סל ניוז

מעריך את ההקדמה.

כמה דברים:
1. אני קצת משוחד. מרקאנן הוא אחד השחקנים החביבים עליי בליגה כרגע.
2. צריך לראות איך המהלך הזה משתלב עם האסטרטגיה הכללית. מההתנהלות של איינג' העונה לא נראה שהוא הולך ל-full rebuild.
3. מרקאנן הוא כוכב צעיר שנכנס עוד מעט לפריים שלו. הוא נייד, וורסטילי ויכול לנוע ברמה מסוימת בין עמדות 3 ל-5, קולע היטב מרחוק, מסוגל ליצור מצבים לעצמו ולחברים שלו ושחקן עם iq כדורסל טוב. בקיצור, he's a keeper. הסיכוי להשיג שחקן בלבל גבוה יותר הוא קיים אבל נמוך יחסית. אם לא הולכים לפירוק מוחלט ובנייה מחדש אז אני לא רואה טעם בהימור (הרבה סיכון, מעט אפסייד).
4. אני לא בטוח שאני מבין את הניסוח "מזיז את המחט מבחינת ה-core של יוטה". אני חושב שהוא חלק אינטגרלי מה-core שלהם. הוא וקסלר הם שחקנים מעניינים. מרקאנן לדעתי כבר בטופ5 של העמדה שלו וקסלר כנראה יגיע לשם (אם כי מתחיל להיות צפוף שם עם אמביד, יוקיץ', דיווויס, התוספת של וומבי ובאם שאותו הוא אולי ידחוק).

כדי שתהיה לאיינג' סיבה טובה לשקול לעשות את המהלך הזה הוא צריך:
* להיות משוכנע ברמה גבוהה שיש בדראפט הזה עוד סופרסטאר מלבד וומבי (לא סביר)
* או לקבל הצעה מפתה מאוד (מספר בחירות לא מוגנות מקבוצה "כושלת")
* להחליט על פירוק מהיסוד

מרקאנן שחקן מספיק טוב להיות חלק מהקור המפורסם של אלופה?
הרי מבחינתי בדיון של אפסייד מול רצפה, מרקאנן הוא כמו בחירה שלישית טובה אבל עם אפסייד מוגבל - פשוט כי הוא כנראה כבר לא יהיה טוב יותר בהרבה ממה שהוא עכשיו - שזה יותר טוב מרוב בחירות 3, אבל לא סופרסטאר.
בחירה 3 בסבירות גבוהה תנפק שחקן פחות טוב ( למרות שייבחר בה פרוספקט ברמה גבוהה, אם זה סקוט או מילר), אבל יש לה את האפסייד לייצר סופרסטאר.
חשבתי שזה ברור הכיוון שאתה תעדיף.

כן, כמו כל כוכב, מרקאנן שחקן מספיק טוב כדי להיות חלק מ-core של אלופה
אבל סביר שהוא יצטרך 2 כוכבים נוספים לצידו (רצוי שאחד מהם יהיה שחקן עם יכולת ליצור מכדרור ברמה גבוהה).

אני לא מכיר את סקוט (מלבד וידאו או שניים לפני כמה חודשים) או את מילר כך שקשה לי להתייחס נקודתית אבל אם נדבר באופן כללי, כשיש לך כוכב צעיר ביד,
אתה לא מחליף אותו בפוטנציאל קלוש לסופרסטאר (הייתי שולח את מרקאנן + קסלר תמורת וומבי בלי למצמץ) אלא אם מדובר בחלק מאסטרטגיה כוללת.

אם היית אומר לי שאיינג' הולך לנקות אורוות, משאיר רק את קסלר והרוקי החדש שהוא ממש מאמין בו והולך לטנקינג של 3-4 שנים לפחות
אז אולי היה בזה היגיון (וגם אפסייד גבוה יותר), אבל זה לא הולך לקרות.

חולק על הקביעה שהוא לא יהיה יותר טוב
הוא נכנס לפריים שלו ורק השנה קיבל היקף גדול של אחריות. הוא יכול עוד להשתפר.

_________________
נערך יותר מפעם אחת

מסכים, הוא עוד יכול להוות שחקן טוב יותר, אני פשוט לא יודע עד כמה מהומות.
אם לדבר במונחי אטט, אני לא רואה אותו הופך ל'סופרסטאר'.

ואם נחזור לדיון התוחלת, אז אני חושב שבתוחלת מרקאנן היום כנראה עדיף על הבחירה השלישית, אבל השונות קטנה יותר אצלו, לרבנים הכיוונים. מי שתבחר שם עוד יכול להגיע לרמה שמרקאנן כבר לא יוכל להגיע אליה, גם אם בסבירות נמוכה.

אז ברור שהרבה אנשים זה לא ישכנע, אבל הנחתי שדווקא אטט, שמקדש השגה של סופרסטארים קודם כל, דווקא כן יעדיף את האפסייד של בחירה 3, כי עד שלא השגת סופרסטאר, מרקאנן סתם יפריע לך להפסיד.
אבל כנראה שגם הוא התגמש עם השנים.
אני חושב שמרקאנן כן יכול להיות חלק מהשלד של קבוצה אלופה, אולי אפילו כשחקן השני בטיבו, סטייל מידלטון ליאניס, אבל בשביל זה צריך יאניס. ואני כן חושב שהייתי שוקל טריידים על הפיני, כי זה אחד הדרכים הכי טובות להשיג בחירה שבה תמצא שחקן כזה.
אבל בסוף, אני כן מתחבר לגישה של לא לקחת טרייד עליו, גם תמורת בחירה שלישית. אני חושב שליוטה יהיו עוד הרבה הזדמנויות לבחור גבוה ולפעמים עדיף את הציפור הפינית ביד ולהמר על היכולת שלך למצוא מציאה בדראפט, מאשר השלמת האנלוגיה של שתי הציפורים על העץ בדראפט.

זה כן מעלה בעיני את השאלה - איזה שחקן שווה בחירה 3, איזה שחקן שווה בחירה 2, מי שווה את בחירה 5 וכו'.
מעניין לחפש טריידים כאלו לאורך ההיסטוריה.

גם אני לא רואה אותו הופך לסופרסטאר (אבל כן חושב שהוא בדרך למעלה)
אבל אני גם לא רואה את מרקאנן מפריע ליוטה להפסיד, פשוט כי היא לא בעניין.
זה לא עניין של גמישות אלא של אסטרטגיה כוללת.

איך אתם מעריכים את סקוט אנדרסון?

הרעיון של להפוך את הקבוצה למחורבנת כדי להשיג את הסופרסטאר שלך בבחירות טופ3 באופן היסטורי הוא רעיון לא מוצלח במיוחד.
המקרה החריג שאני יכול לחשוב עליו זו אוקלוהומה שהצליחה לבחור גבוה ברצף ולבחור מצוין (וגם שם בסוף נתקעו בבעיות שכר כי כולם "הבשילו" יחד)... השניים שאולי נכנסים זו קליבלנד שבחרו את קיירי בבחירה 1 אבל את הסופרסטאר הם הביאו מהשוק החופשי.

אפשר לדון על מה היה לא נכון עד כה ואיך אפשר לשנות את זה, אבל עובדתית קבוצות שצוללות לתחתית ומגיעות למצב של קבוצה מחורבנת כמעט לא מצליחות לצאת משם לרמת קונטנדרית.
אולי זה נובע מזה שקשה להשיג סופרסטאר בדראפט (בכל הבחירות), אולי זה קשור לזה שקשה להרים קבוצה מחורבנת לקונטנדורית מבלי שיש בחירות גבוהות (כנראה שאחרי בחרת סופרסטאר קשה להשאר נמוך כדי להתחזק אבל אתה לא מספיק גבוה כדי להיות טוב).

ככה או ככה, מבט על בחירות הטופ 3 בעשרים השנים האחרונות הניב מעט מאוד סופרסטארים שלקחו את הקבוצה שלהם לגמר -לברון 2003, האוורד מ2004, דוראנט 2007 (הארדן 2009 לא היה הסופרסטאר של אוקלהומה בשום צורה) וטייטום מ2017.

סך הכל 4 סופרסטארים שהובילו את הקבוצה שלהם לגמר כשבכל המקרים זו הייתה הופעה יחידה (אצל טייטום כנראה ישתנה) ו0 אליפויות...
המקרה החריג כאמור זה טייטום שהגיע לקבוצה מצוינת (מקום ראשון במזרח בעונה שנבחר) ככה שזה לא מפתיע שהוא היחיד ברשימה שיש סיכוי גבוה ש"ישבור" את הסטטיסטיקה ויקח אליפות.

ראיתי עכשיו את הסרטון הזה(נגד הקבוצה של וומבניאמה) וסקוט מזכיר לי ממש את דונובן מיטשל. בערך 1.85, מאוד אתלטי, מאוד מהיר, קלעי טוב מחצי מרחק וקלעי סביר מהשלוש.
וומבניאמה, לעומת זאת, נראה מפחיד ממש. סוג של יאניס משופר עם יכולת קליעה טובה הרבה יותר. אם וומבניאמה יתחזק כמו שצריך ולא יפצע(שזה אם גדול בגלל הגודל המטורף שלו), יש לו סיכוי טוב להיות אחד הגדולים.

https://www.youtube.com/watch?v=mi8sPCqQXQA

ממה שראיתי, הוא נראה כמו פרס ניחומים מוצלח (גם אם לא קרוב בערכו).
מעניין האם ההורנטס יילכו עליו לצד לאמלו.

זה לא הדבר הכי נכון בעולם, להשוות בין שחקנים (עדיף להשוות תכונות)
אבל כיוון שזה גם כך קפץ לי לראש ואני לא זה שמקבל את ההחלטה,
מה ההבדל בינו לבין דניס סמית'?
הוא יותר אתלטי או יותר מוכשר ממנו?

אני גם מתלהב מאוד מהפוטנציאל של וומבי אבל במה הוא מזכיר לך את יאניס?
ממה שאני מכיר, יאניס נוטה לרוב לגבור על היריבים שלו בחדירה חזקה לסל עם המון המון פיזיות.
וומבי נראה יותר מהסוג שיזרוק לך על הפנים ויקלע. הוא מזכיר לי יותר דגם משופר (מאוד) של פורזינגיס.

יש דמיון אבל הלטבי תמיד היה מאסיבי יותר
אם כבר, וומבי מזכיר לי את גארנט ה(ממש) צעיר, רק יותר גבוה
שחיף ארוך ונייד עם קליעה טובה יחסית למימדים וחוכמת משחק מרשימה לגיל

גם לי הוא מזכיר קצת את דניס סמית' (שמאוד החזקתי ממנו לפני שהגיע לליגה) אבל ההבדל העיקרי הוא שהנדרסון נותן את התחת בהגנה.

וומבניאמה נראה כרגע, ברמה שהוא משחק בה (שהיא לא רעה בכלל-בכלל) כמו קווין דוראנט ארוך יותר. ומה שהופך את החדירות של הפריק למשהו כלכך יעיל זה לאו דווקא הכח, הוא ממש לא השחקן הכי חזק בסביבה. זה האתלטיות והשליטה בכדור, בלתי אפשרי לעצור בנאדם עם אורך צעדים ומהירות כאלה כשהוא גם מסוגל להשאיר את הכדור אצלו. מניח שוומבי יצליח, מאותן סיבות, להפוך לחודר קטלני במיוחד.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

לעניין מרקאנן, יוטה כבר בוחרת השנה בבחירות 9,16,28. זה סיכוי לא זניח לבחור עוד "כוכב" (האם גבוה יותר "במצרפי" מאשר בחירה מספר 3 לבדה? יכול מאוד להיות), ואף סופרסטאר עתידי.
בסוף גם אם יש סופרסטאר, זה לא פשוט לצוות לצידו שחקן בגילו וברמתו של מרקאנן (ואף ספציפית בשנתיים הקרובות על 17-18M לעונה, גרושים). לפרטים פנו ללוקה דונצ'יץ' למשל.
גם בראייה של שנים קדימה, יוטה עוד תקבל אי אלו בחירות סיבוב ראשון לא מוגנות ממינסוטה וקליבלנד, בפרט בחירת 2027 מהלייקרס (לברון כבר לא בתמונה, דיויוס בן 34 אם וכאשר) שאמנם מוגנת 1-4, אבל עדיין יכולה להיות ממש אחלה.
רוצה לומר - הם מרחק בחירות טובות מאוד בדראפט הזה (בו יש להם 3 ניסיונות בסיבוב הראשון) מלהפוך כבר לקבוצה בינונית (סביב 50% כבר כעת), ועם core צעיר, בלי חוזים כבדים בתקרת השכר, ועוד אינסוף בחירות עתידיות. What's not to like.
מצב כזה הייתי רק מנסה לחזק (להמיר בחירות קיימות בשחקנים), ולא הפוך.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

לדעתי הם כבר קבוצה בינונית.
אבל מרקאנן הוא עדיין לא סופר סטאר.
כרגע יש ליוטה שלושה שחקנים שבעיני יכולים לשחק בקונטנדרית, שניים כסטארטרס: מארקנן וקסלר. קלארקסון יכול להיות שישי, ואוצ'אי הוא פוטנציאל.
יוטה תשקיע עוד בפיתוח כל הפוטנציאל שיש לה, והרוקיז ישתלבו בזה. שחקנים שהייתי שוקל להביא זה רק שחקנים צעירים שיכולים עוד להשתפר.

_________________
נערך יותר מפעם אחת

נו מצוין
זה בסיס מדהים לאור העובדה שהם על 94M חוזים (אם קלרקסטון, הורטון-טאקר ורודי גיי מממשים את אופציות השחקן שלהם, ובכלל לא יהיה נורא אם לא...) בעונה הבאה (שזה מקום 27 בליגה), ועם 43M (שזה שחקן אחד בחלק לא מבוטל מהקבוצות...) מצחיקים בעונה שלאחר מכן (עדיין עם אותם מרקאנן, קסלר, אוצ'אי וסקסטון) - כך שזה לפחות 2 הזדמנויות להשיג Free-agents.
לכן את זה אני לא מפרק בשביל סיכוי לא מוגדר להשיג סופר-סטאר עתידי (שכאמור יכול להגיע אולי ממילא מהבחירות שיש להם כרגע).

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

נכון. אני מסכים איתך.
אני לא מבזבז את הקאפ ספייס על כריס פול. וגם לא על גורדן פול

_________________
נערך יותר מפעם אחת

וומבי הוא כנראה השחקן שהכי קשה למצוא לו השוואות. אין שום השוואה שתהיה בול. אני גם חושב שהכי קרוב זה דוראנט יותר גבוה.
רק שדוראנט היה קלעי של 40% ל-3 במכללות באותו גיל. וומבי לא מתקרב לזה בכלל כרגע.
בסוף בסוף כמה באמת מהסלים שלו הוא מייצר מכדרור? זה טוב שיש לו את היכולת הזו וזה בהחלט מה שיבדיל אותו מגבוהים אחרים, בוודאי בקלאץ' או סופי שעון, אבל מבלי לראות משחקים מלאים אני מנחש שבסוף רוב הנק' שלו זה ריב' התקפה, פוטבאקים, מתפרצות שהוא מסיים הרבה מעל ההגנה. דברים שאני כן חושב שהוא יוכל לעשות גם ברמת ה-NBA, אבל פחות להיות שחקן קאץ'-נ-שוט או שחקן שמייצר לעצמו בקביעות מכדרור.

מעניין מאוד שגם אתה וגם סר צ'ארלס רואים דמיון לדניס סמית, כי בזמנו סמית (6-3 עם ווינגספאן זהה) הושווה לסטיב פרנסיס, אבל אפילו לרמה שלו לא הגיע - ובעיניי, הנדרסון (6-2) הוא פרנסיס עם ווינגספאן מטורף (6-9), ובנוסף עם רכיבי כריס פול במעבד הראשי (;

הווינגספאן הזה ומבנה הגוף החזק של הנדרסון מאפשרים לו לסיים בצבע הרבה יותר טוב לעומת סמית, לא סתם משווים אותו גם לווסטברוק ואפילו לדרק רוז. הוא שונה ממנו גם בשאר הטווחים, אומנם כרגע הקליעה שלו משלוש לא משהו, אבל ראינו את זה כבר בקרב רכזים אתלטיים אחרים כמו שני הנ"ל, וול ופוקס. מה שכן יש לו כבר, ומכאן גם ההשוואה החלקית לכריס פול, זה היכולת לעלות לקליעה מהמיד ריינג' ולצלוף משם - וזו בעיניי מיומנות הרבה יותר מתקדמת, נחוצה וקשה ללמידה. אם הוא קולע מהטווח הזה ובאחוזי עונשין סבירים (76.4%) שגם אמורים עוד להשתפר, אני מאמין שהוא יהיה בסדר גמור גם מחוץ לקשת.

בעיניי הוא הפרוספקט המוביל אחרי וומבניאמה, היה נבחר ראשון בדראפט הקודם ובדראפט 2020.

ההשוואה לדניס סמית מרגישה לי שטחית למדי.
לא ראיתי את סקוט מספיק, אבל נשמע שבחושים למשחק והמנוע, ההבדל בין השניים אמור להיות עצום.
אני כן חושב שהמנייה של סקוט קצת ירדה העונה, בעיקר בגלל שהרבה אומרים שהוא לא התקדם כצפוי ביחס לעונה הקודמת ובגלל שהקליעה מבחוץ קצת מדאיגה, אבל בפתיחת העונה הדיבור היה על שחקן שהיה נבחר ראשון בהרבה דראפטים ולא קרוב לשם העונה רק בגלל שוומבי הוא וומבי.

כיום הרבה מומחי דראפט שמים אותו אחרי ברנדון מילר ולדעתי זה לא מעט בגלל שמילר עשה עונה מצוינת והראה המון שיפור ביצירת מצבים לאורכה. הפך למשל ממי שקולע באחוזים נמוכים ל2, למי שקולע באיזה 60 אחוז משם בחודשים המאוחרים יותר של העונה.
זה לא דראפט של שחקן אחד.

יאללה, החלטתי להרים את הכפפה ולהרחיב במעט עבודת גוגל את מה שזכרתי גם כך. בחרתי לבדוק החל מדראפט 1995, משתי סיבות: זו השנה שבה התחלתי לעקוב אחר הליגה, לרבות קריאה בספרו של מנחם לס שיצא בסוף עונת 1995/96 וכלל סקירה של מחזור הרוקיז מהדראפט הזה (;
וסיבה אובייקטיבית יותר, זה הדראפט הראשון שעל נבחריו הוחלו כללי CBA חדשים של חוזי רוקיז קבועים התואמים את גובה הבחירה, הן מבחינת שכר והן מבחינת אורכי החוזים. קשה לומר אם זה השפיע מידית על האופן שבו ג'יאמים (ובעלי קבוצות, בעיקר סטרלינגים למיניהם) העריכו בחירות דראפט, אבל נניח שכן.

דראפט 95 - אנטוניו מקדייס (בחירה 2 של הקליפרס) ורנדי וודס לנאגטס תמורת רודני רוג'רס (נבחר שנתיים קודם לכן) ובחירה 15 (ברנט בארי)
דראפט 97 - קית ואן הורן (בחירה 2 של הסיקסרס), מייקל קייג', לוציוס האריס ודון מקלין לנטס תמורת בחירות 7 (טים תומאס), 21 (אנתוני פארקר), ג'ים ג'קסון (בן 26 בזמן הטרייד) ואריק מונטרוז *
דראפט 99 - ג'ונתן בנדר (בחירה 5 של הרפטורס) לפייסרס תמורת אנטוניו דייויס (בן 30 בזמן הטרייד)
דראפט 2001 - טייסון צ'אנדלר (בחירה 2 של הקליפרס) לבולס תמורת אלטון בראנד (בחירה 1 בדראפט 99); פאו גאסול (בחירה 3 של ההוקס) לגריזליס תמורת שאריף עבדור ראחים (בן 24 בזמן הטרייד) ובחירה 27 (ג'מאל טינסלי, נשלח מידית לפייסרס תמורת בחירה עתידית)
דראפט 2004 - דווין האריס (בחירה 5 של וושינגטון), סטאקהאוס ולייטנר למאבס תמורת אנטואן ג'יימיסון (בן 27 בזמן הטרייד)
דראפט 2007 - ג'ף גרין (בחירה 5 של הסלטיקס), סרביאק ודלונטה ווסט לסופרסוניקס תמורת ריי אלן (31) ובחירה 35 (ביג בייבי דייויס)
דראפט 2008 - או ג'יי מאיו (בחירה 3 של הטימברוולבס), אנטואן ווקר, מרקו יאריץ' וגרג באקנר לגריזליס תמורת קווין לאב (בחירה 5), מייק מילר, בריאן קרדינל וג'ייסון קולינס *
דראפט 2009 - ריקי רוביו (בחירה 5 של וושינגטון), איתן תומאס, שונגאליה ופקרוב תמורת מייק מילר (28) ורנדי פוי (25)

* התלבטתי מעט לגבי שתי העסקאות האלה, כי על פניו הן נראות כמו טרייד-דאונים (מהסוג שלא כללתי בסקירה, למשל פולץ תמורת טייטום ובחירות עתידיות כדוגמה המוכרת ביותר) תמורת בחירה אקסטרה וזריקת חוזים. לפי מה שכתוב בערך ויקי של דראפט 97, היתה מלחמת בידינג מצד מספר קבוצות עבור הזכויות על ואן הורן, מרגע שהובן שהסיקסרס לא ממש מעוניינים בו. ג'ים ג'קסון היה אז בן 26, אחרי שש עונות בליגה שהחלו בהבטחה גדולה והמשיכו בדעיכה מסוימת, אבל אני מניח שעבור הסיקסרס הוא ייצג את מירב הערך שבעסקה - אם כי הגיע על חוזה לעונה אחת בלבד, ואכן הועבר עוד במהלכה לווריורס בעסקה שכללה את ג'ו סמית מצדם - בחירה מס' 1 בדראפט 95 - וחששות מצד שתי הקבוצות שלא יוכלו להחתים מחדש את השחקנים שהעבירו.
בעסקה של דראפט 2008, זכור לי שמינסוטה נפטרה מהחוזים הגרועים של ווקר ויאריץ', והרוויחה את מייק מילר שהיה אז בן 27 ומאחוריו שתי עונות של 17.5 נקודות בממוצע (אבל דעך בחדות במינסוטה). עדיין, זה יותר טרייד דאון מינורי שכלל תמריצים פיננסיים, לכן נראה לי שעדיף להשמיט אותו מהניתוח הכללי.

אז כמה תובנות בולטות:

1. כבר למעלה מעשור שאין החלפה של בחירת טופ 5 בשחקן מוכח. אני די בטוח שזה נובע מחילופי הדורות בגזרת הג'יאמים והאופן שבו תופסים בחירות דראפט גבוהות כהזדמנות להשיג כישרונות בולטים בזול ובסבירות גבוהה מאוד להארכת חוזי הרוקי שלהם.

2. כמובן שהמושג 'בחירת טופ 5' הוא שרירותי ובניכוי הטריידים על הבחירה החמישית, נרד מ 8-9 עסקאות לארבע עסקאות בלבד. באופן מעניין, דווקא הבחירה הרביעית לא הועברה מעולם בטווח השנים הזה, לצד הבחירה הראשונה כמובן.

3. עידן אלג'ין ביילור-דונלד סטרלינג בקליפרס אחראי על שניים משלושת המקרים שבהם הועברה הבחירה השנייה (אם כי חובה לציין שבפעם השנייה, הטרייד עבור בראנד, זה היה מוצדק ומוצלח). קראתי פעם על התרעומת של סטרלינג כשהקליפרס היו זוכים בבחירות גבוהות, שהוא צריך לשלם סכומים גבוהים עבור צעיר (שחור) שמבחינתו היווה סחורה בלתי מוכרת. יתכן שהטריידים האלה נבעו מכך. ארני גראנפלד, שנחשב לכל הדעות כג'יאם כושל ומיושן, אחראי על שני הטריידים של וושינגטון על בחירות 5 בטווח של שש שנים (עידן ארינאס, יוז/באטלר וג'יימיסון). אז בלעדיהם, יורדים לארבע עסקאות, שאם מנכים מהן את הטריידים על בחירה 5, נשארנו עם עסקאות ואן הורן (שגם אותה שמתי בכוכבית) וגאסול בלבד.

4. מדד האליפויות/הצלחות גדולות: הטרייד של בוסטון על בחירה 5 עבור ריי אלן היה כידוע אבן הדומינו הראשונה לפני צירוף קייג'י אליו ולפירס. גרין שימש את התאנדר להתחזקות בקנדריק פרקינס, שתרם רבות לטרנספורמציה שלהם מקבוצה צעירה אך רכה לקונטנדרית במערב. דווין האריס שיחק תפקיד משמעותי בהפיכת המאבס לקונטנדרים והועבר בשיאו תמורת קיד, שתרם לאליפות ההיסטורית. ג'יימיסון סייע לוויזארדס הצעירים להפוך לקבוצת פלייאוף חביבה, שהודחה ע"י לברון שוב ושוב עד שהתפרקה מבפנים בגלל ארינאס וקריטנטון. בראנד תרם להבלחה הקצרה של הקליפרס כקבוצת פלייאוף כיפית שכללה גם את קאסל, מגטי וקיימאן. צ'אנדלר בתחילת דרכו עם הבולס נפצע שוב ושוב, ירד לספסל בעונת הפלייאוף שלהם עם סקוט סקיילס, העז לדרוש הארכת חוזה מוגזמת בדומה לאדי קארי, ונשלח לניו אורלינס תמורת פי ג'יי בראון (וג'יי אר סמית הצעיר, שמיד הועבר הלאה לדנבר). אנטוניו דייויס תרם להפיכת הרפטורס לקבוצת פלייאוף חביבה במזרח, אבל במקומו היו עשויים להיבחר שון מריון, ריפ המילטון או אנדרה מילר. על חסרונו באינדיאנה בגמר 2000 מול הלייקרס, עמוס לב כבר כתב כאן יותר מפעם אחת. גאסול לממפיס היה שיחוק גדול לגריזליס, גם לאחר שהוחלף באחיו הצעיר...וכלום גדול בשביל אטלנטה.

לדעתי זה בגלל שמילר נראה כמו כוכב שיצליח להשתלב טוב יותר לצד אחרים, סטייל פול ג'ורג' אליו הוא מושווה. זו גם אחת הסיבות שתוצאות הלוטרי השאירו ואף קיבעו את מעמדו כבחירה 2. מבחינתי, בשבוע שעבר מאז, עדיף להורנטס לקחת את השחקן שבעיניי טוב יותר גם ממילר וגם מלאמלו, ופשוט למצוא טרייד טוב על לאמלו שנמצא רגע לפני הארכת חוזה והמניה שלו עדיין גבוהה יחסית. אני פשוט תוהה אם לא ימשיך להיפצע, ואם מתישהו לא ייזום טרייד מכיוונו, המשפחה שלו רגילה לאורות הזרקורים. לא יודע אם כמה שנים בליטא ואוסטרליה הספיקו בשביל שכעת יסתפק בעיר כמו שארלוט לטווח הארוך.

מה גם שמתחילות להיות לי הסתייגויות ממילר, אפילו כבחירה 3 אצלנו בפורטלנד. אם המצב סביב ג'ה מעורר חששות, מה נגיד על שחקן שהביא נשק חם באוטו שלו ששימש לרצח אישה צעירה, אפילו אם לכאורה לא ידע? לפי מה שמדווח, בראיונות שלו עם קבוצות הוא מציג בפניהן תצהיר עו"ד, שזה אולי הדבר החכם לעשות מבחינה משפטית, אבל זה משאיר סימני שאלה גדולה סביב הטיפוס שהוא, או לפחות הסביבה הקרובה אליו.

תודה על הסקירה


המצב הזה שאין "החלפות שכאלה" הוא הזוי לטעמי (גם אם אני יורד קצת מטופ 5, מניח שגם שם אין כנראה ריבוי עסקאות).

גם אם מעניקים ערך גדול יותר (בפרט כלכלי, עתידי, תדמיתי - "תקווה לפרנצ'ייז" וכו') לבחירות הללו, הרי שזה דברים שאפשר לבטא בערך של התמורה.
בסוף "צריך שניים לטנגו":
צד אחד צריך להיות עם בחירת דראפט משמעותית (לפני הדראפט, או מיד אחריו אפילו) אבל מנגד קבוצה די מוכנה שלא בהכרח רוצה לשלב כעת רוקי ו/או שבוחרת גבוה אבל לא סופר מתלהבת מהמבחר הפוטנציאלי, ו/או מחזיקה בכמה בחירות במקביל (אני בטוח שישנם עוד "תרחישים", אבל הבנתם בגדול...).
צד שני זו קבוצה שרוצה להיפטר משחקן מסוים (גם אם אין לו ערך/חוזה שלילי, אלא סתם כי הוא לא תורם לה מספיק בהשקפתם), ויש לה גם את הרצון אולי "להתרענן"/להמר/לרדת קצת בטבלה ו"להיבנות מחדש".

סתם לשם הדוגמא, צד מוכר פוטנציאלי בדראפט הקרוב:
1. דאלאס חייבים להשתפר ומהר, מטעמים מובנים. לא יודע מה אפשר לקבל תמורת בחירה מספר 10, אבל כאמור לשיטתי "צריך להיות לזה שוק". מה בערך מקבלים על הבחירה+ברטנס (דרך טובה להתחזק - להביא שחקן תורם במקומו...)? דיאנדרה האטנר? מיצ'ל רובינסון? מיילס ברידג'ס (יכול להיות מעניין, גם אם צריך להוסיף עוד משהו...)?
2. אורלנדו - בחירות 6 ו-11. האם באמת יהיה להם את המקום/דקות/מעמד לפתח עוד 2 רוקים משמעותיים לצד באנקרו, ואגנר, ג'יילן סאגס (בכל זאת בחירה 5, כבר לוותר עליו?), ונדל-קרטר(שחוזהו כבר הוארך אצלם עד 2026) וכו'? בדומה לדאלאס, למשל טרייד של בחירה+חוזה שלא עוזר להם (אייזק) תמורת שחקן תורם באותו גובה חוזה (15-20M).

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

בשליפה מהזיכרון, הרחבת הטווח מטופ 5 לאמצע-לוטרי מוסיפה לנו עסקאות כמו הזכויות על ברנדן רייט תמורת ג'יי-ריץ' (דראפט 2007), או הזכויות על נרלנס נואל ובחירת סיבוב ראשון בדראפט הבא (לא זוכר איזה הגנות היו לה, אבל היא תורגמה לאלפריד פייטון שהוחלף בשאריץ') תמורת ג'רו הצעיר, הטרייד שהתחיל את הפרוסס בדראפט 2013. מעניין שבשני המקרים הוחלפו הזכויות של ביגמנים דקיקים וגולמיים...ובדראפטים שהיו חלשים מאוד, אם כי על דראפט 2007 ניתן לומר זאת יותר בדיעבד מאשר בזמן אמת.

כמו שכתבת, צריך שניים לטנגו ולכן אין לדעת אם אי-החלפת בחירות טופ 5 מאז דראפט 2009 היא כתוצאה מקבוצות לוטרי שהעריכו אותן יתר על המידה, או מקבוצות מתעניינות שהעריכו את השחקנים המוכחים והמבוקשים שלהן יתר על המידה. אני יודע את הדברים הבאים:

1. כמעט אחרי כל לוטרי, שומעים על הקבוצות שמאוכזבות מהתוצאות ואולי יחפשו לעשות טרייד-אאוט מהלוטרי. השנה כבר שמעתי על יוסטון, דטרויט ואינדיאנה. אורלנדו אכן מועמדת טבעית נוספת לבצע איזשהו מהלך קונסולידציה, וגם דאלאס כמובן. אגב, שים לב שאפילו בדוגמאות ההיפותטיות שלך נתת שתי קבוצות שבוחרות מחוץ לטופ 5...ודווקא פורטלנד לא מוזכרת כרגע כמי שמחפשת טרייד, אבל ברור שהיא תקשיב לכל ההצעות.

2. בשלב הבא, ככל שעוברים השבועות ואימוני הפרוספקטים בקבוצות ספציפיות, פתאום שומעים על חלק מהקבוצות הנ"ל שהן מאוד מרוצות מהאופציות שלהן לבחירה, או שמתחילות להינעל על פרוספקטים מסוימים.

3. בהקשר של פורטלנד, הבחירה השלישית וסיטואציית דיים, זאק לואו כבר דיווח שהבחירה + סיימונס לא יספיקו בשביל להשיג את מיקאל ברידג'ס, ואפילו לא את אנאנובי. במקרה של הנטס אני מבין את זה, אין להם תמריץ ללכת לבנייה מחדש בגלל שהרוקטס יוכלו לקחת מהם כל בחירת לוטרי גבוהה שיגרילו בשלוש השנים הבאות אאל"ט, אבל אם הדיווח על אנאנובי נכון זה כבר מוגזם בעיניי.

לגבי התרחישים שהצגת, אני מקווה שאספיק במהלך השבוע לפרסם מוק דראפט בטרם אכנס לחודש יוני עמוס ותזזיתי במיוחד. אני מתכוון לכלול בו הרבה טריידים היפותטיים על בחירות, כולל בחירת טופ 5 אחת, למרות שזה נדיר כאמור - רק בתור תרגיל מחשבתי של העלאת תרחישים והצעות. במקרה של דאלאס, אני חושב שהמטרה הכי ברורה וזמינה צריכה להיות קאפלה, רק שאטלנטה תקבל את התמורה שלה בהעברתו מקבוצה שלישית (אוקלהומה השותפה הטבעית). גם המג'יק יקבלו שחקן מוכח, חתום לטווח ארוך ושמתאים לטיים ליין ולצרכים שלהם (;