעם זה נגמר בראש בקיר, אני מעדיף את זה על שחקנים ביישנים. האנרגיות ניכרות גם בצד השני של המגרש. שחקן הגנה טוב, עם הרבה אגרסיביות ורצון, שהוביל את הנבחרת בחטיפות עם 2.5 למשחק. לא ממש רכז קלאסי. יותר קומבו-גארד שיוצר בעיקר לעצמו, אבל לא אנוכי ויודע לתת גם מסירות יפות (כמו שרף, זה היה נראה טוב יותר אם היה למי למסור בצבע). גם אם הדברים לא ממש התחברו באליפות הזו, בעיקר מבחינת הדיוק והקליעה, אני אוהב את האופי והיכולות ומאמין שיש לו עתיד כשחקן ליגת על טוב, עם גג של רביב לימונד אם הקליעה מתיישרת. מצד שני, למרות הגיל הצעיר, נראה שהוא די גמר לגדול, אז הוא יצטרך ללמוד להתמודד טוב יותר עם האורך, האתלטיות והפיזיות שהוא הולך לפגוש כשיתבגר.
מי עוד?
אהבתי את השלישייה של עמק חפר (בנוסף לשרף):
רני בלגה נראה כמו השחקן הכי מוכשר בנבחרת הזו אחרי שרף ומאייר. מבחינה גופנית הוא לגמרי עוד לא תוצר גמור. רזה עם בייבי פייס ובהחלט יש מצב שעוד לא גמר לגבוה (משהו כמו 1.93 כרגע). אבל הוא היה השחקן היחיד בנבחרת הזו, חוץ ממאייר ושרף, שיכול ליצור לעצמו ולאחרים ברמה הזו. שליטה מצויינת בכדור, יכולת מסירה יפה, קליעה ברמה גבוהה (41% משלוש, כולל כמה סטפ-בקים), וגם לא מעט ביטחון עצמי. כשהפרופיל הפיזי יתייצב והוא יתחיל להתחזק, בהחלט יש כאן לא מעט עם מה לעבוד. נראה לי כמו השחקן שיש לו הכי הרבה לאן לגדול ולהתפתח בנבחרת הזו וכנראה הכי מעניין לטווח הארוך מעבר לשניים שלמעלה.
אורי יאיר הוא קלעי ברמה גבוהה, שלא קיבל לדעתי מספיק זמן משחק (מקום תשיעי בנבחרת בדקות). שמחתי לראות את ההתפוצצות במשחק האחרון מול האיטלקים, כי היה ברור שגם אם הזריקות לא תמיד נכנסו לפני זה, יש לו את זה. גובה לא רע לקלעי (1.93 כרגע) וחתיכת ידית. אבל מה שאני בעיקר אוהב זה את השחרור המהיר והגבוה, עם טכניקת זריקה מצויינת. בניגוד למישהו כמו עמית צוקר למשל, שיש לו זריקה נמוכה שיהיה קשה לתרגם אותה לרמה גבוהה יותר, הקליעה של סלע לגמרי יכולה לעבוד גם ברמת הבוגרים, וזו יופי של נקודת התחלה. עכשיו צריך לשפר גם את היכולות האחרות (בעיקר כדרור וחדירה) אבל הבסיס מבטיח ואני לגמרי יכול לראות אותו מגיע לרמה של ליגת על בבוגרים אם ימשיך להתקדם.
אריאל סלע היה השחקן השלישי הכי חשוב בנבחרת הזו. מגובה של 1.94 הוא שימש כסנטר בפועל של הנבחרת והיה מקבל גם 35 דקות למשחק אם לא היה מסתבך בבעיית עבירות כמעט כל משחק (4.5 עבירות למשחק באליפות), בעיקר בגלל שנאלץ לשמור כל הזמן על שחקנים שגבוהים ממנו בראש. ריבאונדר מדהים ביחס לגובה, שסיים את האליפות עם 10 למשחק (מקום שלישי באליפות, עם ריבאונד אחד פחות משני המקומות הראשונים ששיחקו חמש דקות יותר בממוצע). חוש מיקום נדיר, ידיים נהדרות, ונלחם על כל כדור בשני צידי המגרש. מבחינת הסקילסט, הוא יותר גארד מפאוור פורוורד. יכול להוביל כדור ולחדור. אבל עם כל התכונות הנפלאות הללו, כרגע קשה קצת לראות מה בדיוק יהיה התפקיד שלו בבוגרים. הוא לא אתלט יוצא דופן ואם לא יגבה עוד (לא סביר), הוא יתקשה מאוד לשחק בצבע כמו ששיחק באליפות הזו. אז הוא יצטרך לפתח יכולת חדירה טובה יותר ובעיקר קליעה יציבה מבחוץ. באליפות הזו הוא כמעט לא לקח זריקות יותר ממטר מהטבעת והאחוזים מהעונשין (50%) לא בדיוק מעודדים. יצטרך גם לשפר את הטאץ' ליד הטבעת. אם נחזור לחיובי, יש בו משהו מחואקין שוכמן. לא הכי מוכשר בעולם, אבל מסוג השחקנים שאתה ממש רוצה שיהיו בקבוצה שלך ולא נגדך -- לוחם, אגרסיבי, ולא מוותר. נקווה שיתפתח בכיוון הזה.
בסה"כ חייבים להוריד את הכובע בפני עמק חפר. אגודה חדשה שהצליחה איכשהו לקבץ אוסף של כשרונות (בעיקר יעקוב ושרף כמובן, אבל גם האחרים) ולפתח אותם באופן נהדר.
אריאל מאמו הוא השחקן האחרון שמעניין אותי להגיד עליו כמה מילים וגם היחיד מהסגל הזה שיהיה גם חלק מנבחרת הקדטים בשנה הבאה. כרגע הוא משחק בעיקר בצבע ויצטרך לעשות הסבה מלאה לעמדת הגארד/ווינג. יהיה חייב להפוך לאיום משמעותי משלוש (קלע 50% באליפות, אבל בווליום זריקות נמוך) ולשפר את הכדרור והחדירה. לא קיבל יותר מדי דקות, אבל הראה כמה תנועות יפות, עם הרבה סבלנות והטעיות יפות, שבדרך כלל לא רואים בגיל הזה. מקווה שגם עוד לא גמר לגבוה.
|