יאללה, המשך לת'רד על המערב שהוא כאן:
viewtopic.php?f=1&t=19741ולת'רד מהעונה שעברה שהוא כאן:
viewtopic.php?f=1&t=19286שוב - סקירה של הקבוצות בערך לפי דרגים, אולי תהיה קצת יותר קצרה מזו של המערב, כי זה לקח יותר זמן משקיוויתי.
אמנם טאנקינג, אבל אולי יהיה כיף לראותאני מחבב מאוד את הקבוצות הגרועות במזרח, בכל אחת מהם יש לפחות שחקן אחד, וברוב המקרים שניים שהם בין צעירים מבטיחים ומעניינים לכוכבים עתידיים בליגה. אני אישית לגמרי חושב שאני הולך לראות לא מעט משחקים של הקבוצות האלו.
אינדיאנה פייסרס:
טיפ-טיפה כמו הספרס, גם הפייסרס זה פרנצ'ייז שלא היה כבר המון שנים מהקבוצות הבאמת גרועות של הליגה (ובניגוד לספרס, כמובן, לא הרבו להיות מאריות הליגה). לשם שינוי נראה שהם הולכים לשם, אבל כאמור - זה לא שהם סקראבס נטו. טייריס האליברטון המהמם אולי נעשה טיפה אוברייטד סביב הטרייד מהקינגס, אבל הוא בובה של שחקן, בנדיקט מתורין - הבחירה ה6 מהדראפט האחרון הולך רוקי מעניין העונה, כריס דוארטה ואייזיאה ג'קסון נתנו עונות רוקי מעניינות יותר (דוארטה) או פחות (ג'קסון) לפני שנה, ובאדי הילד ומיילס טרנר אמנם כמעט איבדו את היישות הפיזית שלהם והפכו ליישויות שרק מתקיימות בידיעות על טריידים פוטנציאלים ללייקרס, אבל כשהם כן משחקים הם שחקני כדורסל לא רעים.
ובכל זאת, החץ של הפייסרס העונה הוא כלפי מטה, ואם הוא לא יהיה מספיק כלפי מטה, סמכו עליהם שיישלחו איזה שחקן או שניים בטרייד. יכולים אולי לעשות איזה 26-27 נצחונות ולסיים 13 במזרח, אבל למה להם? מהמר על איזה 21-24 נצחונות ואחד משני המקומות האחרונים.
דטרויט פיסטונס:
העתיד של דטרויט מתחיל להראות די ורוד. קייד קאנינגהם אמנם התחיל קצת חלש את עונת הרוקי שלו, והיה לא כל-כך יעיל עד סיומה (הרבה בגלל מספרי הגעה לקו נמוכים לאללה), אבל גם הראה המון המון המון כדורסל, סאדיק ביי המשיך להראות ניצוצות וערב הדראפט שבו בחרו את ג'יידן אייבי וג'יילן דורן נראה לפחות בשלב הזה כנצחון גדול, אבל אני טיפה פחות אופטימי לגבי ההווה שם. בוגאס נותנים להם 29.5 נצחונות, כבר שמעתי דיבורים על אולי אפילו לגרד את הפליי-אין, לא כל-כך רואה את זה קורה.
דטרויט תהיה קבוצה נחמדה שלפרקים יהיה מאוד כיף לראות (והשילוב של המהירות של אייבי והשליטה בקצב של קייד יכול להיות תענוג גדול) ולפרקים יראה כמו קבוצת ג'י ליג משודרגת.
איבדו בקיץ את ג'רמי גראנט וקלי אוליניק, אבל הביאו את בויאן בוגדנוביץ', אלק ברקס ונרלנס נואל, שאם יישארו שם עד סוף העונה, אולי עוד יוסיפו להם קצת נצחונות.
לדעתי 28-30 נצחונות זה התסריט האופטימי, והפסימי יהיה דומה לעונה שעברה, אבל בינינו - זה עוד מקרה שבו הנצחונות הם לא מה שחשוב, אלא ההתפתחות של הצעירים - אם קייד ואייבי יראו טוב, הפיסטונס יהיו מרוצים.
אורלנדו מג'יק:
פחות או יותר בא לי לעשות העתק-הדבק למה שכתבתי על הפיסטונס ורק להחליף שמות.
אורלנדו אולי לא יהיו טובים מאוד העונה (למרות שלדעתי יוכלו להפתיע), אבל העתיד שם נראה טוב. פאולו באנקרו נבחר ראשון בדראפט ונראה כמו פרוספקט מעניין לאללה, פרנץ ואגנר יהיה אולסטאר לפחות פעם אחת בקריירה, סאגס היה גרוע בעונה שעברה, אבל מוקדם לומר שלא יהיה אחלה גארד בעתיד, קול אנתוני היה אחלה בעונה שעברה, אבל לא יודע אם יהיה יותר מזה, וגם וונדל קרטר ג'וניור ומרקל פולץ עדיין די צעירים ונראו לא רע, אולי אפילו יהיו כשירים סוף סוף.
אורלנדו יכולים אפילו לחצות את רף ה30 נצחונות, ויכולים ליפול שוב לאיזור ה23 ומטה, שזה אולי לא דבר רע כל-כך, אבל האמת שאני לא רואה סיבה שזה יקרה.
מעט מאוד שינויים בסגל ביחס לעונה שעברה, בקטע די מפתיע.
יחפשו פלייאוף, אבל יהיה פחות כיף לראותשארלוט הורנטס:
מי היה מאמין שרק לפני שנה ההורנטס היו מהקבוצות המגניבות והכיפיות של הליגה - לאמלו היה אחרי עונת רוקי מצוינת, מיילס ברידג'ס היה אחד השחקנים המלהיבים בליגה ועם מומנטום חיובי, היה נראה שעשו דראפט טוב, חשבנו שגורדון הייוורד יהיה טיפה בריא. מאז לאמלו אמנם נתן עונה טובה, אבל ההתלהבות סביבו טיפה הצטננה (בעיקר כי חלאס, הבחור לא שומר), אף אחד מהרוקים לא הראה כלום, המאמן שהם מינו בקיץ החליט להבריז להם ברגע האחרון ומעל הכל - מיילס ברידג'ס הכה את אשתו וכרגע נראה קרוב יותר לכלא מאשר לחוזה הבא בליגה. הביאו בדראפט את מארק וויליאמס, שנראה די כמו מה שהם צריכים ובערך שום דבר אחר. גם לא איבדו הרבה - בעיקר את מונטרז הארל שגם ככה לא נתן להם את ההגנה שהם צריכים.
אפילו התסריט האופטימי לא כל-כך ורוד בעיני, ויהיה משהו כמו השתחלות לפליי-אין. בתסריט הפסימי הם מתחילים גרוע את העונה, חוטפים 140 נקודות פעם בשבוע ואז זורקים את העונה ומצטרפים למירוץ הטאנקים. אולי זה בכלל התסריט האופטימי.
וושינגטון וויזארדס:
דני, דני, דני ואיך אפשר בלי עוד קצת דני?
הוויזארדס נמצאים באחד המקומות האפורים בליגה.
פתחו את העונה שעברה ממש טוב ונראו כמו אחד הדברים היותר מעניינים בליגה ואז זה דעך ונעלם.
אם יש קצת אור בקצה המנהרה שם, זה שפורזינגיס היה לא רע כל-כך בעונה שעברה והעונה יזכה לשחק לראשונה עם בראדלי ביל. קוזמה היה סבבה, ואני מחבב את וויל בארטון שהגיע ביחד עם מונטה מוריס מדנבר.
חוץ משני אלו, הביאו גם את ג'וני דייויס בבחירה ה-10 בדראפט, אולי הוא יהיה באסט, אולי יהיה טוב, בטוח שסימי ריגר יספר בדיחות על זה שהוא לא מוסר אף פעם.
אה, ויש גם את דני אבדיה, אבל האמת היא שהוא לא עד כדי-כך מעניין אותי, ומי שהוא כן מעניין אותו יותר, מוזמן לת'רד שנפתח עליו השבוע, או לכל אתרי הספורט הישראליים.
דירגתי ארבע קבוצות מתחתיהם, אז התסריט האופטימי הוא נניח שהם יעקפו עוד איזה 2-3 ויסיימו באיזור מקומוץ 8-9 במזרח, וסביב ה50%.
התסריט הפסימי הוא שהם לא יעקפו אף קבוצה אחרת, אולי אפילו ייפלו מתחת אחד מהארבע שדירגתי מאחוריהן, מקומות 11-12 ככה.
ניו יורק ניקס:
הניקס הם הקינגס של המזרח. וכיאה לקינגס של המזרח, אני חושב שהם יכולים להפתיע העונה לטובה, אבל בעיקר אם תנמיכו ציפיות לגביהם, כמו שאתם אמורים.
נכון שלפני שנתיים זה כנראה היה חתיכת פוקס אובראצ'יברי ושאין הרבה סיכוי שהם יסיימו שוב במקום הרביעי במזרח, אבל ככה אני גם חושב שהעונה שעברה הייתה נפילה אנדראצ'יברית ושכנראה גרוע ממנה לא יהיה.
הביאו בקיץ את ג'יילן ברנסון, בחוזה שלרגע יכול להראות מוגזם, אבל אני בספק אם ייחשב כזה בקרוב, יחד עם שיפור שעשוי להגיע אצל בארט ושנת התאוששות של ג'וליוס רנדל, זו יכולה להיות שלישיית שמאליים די מגניבה וקשה לשמירה. חוץ מברנסון הביאו גם את איזייאה הרטנשטיין, איבדו את נרלנס נואל, אלק ברקס, קמבה וטאז' גיבסון אהובו של תיבס, שאולי יאלץ למורת רוחו לשתף חלק מהצעירים המוכשרים שלהם עכשיו, אולי אפילו את אובי טופין.
התסריט האופטימי הוא בעיני משהו כמו ביתיות בפליי-אין, כלומר מקומות 7-8. הפסימי יהיה פספוס של הפליי-אין, אבל האמת היא שאני קצת יותר מאמין בהם מזה, לא חושב שיפספסו.
יקוו ואולי גם יצליחו להפתיעשיקאגו בולס:
קצת קשה לסכם את העונה הקודמת של הבולס. הם היו הפתעה חיובית בתחילתה אבל לאט לאט דעכו, בעיקר בגלל פציעות, אבל גם בשיא - פשוט לא הצליחו לנצח את הקבוצות הטובות באמת.
אז כן יש שם קבוצה מעניינת, ואם לונזו וקארוסו ופטריק וויליאמס יהיו בריאים יותר העונה, ו-ווצ'ביץ' ייתן עונת קליעה טובה יותר, הם יוכלו לעשות דברים מעניינים. מצד שני, נשמע שלונזו עדיין רחוק מלהיות בריא, ודרוזן שהיה הסיבה העיקרית להצלחה היחסית שלהם בעונה הקודמת כבר לא צעיר, ותסריט שבו הוא לא מצליח לשחזר את העונה ההיא, הוא לא מופרך במיוחד. אז קשה לנבא שיפור גדול מדי. הביאו בקיץ את אנדרה דראמונד וגוראן דראגיץ' - שניהם לא רעים, אבל כבר אחרי השיא, ולא איבדו שום דבר מיוחד, אז זה אחלה.
עדיין אני חושב שהתסריט האופטימי ביותר יהיה עונה סדירה טובה שבה אולי יצליחו לסדר לעצמם סדרת סיבוב ראשון שהם יכולים לעבור.
תסריט פסימי יהיה כנראה די דומה לאיך שהעונה הקודמת יסתיימה - בתחתית של הפלייאוף, אולי אפילו פליי-אין.
אטלנטה הוקס:
בדומה לניקס - אטלנטה היו אוברא'ציברים לפני שנתיים ודי אנדראצ'יברים בעונה שעברה.
טריי יאנג הוא עדיין שחקן התקפה פנומנלי שיכול לפעמים לנצח משחקים לבד, אבל נדמה שלאט לאט ההגנה שלו (לא רק היכולת, לי זה נראה גם כמו מחסור מסוים במאמץ) מתחילה לרדוף אותו.
דז'ונטה מארי, לפחות על הנייר, אמור להתאים מאוד טוב לידו ובינתיים בפריסיזן זה נראה טוב, ויחד עם דיאנדרה האנטר, ג'ון קולינס ואוקונגוו (וגם בוגדן בוגדן וקאפלה), ההוקס עדיין צעירים ומוכשרים, אז אולי יש שם עוד ריצת פלייאוף בקרוב.
הוסיפו את שני האחים הפחות מוצלחים לבית משפחת הולידיי ואיבדו את לו-וויל, גלינארי, ואת קווין הוארטר שהוא כנראה האבידה המשמעותית יותר.
אני יכול לראות את ההוקס עם קצת מזל עושים שם גמר מזרח, אבל כנראה שמטרה מכובדת וריאלית יותר תהיה חצי גמר מזרח.
במקרה הרע הם יעשו עוד עונה חסרת הגנה וחשק וימצאו את עצמם בפליי-אין שוב. במקרה כזה, הייתי מתחיל לחשוב שם שוב על האם טריי הוא האיש.
טורונטו ראפטורס:
הראפטורס הם קבוצה טיפה אפורה, אבל גם די מגניבה. כולם שם, חוץ מפרד ואן וליט, הם בערך באותו גובה, ניק נרס לפעמים מריץ תרגילים שמתחילים במבנה שנראה יותר מפוטבול, וסקוטי בארנס נתן עונת רוקי נהדרת.
אני חושב שהתקרה שם כן נמוכה קצת, בעיקר בגלל שאין להם איזה כוכב גדול מאוד (עם כל הכבוד לסיאקם שנתן חצי שני אדיר לעונה, אבל הוא מרגיש לי כמו שחקן עציר יותר מהאופציות הראשונות של כל הקבוצות שעוד לא סקרתי כאן), אבל זה לא אומר שהם לא יוכלו להפתיע, והרצפה שם לגמרי גבוהה יותר משל אטלנטה, למשל.
אני חושב שהכי נמוך שהרפטורס יוכלו ליפול זה איפשהו באיזור מקומות 7-8, והתסריט הכי אופטימי הוא כנראה מאבק על עלייה לגמר המזרח, אולי יצליחו גם. כנראה שלא.
התוספות העיקריות הן של אוטו פורטר ושל כוכב הקולנוע (או הנטפליקס) חואנצ'ו. האבידה הכי משמעותית היא כנראה סבי מיכאליוק, ככה שאולי היה עדיף פשוט לדלג על החלק הזה בסקירה.
קליבלנד קאבלירס:
אני מאוד אוהב את מה שעושים בקליבלנד. יש שלד מגניב וצעיר עם גארלנד, מובלי ואלן שיכול להיות אפילו מעולה בעוד כמה שנים? לא עוצר מבעדם לנסות לעשות מהלכים כבר עכשיו.
דונובן מיטצ'ל הוא אולי לא הגארד הכי קלאסי לשים ליד גארלנד, אבל עונה טוב מאוד על הצורך שלהם בעוד שחקן יוצר.
אוון מובלי נראה כמי שיכול להיות הדבר הבא בעולם הביגמנים של הNBA, אבל אני אפילו לא בטוח שהוא הביג-מן הכי טוב שלהם ברגע זה, כי ג'ארט אלן הוא בובה של שחקן והוכיח את חשיבותו כשהקבוצה הידרדרה די הרבה בלעדיו לפני עונה (אבל יכול להיות שכבר בעונה הקרובה המצב הזה יתהפך).
חוץ ממיט'צל, הקאבס גם החזירו את ריקי רוביו שהיה טוב מאוד בשבילם עד שנפצע לפני עונה, את ראול נטו הקצת מעצבן, את רובין לופז החביב ואת אח של מובלי, כי זה מה שעושים כשלפרנצ'ייז פלייר שלך יש אח שחקן. איבדו את לאורי מרקאנן, את קולין סקסטון שלא שיחק בעונה החולפת ואת רונדו שהיה מוטב אם לא היה משחק. הקאבס צריכים להיות הרבה יותר טובים העונה.
יכולים לעשות גמר מזרח? אולי, אבל לא בטוח ואני חושב שהם לא צריכים להיות מאוכזבים אם לא, מעבר של סיבוב אחד בפלייאוף יהיה ממש אחלה בשבילם.
תסריט פסימי ומאכזב כנראה יכלול הדחה בפליי-אין שוב. אין סיבה שזה יקרה.
אין לי מושג איפה לשים אותםברוקלין נטס:
על הנייר הם עדיין קונטנדרית של ממש - דוראנט, קיירי וסימונס זו אולי השלישייה הכי מוכשרת בליגה, ואם לא אז מהמוכשרות. וגם זה לא שאין שם שחקנים משלימים טובים (פאטי מילס, סת' קארי, קלקסטון, רויס אוניל שהגיע מיוטה, ג'ו האריס), אבל מצד שני - הם היו קונטנדרים על הנייר אפילו בעונה החולפת ואז התפוגגו להם בפלייאוף עם סוויפ מבוסטון.
בתאוריה, יכולה להיות כאן אליפות, אבל קודם כל שיצליחו בכלל לייצר יותר טראפיק שקשור בכדורסל מאשר במה שמסביב, ואפילו אם זה יקרה - יכול להיות שדוראנט כבר קצת מאחורי השיא? או שקיירי הוא קצת פחות קוסם כשהוא נדרש לשחק 4 פעמים בשבוע, במקום מתי שבא לו? או שסימונס הוא עדיין שחקן שלא רק מפחד לזרוק מבחוץ, אלא גם מהעונשין.
התסריט הפסימי הוא שדברים יתפוצצו שוב באמצע העונה, והחשוד המיידי לגרום לדבר כזה הוא כנראה הפלאט-ארת'ר הטמבל שלהם, אבל אולי זה בכלל יהיה שוב דוראנט שירצה את ראשו של הGM, המאמן או הבעלים.
עם קצת מזל, קונטנדריותמיאמי היט:
מיאמי היו רחוקים החלטה אחת טובה של באטלר מלהגיע לגמר הליגה בפעם השנייה תוך שלוש השנים (טוב נו, להגיע להארכה של משחק 7), ובכל זאת הם בעיני קצת מאחורי 3 הקבוצות הבאות.
אולי זה בגלל שהם זקנים, אולי זה בגלל שהם איבדו את טאקר, שהיה שחקן מאוד חשוב שם לקבוצה הבאה שאסקור כאן, אולי בגלל שגם בעונה שעברה הם לא היו באמת אחת משתי הקבוצות הכי טובות במזרח לדעתי.
ובכל זאת, קבוצה עמוקה ומוכשרת, ג'ימי היה שוב אדיר בפלייאוף האחרון, אחרי ששנה קודם יאניס גרם לו להראות כמו שחקן עבר, וריילי וספולסטרה איכשהו בכל פעם מצליחים לייצר עוד איזה קלעי משום מקום. השאלה העיקרית היא מי זה יהיה הפעם - היווד הייסמית'? מייקל מולדר? אולי ג'מאל קיין? נשבע שכולם שחקנים אמיתיים מהסגל שלהם ושאחד מהם הולך לדפוק 9 שלשות במשחק עם שידור בינלאומי, כי ככה זה איתם.
התחזית האופטימית? כנראה חזרה לגמר הליגה, שתהיה הישג מרשים לאללה.
הפסימי? הדחה מוקדמת בפלייאוף, כמו לפני שנתיים. בעצם אפשר לומר שאת שני התסריטים האלו ראינו ממש לאחרונה.
פילדלפיה 76רס:
בשקט בשקט, בפילי עשו אחלה קיץ. החוזה של טאקר, של 40 מיל' ל3 שנים הוא קצת שערורייתי לשחקן בגילו, אבל הוא לא נראה רחוק מהשיא אפילו במעט, דיאנתוני מלטון הוא אחד ההעברות הטובות של הקיץ, ודניאל האוס היה מאוד טוב ביוסטון עם הארדן וטאקר, אז אולי זה יעבוד שוב.
אם טייריס מקסי ימשיך להשתפר והארדן באמת מסוגל להראות טוב יותר כמו שהוא טוען, הם יכולים להפתיע, אבל זה ייפול בראש ובראשונה על אמביד, שנתן שנתיים אדירות פשוט בעונה הסדירה, אבל איכשהו בכל פעם מגיע לפלייאוף פצוע ודי נופל ביעילות באיזשהו שלב.
התחזית האופטימית היא גמר הליגה, אולי אפילו אליפות? הפסימית, אם אמביד בריא, תהיה הדחה שוב בסיבוב השני, ואם הוא פצוע - תהיה בעיקר זה שהוא פצוע.
קונטנדריות לגמריבוסטון סלטיקס:
הסלטיקס נמצאים בדיוק בחלק הקצת-יותר-נמוך אבל עדיין גבוה של רכבת ההרים שעברה עליהם בשנה האחרונה.
זה התחיל עם חצי עונה ראשון מעפן לגמרי, ומאזן שלישי אחרי 41 משחקים, נמשך עם חצי עונה שני אדיר פשוט, והמקום השני במזרח, אחר-כך הגעה מרשימה לגמר הליגה והפסד מכובד לווריורס אחרי פלייאוף מתיש, אבל אז הגיע הסיפור המשונה מעט של יודוקה (שעשה אחלה עונת רוקי כמאמן) וגם פציעה חוזרת של רוב וויליאמס (ובאופן פחות, גם של גלינארי שחתם שם הקיץ) ופתאום החץ של בוסטון פונה קצת פחות למעלה.
ועדיין, בוסטון צריכים להיות מהקבוצות החזקות בליגה, בעיקר אם ברוגדון שצורף הקיץ יצליח להישאר בריא, או אם אל הורפורד ישתה עוד כמה שלוקים ממעיין הנעורים שהוא מצא איפשהו במסצ'וסטס בעונה האחרונה, או אם טייטום ובראון ימשיכו להשתפר.
אין ספק שהתסריט האופטימי שם הוא אליפות, הם כנראה לא צריכים להיות מאוכזבים מאוד מפחות, אבל אפילו בלי יודוקה - זה אמור להיות בהישג ידם.
התסריט הפסימי הוא שהסיפור הזה יתחיל להתפורר שוב, שההשפעה של יודוקה כמאמן תתגלה כמשמעותית למדי ושטיימלורד פשוט לא יצליח להיות בריא. הדחה בסיבוב הראשון היא אולי מעט סטרץ', אבל בסיבוב השני לא כל-כך.
מילווקי באקס:
בעיני, אלמלא הפציעה של מידלטון בסיבוב הראשון מול הבולס, מילווקי מגיע הנה כאלופת בק-טו-בק. בהתחשב בזה שהם לקחו את בוסטון למשחק 7 בלעדיו, אני לא חושב שזה אפילו כזה טייק אמיץ.
אז מטבע הדברים, הם מועמדים חזקים מאוד לזכייה גם העונה וכל עוד יאניס שם ובריא, זה לא אמור להשתנות, אבל אני מאוכזב קצת מהקיץ שהבאקס עשו, ובכלל מהמהלכים שלהם בשנה האחרונה.
הם הוסיפו בעיקר את ג'ו אינגלס, שכרגע פצוע ואמור לחזור רק באמצע העונה (והוא בעצמו כבר די זקן) ואת מרז'ון בושמפ הרוקי שאני לא מאוד מתלהב ממנו, ממה שראיתי. מנגד, הם גם לא איבדו ממש אף אחד, מה שבעיקר מסמל את האמון שלהם ביכולת שלהם ללכת עד הסוף עם הסגל הקיים.
זה אולי מוצדק, אבל אולי גם טיפה זחוח, כשבפועל מדובר בקבוצה שהיא בכל זאת די זקנה (חוץ מיאניס), וגם לא עמוקה במיוחד. אם הבאקס יצליחו להשיג עוד איזה ווינג אחד די טוב לסגל שדי חסר כאלו כרגע, אני אהיה די אופטימי לגבי הסיכוי שלהם לזכות באליפות שוב, וגם בלי אחד כזה - זה תסריט מאוד ריאלי. מצד שני, באנקר לגמר הליגה הם לא, ובקבוצה שבה יש איזה ארבעה-חמישה שחקני מפתח מאוד מאוד משמעותיים, כל פציעה לאחד מהם יכולה לפגוע משמעותית בסיכוי הזה.
ובכל זאת, כל עוד יאניס עושה עונה בריאה, הבאקס יעברו סיבוב פלייאוף אחד לפחות ויאיימו חזק על התואר.