stavs כתב:
זה כן מעלה בעיני את השאלה - איזה שחקן שווה בחירה 3, איזה שחקן שווה בחירה 2, מי שווה את בחירה 5 וכו'.
מעניין לחפש טריידים כאלו לאורך ההיסטוריה.
יאללה, החלטתי להרים את הכפפה ולהרחיב במעט עבודת גוגל את מה שזכרתי גם כך. בחרתי לבדוק החל מדראפט 1995, משתי סיבות: זו השנה שבה התחלתי לעקוב אחר הליגה, לרבות קריאה בספרו של מנחם לס שיצא בסוף עונת 1995/96 וכלל סקירה של מחזור הרוקיז מהדראפט הזה (;
וסיבה אובייקטיבית יותר, זה הדראפט הראשון שעל נבחריו הוחלו כללי CBA חדשים של חוזי רוקיז קבועים התואמים את גובה הבחירה, הן מבחינת שכר והן מבחינת אורכי החוזים. קשה לומר אם זה השפיע מידית על האופן שבו ג'יאמים (ובעלי קבוצות, בעיקר סטרלינגים למיניהם) העריכו בחירות דראפט, אבל נניח שכן.
דראפט 95 - אנטוניו מקדייס (בחירה 2 של הקליפרס) ורנדי וודס לנאגטס תמורת רודני רוג'רס (נבחר שנתיים קודם לכן) ובחירה 15 (ברנט בארי)
דראפט 97 - קית ואן הורן (בחירה 2 של הסיקסרס), מייקל קייג', לוציוס האריס ודון מקלין לנטס תמורת בחירות 7 (טים תומאס), 21 (אנתוני פארקר), ג'ים ג'קסון (בן 26 בזמן הטרייד) ואריק מונטרוז *
דראפט 99 - ג'ונתן בנדר (בחירה 5 של הרפטורס) לפייסרס תמורת אנטוניו דייויס (בן 30 בזמן הטרייד)
דראפט 2001 - טייסון צ'אנדלר (בחירה 2 של הקליפרס) לבולס תמורת אלטון בראנד (בחירה 1 בדראפט 99); פאו גאסול (בחירה 3 של ההוקס) לגריזליס תמורת שאריף עבדור ראחים (בן 24 בזמן הטרייד) ובחירה 27 (ג'מאל טינסלי, נשלח מידית לפייסרס תמורת בחירה עתידית)
דראפט 2004 - דווין האריס (בחירה 5 של וושינגטון), סטאקהאוס ולייטנר למאבס תמורת אנטואן ג'יימיסון (בן 27 בזמן הטרייד)
דראפט 2007 - ג'ף גרין (בחירה 5 של הסלטיקס), סרביאק ודלונטה ווסט לסופרסוניקס תמורת ריי אלן (31) ובחירה 35 (ביג בייבי דייויס)
דראפט 2008 - או ג'יי מאיו (בחירה 3 של הטימברוולבס), אנטואן ווקר, מרקו יאריץ' וגרג באקנר לגריזליס תמורת קווין לאב (בחירה 5), מייק מילר, בריאן קרדינל וג'ייסון קולינס *
דראפט 2009 - ריקי רוביו (בחירה 5 של וושינגטון), איתן תומאס, שונגאליה ופקרוב תמורת מייק מילר (28) ורנדי פוי (25)
* התלבטתי מעט לגבי שתי העסקאות האלה, כי על פניו הן נראות כמו טרייד-דאונים (מהסוג שלא כללתי בסקירה, למשל פולץ תמורת טייטום ובחירות עתידיות כדוגמה המוכרת ביותר) תמורת בחירה אקסטרה וזריקת חוזים. לפי מה שכתוב בערך ויקי של דראפט 97, היתה מלחמת בידינג מצד מספר קבוצות עבור הזכויות על ואן הורן, מרגע שהובן שהסיקסרס לא ממש מעוניינים בו. ג'ים ג'קסון היה אז בן 26, אחרי שש עונות בליגה שהחלו בהבטחה גדולה והמשיכו בדעיכה מסוימת, אבל אני מניח שעבור הסיקסרס הוא ייצג את מירב הערך שבעסקה - אם כי הגיע על חוזה לעונה אחת בלבד, ואכן הועבר עוד במהלכה לווריורס בעסקה שכללה את ג'ו סמית מצדם - בחירה מס' 1 בדראפט 95 - וחששות מצד שתי הקבוצות שלא יוכלו להחתים מחדש את השחקנים שהעבירו.
בעסקה של דראפט 2008, זכור לי שמינסוטה נפטרה מהחוזים הגרועים של ווקר ויאריץ', והרוויחה את מייק מילר שהיה אז בן 27 ומאחוריו שתי עונות של 17.5 נקודות בממוצע (אבל דעך בחדות במינסוטה). עדיין, זה יותר טרייד דאון מינורי שכלל תמריצים פיננסיים, לכן נראה לי שעדיף להשמיט אותו מהניתוח הכללי.
אז כמה תובנות בולטות:
1. כבר למעלה מעשור שאין החלפה של בחירת טופ 5 בשחקן מוכח. אני די בטוח שזה נובע מחילופי הדורות בגזרת הג'יאמים והאופן שבו תופסים בחירות דראפט גבוהות כהזדמנות להשיג כישרונות בולטים בזול ובסבירות גבוהה מאוד להארכת חוזי הרוקי שלהם.
2. כמובן שהמושג 'בחירת טופ 5' הוא שרירותי ובניכוי הטריידים על הבחירה החמישית, נרד מ 8-9 עסקאות לארבע עסקאות בלבד. באופן מעניין, דווקא הבחירה הרביעית לא הועברה מעולם בטווח השנים הזה, לצד הבחירה הראשונה כמובן.
3. עידן אלג'ין ביילור-דונלד סטרלינג בקליפרס אחראי על שניים משלושת המקרים שבהם הועברה הבחירה השנייה (אם כי חובה לציין שבפעם השנייה, הטרייד עבור בראנד, זה היה מוצדק ומוצלח). קראתי פעם על התרעומת של סטרלינג כשהקליפרס היו זוכים בבחירות גבוהות, שהוא צריך לשלם סכומים גבוהים עבור צעיר (שחור) שמבחינתו היווה סחורה בלתי מוכרת. יתכן שהטריידים האלה נבעו מכך. ארני גראנפלד, שנחשב לכל הדעות כג'יאם כושל ומיושן, אחראי על שני הטריידים של וושינגטון על בחירות 5 בטווח של שש שנים (עידן ארינאס, יוז/באטלר וג'יימיסון). אז בלעדיהם, יורדים לארבע עסקאות, שאם מנכים מהן את הטריידים על בחירה 5, נשארנו עם עסקאות ואן הורן (שגם אותה שמתי בכוכבית) וגאסול בלבד.
4. מדד האליפויות/הצלחות גדולות: הטרייד של בוסטון על בחירה 5 עבור ריי אלן היה כידוע אבן הדומינו הראשונה לפני צירוף קייג'י אליו ולפירס. גרין שימש את התאנדר להתחזקות בקנדריק פרקינס, שתרם רבות לטרנספורמציה שלהם מקבוצה צעירה אך רכה לקונטנדרית במערב. דווין האריס שיחק תפקיד משמעותי בהפיכת המאבס לקונטנדרים והועבר בשיאו תמורת קיד, שתרם לאליפות ההיסטורית. ג'יימיסון סייע לוויזארדס הצעירים להפוך לקבוצת פלייאוף חביבה, שהודחה ע"י לברון שוב ושוב עד שהתפרקה מבפנים בגלל ארינאס וקריטנטון. בראנד תרם להבלחה הקצרה של הקליפרס כקבוצת פלייאוף כיפית שכללה גם את קאסל, מגטי וקיימאן. צ'אנדלר בתחילת דרכו עם הבולס נפצע שוב ושוב, ירד לספסל בעונת הפלייאוף שלהם עם סקוט סקיילס, העז לדרוש הארכת חוזה מוגזמת בדומה לאדי קארי, ונשלח לניו אורלינס תמורת פי ג'יי בראון (וג'יי אר סמית הצעיר, שמיד הועבר הלאה לדנבר). אנטוניו דייויס תרם להפיכת הרפטורס לקבוצת פלייאוף חביבה במזרח, אבל במקומו היו עשויים להיבחר שון מריון, ריפ המילטון או אנדרה מילר. על חסרונו באינדיאנה בגמר 2000 מול הלייקרס, עמוס לב כבר כתב כאן יותר מפעם אחת. גאסול לממפיס היה שיחוק גדול לגריזליס, גם לאחר שהוחלף באחיו הצעיר...וכלום גדול בשביל אטלנטה.