Hacohen כתב:
נביא בעירו כתב:
Hacohen כתב:
אז כבר מותר להגיד שמאמן זה חשוב?
מותר להגיד הכל. למעשה, במקרה שלך, כמו אוהדי מכבי שבוכים היום על השיפוט/על האופי של חומסקי/על זה שאור קורנליוס עשה הצגה, עדיף שתגיד כל מה שיש לך על הלב. האובססיה המשונה לסגנון הכתיבה של אוהדי הפועל בסלניוז, שבשגרה משפיעה עליי כמו כאב ראש עדין, רק הופכת את החוויה היום לטיפה יותר מתוקה.
לגבי סוגיית המאמן, ככל שאתה מחפש תשובה רצינית - הטענה שלי מעולם לא היתה באמת שהמאמן לא חשוב, אלא שקשה מאוד עד בלתי אפשרי לבודד ולמדוד איכות של מאמן, למעט מקרים יוצאי דופן. העונה הזו של הפועל היא בהחלט מקרה יוצא דופן. אגב, דז׳יקיץ׳, עם כל ההערצה הדתית שאני חש כלפי האיש כרגע, וברור שהוא עושה בהפועל העונה עבודה מדהימה, רחוק מלהיות דוגמא למאמן שהצליח בכל מקום שהגיע אליו. אין לי מושג איך נראו הקבוצות שלו בריטאס או בפרטיזן, אבל מדובר במאמן שפוטר לא מעט פעמים בקריירה ובאסטודיאנטס לפני עונה הוא התרסק באופן מוחלט. פער כל כך גדול כמו זה שנפער בין איכות הסגל בהפועל לתוצאות של הקבוצה עד היום, נראה הרבה יותר כמו תופעה חריגה, יוצא מן הכלל שמעיד על הכלל, מאשר כאיזשהי תוצאה טבעית ומתבקשת של עבודה נכונה של מאמן.
אני יודע מה הטיעון שלך, כתבת פה כמה פעמים. העניין הוא שאתה עדיין לא מצליח להבין מה התפקיד של מאמן בקבוצת כדורסל, והסיפא של דבריך מעידה על כך במדויק. לכתוב שבגלל שדז'יקיץ' גם נכשל בקריירה אז מדובר "הרבה יותר בתופעה חריגה מאשר איזשהי תוצאה של עבודה נכונה" זה משהו שאם לא הייתי יודע שאתה מתכוון אליו ברצינות, הייתי חושב שזו פרודיה. זו תמצית סוג ה"פרשנות" של האלי סהרים של העולם, סיכום חלקי של ויקיפדיה במקום לנסות להבין מה אתה רואה.
אימון כדורסל מקצועני זה מקצוע מורכב, בתנאים משתנים. חשבת פעם מה זה אומר באמת להוביל קבוצה שלרוב התגבשה לאחרונה, ממדינות שונות, לפעמים אתה במדינה זרה, לגבש לה זהות, תכנית משחק מתאימה, תיאום בין השחקנים, ניהול אגו, ניהול עניינים פסיכולוגיים, תחת לחץ של תוצאה שבועית או דו-שבועית או תלת-שבועית+תקשורת, אוהדים והנהלה? וכשיש גם יריבות?
אין מאמנים שרק מצליחים. קל לזהות את היחידים בדורם, את האוברדוביץ' והמסינה, כעילויים. מה זה אומר על כל אלה שלפעמים מצליחים ולפעמים נכשלים? שהם חסרי משמעות? שכל אחד יכול לעשות את העבודה במקומם? ש"קשה לזהות את ההבדלים ביניהם"? לא, לא כלכך קשה. זה אולי קשה אם אתה רוצה לרפרף שניה, ולתת איזו הערה שתוציא אותך חכם בעיני עצמך. האמת היא שלכל מאמן יש פילוסופיה, נסיון, יכולות כאלה או אחרות להתמודד עם לחץ, משבר, וכמובן יכולות מקצועיות שונות. מהיכרות ספציפית עם פועלו של דז'יקיץ' כמאמן לאורך השנים, ידעתי שהוא מאמן טוב. אז מה אם הוא "פוטר מאסטודיאנטס". פיני גרשון פוטר ממכבי ראשל"צ לפני שהוא בנה שושלות וקבוצה מהמפוארות בתולדות אירופה. להגיד "אני לא יודע להבדיל בין מאמנים" זה סבבה, להגיד "אין הבדל בין מאמנים" זה בורות.
התלבטתי אם כדאי להמשיך, כי רוב הטיעונים שאתה מתווכח איתם הם לא הטיעונים שלי, אבל זו סוגייה שקרובה לליבי ואני לא יכול לוותר לצערי. אז מאיפה נתחיל? אולי מההתחלה:
1. אני *לא* כתבתי שבגלל שדז׳יקיץ׳ נכשל באסטודיאנטס אז ההצלחה שלו בהפועל היא תופעה חריגה וכו׳. אם ככה הבנת את מה שכתבתי, אז אני אולי לא מבין מה התפקיד של מאמן כדורסל, אבל אתה לא מבין מה התפקיד של נקודה בסוף משפט.
2. אני *לא* אומר ״אין הבדל בין מאמנים״. אני אומר שבין הרבה מאוד מאמנים (שהם לא המקרים יוצאי הדופן המדוברים) אני הקטן מתקשה להבדיל, ואני בהחלט ספקן לגבי אוהדים שמדברים בפסקנות על הבדלים של שמיים וארץ בין מאמנים שאני מתקשה להבדיל ביניהם. מה שנראה בהרבה עונות כמו מאמן אחד מוצלח ומאמן אחר גרוע הוא הרבה מאוד פעמים בעצם מה שאתה הגדרת, ובצדק, כמקצוע מורכב בתנאים משתנים. ולכן הזיהוי של איכויות של מאמן זה עסק מאוד מאוד חמקמק. אבל למה לדבר כל כך באוויר? אתה טוען שזה לא עסק כל כך חמקמק? אהלן וסהלן - אשמח, כמו תמיד, לדירוג שלך את איכות המאמנים הבאים: אריאל בית הלחמי, ליאור ליובין, רמי הדר, גיא גודס, דני פרנקו, אלעד חסין, שרון דרוקר. גם אם נפסיד בוויכוח, לפחות נלמד משהו על הדרך.
3. הזכרת את פיני גרשון. אז אני משוכנע שכשגרשון פוטר מראשל״צ אדם כמוך כבר זיהה שמדובר במאמן יוצא דופן שנועד לגדולות. בכל זאת, זה היה אחרי האליפות בגליל ופיני כבר היה סוג של כוכב. אבל אותי מעניין האם גם בשנות ה-80, כשגרשון נדד בין בית״ר תל אביב למכבי חיפה דרך גן שמואל, וחוזר חלילה, האם כבר אז זיהית שמדובר במאמן יוצא דופן? אני מעיז להניח שלא. אני מעיז להניח גם שלא ראית כדורסל באותן שנים ולכן אולי קשה להאשים אותך בכשלון הסקאוטינג המחפיר הזה, אבל מה אפשר להגיד לגבי אנשי הכדורסל של התקופה? איך אתה מציע שאני אבין מציאות שבה צביקה שרף שלימים יהפוך לשם נרדף למאמן בינוני וחסר מעוף הוא מאמן מכבי ת״א במשך רוב שנות ה-80 בעוד שפיני גרשון לא אימן אף קבוצת צמרת של ממש עד עונת הדובדבנים?
4. היה פה ויכוח על ספידי סמית׳ שבמהלכו העמדה שלך היתה פחות או יותר מה שאני אומר על מאמנים, רק על שחקנים. ״שחקן מיד לוול לקבוצה מיד לוול״, נראה לי שהיה הניסוח פחות או יותר. מוזר לי שכשמדובר ביכולות של פוינט גארד, שכולם יכולים לראות ולשפוט - משחק אחרי משחק, אתה מוותר כל כך מהר על הניואנסים שאתה מזהה כל כך בקלות אצל מאמנים .
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
