עוד שבוע מתחילים.
שנה שעברה פתחתי ת'רד מקביל (
viewtopic.php?f=1&t=19287), יש לי טיפה זמן השנה, אז נלך על זה שוב.
כמו בשנה שעברה - סקירה של הקבוצות, בניסיון לעשות את זה סוג של לפי דרגים.
טאנקינג בכל הכוחסאן אנטוניו ספרס:
בתור מישהו שעוקב אחרי כדורסל מאז שדאנקן בסביבה בערך, מרגיש מוזר לשים אותם ראשונים מהסוף של רשימה כזו. בתור מי שנזכר פתאום שהם הגיעו לפליי-אין בעונה שעברה, זה מרגיש גם אולי שגוי, אבל אחרי ששלחו את דז'ונטה מארי בטרייד בשביל שום דבר בהווה - הספרס הם אולי הקבוצה האלמונית בליגה היום.
השחקן הכי טוב שם הוא כנראה קלדון ג'ונסון, דווין ואסל אולי יעשה קפיצה וג'ייקוב פולטל הוא אחלה גבוה הגנתי, אבל אם אתם לא ממש עוקבים אחרי הליגה, יש סיכוי לא רע שלא שמעתם על לפחות חלק מהחבר'ה האלו. החיזוקים העיקרים שם הם מהדראפט - ג'רמי סוהן הפורוורד הבריטי/פולני, מלאקי ברנהם הסווינגמן, ובלייק ווסלי הגארד, כולם נבחרו בסיבוב הראשון. איבדו בעיקר את מארי, אבל זו אבידה די גדולה לקבוצה שלא היה לה המון.
התחזית האופטימית, מעט תלויה באיך אתם מגדירים אופטימית, אבל היא כנראה באיזור ה28-30 נצחונות מפתיעים והתמודדות על הפליי-אין עד איזה אמצע העונה. התחזית הפסימית, שהיא גם אולי האופטימית מצד כמעט כולם, היא של איזה 22 נצחונות ומקום בשלישיית התחתית של הליגה, בתקווה להנחית איזה ויקטור וומבניאמה אחד ביוני (החודש, אבל אולי הוא עצמו ביוני באמת).
יוטה ג'אז:
האמת שגם אותם מוזר קצת לשים פה, אחרי כמה שנים סולידיות מאוד, אבל אחרי קיץ שבו הם ממש פירקו את החבילה, זה די מתבקש.
אפילו כרגע אני לא חושב שיש שם קבוצה רעה במיוחד עם מרקאנן, סקסטון, ונדרבילט, מאליק ביזלי, THT ואוליניק שהגיעו הקיץ (יחד עם ווקר קסלר ואוצ'אי אבאג'י מהדראפט) ומצטרפים למייק קונלי וג'רדן קלרקסון כשורדים המשמעותיים יותר ממהפכת הקיץ, אלא שנראה שהכיוון העתידי של הג'אז הוא למטה וחזק, ולכן אני מעריך שנראה שם כמות נצחונות נמוכה יחסית, אולי אפילו עוד איזה טרייד או שניים.
הגיעו כל החבר'ה שציינתי יחד עם הרבה בחירות דראפט עתידיות ועזבו רודי גובר, דונובן מיטצ'ל, בויאן בוגדנוביץ' ורויס אוניל, שאולי היה המהלך הכי פחות משמעותי מקצועית, אבל היה גם זה שהביא לנו את ההרגע הסינמטי והנהדר ההוא של בריאן ווינדהורסט (
https://www.youtube.com/watch?v=-Ps4HarpIJk).
כמו אצל הספרס, אני יכול לראות כאן תסריט של איזה 30 נצחונות ומקום 12 במערב, אבל יותר סביר יהיה משהו כמו 22-25 נצחונות והתברגות בתחתית של התחתית. אויל אפילו פחות מזה, כי זו עשויה להיות מסוג העונות שבהן קבוצות ממממש מתאמצות להתברג שם.
אוקלוהומה סיטי ת'אנדר:
לא כל-כך ידעתי איפה למקם אותם, כי כבר עמדתי לזרוק אותם אפילו יותר גבוה, עם תחזית אופטימית שנאבקת אפילו על הפליי-אין, אבל אז צ'ט הולמגרן נפצע לכל העונה ואחריו גם שג"א, אז נראה שלמרות שהכשרון מתחיל להצטבר שם עם גידי, דורט, שג"א, צ'ט ועוד רול-פליירס חביבים (טרה מאן, ג'רמיה רובינסון ארל, קנריץ' וויליאמס. פוקו!!11), הת'אנדר לא יהיו מעוניינים במיוחד לנצח גם השנה.
לכן אני לא חושב שבשום תסריט הם יעברו את ה28-29 נצחונות, או שיתרחקו יותר מאיזה 6 מקומות מלמטה. מצד שני, בשביל לנצח פחות מ24-25 ולסיים ממש בתחתית הם יצטרכו להתאמץ הפעם. אז נראה לי שבפועל זה יהיה איפשהו שם בערך.
יוסטון רוקטס:
יכול להיות שביוסטון ימשיכו לרצות להפסיד וכמה שיותר, ויכול להיות שהם פשוט עדיין לא מספיק טובים גם ככה, שאין שם מנהל משחק מספיק טוב או הגנת פנים, אבל מה שבטוח - הרוקטס הם קבוצה צעירה ומוכשרת שיכולה להפתיע קצת.
ג'יילן גרין התחיל לא טוב את העונה, אבל סיים אותה לא רע בכלל עם רצף משחקים של 20+ ויעילות הרבה יותר טובה, שנגון הוא שחקן מגניב, ג'בארי סמית' היה קרוב מאוד להיבחר ראשון בדראפט ואמנם לא מאוד הרשים התקפית בליגת הקיץ, אבל יכול להיות אחלה 3&D כבר די בקרוב, וטארי איסון שנבחר 17 בדראפט האחרון בינתיים נראה כמו גניבה עם 21 נק' למשחק בפריסיזן. ואפילו אריק גורדון, איכשהו, עדיין שם!
ג'ון וול עזב סוף סוף בקיץ, בובאן ועוד כל מיני שחקנים שיכולים להיות חביבים לקצה רוטציה של קונטדנרית, אבל סתמיים ליוסטון (פייבורס, הרקלס, טריי ברק) הגיעו.
אני קצת חוזר על עצמי עם התחזיות, אבל גם כאן זה כנראה ינוע בין איזה 20 ל28 נצחונות, והאופטימיות כנראה לא בהכרח תהיה בקורלציה חיובית עם כמות הנצחונות.
רוצים פלייאוף, אולי אפילו יצליחודרג מעט פחות אחיד מהדרג הקודם שבו כולן די שואפות להפסיד. יש כאן קבוצות שאולי אפילו ישמחו מפליי-אין (אהמ, קינגס), האחרות כנראה קצת פחות, אבל לא בטוח שבצדק.
סקרמנטו קינגס:
בעונה שעברה כתבתי שהטייק המעט אמיץ שלי הוא שהקינגס יכולים לעשות אחלה עונה. הם לא עשו, אבל אני אכתוב את זה שוב - הקינגס עוד יכולים בטעות לעשות אחלה עונה הפעם.
סבוניס הגיע באמצע העונה שעברה במקום הליברטון ונראה סבבה, אבל בעיקר גרם לפוקס להראות טוב יותר (או שזה פשוט היה מדגם קטן, הזמן יגיד). קיגן מארי שהם בחרו בדראפט אולי לא היה נו-בריינר לבחירה הזו, אבל לדעתי הולך להיות ממש אחלה שחקן וכבר מהרגע הראשון וקווין הוארטר הוא תוספת חביבה גם כן.
פוקס, מיטצ'ל, מארי, בארנס וסבוניס זו אולי חמישייה בלי איום חסימה, אבל גם אחת מאוד ניידת שיכולה לרוץ את המגרש בטיל.
התחזית האופטימית תכלול כמובן פליי-אין, כנראה שלא יותר מזה, אבל מקום עשירי? בהחלט בהישג יד, אולי אפילו 9 או 8, שזה כבר ממש מקום שהיה נותן להם פלייאוף בעבר וייתן להם הזדמנות לא רעה לסיים את בצורת הפלייאוף הארוכה בספורט האמריקאי.
התחזית הפסימית היא עוד עונה מעפנה של איזה 30 נצחונות ומקום 11, אולי אפילו 12 במערב. קשה לי לראות אותם נופלים הרבה יותר נמוך מזה, גם אם זה לא מאוד בזכותם ויותר בזכות חבורת הטאנקינג שצוינה למעלה.
פורטלנד טרייל-בלייזרס:
הבלייזרס הם אולי הקבוצה הכי פחות מעניינת מבין אלו שמנסות לנצח במערב.
אז כן, לילארד חוזר אחרי עונה רעה ופצועה, אנפרני סיימונס פרץ ממש בגרבייג' טיים, ג'רמי גראנט הוא אופציה רביעית לא רעה בעיני, אולי גם שלישית, נורקיץ' עדיין שם ואולי העונה גם יהיה קצת בריא, גארי פייטון ג'וניור הוא יופי של החתמה בשבילם ואני למדתי מאוד לחבב את ג'וש הארט כמין שחקן הגנה ונשמה. אבל לאן כבר זה יכול להוביל אותם? אם לילארד קרוב לשיא, אולי באמת למחוזות המקום ה6 או ה7; חייב לומר שאני לא כל-כך בטוח שהוא לא מאחוריו. פורטלנד אולי יכולה לחמוק מהפליי-אין מלמעלה, אבל בעיני אפשרות סבירה כמעט באותה המידה היא שהם יפספסו אותו מלמטה.
מהמר שהאמת תהיה איפשהו באמצע, עם פליי-אין, אולי אפילו עם השתחלות לפלייאוף, אבל אני מתקשה לראות אותם עוברים שם סיבוב, המערב (והליגה) פשוט חזק ועמוק מדי בשביל זה.
נקודת אור מגניבה יכולה לבוא מכיוון שיידון שארפ, שהם בחרו בבחירה ה7 בדראפט והראה בינתיים הרבה כשרון מול רמה נמוכה, כולל זו של מכבי רעננה השבוע.
לוס אנג'לס לייקרס:
הלייקרס הם הקבוצה שאולי לא ממש שייכת לדרג הזה ואולי ממש כן שייכת לשם.
העונה שעברה שם הייתה בערך הכי גרועה שיש - ווסטברוק התברר כפיט הנוראי שחשדנו שהוא יהיה, דייויס היה פצוע מהרגיל/כרגיל ולמרות מספרים יפים, גם לא היה כזה טוב כשהיא בריא, ולברון העמיד מספרים מדהימים, אבל לא שמר לדקה ואז נפצע גם הוא.
הקיץ הם שוב הביאו שחקנים לא רעים אבל לא מתאימים בדמות לוני ווקר הרביעי, תמאס בראיינט ודניס שרודר (שהיה מעולה ביורובאסקט), ועוד שחקנים נחמדים ואולי טיפה יותר מתאימים כמו פטריק בברלי וחואן טוסקנו-אנדרסון, אבל יותר מהכל הם עשו כרגיל הרבה רעש בתקשורת, כשכל שחקן שני בקבוצת ריבילד קושר אליהם כיעד טרייד. איבדו הרבה מנבחרת הותיקים שלבשה את מדי הקבוצה הבוגרת משום מה בעונה שעברה, בדמות כרמלו, דוויט האוורד, אריזה ואייברי בראדלי וגם שחקנים צעירים ולא מתאימים כמו מאליק מונק.
אז אני כן רואה תסריט של עונה בריאה של דייויס, ווסטברוק שטיפ-טיפה לוקח אחריות להתאים את עצמו למשחק ולברון מחוייב בשני הצדדים, אולי אפילו יצליחו לעשות איזה טרייד יעיל סוף-סוף ולסיים בחמישיה הראשונה במערב. בתסריט סופר אופטימי (בשבילם, כן? כי הלייקרס הם איכס גדול בעיני) אולי אפילו איזה חצי גמר או גמר מערב. תסריט הרבה יותר סביר בעיני יהיה הדחה בסיבוב הראשון, ואפילו התסריט הפסימי - שבו הם לא מעפילים לפלייאוף, נראה ריאלי לגמרי אחרי העונה האחרונה.
יחפשו להפתיעהדרג של אלו שכבר היו קבוצות פלייאוף בעונה שעברה, אבל הפעם ינסו לעשות עוד צעד קדימה, או שכבר עשו את הצעד קדימה המפתיע בעונה שעברה וינסו להפתיע בלשמר אותו.
מינסוטה טימברוולבס:
ההוכחה הכי טובה לכמה הליגה חזקה היא שאני חושב שהתוספת המפתיעה של גובר למינסוטה יכולה להפוך אותם לקבוצת עונה סדירה ממש טובה ומפתיעה, ובכל זאת שמתי אותם רק כאן - בערך איפה שהם סיימו את העונה שעברה, במקומות 7-8.
הוולבס עשו את אחד הצעדים הגדולים בקיץ כשהביאו את גובר, וגם שחקנן קצת פחות משמעותי כמו קייל אנדרסון ושחקנים הרבה פחות משמעותיים כמו אוסטין ריברס וברין פורבס. איבדו שלושה שחקני רוטציה חשובים בדמות פטריק בברלי, מאליק ביזלי וג'ארד ונדרבילט, אבל אם הציוות בין גובר לטאונס כצמד תאומי מגדל לא-טיפוסיים לתקופה יעבוד טוב, זה יהיה שווה את זה. השאלה היא - האם כך יהיה? שאלה נוספת תהיה כמה התקדמות יעשה אחד הכוכבים העולים והאהובים (ובעיני גם האוברייטד) של הליגה - אנתוני אדוארדס המגניב.
בתסריט האופטימי אני יכול לראות את מינסוטה עושים אפילו איזה 50 נצחונות בעונה הסדירה שיביאו אותם למאבק על ביתיות בפלייאוף, כי גובר באמת כל-כך טוב בהגנה בתקופה הזו. השאלה היא מה יקרה אחרי, בסדרת הפלייאוף הראשונה שבה המאמן שממול יאתגר את היכולת של רודי וטאונס לצאת לקלעים.
התסריט הפסימי ביותר, אני מניח, עדיין יראה די דומה לעונה שעברה - פליי-אין, אולי גם העפלה לפלייאוף, אבל הדחה די מהירה ומוקדמת שם.
ניו אורלינס פליקנס:
הפליקנס מסתמנים כפוטנציאל לסוס השחור והמרענן הרשמי של הליגה, אחרי אחלה סיומת לעונה שעברה ופייט מרשים מול הסאנס בסיבוב הראשון של הפלייאוף.
הטרייד על סי ג'יי מקאלום כרגע נראה טוב, ברנדון אינגרם נתן קפיצה לא קטנה בעיני והיה ממש מצוין בהרבה חלקים, הרב ג'ונס היה רוקי מגניב לאללה עם הגנה אדירה ובכלל לא דיברתי על חוזה אלווארדו, אבל הזרקור העיקרי יהיה על איזה זאיון (או ציון, אם תרצו) אחד.
אני מאוד נלהב מהפליקנס בעונה הקרובה, זאיון נראה טוב מאוד בפריסיזן, אפילו קפיצי יותר משזכרתי אותו וכבר בלעדיו הם נראו טוב. אני לא מת על ההתאמה של הסגל שלהם אליו, אבל כשרון יש שם ולא מעט.
בתסריט האופטימי אני לגמרי רואה חצי גמר מערב ופייט קשוח שם, עם מזל בדמות פציעות שיפגעו ביריבות יותר מאשר בהם, אולי אפילו אפשר לדבר על גמר מערב.
בתסריט הפסימי, הפליקנס הם שוב קבוצת פליי-אין, אבל האמת היא שהפסימיות ההארד-קור בכלל לא תהיה לגבי כמות הנצחונות, אלא לגבי הבריאות של כדור הבאולינג הכי BOUNCY בהיסטוריה.
דאלאס מבריקס:
נקודת פתיחת מעניינת למאבס, שהיו מאוד אובראצ'יברים לפני שנה, ואז גם איבדו את הסקורר שלהם מהספסל בדמותו של ג'יילן ברנסון.
לוקה שם ועדיין צעיר, ועוד עשוי להיות אפילו טוב יותר בעונה הקרובה, אבל הקבוצה מסביבו אפורה לאללה והאבידה של ברנסון יכולה להיות מאוד משמעותית.
כריסטיאן ווד הגיע וזה... בסדר, אני מניח, גם ג'אבייל חתם שם ולוקה כבר הספיק לקרוא לו "ג'ואל" איזה חמש פעמים באימון, אז אני חושב שהמאבס אולי יוכלו לשחזר את העונה שעברה בערך, אבל גם בתסריט הכי אופטימי אני די מתקשה לראות אותם מגיעים לגמר המערב שוב אם הקבוצות האחרות בריאות לא פחות מהם.
התסריט הפסימי יכלול כנראה הדחה בסיבוב הראשון, כי המערב עמוק וגם בעונה סבירה אפשר ליפול למקומות 6-7 ולפגוש את הקליפרס וקוואי בסיבוב הראשון שוב.
ממפיס גריזליס:
מעט בדומה למה שכתבתי על דאלאס, גם ממפיס היו אוברא'ציברים לפני שנה, ויכול להיות שגם ממפיס ספגו אבידה קשה בקיץ כשJJJ נפצע שוב, אחרי עונה בריאה בקטע מפתיע לפני שנה.
בניגוד לדאלאס, אני לא רואה אותם מדרדרים יותר מדי. ביחס לעונה הסדירה אולי כן, כי כשג'ה יפסיד משחקים אני לא רואה אותם עושים 20-2 שוב, אבל חצי גמר מערב בפלייאוף, זו מטרה בהחלט ניתנת להשגה בשבילם.
איבדו בקיץ את דיאנתוני מלטון וקייל אנדרסון שהיו די חשובים, אבל השיפור של הצעירים + כמה בחירות דראפט די מעניינות (ג'ייק לה-ריבייה, דיוויד רודי המוצק וקני לופטון ג'וניור העוד-יותר-מוצק-ואם-לדבר-בכנות-אפילו-שמנמן-ממש שאמנם לא נבחר בדראפט, אבל הוחתם בקיץ ונראה מעולה בפריסיזן) אולי יכפה על זה.
יכולות לקחת את הקונפרנספיניקס סאנס:
כמעט חומר ל30 על 30, מה שעבר על הסאנס בחצי שנה האחרונה. הסאנס עברו מלהיות הקבוצה הלוהטת ביותר בעונה הסדירה שדי קורעת את הליגה ונראית כמו מכונת כדורסל משומנת ומועמדת רצינית לאיפות, להדחה משפילה בטירוף מול דאלאס (אמנם במשחק 7, אבל במשחק 7 אולי הכי חד צדדי בהיסטוריה, שבו הם מפסידים לאנדרדוג מוחלט), לסאגת אייטון שרוצה לעזוב עד שהקבוצה משווה את החוזה שחתם באינדיאנה כדי להחזיר אותו - ואז הוא מגלה במדיה דיי שעדיין לא דיבר עם המאמן מאז העונה שעברה, דרך כל הסיפור עם סארבר עד למצב שבו אני לא יודע אם מישהו מהמר עליהם לאליפות היום.
אבל בכל זאת - זו קבוצה ממש ממש לא רעה, עם כריס פול שהוא עדיין שחקן כדורסל מבריק, דווין בוקר שהפך לשחקן כדורסל נהדר בשנים האחרונות, ברידג'ס שהוא טיישון פרינס המודרני ואייטון, שהוא בגדר תעלומה, אבל לפרקים יכול להיות סנטר מעולה. איבדו את ג'אבייל, אלפריד פייטון ואארון הולידיי, אבל נשמע שגם ג'יי קראודר אולי בדרך החוצה, צירפו את פרנק ג'קסון, ג'וק לנדייל, TLC, ג'וש אוקוגי - לא משהו מיוחד מאוד, יכול להיות שהתוספת הכי משמעותית ביחס לעונה שעברה תהיה פשוט החזרה של דאריו סאריץ' מהפציעה.
התסריט הריאלי כאן הוא הגעה שוב לגמר הליגה, אולי אפילו אליפות, אבל אני לא מאוד אופטימי לגבי זה. תסריט פסימי יהיה שכל העסק יתפוצץ לו - אני לא חושב שהקבוצה תתמוטט ממש, אבל אולי הסיטואציה עם אייטון תכריח להעביר אותו בטרייד, אולי פול ידעך עוד קצת. בכל מקרה לפלייאוף זה בוודאי יספיק, אבל אולי יסתפקו באריזונה בהדחה מוקדמת נוספת, לפחות יקוו שהפעם המשחק המכריע לא יוכרע בדקה השביעית כבר.
דנבר נאגטס:
דנבר אמורים להיות חזקים בהרבה מבעונה שעברה, ולא בגלל מהלכים משמעותיים מאוד בקיץ - אלא בעיקר בזכות חזרה צפויה לכשירות של ג'מאל מארי ומייקל פורטר ג'וניור.
אבל מעבר לזה, הם גם כן עשו מהלכים לא רעים בקיץ, כשהביאו את ברוס בראון המאמי בשוק החופשי ואת KCP ואיש סמית' בטרייד עם וושינגטון. נאלצו להיפרד ממונטה מוריס ו-וויל בארטון בשביל זה וגם מבוגי קאזינס שדווקא היה לא רע בשבילם (ועדיין שחקן חופשי), מג'מייקל גרין ומפאקונדו קמפאצו שעדיין בלי קבוצה גם הוא.
אה, ועדיין לא כתבתי את השם ניקולה יוקיץ', איכשהו. אז הוא שם והוא מאוד מאוד מאוד טוב, MVP הוא לא יזכה בפעם השלישית ברצף, אבל זה לא אומר שהוא לא ייתן עוד עונה שמצדיקה תואר כזה בפני עצמה.
הנאגטס יכולים להיות סוס שחור שאפילו זוכה בתואר של המערב, אולי אולי אפילו בתואר של הליגה כולה. אבל גם יכולים להיעצר שוב בסיבוב השני, בעיקר אם ייפגשו את אחת מ3 האחרות ששמתי בדרג הזה. בכל מקרה, אני מאמין שיתרון ביתיות יהיה להם בסיבוב הראשון ואני אפילו לא מאוד אופתע אם לאורך הפלייאוף כולו, כי יוקיץ' בלתי עציר בעונה הסדירה.
לוס אנג'לס קליפרס:
כמו דנבר, גם הקליפרס צפויים להתחזק בראש ובראשונה בזכות מי שחוזר ולא מי שהצטרף. קוואי לאונרד הוא בחור מוזר שלא מצליח להישאר כשיר יותר מדי בשנים האחרונות, אז הוא די נעלם מכל דיוני השחקן הטוב בעולם, אבל כשהוא כשיר, הוא צריך להיות חזק בדיון. וככזה, הוא הופך קבוצת פליי-אין כמו הקליפרס לקבוצה שיכולה לזכות באליפות. פול ג'ורג' הוא לא השחקן הטוב בעולם, וגם הוא לא כשיר יותר מדי לאחרונה, אבל כשהוא כן כשיר, יש לו קייס לכינור השני הטוב בליגה, וג'ון וול הוא עוד שחקן שלא כל-כך שיחק כדורסל לאחרונה, אבל הוא אולי ההעברה הכי אנדרייטד של הקיץ.
יש לקליפרס ים של כשרון, הם איבדו את אייזיאה הרטנשטיין שהוא אחלה סנטר מחליף בעיני, אבל רק אותו, ויש להם מאמן, שלא נעים לומר, אבל הוא חתיכת מאמן טוב, בטיירון לו.
בעיני הבסט קייס סנריו שם הוא פשוט מאוד אליפות לקליפרס, שזה אולי דבר שקשה לנו לדמיין כאוהדי כדורסל, אבל הוא ריאלי מאוד אם הכוכבים שם נשארים בריאים (שזה אולי קצת פחות ריאלי), והוורסט קייס סנריו הוא אולי קצת יותר קל לדמיון, כי הוא פחות או יותר איך שהעונה הקודמת נראתה - עם פציעות של קוואי ופול ג'ורג' ומקום סתמי בתחתית הפליי-אין.
גולדן סטייט ווריורס:
הקבוצה הכי מדוברת בליגה בשבוע האחרון, ולא בגלל שהם לקחו אליפות לפני רגע, אלא בעיקר כי שחקנים שלהם מפוצצים אחד את השני באימונים.
גולדן סטייט לא בהכרח היו הקבוצה ששיחקה את הכדורסל הכי טוב בליגה בעונה שעברה, אבל הם בכל זאת מכונת כדורסל משומנת, עם ימבה ניסיון, סטף קארי אחד, עוד שני חבר'ה שמתחרים על להיות הרובין שלו בפול וקליי, ואנדרו וויגינס אחד שהפך את הקריירה שלו, אם לא ב180 מעלות, אז ב160-170. והם אפילו אמורים להיות טובים יותר, כי קומינגה ומודי היו רק רוקים בעונה שעברה, והראו הרבה פוטנציאל, כי וויזמן חוזר העונה ועם כל הכשרון שלו אולי לא יראה כמו שחקן כדורסל זוועתי כמו לפני שנתיים, ויש גם את דריימונד, שהוא יותר איש תקשורת ומתאגרף לאחרונה משחקן כדורסל, אבל עדיין מסוגל לתת פתאום משחק 5 ו-6 מעולים באמצע סדרת גמר, והוא אפילו לא מושעה ממשחק אחד על הבוקס לפול, כי הווריורס חדלי אישים.
התסריט האופטימי הוא כמובן אליפות נוספת וקבוצה שמחה שרוצה להמשיך לשחק יחד גם כשיגיע הקיץ הבא. התסריט הפסימי הוא שסוף סוף הדברים יתחילו להיסדק, דריימונד יריב עם כולם, פול ו/או וויגינס יחכו לברוח בקיץ והעונה תסתיים בלי גמר מערב אפילו.
מקווה שנהניתם, מאמין שאעלה סקירה דומה על המזרח עד מחר בצהריים.
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
