סל ניוז

תעשה לי טובה...הראיתי לך, עובדתית, שהטרייד עבור ננה לא פגע בשום אופן ביכולת שלהם לבחור BPA לפי ראות עיניהם בדראפט 2013; ואתגרתי אותך למצוא לי פרוספקטים מדראפט 2014 שהיו יכולים לקחת לחיזוק השלד הצעיר, במקום להביא את גורטאט, להשתפר במאזן ולא לבחור כלל באותו דראפט.

במקום זה, בחרת לבודד משפט ספציפי שלי שהתייחס לסוג הפרוספקטים שוושינגטון היתה אמורה לסמן בשלב זה. היה להם כבר את וול, בחירה ראשונה מובהקת במחזור שלו וכישרון צעיר עולה, בפוינט; והם בחרו (נכון) לצוות לצדו את ביל הקלעי המבטיח.

איך זה לא רלוונטי מה היה בדראפט 2014 (ובדראפט 2013 ו-2011 כשבחרו 3 ו-6 בהתאמה)? יש לך פה דוגמה לקבוצה שהתמזל מזלה כשרק החלה להיבנות מחדש, עם בחירה ראשונה בלוטרי של וול, כשאחריו נבחרו באסטים כמו אוון טרנר, סטנלי ג'ונסון וכישרונות בעייתיים כמו קאזינס ומונרו; והצליחה לשחק אותה גם שנתיים לאחר מכן עם הבחירה בביל. אבל צמד מחזורי הדראפטים האי-זוגיים בהם בחרה, כמו כן דראפט 2014 בו היפותטית יכלה לבחור, מראים עד כמה שהיכולת למצוא כוכבים בדראפט היא עניין של מזל וקונטקסט, תלויית נסיבות כגון תוצאות הלוטרי, החלטות נבונות/רעות של הג'יאמים שבוחרים לפניך, וחוזק מחזור הדראפט שבו איתרע מזלך לבחור גבוה.

קודם כל זה לא נכון, בדראפט 2011 הם בחרו גם באזור אמצע הסיבוב הראשון ונפלו גם שם, עם כריס או ג'יימס סינגלטון, שניהם לא התבלטו מספיק בשביל שאזכור (:

ומה שאתה אומר על פורטר זה סתם ניסיון של reverse-scouting. העובדות הן שידעו בזמן אמת שפורטר פרוספקט עם אפסייד מוגבל, הושווה לטיישון פרינס בין היתר, הוא נחשב לבחירה בטוחה שנעשתה מתוך צורך בחיזוק בעמדה שלו. אם ב"נחשב מאוד בשלב מסוים" אתה מתכוון לעונת הפריצה שלו רגע לפני שנהיה RFA, אז כן, הוא נחשב מאוד על בסיס מה שידע לעשות אז - הגנה, קליעת מבטים פנויים משלוש שסודרו לו ע"י וול, חדירה בקלוז-אאוטס וזהו. לא זכור לי שראו בו משהו מעבר לכך (למשל, מה שברידג'ס עושה מאז שהגיע לנטס).

לוושינגטון היו בין השנים 2010-2013 המון בחירות סיבוב ראשון.
ב-2010 היה את וול, אבל היו עוד 3 בחירות - קווין סארפין (בחירה 17), טרוור בוקר (23), לזאר הייוורד (30)
ב-2011 היה את ווסלי בבחירה 6, אבל גם כריס סינגלטון בבחירה 18
ב-2012 ברדלי ביל בבחירה מספר 3
ב-2013 אוטו פורטר בבחירה מספר 3
סה"כ 8 בחירות סיבוב ב-4 דראפטים, 3 בחירות טופ 3, עוד אחת במקום 6, עוד 2 בחירות בעשיריה השניה.

אני לא כל כך מבין את העניין הזה של האצת הבניה של הוויזארדס לגבי החוזה של גורטאט. מה היית מצפה מקבוצה שמחזיקה את ג'ון וול ובראדלי ביל בריאים? אולי לא היו מגיעים לפלייאוף, אבל קרוב ל-50% הצלחה זה תסריט סופר ריאלי, גם בלי גורטאט. כמה עזרה הם היו משיגים מהדראפט בדיוק? כמה אופציות היו להם לקבל שחקן משמעותית יותר טוב מגורטאט. אתה חושב שהם היו יכולים להשיג כוכב מהשוק החופשי? סיכוי לא גבוה. ואל תשכח שג'ון וול היה אמור לקבל את חוזה המקס' בקיץ של 2014, כך שגם גמישות כלכלית להשיג שחקן מקס' נוסף לא ממש הייתה יכולה להיות להם.
מה לעשות, באיזשהו שלב, כשאתה אוסף מספיק כישרון, אתה כבר לא יכול להתחרות על המקומות הנמוכים בדראפט ואז אתה צריך לעבור לשלב הבא של הבניה מחדש וזה להתחיל להתאים את הסגל סביב הכישרון שהשגת. אתה גם כמובן יכול להיפטר מהכישרון שהשגת באמירה שהוא לא מספיק טוב ולהתחיל בניה מחדש. או שאתה יכול לקבל את נס הדראפט שנקרא ג'ואל אמביד, שחקן שמחמיץ עקב פציעה משמעותית 2 עונות ואז פוצח בקריירה שהפציעות לא מגבילות אותו, זה קורה פעם ב... כמעט אף פעם ולהוסיף לבחירה באמביד כל מיני באסטים (שלום אוקאפור) או עוד שחקנים שמחמיצים עונות שלמות (היי סימונס) ולהצליח להישאר ממש למטה. קשה מאד לעשות את זה.

דרך אגב, הקבוצה של ביל וג'ון וול מעולם לא נפגשו עם לברון בפלייאוף. עפו לפני כן תמיד.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

גם צריך לומר שבקיץ 2017, כשוול קיבל את ההארכה, עתידם של הויזארדס נראה לא רע בכלל. וול עוד לא היה בן 27, סיים עונת שיא כולל הופעת פלייאוף אימתנית, נחשב לרכז-על שיש לו הכל כולל סקורינג, ניהול משחק והגנה, וכמובן היה הפנים של הויזארדס. הקבוצה סיימה 4 משחקים מהמקום הראשון במזרח את הסדירה, והיתה רחוקה משחק אחד מגמר המזרח (הפסידה 3-4 לבוסטון את הסדרה, וכמעט גנבה את הביתיות במשחק 2 שהיא הפסידה בהארכה). לצדו, ברדלי ביל בן ה23 סיים עונה סדירה של 23 נקודות ב48% מהשדה ו40% לשלוש, ופלייאוף של 25 נקודות ב47% מהשדה. היו את כל הסיבות להאמין שהצמד הזה יכול להיות הקו האחורי הטוב בליגה. כל קבוצה שבונה מחדש היתה שמחה לקבל תוצאה של וול וביל מודל קיץ 2017, ועוד עם בונוס חביב של שני צעירים בעמדה 3 שגם הם נראו לא רע בפלייאוף, אוטו פורטר וקלי אוברה, כשהראשון כפי שהוזכר נבחר שלישי בדראפט.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

חייבים אבל גם לציין שכשוושינגטון האריכה לוול את החוזה, היו דיבורים על כך שהצמד המוביל של וושינגטון וול וביל לא מסתדרים טוב אחד עם השני.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

נכון, אבל אנחנו מכירים כמה קבוצות מוצלחות שהכוכבים שלהן לא בדיוק היו בסטיז. מבחינה מקצועית הקיץ של ההארכה של וול היה נראה כמו העתיד הזוהר של המועדון. היה כבר דיבור ארוך פה בפורום על ההחלטה הזו, אטט בדיעבדיות אופיינית דיבר בגנות הטעות העצומה, ואני טענתי ועודי טוען שזו היתה החלטה מתבקשת שאני לא רואה מנהל בליגה שהיה עושה אחרת בזמן אמת.

זו דוגמה קלאסית דרך אגב להחלטה נכונה ולא טובה, נכונה כי זה מה שהיה נכון לעשות, ולא טובה כי התוצאה אפעס יצאה לא משהו.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

אין כאן בדיעבדיות אלא עקרון. אני לא רואה סיכוי שכוכב (כלומר, כל שחקן שהוא לא סופרסטאר) בשלב שבו מקבלים את חוזה הסופרמקס (שלב יחסית מתקדם בקריירה, כשהסיכוי לשיפור משמעותי הוא נמוך) לא הופך כמעט מיידית לחוזה לא טוב בלשון המעטה. כמובן שעם הגיל/פציעות (ו-וול הוא בדיוק הגארד שנשען על האתלטיות והמהירות שלו) זה יכול במהירות להדרדר לאחד מהחוזים הגרועים בליגה.

עוד מעט תגיד שהחוזה של ביל הוא לא טוב בדיעבד.

ברור שיש אלמנט של מזל אבל החכמה היא למקסם את הנכסים שלך ואת הסיכויים שלך.
לאורך זמן, עם המהלכים הנכונים ומספיק סבלנות ואורך נשימה, המזל הופך להיות שולי יחסית.

פרוספקטים מדראפט 2014 שיכולים היו לשפר אותם - רנדל, סמארט, גורדון, לאווין. בסיבוב השני יש לך את יוקיץ' ואת ג'רמי גראנט.
זה לא שלא היו שחקנים טובים על הלוח.
מעבר לזה, אתה יכול לבחור גבוה ולהשיג ערך תמורת הבחירה.

קשה מאוד לחקור אחורה ברמת קבוצה מסוימת ולהבין איפה הם טעו שם מבלי להקדיש לזה זמן,
אבל אני לא רואה שום סיבה להאיץ בנייה מחדש כשהרגע בחרת שחקן בבחירה 3 ואתה לא באמת יודע מה ייצא ממנו.

יש פה האבא והאמא של הבדיעבדיות כי לא אמרת בזמן אמת שהחוזה הזה לא טוב, ולמיטב זכרוני מהפעם הקודמת שהדיון הזה היה, הראיתי שהסכמת עם ההגדרה של וול בטופ הרכזים של הליגה בקיץ שהוא ניתן (לא זוכר אם מקום ראשון או שני בדירוג של נורטון, משהו כזה).

וול היה בן 26 בעת חתימת החוזה, הוא היה ביכולת שיא שבלי פציעות משמעותיות (שלמרבה הצער קרו, אבל אף אחד לא יכל לחזות את זה) היה בקלות אפשר להעריך שיש לו עוד כמה שנים טובות לתת ברמה הזו, היה לידו כוכב צעיר ממנו אבל לא בהרבה שהיווה הזדמנות להרכבת קו אחורי אדיר, והוא היה המנהיג והפנים של המועדון. אין שום מצב שג'יאם שפוי בליגה לא היה מאריך לו את החוזה, זה היה נו בריינר, וההשוואה לחוזה שביל קיבל לאחרונה מופרכת מכל בחינה.

חוץ מזה, כידוע, אין שום משמעות למילים שאתה מוציא על "סופרסטאר" וכו' כי אתה מתחמק סדרתי ממענה על השאלות הבסיסיות של התזה שלך, ובראשן מה מגדיר סופרסטאר בכל רגע נתון.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

סמארט ולאבין היו נופלים על המשבצת של ביל.
רנדל וגורדון היו יכולים לשפר את הוויזארדס - ביכולתם הנוכחית, אליה הגיעו רק לפני כמה שנים.
יודע מה, מפרגן לך את רנדל שלדעתי היה די מוכן לליגה כבר בשנותיו הראשונות, ופשוט סבל מעט מתחילת קריירה לצד בריאנט, ראסל ואינגרם הצ'אקרים.

לגבי יוקיץ' וגרנט - אם אחד מהם היה עולה על הרדאר של הסקאוטרים בוושינגטון, מן הסתם הם היו יכולים לרכוש בחירת סיבוב שני תמורת משהו כמו שתי בחירות סיבוב שני עתידיות ומזומנים.

אני חושב שהדבר המרכזי שתמוהה בחוזה לוול זה למה להציע כזה חוזה עונה לפני שהחוזה הקודם נסגר... אני מנחש שהיה פה ענין של לתת לו ביטחון ולהראות לו שהמועדון מאחוריו, אבל ברמת "גידור" הם נפלו חזק כי וול כבר היה שחקן לא פעיל דה פקטו כשהחוזה נכנס לתוקף.
ברור שזו טעות שנעשתה "בתום לב" אבל גם אם מאמינים בוול זה ריסקי לתת חוזה כזה כאתה בכל מקרה מחויב לשחקן לעונה קדימה.
אני לא מספיק מכיר את הפן הזה בליגה, אבל זה משהו נפוץ? הארכת חוזה כשיש עוד שנה שלמה בחוזה הקיים?

( ברור שהוא גם יכל להפצע יום אחרי חוזה שנחתם קיץ אחרי או משהו בסגנון, זה פשוט ענין של הסתברות שונה)

בוא נתמקד לרגע במשפט הזה.
הדראפט הוא אחת הדרכים היחידות שיש לקבוצה לרכוש ערך.
זה ממש לא מעניין בעיניי אם סמארט (שכלל לא משחק בעמדה של ביל) או לאווין נופלים על המשבצת של ביל.
אתה יכול לפתח אותם כדי שישחקו ביחד
ואתה יכול להראות ערך גבוה ולמכור אותם או את ביל.
נדמה לי שסקוטי בארנס יושב על העמדה של סיאקם. האם זה אומר שחבל שטורונטו בחרו את בארנס? האם אין לו ערך בליגה? או לסיאקם לצורך העניין?



* עמדת הסנטר יוצאת דופן בהקשר הזה.

לא הבנתי למה אנחנו צריכים להזדרז.
ביל רק נבחר בדראפט.
האם לא לקח לו כמה שנים להגיע לפריים שלו?

אנחנו רואים את זה קורה שוב ושוב בשנים האחרונות. כמו שאני מבין את זה, הסיבות העיקריות (והשלובות זו בזו) הן:

1. הארכה ושדרוג לחוזה קיים מונעים יציאה של הכוכב לשוק החופשי, שם הוא עשוי לקבל הצעות מתחרות שעשויות לגרום לאחד מהשניים: (א) עזיבה ללא פיצוי; (ב) מלחמת בידינג שתהפוך את החוזה החדש שלו בקבוצת האם למנופח מזה שהיה יכול להיחתם שנה-שנתיים קודם לכן.

2. שקט תעשייתי כמובן. הארכת חוזה לכוכב מונעת התמרמרות מצדו (מה שללא ספק התקיים במקרה של וול) וכן מונעת תקופה של חרושת שמועות שעשויה להעיב על כל הארגון והלוקר רום.

במקרה הספציפי של וול והוויזארדס, נוצר מצב שהזינוק בקאפ קיפח אותו, הוא הרוויח פחות מביל למרות שהיה שחקן הפרנצ'ייז בקבוצה, אפילו הרוויח פחות מרג'י ג'קסון אם אני לא טועה (ולכן פתח עיניים גם עליו).

זה משנה מאוד, כי פיתוח מצריך זמן משחק בסופו של דבר. אתה גם לא רוצה יותר מדי שחקנים צעירים על אותן עמדות שיתחרו זה בזה על החזקה בכדור וזריקות.
סמארט הוא קומבו-גארד, אבל הוא יותר סקנד גארד מאשר רכז, בטח בקבוצה שיש בה כבר את וול. הוא גם שחקן שערכו היה גבוה יותר לסלטיקס מאשר לכל קבוצה אחרת למשך כמה שנים טובות, לקח זמן עד שלמדו להעריך אותו.

אפרופו דראפט 2014, הנאגטס פיתחו את נורקיץ', שנלקח באחת משתי בחירות סיבוב ראשון שלהם באותו דראפט, למשך שנתיים שבהן היה נראה שהוא סנטר העתיד שלהם - עד שיוקיץ' הצטרף והשאיר לו אבק. כשהם נאלצו לפרק את הצמד, ערכו של נורק כ"כ ירד שהיה צריך לצרף אליו בחירת סיבוב ראשון בשביל לקבל בתמורה את מייסון פלאמלי.

לגבי בארנס וסיאקם, אתה טועה. בארנס שחקן כנף וסיאקם 4-5, הקלאש היחיד ביניהם זה ששניהם לא קלעים מי יודע מה, מה שפוגע בריווח. זו גם לא דוגמה מתאימה, כי סיאקם כבר בשיאו (ולקראת סיום חוזהו הנוכחי). אני מדבר על מצב של בנייה מחדש וחפיפה עמדתית בין הפרוספקטים הצעירים שנבחרים שנה לאחר שנה.

באופן אירוני, הפציעות של וול (ושל רוז כחצי עשור לפניו) מראות לך למה. אם יש לך כוכב צעיר ועולה שמסתמך על אתלטיות, הזמן להכות הוא עכשיו.
ביל רק נבחר בדראפט (לא מדויק, כבר השלים עונת רוקי), אבל וול כבר סיים שלוש עונות בליגה וקיבל הארכת חוזה (בזמן הטרייד על הבחירה של דראפט 2014 תמורת גורטאט).
וושינגטון סיימה את שלוש העונות הראשונות של וול הרחק מחוץ לתמונת הפלייאוף, ובחרה בהתאם. ארבע שנים של בחירות לוטרי גבוהות זה לא מספיק? ועוד כשהן באות אחרי כמה שנים רעות במיוחד של קריסת הקבוצה החביבה-בזמנה שנבנתה סביב ארינאס, באטלר וג'יימיסון?

ושוב, מה התמורה לאסטרטגיה שאתה מציע? וול-ביל-פורטר-רנדל-מגי (בימיו ככוכב השאקטין) על פני וול-ביל-אריזה/פורטר-ננה-גורטאט? מה זה כבר היה משנה ביחס להצלחות/כישלונות הוויזארדס בעשור שעבר מאז? להערכתי, זה בעיקר היה גורע הצלחות מהמאזן.

ו"להכות עכשיו" עזר לוושינגטון?

אולי אפשר להסיק מסקנה אחרת מכל הסיפור הזה.
למשל, לא להתבסס על רכז עם קליעה בעייתית שנשען כמעט אך ורק על מהירות.

או לא להאריך חוזה של שחקן לפני שצריך כשיש לך שליטה מלאה על הסיטואציה של החוזה.
בטח לא כי הוא כעוס באופן ילדותי ו/או מרגיש שמורידים מכבודו.

או לשים לב לכימיה בין שני הכוכבים שלך ולשקול להפריד אם הם עד כדי כך לא מסתדרים.

דווקא למהר עוד יותר זה מה שאתה לוקח מסיפור המעשה?

מי אמר שזה מספיק? איפה זה כתוב?
למה שבנייה מחדש תיקח לכל היותר שלוש שנים?
זה הנוהג כיום אבל זה לגמרי לא ברור על מה זה מסתמך (חוץ מזה שזה כואב לבנות מחדש).

זה נורא מצחיק שאתה כאילו עושה סיבוב ניצחון בדיעבד על וושינגטון שעשו טעות עם וול, רכז ללא קליעה, בלי כימיה עם ביל וכו' וכו', אבל בתכלס הדבר היחיד שעצר את וול מלהיות הרכז השני או השלישי הכי טוב בעשור האחרון זה רק פציעות.
יכול להיות שאפשר ללמוד מהסיפור שלו לא לתת הארכות חוזה כשהכוכב זכאי להן, אלא רק כשנגמר החוזה, אבל ככה אפשר לאבד אותו תמורת הכלום.
המסקנה העיקרית מכל הסיפור הזה היא שזה חתיכת חרא כשהכוכב שלך נפצע ככה.


ושהחוזה של ביל נורא ואיום, אבל הוא היה כזה גם בזמן אמת.

אני מבין שלא היית היום ממליץ לקבוצות להחתים תואם טוני פארקר.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

גם להגיד שג'ון וול "נשען כמעט אך ורק על מהירות" זה תמוה

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

ניתן לעצמך מהת'רד המקביל לענות על זה:

אגב, תואם טוני פרקר. אמנם לא בדיוק, אבל ג׳ה מורנט מזכיר חלק גדול מאד מהתכונות של הצרפתי (מהירות וטיר דרופ. ההבדל הוא שג׳ה הוא דביל שקופץ הרבה יותר גבוה, ואילו פרקר היה סמל ומופת לרכז שאינו מוסר גדול, אבל הוא חלק אינטגרלי באופן מוחלט לקבוצתיות).

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

איזו הצגה פשטנית של וול בשיאו. פליימייקר מחונן בהרבה מטוני פארקר, שצוין בהמשך. גם שיפר את הקליעה שלו בואכה הארכת החוזה.

הכוונה ב"למהר" היא להתחזק כמו בטריידים עבור ננה וגורטאט. זה הביא את וושינגטון לפלייאוף, שם וול הדגים את יכולותיו כסופרסטאר גם מחוץ למים הרגועים של העונה הסדירה. מה שהיה מאפשר להעביר אותו בשיאו, כפי שהצעת במשפטים שלפני (:

אחלה, אז חזרנו לדיבורי הפרוסס. מה שמציב אותך בעמדה של מי שמתיימר לדעת טוב יותר מג'יאמים מסוימים בליגה איך לבנות קבוצה, כשבפועל אף בעלים לא היה מקבל מישהו כמוך אם מה שהיית מציע לו כ"אסטרטגיה" זו תוכנית חומש של טנקינג, טנקינג ועוד קצת טנקינג.