הוא חלאה שהלוואי שהיו גוזרים עליו עונש מוות וחבל שהשוטרים לא הרגו אותו.
האם אתה מכחיש שיש רוצחים שפלים שעושים מעשים שהם לא על רקע לאומני? בארץ ובעולם בכלל? ולהיפך?
בישראל יש שילוב מדהים של ערסים, עבריינים ופושעים יהודים, ערבים ישראלים ובדואי שמפרקים מבפנים את החברה והבטחון האישי.
ובנוסף פלסטינים, ערבים ישראלים ובדואים שעושים מעשים עם סף אלימות גבוה יותר (בדרך כלל) על רקע לאומני.
אני מפחד האמת משניהם, זה קרב קשה.
אתה אמרת בסאב טקסט שהוא איזה קורבן בלעדי של נסיבות חיים, בעל רקע אלימות שתועל לפיגוע לאומני (מאיפה הידע לעזאזל דקה אחרי הפיגוע?).
והערב המשטרה כבר הוציאה הודעה רשמית שהדריסה בבאר שבע היא פיגוע על רקע לאומני.
ושהחשוד הוא בן 39 ולא בן 19. אז הוא כבר לא פרחח שתועל לאלימות לאומנית?
ציטוט:
זו לא בעיה לאומנית מהצד הבדואי, אין פה בדרך כלל הזדהות עם הפלסטינים, זו בעיה חברתית.
אתה פשוט טועה בצורה גסה. כפי שאמרתי, הבדואים בשני העשורים האחרונים מתקרבים גם אידיאולוגית וגם על ידי קרבת דם (על ידי חתונות רבות עם נשים פלסטיניות פלוס ילדים) לפלסטינים מהגדה ומעזה. הם מזדהים איתם, דוברים את אותה שפה, מנהגים דומים, דת וכו'. והיום הרבה בדואי ישראלים מגדירים את עצמם כפלסטינים. זה לא אני המצאתי, יש על זה מחקרים וכתבות למכביר. ממליץ לך לראות את סדרת הכתבות שהמלצתי.
יש כבר לא מעט סימנים שזו בהחלט מתגלגלת להיות בעיה לאומנית/דתית מצידם.
הדור החדש של הבדואים הם כבר פחות הנחמדים שמשרתים בצבא ומזמינים אותך לקפה באוהל. זה העבר.
זה בדיוק אחת מהנקודות המרכזיות בדיון פה שעוברת כחוט השני בהודעות שלך שאני רוצה להתעכב עליה לעומק.
אתה מסתכל על כל מקרה במיקרו ומסרב כבת יענה להכיר במציאות המאקרו שמשתנה לך מתחת לשטיח.
להבין שהסכנות פה (לך ולמשפחתך כיהודי בישראל) עצומות, והקרע בין ערביי ישראל והבדואים לממסד ולשאר הישראלים היהודים הוא הרבה יותר גדול ממה שאתה מתאר לעצמך.
אתה מסתכל על כל המקרים - של הפלסטינים, של ערביי ישראל ושל הבדואים - כאילו הם אירועים לא קשורים שנחתו מהחלל. לכל אחד נקודתית יש את התירוץ שלו והסיבות שלו (זה פרחח בדואי, זה סכיזופרן מחברון, זאת על כבוד המשפחה).
זה ממש לא המצב "בשטח". המצב בשטח הוא קריאת תיגר הולכת וגוברת של אותן אוכלוסיות, אי הכרה במדינה ובזכות קיומה, שנאה והקצנה דתית כנגד היהודים והיהדות, והכנה למאבק מתמשך שיגיע, במוקדם או במאוחר.