סל ניוז

טומי שפרד, ה-gm של וושינגטון, שבין מהלכיו השונים בחר את אבדיה בדראפט, פוטר מתפקידו.

שפרד עשה כמה מהלכים טובים והרבה יותר מהלכים גרועים, שקשה יהיה להתאושש מהם,
כמו לסנדל את הקבוצה שוב לחוזה סופרמקס מופרך לכוכב המזדקן שלה.
שפרד לא היה פיאסקו מוחלט אבל בסופו של דבר, היה בעיניי אחד הגרועים בליגה בתפקידו.
טוב שעברו הלאה.

יהיו לפיטורים השלכות על אבדיה שנכנס לשנת חוזה אאל"ט.
עתידם של קוזמה ופורזינגיס ייקבע באופן יותר מיידי, ככל הנראה.

אין דרך לדעת אם החוזה לביל הוא טוב או לא.

מה שכן, לא קל להצליח בוויזארדס.
הבעלים הם לא בדיוק הבעלים הטובים ביותר בליגה.

יש לי הרגשה שאת ההחלטה לתת חוזה לביל לא קיבל שפרד.
שפרד האמין מאד באבדיה, לפחות בתחילת הדרך. דווקא אם הוויזארדס לא יציעו לאבדיה חוזה גדול זה יכול להיות טוב להמשך הקריירה שלו.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

זה כנראה נכון אבל אם אין לך סמכות להחליט על עתידו של ביל ובעצם על העתיד של הקבוצה שלך בחמש השנים הבאות אז מה אתה עושה שם..

וכל פעם שאומרים לי שgmים מבינים הרבה יותר מאיתנו, ואני אומר שבוודאי שזה נכון לגבי חלק מהם (איינג׳, יוג׳ירי), אבל אז אני נזכר בחבר׳ה שהחתימו את ביל על חוזה של עשרות מיליונים....

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

מצעד האיוולת של ברברה טוכמן, מכיר?

למה? אתה חושב שתפקיד של נשיא/ג'יאם קבוצה מתמצה אך ורק בסוגי המהלכים שמעניין אותנו לעסוק בהם? קראתי פעם שיש הרבה מעבר לכך בתפקיד. זה תפקיד ניהולי לכל דבר, והניהול חורג מעבר להחלטות מקצועיות כמו במי לבחור דראפט, ביצוע טריידים והחתמת שחקנים.

אם זה נכון, אז שפרד קיבל סמכות לבנות קבוצה סביב ביל, שחקן הפרנצ'ייז נכון למועד תחילת העסקתו של שפרד בקבוצה. זה האתגר, ואין סיבה להירתע ממנו.
ושוב, אתה ממוקד ב"עתיד של הקבוצה בחמש השנים הבאות", אבל רוב הג'יאמים בכלל לא מתנהלים כך, זו נקודה שביל סימונס מקפיד להעלות. שמה שמעניין ג'יאם זה לשמור על מקום העבודה הנוכחי שלו, וכפועל נגזר מכך, לשמר את המוניטין שלו. ולשם כך הוא לעתים יקריב נכסים עתידיים למען הצלחה מידית. הצד השני של המטבע זה שג'יאם שמשאיר את הקבוצה שלו במצב של בנייה מתמשכת, תוך כדי שהוא אוגר נכסים, תמיד יכול להגיד לבוס שלו, "חכה חכה מה שנעשה עם כל הנכסים האלה"...

לפחות במקרה של שפרד, ברור גם שהוטלה עליו המשימה לבנות קבוצה שתעשה פלייאוף, כך שסביר להניח שהפיטורים קשורים בכישלון להעפיל לפליי-אין אפילו.

שתי שאלות שאני מעלה פה כחומר למחשבה:

1. אם בסופו של דבר וושינגטון תעביר את ביל ותקבל משהו בתמורה, ולו המינימלית, האם זה לא יצדיק את החתמתו מחדש מאשר לתת לו ללכת תמורת כלום? בהינתן כלל השיקולים הכרוכים בניהול פרנצ'ייז NBA כביזנס, כלומר לא רק בהסתכלות הצרה שלנו על "פיי רול גבוה ודשדוש בבינוניות זה רע, אז עדיף לפרק וללכת לבנייה מחדש".

2. האם ישנה דרך לשערך את תרומתו של ביל להכנסות של הוויזארדס? אני מתאר לעצמי שאנליסטים יכולים ועושים זאת, אך האם הנתונים יכולים להיות זמינים עבורנו?

מה שכן, את הענקת סעיף וטו על טרייד לכוכב בקאליבר של ביל, קשה גם לי להצדיק (:

1. אני לא בקי בחוקי הליגה, אבל בגדול התשובה היא שלא - 43 מיליון דולר זה הרבה כסף בשביל להילחם בפרי אייג׳נסי באופן נורמלי.
2. או, זאת שאלה טובה. אנחנו מכאן אכן מדברים רק ברמה המקצועית. אבל אני מודע היטב לרמה הפיננסית, ואם אכן ביל מוכר חולצות בשווי עשרות מיליוני דולרים בשנה אז זה מעולה. מצד שני:
There are no public reports listing the actual number of jerseys sold, but if you look at all the alternate versions available and see just how many people at the average Heat game are wearing LeBron jerseys, it seems reasonable to assume the team is selling 10,000 per year.

With a retail price tag of $89.99, that makes $899,000 per year. Throw in the headbands, iPhone cases, T-shirts and bobble heads, and we can probably round that up to $1 million per year.

וגם
The statistic depicts wholesale sales of basketball team uniforms in the United States from 2007 to 2021. In 2021, U.S. wholesale sales of basketball team uniforms amounted to just under 250 million U.S. dollars.

האם לביל יש משהו כמו 2% מזה? אנעארף, אולי, אם כי לדעתי פחות מאחוז.

אז לא 40 מיליון. מקסימום - מיליון אחד או שניים. (התחושה הסובייקטיבית שלי ,היא שפחות ממיליון. איכשהו נראה לי שעל כל 15 חולצות של לברון או 10 של קרי, או 8 של דוראנט, יש אולי אחת של ביל).

האם הוא תורם למכירת המנויים? לחוזי טלויזיה ארציים? (כלומר ברמת ה replacement over alternative players) איכשהו ממש לא נראה לי. לא יודע ,ברדלי ביל לא מצטייר אצלי כמו איזה מושך קהל כמו לברון, סטף או zava (חחח).

בקיצור, כן, יש אספקט פיננסי. לא, לא נראה לי שביל שם, ונדמה לי שההפרש מספיק גדול כדי שגם אני מכורסתי אוכל להעריך אותו.

או בקיצור, יש הרבה gmים שהם לפחות לכאורה, לא גאונים גדולים.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

1. זה לא מדויק כי השפעת ה-43 מיליון שביל מרוויח ואתה גורע מהפיי רול של הוויזארדס, תלויה בהרכב שאר הפיי רול. זה יכול להיתרגם לקאפ ספייס, או שרק לשימוש ב MLE המלא וכיו"ב. לא מיותר לציין שקאפ ספייס שווה אך ורק מה שאתה מצליח לעשות איתו, ולפני שאטט יגיע וידבר על ספיגת חוזים בתמורה לנכסים, אזכיר שאם מטרת בעלי הקבוצה היא להעמיד קבוצה תחרותית, הרי שיש לבזבז את הקאפ ספייס על שחקנים תורמים. פעם אחרונה שהוויזארדס ניסו לעשות זאת, זה הסתכם בהחתמות נוראיות של יאן מהינמי, אנדרו ניקולסון וג'ייסון סמית, אם כי חובה לציין שהביקוש (קבוצות עם קאפ ספייס פנוי) היה גדול מההיצע (פרי אייג'נטס איכותיים).

2. אני תהיתי בעיקר לגבי מכירת מנויים. הוא לא לברון או סטף, אבל הוא כן marketable star שרק לפני שנתיים סיים עונה כמלך הסלים. גם הכנסות מפלייאוף, שלכאורה ביל אמור לתרום לאפשרות שקבוצתו תיהנה מהן, זה פקטור חשוב.

3. אתה מניח שביל אמור לתרום להכנסות הקבוצה באופן שמתקזז עם המשכורת שהוא מרוויח, אבל ברור שזה לא עובד ככה, כי גם רול פליירס איכותיים על חוזי מציאה מרוויחים הרבה מעבר לתרומה המשוערכת שלהם להכנסות. מה שצריך לפענח זה את התרומה של ביל להכנסות הקבוצה ואת האימפקט על המאזן התקציבי של הקבוצה, או פשוט על שורת הרווח של הבעלים, שיש לתרומה זו.

רוצה לומר: אם זה נכון שבעלי הוויזארדס דחף להשארת ביל בכל מחיר, אז בהחלט יכול להיות שמדובר בגחמה של בעלים שלא מבין מהחיים שלו, ופשוט מאמין שביל שחקן שיכול להוביל את הקבוצה לאליפות במהלך שנות החוזה שקיבל; או לחלופין, שאיתו אפשר לעשות פלייאוף שנה לאחר שנה, ושזה מספיק לו.

מנגד, ובהינתן העובדה שבכל זאת מדובר באנשי עסקים, הגם שיתכן שעבור חלקם אם לא רובם, מדובר בצעצוע יותר מאשר בעסק רווחי - כדאי לתהות אם יש כאן משהו מעבר לגחמה הנ"ל.

ובמקום האחרון בליגה עם average attendance של 84% מופיעה לה - נכון, הוושינגטון וויזארדס (קצת מעליה, אוקלהומה, אינדיאנה ומינסוטה).
http://www.espn.com/nba/attendance/_/sort/homePct
הוא בוודאות לא אחד מעשרת החולצות הנמכרות ביותר:
https://sportsnaut.com/top-selling-nba-jerseys/

עכשיו, שורת הרווח של הבעלים אכן יכולה (בסוג של managerial accounting) להתפרש על פני האפיל של הכוכבים שלה. אבל לכן בדיוק הבאתי את הרעיון של value over replacement player גם ברמה הפיננסית. ההבדל בין ביל לבין ניקולסון+מהינמי+ג׳ייסון סמית׳ הוא מינימלי להערכתי הן ברמה הפיננסית (אחרי הכל, וושינגטון כבר במקום האחרון בתפוסת קהל, כמה כבר היא תוכל לרדת בלי ביל? אחוז? שניים? אתה מכיר מישהו שמגיע לראות משחקים בגלל בראדלי פאקינג ביל?) ואתה יודע מה, גם ברמה המקצועית. הווין שייר שלו בעונה האחרונה היה 3.4 . כן, ביל תרם 3.4 נצחונות ברמה הקבוצתית ובלעדיו, וושינגטון היתה אמנם קצת יותר חלשה, אבל גם עם קצת יותר סיכוי להביא את וומבי.

מצטער, אני לא רואה סצנריו אחד אפילו שבו ההחתמה של ביל על אחד החוזים הגדולים בהיסטוריה הוא רעיון חכם או אפילו בינוני. זה היה רעיון מטומטם, ורוב אוהדי הכורסה אמרו את זה גם בזמן אמת.
בוא, ביל הוא לא מושך קהל, ביל הוא לא מוכר חולצות' , הוא לא באמת תורם להכנסות של הקבוצה ,פרט לרמה השולית ביותר.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

הנימוק של "חכה חכה מה שנעשה עם כל הנכסים האלה" כדי להישאר בתפקיד הוא דמיוני לגמרי. ספקולציה שלא מחוברת למציאות. אפילו להינקי שסיכם עם הבעלים על כך מראש לא נתנו 3 שנים להשלים את מה שניסה לבנות. הבעיה היא לא סבלנות רבה מדי אלא סבלנות מעטה מדי וגם אפשר להבין. לבנות מחדש זה כואב מאוד מאוד מאוד.

הניסיון של gmים לחזק את הקבוצה שלהם בטווח הקצר כדי לשמר את העבודה שלהם (קולאנג'לו הצטיין בזה במיוחד) הוא
1. סוג של מעילה בתפקיד מבחינתי
2. מאוד קשה לביצוע. נדיר שזה מצליח..
רוב הפעמים מהלכי win now פשוט לא עובדים.
זה קורה כי הם מבוססי על שחקני משנה בעוד שהבעיה היא בכלל בגרעין הקבוצה

אוקיי, זונח את זווית החקירה הזאת...
גיגלתי קצת אחר טורים שמנסים להסביר/להצדיק את החוזה. באתר האוהדים הבא, שני ההסברים שניתנים הם:
1. רצון לתגמל את ביל על הנאמנות ועל התחרותיות הבלתי מתפשרת שלו.
2. לא היתה תמורה כדאית שניתן היה לקבל עבורו.

https://wizofawes.com/2022/07/03/wizard ... ight-move/

בטור של פורבס יש ניתוח טרום-החתמה מעמיק יותר. שם מופיעה אבחנה משכנעת יותר, לפיה בוושינגטון היו משוכנעים שהחוזה של ביל יתיישן טוב יותר מזה של וול, בגלל הזינוק הצפוי בתקרת השכר. וואלה, יש מצב.

באותו הקשר, מזכיר שגם מייק קונלי חתם בקיץ 2016, בגיל 28 (גילו של ביל בעת החתימה מחדש) על חוזה שנחשב בזמנו לגדול ביותר בהיסטוריה. זה לא מנע ממנו להיות סחיר שלוש שנים לאחר מכן, כשבתמורה ממפיס קיבלה את קראודר התורם, פרוספקט צעיר (גרייסון אלן) ובחירות דראפט.

הינקי השתין מהמקפצה, כבר ניהלו איתך את הדיון הזה כאן מספיק פעמים...
אולי האופן שבו ניסחתי את הנימוק גורם לו להיראות דמיוני לגמרי. אבל בפועל, הגיוני לחשוב שזה מה שקורה, במרומז או במפורש. השימוש התכוף שלך במושג "אופציונליות" קשור בכך, מן הסתם. כל עוד יש לך פורטפוליו של בחירות עתידיות, אתה יכול להפציר בבוס שלך שקצת סבלנות וזה קורה, או שנצבור אוסף של כישרונות צעירים שיהפכו אותנו לקבוצת העתיד, או שנמיר חלק מהנכסים בעסקה עבור כוכב. כלומר, הביצועים שלך אינם נמדדים לפי הישגים בהווה (איזה החתמות עשית, איך בחרת בדראפט, ואיך כל זה היתרגם להישגים מדידים), אלא לפי אופציות ספקולטיביות שאולי יתממשו בעתיד ואולי לא.

מה שאתה אומר בסעיף 1 יכול להיות נכון רק אם הגדרת התפקיד של ג'יאמים כאלה התבססה על בנייה לטווח ארוך ולא על הישגים מידיים.
אתה צריך גם להבין שבדומה למאמנים צעירים שבנו קבוצות מהיסוד ואז הועפו לטובת מאמן מנוסה יותר, אף ג'יאם לא רוצה להיות מי שרק צבר נכסים ולא קיבל הזדמנות לממש אותם ולהגיע לשלבי הביצוע המתקדמים ביותר.
מה שכן, ניגוד האינטרסים שאתה מדבר עליו הוא בהחלט אחד הגורמים לכך שניסויי מאמן-GM כדוגמת תיבודו וסטן ואן גנדי לא הצליחו בשנים האחרונות ואני מעריך שקבוצות יימנעו מהם בעתיד.

בפועל, הסיטואציה שאתה מתאר היא בדיונית לגמרי. אשמח לשמוע על דוגמה לכך.

Wes Unseld Jr. will remain as head coach of the Washington Wizards next season despite the dismissal of Tommy Sheppard.

The Wizards plan to replace Sheppard with an executive from outside the organization.

ESPN reports Unseld "continues to have a strong advocate with owner Ted Leonsis."

מה הסיכוי שלהם להשיג מועמד ממש טוב עם הגישה הזו?

טוב שהם לא כתבו:
לבעלים מתערב במיוחד וקמצן למדי דרוש gm שיקבל פה ושם החלטות משניות ויביא אותנו לפלייאוף בכל שנה.
עדיף כזה שממש טוב בלבחור בבחירה ה-9 בדראפט.

נדייק את זה קצת. חוזה שכזה לביל כשהוא אמור להיות הכוכב (הבודד?!) של הקבוצה ושבצורה הזאת אתה גם סוגר את הקאפ ספייס לשנים הקרובות הוא רעיון מטומטם אפילו מאד.
לתת לביל חוזה כזה, כשהתפקיד שלו אמור להיות שחקן מספר 2 בקבוצה טובה זה לאו דווקא מטומטם. זה כבר תלוי סיטואציה.
וושינגטון היו צריכים לסחור בביל לפני שנגמר לו החוזה. אם אני לא טועה, הוא נפצע לפני הטרייד דדליין ולא הייתה שום אפשרות לקבל תמורה מועילה מקבוצה שרצתה להתחזק כאן ועכשיו, נניח סיטואציית קיירי העונה.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

גם ככוכב שני במשכורת כזו אי אפשר להשאיר אותו אלא אם הכוכב המשמעותי הוא סופרסטאר - וגם אז זה לא רעיון טוב.
הוא פציע מאוד ומעבר לשיא. אני בכלל לא בטוח שהוא במעמד של כוכב כרגע. סביר שלא.

* כרגע הוא במקום ה-44 בליגה בדירוג של The ringer

לחכות לרגע האחרון כדי לשלוח את ביל בטרייד (הם לא היו עושים את זה גם אם לא היה נפצע) זה מטומטם
ולחכות לרגע האחרון כדי להחתים אותו כשחקן חופשי שיכול לחתום בכל מקום אפילו עוד יותר מטומטם.
זה הביא אותם למצב שבו ביל כופף את היד שלהם עד כדי שנתנו לו אפשרות לפסול כל טרייד עתידי.

העיקרון בעיניי הוא מאוד פשוט - אתה נותן חוזה סופרמקס לסופרסטאר בלבד (רצוי תוך כדי שאתם כבר קונטנדרית).
כל השאר - כנראה שתצטער על כך.

לדעתי לא יצדיק.

קודם כל ברגע שנותנים חוזה שכזה - אז לא יכולים לבנות בוודאות על כך שמישהו אחר ייקח אותו וייתן תרומה מעניינת (כלומר שחקנים/חוזים שאתה באמת רוצה ולא יכול להשיג ב-FA, ולא מה שהצד השני יכול למסור טכנית ואין לך ממש עניין בו...), קל וחומר כשמדובר על שחקן קצת פציע (שיחק רק 157 משחקים בשלוש השנים שלפני הטרייד - ממוצע של 52 בעונה) בן 28 שחותם על 251M לחמש שנים...
תמיד גם יכולה להיות פציעה קשה או המשך ירידה חדה ביכולת (הוא ירד תוך עונה בודדת מ-31 נקודות ל-23 בממוצע למשחק - אין הרבה תקדימים כאלו אני מניח לשחקן באותה הקבוצה ועם בערך אותו הסגל).
גם סעיף הוטו על הטרייד - לא בדיוק יסייע להם לקבל את התמורה שהם רוצים (באם יהיו כמה הצעות למשל).

עכשיו בוא נניח שהם כן יקבלו משהו מתישהו תמורתו (מבחינתם - עדיף שבקרוב...), מה הם כן שילמו על כך בתהליך:
1. כאמור, סיכון (וללא הרבה "סיכוי" - אף אחד לא באמת חשב שהם יעברו סיבוב בפלייאוף נניח).
2. להוציא עוד איזה 30-40 מיליון דולר (חוזה של 43M, מינוס מה שהוא מכניס להם ישירות ובעקיפין, כפי שעלה פה בדיון) בעונה החולפת - זה לא משהו של מה בכך.
3. פגע בדיעבד במיקום הדראפט שלהם, ומבלי שיצא להם אפילו פליי-אין מזה.
4. יותר קשה ל"צעירים" ככה לקבל מקום משמעותי בקבוצה ולהתפתח - הרוקי ג'וני דיוויס, קיספרט (בלי ביל אני מניח שהיה מקבל יותר תרגילים לקליעה וכו'), ואפילו אבדיה.

לזה אפשר להוסיף שאם לא מחתימים את ביל, אז מטבע הדברים מתפנה קצת כסף באופן טכני, "קשב" לאופציות אחרות, דקות וכדורים בהתקפה, אפילו אם החלופה הייתה רק להביא איזה שחקנים אחרים על MLE או משהו, כדי להביא משהו מיידי סביר ולא יקר, ולקוות לעתיד טוב יותר דרך הדראפט.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

הוא פוטר כי הוא העביר את דורנט היפני. הבחור אש בפלייאוף הועבר עבור עדשים ושקית בטטות

הוא פוטר כי אפילו לפליי-אין הוא לא הגיע
עם קבוצה שכל מטרתה היא להגיע לפלייאוף.

אבל אם נסתכל לא ספציפית למה וושינגטון פיטרה אותו אלא למה היה צריך לפטר אותו -
הוא פשוט על הפנים בתפקיד שלו:

להגיע לעונה האחרונה של החוזה של שחקן רסטריקטד בלי כוונה להאריך אותו או לחילופין לתת לשוק לקבוע את המחיר שלו זה סוג-של-מחדל.
מה שקרה עם האצ'ימורה זה סימפטום של תהליך קבלת החלטות לא נכון,
שבא לידי ביטוי גם במקרים אחרים כמו בחירות הדראפט נטולות האפסייד וההתנהלות במקרה של ביל.

לא הייתי עושה יותר מדי דווקא ממקרה האצ'ימורה.
כאילו, מה הייתה החלופה, לתת לו כמה עשרות מיליונים לשלוש-ארבע שנים? (אין לי מושג בכמה "השוק" היה מכמת אותו)

ברמת המאקרו חלק מהבעיה שלהם זה שמתוך 5 בחירות עוקבות בינוניות (15,9,9,15,10) הם לא באמת ייצרו עד כה אף שחקן שהוא "באנקר לחוזה שני". אפשר גם להוסיף איך הם לא סידרו לעצמם לפחות בחירה אחת גבוהה יותר, בין אם בעצמם... ובין אם על ידי טרייד מסוים (נניח ביל של לפני שנה-שנתיים).
לא יודע כמה דוגמאות יש לקבוצה טובה (נניח ברמת סיבוב שני ומעלה באופן די עקבי למשך כמה שנים) שנבנתה ללא באמת שחקן משמעותי אחד שגידלה מהדראפט (שנשאר אצלה או שהועבר תמורת משהו רציני).

כל זה כמובן בלי להיכנס להבאת פורזינגיס המעוררת מחלוקת (לפחות בעיניי), וכמובן כאמור פיאסקו ההארכה לביל.
אני חושב שהנזק מצעד כה משמעותי כלכלית כמו השארת ביל (או צעד משמעותי מבחינת בנייה - כמו הבאת גובר) יכול לקחת מועדון אחורה למשך שנים, וצריך לא מעט מזל ו/או החלטות אחרות "קטנות" שהולכות טוב - בשביל "לאזן זאת".

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

קודם כל, מסכים עם שורת הפתיחה שלך.
צריך לזכור שהיה גם איזה משבר אישי של האצ'ימורה, משהו עם התנכלות כלפיו וכלפי אחיו, בתחילת העונה השלישית שלו אם אני לא טועה. מן הסתם זה גרם לו לקחת צעד אחורה - וממילא הוא לא לקח צעד משמעותי קדימה כסופמור.
זה לגבי האופציה המפוספסת של "לסחור במניה שלו כשהיא גבוהה וכל עוד הוא עדיין חתום על חוזה רוקי".
לדעתי מה שקרה גם זה שעקב הגעתו של קוזמה בטרייד על ווסטברוק, הוחלט לתת לו עדיפות כ-4 פותח מנוסה יותר שנותן הגנה עדיפה.

רק מאיפה הבאת בחירה 10 בספירה שלך? ממה שאני רואה, הם בחרו את טרוי בראון 15 בדראפט 2018 ולא בחרו בסיבוב הראשון של שני הדראפטים שלפני.
ולגבי המשפט המודגש, השחקן המשמעותי שגדל בקבוצה זה ביל מן הסתם, ולדעתי גם זה קשור להחתמתו מחדש. אולי אתה מתכוון לגידול טרי יותר, אבל צריך לזכור שביל העביר את רוב הקריירה שלו בקבוצה כמס' 2 של וול.

אפרופו וול, העובדה שהצליחו להמיר את החוזה הגרוע-ביותר שלו (גרוע משמעותית מזה של ביל, עד שלא יוכח אחרת) בעונת פלייאוף עם ווסטברוק ולאחר מכן בקוזמה, קק"פ ומונטרז, עם ערך חיובי לשניים הראשונים, מדגימה בעיניי שגם מסיטואציית ביל תהיה דרך לצאת באופן סביר. כמובן שוושינגטון עשויה עד אז לסנדל את עצמה גם עם חוזים חדשים לפורזינגיס וקוזמה...אבל היי, אולי מתישהו יצוץ גם המושיע מהדראפט היישר לליין אפ מנוסה ומוכשר (: