Hacohen כתב:
כן, ידעתי שתטען ששיף העמיד פנים שהוא מתחרט ושאני לא רואה את זה. זה חלק מהעניין התמוה הזה, שמשום מה אתה בטוח שאתה אדם מתוחכם באיזשהו אופן. אבל היות ששנינו לא מכירים את אריה שיף ומסתמכים רק על מה שקראנו אודותיו, אין לנו אלא את דעתנו. ממה שאני קורא אודותיו, כך אני מתרשם. גם מפועלו החברתי לאורך השנים לפני המעשה, גם מתגובותיו ופעולותיו אחר המעשה, וגם בהשוואה לאחרים שהרגו ערבים וקיבלו עקב כך תמיכה מאספסוף ימני. הוא היחיד שזכור לי שהביע חרטה לאורך כל הדרך, בניגוד מוחלט למשל לשי דרומי.
אבל כן, הוא הרג שלא לצורך, והוא היה צריך לקבל עונש כבד יותר, וכן, יש סתירה בין דבריך על החוק להריגת פורצים שלא צריך להיות לבין תמיכתך בהרג שביצע שיף, שנובע מהיותך גזען שמרוצה מזה שערבים נהרגים ושמאלנים מאוימים.
ומכיוון שאתה משקר או משמיץ בכל הודעה שלך (הו, "ההתגרות". הו, "המשת"פ"), לא ממש קשה לראות את זה. כאמור, אתה חוזר ל"רגישות" שבראש שלך היא כאילו צביעות כי הכל אצלך "המחנה שלך/המחנה שלי", אבל אם הייתי רואה סרטון של חייל מתייחס ככה לאמא שלך הייתי חושב את אותו הדבר, בלי קשר לפוליטיקת הזהויות המזויפת שאתה מנסה לשייך לכל דבר.
אז לפי ההיגיון המוזר שלך, היות שאינך מכיר את 1001 הערסים שהגיעו בחודש האחרון לבית המשפט עם כיפות לבנות ובכו לשופט כמה שהם מצטערים ושלא התכוונו לדקור, אין לך מקום להניח שמדובר בהצגה עבור השופט. אז אני לא מכיר אותם אישית, אבל אני יודע שהם לא מביעים חרטה בחלל ריק אלא מול שופט שאמור לגזור את עונשם, בשעה שידוע שאחד השיקולים לקולת העונש הוא האם הנאשם מביע חרטה על מעשיו. אם אני הייתי עומד בפני עונש מאסר של כמה שנים, הייתי מצהיר קבל עם ועדה שבכוונתי להתאסלם כדי לכבד את זכרו של אבק האדם שחייו אינם שווים פרוטה, שהחזיר את נשמתו לבורא בשעה שפרץ לי לבית. לא צריך להיות מתוחכם במיוחד כדי להבין זאת, וכל שנדרש הוא מעט Common sense. אז לכל הפחות הייתי מצפה שלא תביא לי את החרטה שלו כהוכחה למשהו.
ואתה יכול להמשיך עם השקרים שלך שאני מרוצה מזה שערבים נהרגים. באותה מידה עליך אפשר להגיד שאתה מאוד מרוצה מזה שחרדים נרמסים בהילולות או כשמתנחלים נרצחים, באמת שזה לא קשה מדי לרדת לרמה הזאת.
המציאות היא שאתה מצוי בתסביך קשה שבמסגרתו אתה מוכרח למצוא בכוח את הגזענות באנשים אחרים, ולא מוכן להכיל את הרעיון שמי שחושב 180 מעלות הפוך ממך לא נגוע בגזענות (למרות שזה בכנות לא מזיז לי). המציאות היא שאני שמח מאוד לראות פושעים ערבים מתים, בדיוק כמו שאני אוהב לראות פושעים יהודים מתים. אני רוחש המון כבוד אנשים כמו אריה שיף, שי דרומי בדיוק כמו שאני מעריץ את כרמלה בוחבוט. היחיד שעושה הבחנה בין יהודים וערבים הוא אתה.
ולגבי החוק להריגת פורצים - אמרתי שאני לא בעד חקיקת חוק להריגת פורצים בשריפה (כלומר לאחר שנתפס ונשפט), למרות שאני אישית הייתי מסוגל לענות למוות אדם שפרץ לי לבית וגנב רכוש יקר (ערבי או יהודי). וזאת כדי להוכיח שלא ניתן להחיל נורמות חוקיות על הכלל על סמך החוויה האישית שלי. שים לב, לא אמרתי או התייחסתי באותה הודעה למה אני חושב שצריך לקרות בשעת המעשה. אני תמיד חשבתי שאדם שפורץ לביתו של אדם אחר צריך לדעת שיש סיכוי שהוא יחטוף כדור ושהחוק לא יעמוד לחובתו של היורה.
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
