סל ניוז

הדיון הזה עולה מדי פעם (רק על ידי?!) ולדעתי הגיע הזמן לפעם נוספת לאור הדוגמאות האחרונות.
בסוף בסוף, האם באמת יש הבדל בין מאמנים ברמת ליגת העל? האם בכלל יש משמעות למאמן ואם כן, איזה? האם יש לנו (ולפרשנים בטלויזיה ובתקשורת) בכלל כלים להחליט אם מאמן הוא טוב או גרוע כביכול??

תראו את רמי הדר. שלוש שנים דיברו בב"ש וגם ברמה ארצית איזה עבודה טובה הוא עושה = מאמן טוב, לא ככה?
עכשיו פתאום בגלבוע הוא בעצם שוב מאמן ממש גרוע? ובאר-שבע גם בלי רמה בערך באותו המצב, ואולי אפילו יותר טוב? המממממ... מעניין מאוד.

גם בית הלחמי סיפור דומה.

עכשיו אני לא אומר שלא צריך בכלל מאמן ראשי. אני בטח לא בא לזלזל בתפקיד המאמן, אבל בתכלס אין באמת הבדלים למעט מקרים חריגים שיש מישהו כמו פיני שהוא דמות ומביא איתו טונות של קאריזמה ויכולת הובלה וגם בלאט כמובן. חוץ מהם? כולם אותו דבר, כאשר גם יש מצב טוב שאם תיקח מאמן רנדומאלי מליגה לאומית, התוצאות יהיו אותן תוצאות. יותר נכון - אם היום נחליף את כל המאמנים בליגת העל עם מאמנים מליגה לאומית, בסוף התוצאות יהיו אותן תוצאות בממוצע.

לא חושב שיש כזה הבדל בין ליובין , רמי הדר, גודס, שרון דרוקר, דני פרנקו, קטש, בית הלחמי.

אולי רק דן שמיר מאמן קצת יותר טוב בגלל הניסיון שלו עם פיני עם דייויד ועם מסינה.

אין היום מאמנים גדולים בליגה כמו שהיו פעם פיני , דייויד בלאט, צביקה שרף ועוד.

יש קפיצה לוגית עצומה בין "מאמנים לפעמים מצליחים ולפעמים נכשלים" לבין "זה לא משנה מי המאמן".

מאמנים בארץ הרבה פעמים נדרשים לאוסף יכולות שמצריך שלושה-ארבעה אנשים שונים. מאמן פה אמור לדעת לבנות סגל תחת אילוצי תקציב ושוק, לנהל סגל עמוק ומלא זרים (הרבה פעמים בשתי מסגרות), להעביר אימונים, לנהל משחקים, להטמיע שיטה וכו'. לתחושתי עולם הסקאוטינג כן קצת התמקצע בארץ בשנים האחרונות, אבל במרבית הקבוצות אין מחלקות סקאוטינג סופר מסודרות עם מעקב אחרי שחקנים לאורך שנים.
מה שאני בא להגיד זה שאין אף בן אדם שטוב בכל הדברים האלה, וגם אם כן, אין לו באמת את הזמן להשקיע את ה-100 אחוז בכל תחום.
מעבר לכך, המאמנים הבכירים בארץ (פרנקו/גודס/קטש) הם לא כאלה שיכולים לקחת חומר שחקנים נתון, להתאים לו שיטה ולהוציא ממנו את המקסימום. לרוב הם מאוד טובים בכמה דברים ספציפיים והם צריכים את חומר השחקנים שמתאים לשיטה שלהם כדי להצליח. בגלל זה לדוגמה קטש נכשל כשהוא מנסה להפוך את לימונד לרכז פיק אנד רול שאמור להפעיל גבוה כבד כמו ינסי גייטס, אבל מצליח כשיש לו את ג'ייקובן שמפעיל את בריימו ותומאס.

כל זה לא אומר שהמאמנים הישראלים לא שווים כלום או שאין הבדל בינם לבין מאמנים בלאומית, אלא שהם צריכים תנאים ספציפיים כדי להצליח ולא תמיד הם מקבלים אותם, לפעמים באשמתם ולפעמים באשמת הקבוצות.

לא, ההסקה הלוגית היא כזו: המאמן שהיה כה מצליח, פתאום הפך להיות למאמן ממש גרוע + הקבוצה הקודמת שלו מגיעה לאותו דבר גם בלעדיו, כאשר ה"הישגים" האלה קודם לכן יוחסו באופן יחסית בלעדי לנוכחות שלו.

קודם כל מאמן זה התפקיד הכי חשוב בקבוצה, יותר מכל אחד מהשחקנים
אם אתה בונה קבוצה באירופה בהינתן שהשחקן הכי טוב באירופה הוא בערך מקום 150 ומטה בעולם ברמה, תבחר קודם מאמן
איך בוחרים מאמן?
קודם כל קטגוריות
מאמן שמנהל כישרונות
מנהל שמחבר שחקנים עם מעט כישרון והרבה מוטיבציה
מאמן שנועד להיות אנדרדוג
אחרי שבחרת את הקטגוריה שמתאימה לקבוצה שלך, אתה בודק בשני האחרונות הישגים כנגד ציפיות
באירופה זה פחות נפוץ אבל אני בטוח בקרב בני המקצוע אפשר למצוא רשימה של תחזית לכל קבוצה בעיני אנשי המקצוע המובילים במהלך הקיץ
מי שמשיג בממוצע לאורך שנים את הדלתא הכי גבוהה הוא מאמן יותר טוב
כשבודקים את הממוצעים של הדלתא צריך לוודא שמדובר במדגם מספיק גדול (נגיד 5 עונות) ולראותש אין אירוע אחד חריג שמעקם את הממוצע
למשל איזה כוכב שפרץ בדיוק בעונה שהוא אימן, זה נקרא לשקלל את הממוצע

זהו, ודים, מאמן זה חשוב, הכי חשוב, הוא קובע בכל רגע נתון מי יהיה על המגרש, הוא בוחר מתי לעשות פסקי זמן, מה להגיד בהם, מה יהיה בספר התרגילים
אין מצב שהוא לא הגורם המשפיע ביותר בקבוצה, אין

הפועל ירושלים ולא משנה מה קדט יכותב בפורום המכובד סלניוז, היא קבוצה של מהזולות בתולדיה, בטח הכי זולה מאז שעברנו לארנה, ויש הסכמה לא קונצנזוס אבל הסכמה די רחבה שהקבוצה מצליחה (כשהיא מצליחה) בגלל המאמן

מאמן זה חשוב!!

וואללה, אני חושב שמאמנים זה אוברייטד לחלוטין. כאילו, פונקציה הכרחית לחלוטין, ומאמן גרוע עושה נזק גדול לקבוצות, אבל מאמן טוב? לא חושב שזה יותר משמעותי מהעובדה שיש סגל טוב שיכול לשחק ביחד. זה לא שאין מאמנים טובים, אבל לדעתי שים לאותה קבוצה מאמן מעולה ומאמן בסדר גמור מינוס, והתוצאות יהיו כמעט זהות.

מה שנקרא: dont get me started...

לפני הכל, אני מאוד מאוכזב מזה שהטענה הזו נשמעת בלי שהשם שלי מוצמד אליה. כמו אינשטיין ותורת היחסות, אבישי בן חיים ותיאוריית ישראל השנייה, אני חושב שמן הראוי ש"מאמן זה אוברייטד" יהיה מזוהה עם נביא בעירו.

וברצינות - ברור שהמאמן משפיע מאוד. הבעיה שלי היא שאצל רוב רובם של של המאמנים קשה מאוד לאפיין את ההשפעה הזו לאורך זמן ונוסחה כמו שאוריאל מציע פה היא נחמדה אבל רחוקה מלהיות מספקת (למשל: מי בנה את הקבוצות של המאמן בעונות האחרונות - הוא או ההנהלה של הקבוצה שבה אימן? כמו שנהוג לטעון ובצדק כלפי דז'יקיץ' בהפועל - הוא מוציא כרגע את המקסימום באופן מאוד מרשים מהסגל הגרוע שהוא הרכיב. מה זה אומר על הדלתא שלו כמאמן?), אבל בעיקר אף אחד לא באמת משתמש בה ואיכשהו כשמדברים על מאמנים ועל היכולות שלהם כולם מרשים לעצמם להיות מאוד חד משמעיים ("בית הלחמי הוא אחלה מאמן והגיע הזמן שהוא יקבל צ'אנס בקבוצה גדולה", "פרנקו הוא מאמן אדיר לליגה, אבל גרוע באירופה", "קטש הוא מאמן מצויין לשחקנים שמתאימים לשיטה שלו, אבל לא מסוגל להצליח עם שחקנים שלא מתאימים לשיטה", "צביקה שרף הוא מוטיבטור שמוציא מהשחקנים 100% אבל שמרן ומיושן מבחינת תכנית המשחק" וכו' וכו') בלי להתייחס בכלל לאיזשהם נתונים כמותיים, שלא לדבר על אותה דלתא חמקמקה שאוריאל מנסה להגדיר.

מאמן ראשי זה חשוב ובטח חשוב שזה יהיה מישהו שמתאים לרמה וברור שלא כל אחד מהרחוב יכול לבוא ולהיות מאמן ראשי. לא זו הייתה הכוונה!
אני אומרשלפעמים זה נראה שבתכלס אין הבדל בסוף בין המאמנים השונים ושגם כל דיבורי ה-"X הוא מאמן טוב/לא טוב" מתבססים על כלום. בלי מאמן ברמה מתאימה הקבוצה תקרוס. אבל ברגע שלכל הקבוצות בליגה יש מאמן ברמה מתאימה, אז ההצלחה של קבוצה X על פני קבוצה Y תלויה כבר בדברים אחרים לגמרי. בב"ש למשל זה תלוי במערך סקאוטינג שלהם ובהנהלה שסך הכל נותנת המון שקט וגם אין תקשורת או קהל שמלחיצים את המערכת. אז ליובין? רמי הדר? תביא גם את גורקה או מאמן מנוסה יחסית מהלאומית, כנראה שהתוצאות יהיו אותו דבר לאורך זמן. ברור שאם תביא מישהו כמו ישראל ברוך שאין לו בכלל מושג ומדבר בטל' כל האימון ובפסקי זמן אין לו מה להגיד כי הוא כולו הצגה, אז זה משהו אחר.

אתם פשוט עצלנים
אז זורקים טענה ,הכל אותו דבר" ואני מוסיף "כי למי יש כוח לדקויות ומחקרים"
אם המאמן בנה את הקבוצה, אז הדלתא צריכה לשקלל את זה (מאזה תקציב הוא בנה וכו)
בכל סטטיסטיקה מתקדמת, את רואה סוגריים עם פרמטר כזה כפול 0.44 ופרמטר אחד במונה והשני במכנה, ככה משקללים
כן, לאנשים כמונו שמשקיעים שעתיים ביום לכדורסל, כל הבלגאן הזה נוחת עליך ואתה לא מוצא את הידים ואת הרגלים אז אתה ממלמל "נו טוף כולם אותו דבר"
אין מצב!
אין מצב שבנאדם שמכניס ומוציא עשרות שחקנים במשחק, כותב ספר תרגילים, מחליט מה יתרגלו באימון, אין מצב שרמה המקצועית, לרצינות, למוסר עבודה לחדות המחשבה של אותו אדם לא תהיה השפעה אקראית על התוצאות של הקבוצה
זה פשוט בלתי אפשרי לוגית
זה בערך כמו להגיד שיש אלוהים והכל בידיים שלו

רק דוגמה אישית תביא לעקירת העצלנות הזו מהשורש. נא דרג בעזרת נוסחת מחץ הדלתא את האיכות של המאמנים הבאים: ליאור ליובין, אריאל בית הלחמי, רמי הדר, שרון אברהמי, גיא גודס, אלכסדנר דז'יקיץ', דני פרנקו, עודד קטש, שרון דרוקר, אורן עמיאל - רצוי בליווי ניקוד מדוייק.

אין סיכוי
אתה יודע כמה עבודה זאת??
מי שקם בבוקר וזאת העבודה שלו צריך לסרוק את כל שנות ההיסטוריה של המאמנים, למצוא בכל קיץ מה היו הציפיות מהם, מה היה התקציב, מה היה חלקם בבניית הקבוצה, כמה המתוצאה הייתה מסיבות שלא תלויות בהם (פציעות למשל)
זה פול טיים ג'וב לחודשיים לפחות
מה מביא אותך לחשוב שאני בכלל יכול לעשות את זה?
אני פשוט טוען שהטענה שלך ושל ערן לא הגיונית, והסיבה שאתה טוען אותה היא שהזמן שעומד לרשותך לאסוף את כל המידע הזה, לקטלג אותו, לשקלל אותו, לא מאפשר לך ליישם אפילו אחוז אחד מהעבודה הזו
אבל אם תשאל אותי על עמידות של בקטריות במתקני טיהור שפכים לריכוזים שונים של חומרים שונים, אני בשניה שולף לך
כי אני עובד בזה
ותאמין לי שאם אני אתן לאדם חובב בקטריות לשבת מול הריאקטור הביולוגי ולהבין למה יש תמותה או הולדה של חיידקים, גם האדם האינטלגנטי וחד ביותר לא היה רואה יותר מכאוס מוחלט
כדורסל זה מקצוע
אנחנו אוהבים כדורסל ומדברים עליו
אנשים לא ממש אוהבים ריאקטורים ביולוגיים, מה לעשות
אבל לא צריך לאבד את ההגיון בגלל זה
זה לא הגיוני שאדם מבצע כל כך הרבה פעולות שמפיעות על תוצאת המשחק לא תהיה חשיבות לרמה המקצועית שלו שהיא רק שלו

אז נראה לי שאנחנו די מסכימים בסך הכל. אתה אומר שיש דרך לקבוע השפעה של מאמן, אבל אתה פשוט לא יודע עד הסוף מהי. ואני אומר שאני לא יודע אם יש דרך טובה למדוד השפעה של מאמן ואני לא משוכנע שהתוצאות של שיטת מדידה היפותטית כזו היו מצביעות על הבדלים מאוד ברורים בין רוב המאמנים.

הבאתי את זה בעבר, אבל אשכרה כתבתי סדרת שלושה מאמרים סטטיסטיים על כימות מאמנים.
אמנם בנ.ב.א, יען אני גר בארה"ב ויען הליגה הישראלית פחות מעניינת אותי, ויען אני בספק אם אפשר למצוא סטטיסטית את הנתונים בה בקלות, אבל כימות למאמנים עשיתי גם עשיתי

https://hoops.co.il/?p=214138
https://hoops.co.il/?p=214412
https://hoops.co.il/?p=215275

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

יופי של דבר נורטון
אתה מהבודדים פה שמתייחס למה שהוא כותב ברצינות וזה מעורר הערכה, באמת
אגב נורטון התחלתי לקרוא וניזכרתי שכבר קראתי חלקים מהמאמר הזה
כן נביא, התכוונתי למשהו כמו שנורטון הכין ולכן התשובה שלי לודים, היא כן אפשר לחזות הצלחה של מאמן ואתה לא מטיל קוביה ומביא מאמן
וודים, אם אתה מתלבט האם ללכת על קריירת אימון, לך עליה
נביא, הסיבה שזה נראה לך ולי כאוטי ואקראי היא כי אנחנו לא מחזיקים מידע בדוק אין לנו את ה "וגאס" שלנו לראות מה חשבו המהמרים הכבדים והדעתנים על הסיכויים של הדר להצליח בגלבוע, מה עשה ביחס לציפיות והאם היו ארועים משמעותיים שהצדיקו חריגה מהציפיות
כלומר יש מתודה, וכשאסיים לקרוא את הפרויקט של נורטון אחווה את דעתי על המתודה הספציפית הזאת שנורטון מציע
אבל כן, מה שאתה ואני רואים, אני מסכים זה כאוס ואקראיות, אבל אפילו ברמה שלנו אנחנו יודעים שהסיכוי להכשל עם פרנקו באירופה הוא גבוה מאשר עם גודס
אז אם יש לעונה שמכוונת אירופה, פרנקו לא יההי בראש הרשימה שלי

אתם לא צריכים ללכת רחוק מדי. מאמן הוא כמו מנהל של צוות בחברה כלשהי, הייטק למשל.
זה נכון שצוות ייתן תוצרים גם עם מנהל גרוע, במיוחד אם יש לך מפתח או שניים תותחים.
אבל התוצרים האלה יכולים להיות באיכות נמוכה, בלי פוקוס על הכיוון הנכון, עם חיכוכים פנימיים בתוך הצוות, עם לחצים מההנהלה, בבלאגן.
אפשר להסתיר את זה לזמן מסוים או אם הסביבה התחרותית או הדרישות הן לא גבוהות.

אבל כשמגיע פרויקט מאתגר בלו"ז צפוף, השקר יתגלה, הבאגים יצופו, הרג'קטים ייערמו והאיכות הנמוכה תתגלה.
למנהל שמכיר את התחום והאתגרים שלו, יש את האחריות והיכולת להוציא יותר מהצוות שלו, לכוון את המשימות שלהם, לסנכרן עם גורמים אחרים, לתת סביבת עבודה איכותית ולוודא שהדברים מתקדמים למקום הנכון ותוך כדי עמידה בלוחות הזמנים.
תעשו את ההקבלה לכדורסל, בסופו של דבר, זה די דומה.

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

נו נו. סחתיין על העבודה של נורטון, אבל מרוב בעיות מתודולוגיות קשה לראות את היער. דוגמה אחת, בעלת אופי מעט פילוסופי (אבל באמת שיש המון אחרות): אם כבר מסתמכים על חוכמת ההמון של וגאס כאיזשהו משתנה במשוואה שעל פיו יישק דבר, למה לא להסתמך על חוכמת הג׳נרל מנג׳רים בליגה ולקבוע שמאמן שמקבל הרבה כסף הוא מאמן טוב כי ההנהלות בטוח יודעות מה טוב בשבילהן?

אני לא כל כך מבין את ההודעה הזו. מי קבע שהמאמן היה ממש גרוע או שההישגים נזקפים לזכותו באופן בלעדי? אולי הבעיה נמצאת אצל המבקרים ולא המאמנים.

אני טוען שמאמן זה חשוב, חשוב מאוד, אבל צריך להבין מה באמת אפשר לזקוף לזכותו ומה לא. אין דבר שאני יותר שונא מפרשנים שמדברים על ה"נוכחות" של המאמן או הניסיון שלו, או לחלופין על כך שהמאמן "איבד את הקבוצה", כשבפועל הם בעיקר מבססים את הפרשנות שלהם על פי תוצאת המשחק של אותו שבוע.
החלק הכי קל ומובן לשיפוט זה כמובן בניית הקבוצה. הרבה מאמנים מפשלים בבניית הקבוצה ובכך לא מאפשרים לעצמם להצליח גם אם מבחינה טקטית הם מאמנים מעולים. כמו שציינתי, העניין פה הוא לא רק כשרון, עומק ואיזון, אלא גם התאמה לשיטת המשחק שאתה מנסה להנחיל.
אם ניקח את הדוגמה של דז'יקיץ', אז אני חושב שהוא אכן העמיד קבוצה מאומנת שמוציאה מעצמה יותר מסך הכישרון שלה. מצד שני, אם הוא היה מנסה להנחיל את הכדורסל הזה להפועל תל אביב, לדעתי הוא היה מסרס לנו את האמ-אמא. מהבחינה הזו פרנקו עושה בשכל בעיני שהוא מאפשר הרבה חופש לג'ייקובן, מנפורד ומקריי.

לכו אני אומר, חשיבות גדולה למאמן, אבל כדאי להבין את הסיטואציה לפני שקובעים מי מאמן טוב ומי מאמן רע. אני בטח לא חושב שכל מאמן ליגה לאומית שתשים בקבוצה מסוימת והיא תעשה בערך את אותם הישגים.

אני יחסית בצד של הנביא ו-ודים.
ברור שיש חשיבות למאמן, ברור שיש מאמנים יותר טובים ומאמנים פחות טובים, ואם תשים מישהו מהרחוב כמאמן הוא כנראה על פני 5 שנים יוציא תוצאות פחות טובות משדיוויד בלאט יוציא, אם הם יקבלו קבוצות עם תקציב זהה או דומה (וכנראה שאפילו אם בלאט יקבל תקציב יותר נמוך).
מצד שני, גם אם מאמן א' קצת יותר טוב ממאמן ב', זה לא תמיד אומר שהוא יוציא תוצאות טובות יותר, אפילו מאותה קבוצה בדיוק. יש עוד תנאים משפיעים, שמייצרים מצב שבו, לפחות בליגה הישראלית, ההבדלים בין המאמנים הופכים להיות די זניחים.

זה קצת כמו שברור שלתזונה ודיאטה יש השפעה על הבריאות ויש אוכל שהוא יותר בריא ואוכל שהוא פחות בריא, אבל שיש גם מצבים שבהם מאכל א' יהיה בריא יותר ממאכל ב' ויש מצבים שההפך.
אלא שאני כן חושב שאם ניקח את ההקבלה הזו עד הסוף, אז המאמנים הישראליים הם משפחה תזונתית שההבדלים בה לא כל-כך גדולים וגם את ההבדלים שיש, 'עולם המדע' לא הצליח לפענח מספיק עדיין.

מעונה אחת של מאמן בטוח שאי אפשר להסיק כלום (למשל, אורן עמיאל עשה עבודה נוראית בקנה מידה היסטורי בהפועל ירושלים. זה לא אומר שהוא המאמן הכי גרוע באירופה. דז'יקיץ' עושה בינתיים עבודה טובה עם הסגל הנוכחי, זה לא אומר שהוא היה מצליח בהפועל חיפה יותר מאלעד חסין) ומצד שני - אם מסתכלים על מדגמים יותר של 5-10 עונות, אני מניח שרואים הבדלים מאוד קטנים בין הגודס/בית הלחמי/ דני פרנקו / דן שמיר של העולם. אז זה לא אומר שלמאמן אין השפעה, אלא שההבדל בין המאמנים האלו הוא לא ענק וכשאנחנו מדברים על טווחים כאלו קטנים של הבדלים, ההשפעה של משתנים אחרים והאינטראקציה שלהם עם משתנה המאמן היא בדרך-כלל לא פחות משמעותית (וכנראה גם יותר) מזהות המאמן עצמו.

אחלה דיון התפתח פה
אני איפשהו קצת ב"אמצע" בדעותיי - מאמן זה חשוב מאוד (אגב, לא רק לתוצאות של עונת המשחקים נטו, יש אלמנט של פיתוח שחקנים, "פיתוח והתמקצעות" של הגורמים המקצועיים האחרים בקבוצה שהמאמן יכול לקדם, ייצור כדורסל כיפי לקהל למלווה את הקבוצה וכו' וכו'), אבל לא בטוח בכלל שבתנאי הליגה הישראלית הספציפיים אנחנו יכולים ליצור בידול בין מרבית המאמנים (להוציא את העשירון העליון והתחתון נניח).

אגב, אפשר לחשוב גם על ליגת הכדורגל שלנו - האם שם יש איזשהו רפרנס/הבחנה ברורה בין קלינגר/דראפיץ'/מימר/סילבס/רפואה וכו' וכו'?
ברק בכר הישראלי הכי טוב By far כעת, אבל חוץ ממנו מה עוד אפשר להגיד?



אני חושב שהאנלוגיה של הנ"ל לכדורסל שלנו היא סופר מעניינת.
בקבוצה ממוצעת ומטה שמשחקת במסגרת אחת - אין עומס משחקים, אין כמעט המשכיות, שחקנים מוחלפים על ימין ועל שמאל, יש כשבוע להתכונן למרבית המשחקים - פה לא ממש נזהה את ההבדלים.
אבל אם פתאום קבוצה משחקת באירופה (ועדיף יותר מבית קצר של 6 משחקים, נניח לפחות 15 משחקים בעונה), מול רמות שונות של התנגדות, מול סגנונות כדורסל שונים, אי אפשר להתכונן באותה עצימות לכל משחק, נדרש לנהל סגל רחב ולחלק עומסים - פה אולי פתאום כן נגלה דברים כאלו ואחרים (ונשייך אותם למאמן, אולי בצדק ואולי שלא - זה עדיין נכון).

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

מאמן בין שאר חסרונותיי,
רק בגילאים צעירים (מבחירה).

הנה משהו שכתב חבר מאמן:

האם מה שאומר המאמן לשחקנים בזמן משחק באמת משפיע על המשחק?
בתחילת השבוע פירסם ה- international journal of sports science & coaching כמאמר חדש את התזה שכתב אליה פורמן (Elia Furman) בשנים האחרונות בשיתוף עם פרופסור סימה זך. בתחילת דרכה השם של העבודה (שעברה כמה גלגולים) היה – "האם מה שהמאמן אומר באמת חשוב?" ואף על פי ששם המאמר שונה בגרסה הסופית שלו, המקור מביע יפה את המהות של הניסוי.

כותב פורמן:
בפשטות ובקצרה רצינו לברר האם יש קשר בין ההתנהלות של מאמני כדורסל על הקווים לבין התוצאה של המשחק. המון מחקר נעשה על איזה סוג של משוב אמור לקדם ביצועים ספורטיביים בתנאי מעבדה ואימון אבל מעט מאוד מחקר נעשה על מה היעילות של המשובים האלה בזמן אמת, כלומר במשחק עצמו.
מה מצאנו? לא מעט דברים, אבל בגדול – לרוב סוגי המשובים (פתוח, ממוקד, כללי וכו') ולרוב סוגי ההתנהגויות (לתת משובים ארוכים או קצרים, לשתוק לפרקי זמן ארוכים או להישמע כל הזמן וכו') אין קשר ברור עם התוצאה והם דומים בפוזשנים שנגמרים בטוב או ברע. או במילים אחרות –ברוב המקרים, זה לא כ"כ חשוב איך ומה אומרים המאמנים בזמן המשחק.
אז מה בכל זאת כדאי לעשות? כנראה שלהיות חיובי עם השחקנים יכול לעזור. הממצא המרכזי של המחקר שלנו הוא שמשוב חיובי של מאמן קשור בביצוע חיובי של הספורטאים ולתוצאה טובה יותר פר פוזשן- ז"א ליותר סיכוי לקלוע או לא לחטוף סל.

אבל החלק המעניין במחקר הוא לא התוצאה המרכזית שלו.

משום שמהחקר שלנו מתאמי (בודק קשר בין 2 משתנים) הוא לא מאפשר להסיק מסקנה על איזה משתנה משפיע על מי. כלומר, באותה מידה שבה אפשר להניח שמשוב חיובי גרם לביצוע חיובי, אפשר גם להניח שהביצוע החיובי הוליד משוב חיובי של המאמן משום שהביצוע היה חיובי, וכן הלאה. בשביל לברר את הנקודה הזו ניסינו לבדוק מה קורה בפוזשנים שהגיעו אחרי שהמאמנים היו חיוביים. כלומר – לקחנו את כל הפעמים שבהם המאמנים נתנו רק משוב חיובי (ברוב הפוזשנים הם נתנו כמה סוגי משובים), ובדקנו מה קרה במהלכים שהגיעו לאחר מכן. באופן הזה אנחנו יכולים להגיד בוודאות שהביצוע הגיע אחרי המשוב, ולכן המשוב הוא זה שהוביל לביצוע ולא ההפך.

מה מצאנו?

אם בפוזשן ממוצע במחקר שלנו הסיכוי לקבל תוצאה חיובית (לקלוע סל או לא לחטוף סל) או שלילית (לא לקלוע סל ולחטוף סל) הוא 50/50, בפוזשנים שהגיעו אחרי מהלכים בהם המאמנים היו אך ורק חיוביים– הסיכוי לפוזשן חיובי קפץ ל75%! כמות המקרים שבהם המאמנים נתנו רק משוב חיובי היתה קטנה מידי כדי להסיק מובהקות, אבל אין ספק שמדובר בממצא מעניין שנותן תמונה שמתחברת גם עם שאר הספרות המקצועית שאומרת – חיוביות קשורה בביצועים טובים יותר.


ושני השקלים שלי:
ברור שיש חשיבות למאמן.
הוא בונה וגם יכול להרוס.
האם קבוצה תתנהל בצורה שונה עם שני בני אדם שונים שאמורים להוביל אותה?
ברור.
למה?
כי אלה שני בני אדם שונים.
עוד לפני כל הטקטיקה והסקאוטינג והתכנונים.
כמה הוא משפיע על הסיכוי לניצחון? לא יודע.
איך בכלל מחשבים כזה דבר?

_________________
You know I wish that there was some way that I could be outside playing basketball in the rain and not get wet. Now wouldn't that be great?

בהקשר של דז'יקיץ' אני חושב שנכון להתייחס דווקא למה שהוא מביא אסטרטגית, ולא טקטית במשחק.
השינוי הכי גדול שהוא עשה בהפועל ירושלים זה יציבות, גם אחרי משחקי זוועה- אין חיתוך של שחקנים, גם כשנראינו כמו כלום ושום דבר, הוא שידר יציבות.
שימו לב:
ספידי חטף ביקורת ברמה שאני לא זוכר כמוה, הנקינס נראה חייזר בגביע וינר וכולם דיברו על רכות וחזרה גרועה מהפציעה, שגב הוא באמת נגר, ונה ומאיירס נראו לא קשורים לענף, רנדולף שנתפס כאנמי עלה לאוהדים שהתגעגעו לאדאמס, קורנליוס שחקן מאוד מוגבל, בלייזר פשוט לא פוגע, דוברת עבר סדרת חינוך שיש שחקנים שהיו מתרסקים ממנה. אחרי המשחק בהרצליה הדעה החד משמעית בםורומי האוהדים הייתה שזו הקבוצה הכי גרועה בעשורים האחרונים והדעות נעו בין צורך להחליף 7 שחקנים אצל המחמירים לרק 4 אצל המקלים. ההצלחה הכי גדולה של דז'יקיץ' היא להתעלם מהכל ולהמשיך להאמין בסגל הקיים, מישהו עם אופי קצת פחות אקסצנטרי ועקשן, היה מזמן מקשיב לקולות וקורא עיתונים ופורומים והעסק היה מתפרק לכל עבר... היכולת שלו להיצמד למתודות שלו היא מתנה אדירה לקהוצה קפריזית כמו הפועל ירושלים. גם עכשיו עם כל העצבים על אי החתמת מחליף לדוברת, אני מעריץ את השדר הסבלני והייסודי שההמתנה הזו משדרת. לא רואה אף מאמן אחר שרול פליירס מובהקים כמו ונה ומאיירס וקורנליוס ושגב היו שורדים אצלו ומייצרים קבוצה כל כך מגובשת.
זה הרבה מעבר לטקטיקה או התנהלות בתוך משחק

מחקר מעניין...האם הייתה שליטה במשתנה של מה קדם לפסק הזמן? כי סביר להניח שביצועים טובים יובילו לפסק זמן יותר חיובי ולהיפך, והביצועים אחרי פסק הזמן הם בעצם המשך של הביצועים שקדמו לו ולא הושפעו מאופי פסק הזמן...בלי שליטה במשתנה הזה זה קצת חסר ערך

אני לא זוכר,
הנה הלינק:
https://journals.sagepub.com/doi/abs/10 ... 1221105609

ואם אתה רוצה את המחקר עצמו המלא, תמצא אותי בטלפון או בפייסבוק (Gilad Armon) ואשלח.

_________________
You know I wish that there was some way that I could be outside playing basketball in the rain and not get wet. Now wouldn't that be great?

מי שחושב שלמאמן אין כמעט משמעות והשפעה, בטוח שלא היה שחקן כדורסל בחייו.
מי שכן היה, מבין את ההבדלים התהומיים שיכולים להיגרם על ידי מאמן טוב או גרוע.

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

סבבה, בוא תגיד לי בבקשה מה הופך מאמן (לרמת ליגת העל, לא קטסל) להיות טוב ומה גרוע? ואיך קורה שאותו מאמן מקבל המון קרדיט ונחשב למאמן טוב על ידי התקשורת והאוהדים ואחרי שנה אותה תקשורת מדברת על כמה הוא גרוע?