סל ניוז

אוהב את מיטצ'ל רובינסון ליד לוקה

נראה לי שהניקס גם אוהבים את מיטץ'-רוב, לפחות מספיק בשביל לא להחליף אותו בבחירה העשירית קצת אחרי שהגיעו איתו לפלייאוף ועד למשחק 6 בחצי גמר המזרח. אם הוא יועבר בטרייד, זה יהיה לצד חוזים אחרים ונכסים כמו טופין וחבילת בחירות עתידיות - אולי תמורת טאונס, או שבמחיר צנוע יותר תמורת גובר.

זה המקום לציין שג'ונתן גזלה כבר שנים עושה את המוק דראפט השלם והמקצועי ביותר בעברית, בהופס

https://hoops.co.il/?p=292007

_________________
תודה לאלוהי הבירה

לפחות באיך שאני חשבתי על זה - קצת מקרי שזה יצא מחוץ לטופ 5. הסתכלתי יותר על הקבוצות (אורלנדו כבר עם "Core" צעיר מכובד ושתי בחירות, דאלאס שחייבים שיפור מקצועי כאן ועכשיו), מאשר על גובה הבחירה המאוד ספציפי. הייתי רושם פחות או יותר את אותם דברים אילו לאורלנדו הייתה למשל את בחירה 4 (במקום 6), ולדאלאס 5 (במקום 10).

בכל מקרה, יהיה נחמד לקרוא את מחשבותיך בהמשך הקיץ...

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

תבורך, נורטונל'ה

בהחלט שלם ומקצועי, רואים שהבחור עוקב מקרוב אחר כדורסל מכללות ומקפיד להתעדכן גם לגבי מסגרות אחרות, כמו קבוצת האיגנייט מהג'י-ליג או ליגת האוברטיים עלית (המסגרת שבה משחקים התאומים תומפסון המדוברים מהמחזור הקרוב).
אבל...ממה שקלטתי מבדיקת המוקים שלו מלפני שנה ושנתיים, נראה שהוא מאוד מוטה-מכללות, כלומר שלא מצליח להעריך במדויק את (אי) היכולת של שחקני מכללות מוצלחים לתרגם את כישוריהם בליגה.

למשל, הוא שם את טייטיי וושינגטון מקום 10 בביג בורד שלו ממרץ אשתקד, וכבחירה 9 לספרס במוק דראפט שפרסם לפני שנה בדיוק. את אי ג'יי לידל בבחירה 14 לקאבס. לפני שנתיים, הוריד את פרנץ ואגנר ממקומות 8-9 בהם שובץ כמעט בכל מוק שראיתי, למקומות 10 או 12 במוקים שונים שפרסם, בעוד שאת קיספרט המוגבל יותר שיבץ מעליו באחד המוקים לפחות. כן נותן לו קרדיט על כך שמיקם גם את שנגון בטופ 10 של אחד מאותם מוקים, ואפילו על כך ששם את הז'יטונים על ג'יילן ג'ונסון המסקרן שבפועל החליק עד לאזור השליש האחרון של הסיבוב הראשון. אבל בשורה התחתונה, לפחות על סמך המדגם הקטן הזה, לא ראיתי יותר מדי מיקומים שגם חורגים מהקונצנזוס וגם מצליחים לפגוע בול.

כמובן שזה מאוד קשה לעשות זאת, ובבדיקה שערכתי לאחרונה על הרקורד של ג'ונתן צ'ארקס מדה רינגר, אחד ממנתחי הפרוספקטים שהכי הערכתי, אפשר למצוא גם אצלו המון נפילות (אבל גם המון פגיעות בול); וכך גם אצלי, כפי שאראה בסקירת המוק שלי מלפני שנה בטרם אעבור למוק דראפט הקרוב.

לא רואה שום סיבה לקרוא מוק דראפט בעברית, אם אתה מסוגל לקרוא כתבות באנגלית.
בימי סלניוז העליזים גם אני הובלתי איזה 4 פרויקטי דראפט.
מאחר ולא באמת חשבנו שאנחנו נותנים ערך מוסף למה שעושים באתרים מקצועיים בארה"ב, אז קצת נזהרנו. שנה אחת עשינו מוק דראפט אמיתי, אבל רק עד הלוטרי. עוד שנה אחת, 2007 אני ועוד כותב אייקוני עשינו מוק דראפט שלא לקח את עצמו בכלל ברצינות. בשנתיים האחרות עשינו פעם אחת כתבה על צרכי קבוצות ועוד פעם אחרת פרופיל שחקנים עם הערכה באיזה טווח הם ייבחרו.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

***מוק דראפט 2023***

החלטתי השנה שקודם אפרסם את המוק שלי (בחירות 2-15 בלבד) ללא פירוט ובעיקר ללא טריידים. לאחר מכן, בגרסה המורחבת, אוסיף מספר טריידים - לא בלוקבאסטריים מדי וברובם בין שתי קבוצות בלבד - ואשנה במעט את סדר הבחירות כתוצאה מכך (בתכלס, רק את בחירות 3 ו-5). את הרעיונות לטריידים אחרים אשמור לשלב מאוחר יותר כאן, או בכלל בת'רד של קיץ 23, לא רוצה שהתעסקות בהם תסיט את הדיון מהפרוספקטים עצמם (והתאמתם לקבוצות שעשויות לבחור בהם).

אז הנה פירוט הבחירות כפי שהן משויכות לכל קבוצה כיום, ומיד אחריהן, אתחיל עם הפסאודו-בחירה ראשונה בנון-וומנביאמה דראפט:

1. ספרס: ויקטור וומבניאמה, חייזר
2. הורנטס: סקוט הנדרסון, רכז
3. בלייזרס: אנתוני בלאק, רכז
4. רוקטס: אסאר תומפסון, ווינג
5. פיסטונס: ברנדון מילר, פורוורד
6. מג'יק: קייסון וואלאס, רכז
7. פייסרס: ג'ראס ווקר, ביגמן
8. וויזארדס: אמן תומפסון, רכז
9. ג'אז: ג'יילן הוד-שיפינו, רכז
10. מאבס: טיילר הנדריקס, ביגמן
11. מג'יק: בילאל קוליבאלי, ווינג
12. תאנדר: ברנדין פודזימסקי, קומבו גארד
13. רפטורס: קאם וויטמור, ווינג
14. פליקנס: דרק לייבלי, ביגמן
15. הוקס: ניק סמית, קומבו גארד


2. שארלוט הורנטס: סקוט הנדרסון, רכז, איגנייט (ג'י-ליג), בן 19 ושלושה חודשים

אני מאוד אוהב שחקני כנף בתבנית של ג'ורג' ואינגרם, אליהם ברנדון מילר מושווה, ולא מעריץ גדול של דגם הרכז-סקורר הסופר-אתלטי, אבל אי אפשר להתכחש לכישרון המובהק יותר של הנדרסון ולנתונים הפיזיים המרשימים שלו. הוא רק 6-2 אבל חזק, אתלטי, עם ווינגספאן 6-9 וכפות ידיים שמזכירות את אלו של אייברסון. צעד ראשון מעולה, יכולת מתקדמת לעלות לקליעה מהמיד ריינג', יכולת אקרובטית מרשימה ומסוגל לסיים בכל אחת משתי ידיו, אם לא בשתיהן בדאנק. הוא גם יודע להיות סבלני ולקחת מה שההגנה נותנת לו, כולל נתיבי מסירה, מה שיחד עם קליעת המיד-ריינג' מזכיר את כריס פול, *באופן יחסי* לרכזים-סקוררים אליהם הוא מושווה בדר"כ (ווסטברוק, וול ורוז). בהגנה הוא ישחק בעיקר פוינט אוף אטאק, אבל האורך שלו יאפשר לו להיות סוויצ'אבילי מול רוב שחקני הכנף בליגה.

אני פחות אופטימי מאחרים לגבי טיב השילוב בין סקוט ולאמלו, בעיקר כי סקוט עדיין לא משהו בקאץ'-אנד-שוט ובדומה לכל הרכזים שצוינו בפסקה הקודמת, יהיה זקוק לכדור בידיו רוב הזמן. בעיניי לאמלו, הנפלא בפני עצמו, אינו סיבה מספיק טובה לוותר על כישרון כמו סקוט, מה גם שעם כל הפציעות שעבר העונה ובהיותו זכאי להארכת חוזה בין הקיץ לסוף אוקטובר, אולי זה הזמן המתאים לסחור בו. זה לא אומר שההורנטס צריכים למהר עם הטרייד על לאמלו, בהחלט אפשר לתת צ'אנס התחלתי לציוות שלו עם סקוט, אבל לצורך המשך המוק הזה, הנה טרייד שנראה לי הגיוני מאוד וגם משפיע על החלטת אחת הקבוצות הבאות בתור: לאמלו לרוקטס תמורת ג'יילן גרין. לא מעניין אותי שגרין פחות מוכח ומוערך, הוא נתן עונה של 22 נקודות בגיל 20 וחוזה הרוקי שלו קצר בשנה מזה של לאמלו. הנדרסון-גרין יהיה חתיכת קו אחורי של סקוררים אתלטיים להיבנות סביבו, עם מארק וויליאמס הסולידי בסנטר, עם קודי מרטין שנותן הגנה, קליעה משלוש ופליימייקר משני בסמול, ולפחות אחד מבין ברידג'ס/וושינגטון שיהיו RFA בקיץ, העתיד בשארלוט יהיה ורוד ואטרקטיבי. מהצד של יוסטון, לאמלו יעניק תוספת מבורכת של פליימייקינג וחוסר אנוכיות, שג'בארי סמית ושנגון יהיו הראשונים ליהנות מכך.

3. פורטלנד טרייל בלייזרס: ברנדון מילר, פורוורד, אלבמה (פרשמן), בן 20 וחצי (לפיסטונס תמורת בחירה 5 ובחירה מוגנת טופ-5 בדראפט 2029)

כפי שניתן להבין, אני פחות מחזיק ממילר בהשוואה לקונצנזוס, ומחזיק מאנתוני בלאק הרבה יותר מהקונצנזוס (למרות שישנם כאלה שמדברים עליו כראוי לבחירת טופ 5 וכהתאמה מוצלחת ביוסטון, ואפשר להבין למה). הטרייד ההיפותטי שבו יוסטון מקבלת את לאמלו תמורת גרין מאפשר לעשות את הטרייד דאון הזה בבטחה, למרות שלא אתנגד גם לאופציה השנייה (שתכף תשובץ ביוסטון), בשביל להשיג נכס עתידי נוסף ומתוך ההנחה שהוא אמור לשמש אותנו בטרייד לחיזוק השלד הקיים סביב לילארד. יש לנו גם את הבחירה ה23 בדראפט הזה, אבל החל מהדראפט הבא, אנחנו מחויבים לתת בחירה לשיקאגו כל עוד זו לא בחירת לוטרי. המחויבות הזאת נמשכת עד דראפט 2028, ובכך מונעת מאיתנו לסחור בבחירות עתידיות, שלא לדבר על הרכבת חבילת בחירות עתידיות, סוג התמורה שנהייתה מבוקשת מאוד בטריידים, ועשויה להנחית אצלנו חיזוק כמו אנאנובי. אז אני מאמין שאנפרני סיימונס, הזכויות על מי שייבחר 23 והבחירה העתידית של הפיסטונס יספיקו בשביל לצרף את האו.ג'י.

טוב, נעבור לפיסטונס ולמילר: הסלידה העיקרית שלי ממילר נובעת קודם כל מההסתבכות שלו ברצח. בתקופה שבה הדאווינים של ג'ה מוראנט עם אקדחים היא סיבה טובה לדאגה, מה נגיד על פרוספקט ש"רק הוביל באוטו שלו אקדח לחבר שביקש ממנו"? מילר אומנם לא מואשם בתביעה הפלילית, ובהחלט ניתן לומר שלא היתה לו ידיעה במובן המשפטי, מעל כל צל של ספק, למה ישמש האקדח שהוא הוביל ברכבו, אבל בחייאת...בעיניי זה דגל אדום משמעותי, מה גם שסביר מאוד להניח שהוא יהיה חשוף לתביעה אזרחית וכנראה גם יתבקש להעיד במשפט של חברו לקבוצה לשעבר. כל המטען השלילי הזה נראה לי לא מתאים בכלל להורנטס, בטח לאור מה שכבר עברו בשנה האחרונה עם ברידג'ס ובוקנייט. גם לאקס-ג'ייל בלייזרס הוא לא מתאים, ולא הייתי מתפלא לראות את מילר מחליק מחוץ לטופ 5 בסופו של דבר, לולא הקבוצות שבוחרות 5-4 הן שתי מאוכזבות וומבניאמה הגדולות מכולן, ובמקרה של הפיסטונס, הם גם מאוכזבי-מילר שכן מדובר בפרוספקט השני הכי מתאים להם בדראפט הזה. סמול פורוורד גבוה וארוך עם קליעה נהדרת מבחוץ ויכולת מסירה טובה. מצד שני, הסיומת שלו בצבע עדיין לא טובה, והוא לא כזה ורסטילי בכל מה שקשור להגנה, לפחות נכון לעכשיו - רזה מדי בשביל להתמודד מול פאוורים רבים ולא זריז מספיק מול רוב הגארדים. מושווה בעיקר לפול ג'ורג', אבל אני רואה את הדמיון רק בצד ההתקפי. ומוכנים להשוואה של שחקן שחור לשחקן לבן, לשם שינוי?...אז אני רואה בו גם קצת דטלף שרמפף O:

ובכל זאת, לדעתי דטרויט עושה את הטרייד-אפ הזה כי הפער בין מילר לבין האופציות שיעמדו בפניה בבחירה החמישית, גם מבחינת יחס רצפה-תקרה וגם מבחינת התאמה לשלד הנוכחי (הם מעוניינים, כמו רוב קבוצות הלוטרי בדראפט הזה, לקחת את הצעד הבא), הוא פער משמעותי מספיק. ואומנם מילר אינו לוקה, ובכל זאת, בחירה מוגנת טופ-5 זה מה שנדרש לפני חמש שנים מדאלאס בשביל לעלות באופן דומה מבחירה חמישית לשלישית. הפיסטונס בדומה לבלייזרס כבולים בהתחייבות לניקס בין הדראפט הבא עד דראפט 2027, ולכן הבחירה היחידה שהם יכולים להעביר כרגע היא של דראפט 2029.

לא מבין בזה מספיק כדי לתת פידבק אבל שמתי לב שאמן נמוך אצלך. יצא לי לראות סרטון שלו והוא נראה... מעניין. סוג של פוקס כזה, שיכול להיות כוכב אם יפתח קליעה מבחוץ.

בלי קשר לתסריט שכתבת כאן, אני לא מבין מה פורטלנד מנסים לעשות (כלומר, כן מבין, אבל חושב שזו ממש טעות). נניח שהם מצליחים להביא את אנונובי ומחתימים שוב את גראנט. מישהו באמת מאמין שזה מה שיהפוך קבוצה שניצחה שהפסידה 60% מהמשחקים שלה בשנה שעברה, עם כוכב מזדקן ופציע, סנטר פציע, והגנה מהחלשות בליגה לקונטנדרית? ואם לא, אז לא עדיף לפרק כשעוד אפשר להוציא מזה עתיד מוצלח? לילארד אחרי עונת שיא ויש כרגע קבוצות שירצו אותו ויתנו עליו תמורה יפה. בעוד שנה שנתיים, בגיל 35 ועם חוזה של 60 מיליון לשנה עד 2027 יהיה כבר לדעתי קשה לקבל עליו תמורה (ואם ימשיך להיות פציע, זה יכול להפוך גם למשקולת סטייל ג'ון וול). אני לא מאוד אוהב את סיימון, בעיקר בגלל שהוא מגן חלש ולא רכז, אז לא יפריע לי אם יפתרו ממנו. אבל שארפ פלוס הבחירה השלישית בדראפט הזה (אולי הנדרסון?) והחבילה שיקבלו על לילארד זה יופי של בסיס לבנות קבוצה. עוד שנה שנתיים חלשות ומשם הדרך למעלה. האלטרנטיבה לדעתי היא במקרה הטוב פריטנדרית, כשבדרך אתה מוותר על נכסים שווים ומייצר תקיעות לשנים.

תודה על ההשקעה גראנט, אני רק לא מבין למה בת׳רד הזה ולא הזה של דראפט 2023.
אני גם מאמין שכולנו ביחד נצליח לעזור לך להתגבר על מה שלא נותר אלא לתאר אותו כהתמכרות לטריידים היפותטיים לערב הדראפט, לאמלו תמורת ג׳יילן גרין, בחירה 3 תמורת 5, אנונובי לפורטלנד תמורת סיימונס ובחירות, כל זה בתיאור 3 הבחירות הראשונות - זה מה שאתה קורא לו גרסא עם מעט טריידים ולא בלוקבסטריים מדי?
נעבור את זה ביחד...

בכל מקרה, בגלל שהמוק שלך מאוד התבסס על טריידים שהם בעיני לא סבירים בכלל, אני לא יודע כמה הוא ריאלי, אבל אם אני כן אנסה להתייחס לבחירות בתוך זה:
אני כן בעד סקוט להורנטס, גם אם (וזה לא אם, זה בעיני תסריט כמעט וודאי) לאמלו נשאר שם. כלומר, אני לא בטוח שסקוט פרוספקט עדיף על מילר, אבל אני לא חושב שההתאמה שלו ליד לאמלו צריכה להטריד את שארלוט יותר מדי. אני מאוד מאמין בחשיבות ההתאמה בין שחקני העתיד שלך, אבל פשוט לא רואה סיבה ספצפית שזה לא יצליח ביניהם. השילוב הזה יכריח את לאמלו לשחק קצת יותר אוף-בול, ואם הוא לא יידע לעשות את זה - אז אני לא בטוח ששארלוט צריכים לבנות סביבו, כי לאמלו באמת באמת אחלה שחקן, אבל לא מספיק טוב כדי לשחק התקפה כמו של לוקה או טריי יאנג (שבעצמו לא בטוח שמספיק טוב בשביל זה).

בתור אוהד דטרויט גם הייתי עושה את הטרייד הזה בשביל מילר, למרות שאני קצת שונא את זה שהוא בעצם סוגר לקבוצה את היכולת לשלוח כל בחירת דראפט נוספת לכמה שנים הקרובות. אני פשוט חושב שזאת ה-הזדמנות של הקבוצה לאסוף ווינג מוכשר וגדול שישתלב טוב עם השלד הצעיר הקיים. דטרויט לא הולכים להיות טובים בעונה הקרובה, אבל אני כבר די מקווה שהם גם לא ימשיכו להיות כאלו גרועים. אם יש אפשרות לקחת את מילר בדראפט הזה זו עשויה להיות ההזדמנות האחרונה של הקבוצה לקחת שחקן בטופ-3 ועוד אחד כזה שהוא בול מה שהיא צריכה.

את פורטלנד אני לא מבין בדיוק כמו שסבוניס לא מבין.

אוסאר תומפסון ב4 ואמן תומפסון ב8 זה די חריג ביחס למוקים אחרים, לא יודע איך לחוות את דעתי מעבר לזה (הבנתי שאוסאר היה טוב יותר העונה, אבל האפסייד שלו נמוך יותר), אבל גם זה נראה לי תסריט לא סביר כרגע.

מה המטרה מבחינתך של המוקים האלו - אתה מנסה לחזות מה יקרה, או אומר מה לדעתך היה צריך לקרות?

תודה רבה על התגובה המפורטת, אתייחס לחלקים אחרים בה מאוחר יותר, אבל קודם כל הבהרה בנוגע לשורה התחתונה: כבר לא נראה לי מעניין לחזות מה יקרה, את זה כל אחד יכול לעשות בסמוך לדראפט כשמתרבים הדיווחים והמוקים מתכנסים לסדר שדי משקף ברובו את הבחירות בפועל. אני מנסה לתת פה שילוב של ביג בורד המבוסס על הערכתי הסובייקטיבית את הפרוספקטים, ככל שהצלחתי להתעמק בהם, וכמובן שאת מידת התאמתם לקבוצות הבוחרות בהם (לכן לא מדובר בדירוג אבסולוטי, כי לא כל קבוצה מעוניינת לבחור BPA ולא תמיד זו האסטרטגיה הנכונה - מה גם שהיכולת של פרוספקט א' להצליח יותר מפרוספקט ב' תלויה מאוד בקונטקסט הקבוצתי שלתוכו הוא ייבחר).

לגבי האינטרוונשן שאתה מתכנן לי - לעולם לא P:
וברצינות, קודם כל פרסמתי בתחילת המוק גרסה "נקייה מטריידים", שעכשיו גם ערכתי אותה מעט - ג'ראס ווקר מחליף את קאם וויטמור כבחירה של אינדיאנה, וויטמור בתורו יורד כל הדרך לבחירה 13 על חשבון לאונרד מילר, הוד-שיפינו מגיח "משומקום" לבחירה 9 של הג'אז.
בגרסה המורחבת, הטריידים שאשלב ומשפיעים על זהות הבוחרות הם סה"כ החלפה של בחירה 3 ב-5 וללא מעורבות של שחקנים אחרים. היו לא מעט טריידים כאלה בשנים האחרונות: החלפת 3-1 המפורסמת של בוסטון ופילי, החלפת 5-3 שציינתי עם לוקה וטריי שנה לאחר מכן, והטרייד דאון של הפליקנס מבחירה 4 שוב שנה לאחר מכן, כשאטלנטה בתמורה לזכויות על האנטר נתנה בחירה 8 (ג'קסון הייז), בחירה 17 (אלכסנדר-ווקר) וספיגת החוזה של סולמון היל.
הטריידים הנוספים שיופיעו בהמשך הם: טרייד מתבקש של המאבס על בחירה 10 והחוזה של ברטאנס תמורת שחקן תורם, אבל אפשר יהיה גם להתעלם ממנו, כי הפרוספקט שדאלאס תעביר יכול גם להתאים לה יופי במידה ותשמור את הבחירה לעצמה; וטרייד-אאוט של התאנדר על בחירה 12 שלהם בתמורה לבחירה עתידית, כשגם כאן, אוקלהומה תעביר זכויות על פרוספקט שיכולה גם לשמור לעצמה (למרות שהוא פחות הטייפ של פרסטי).

את עסקת לאמלו-גרין הזכרתי רק כדוגמה לתמורה שלדעתי שארלוט יכולה להשיג על לאמלו, ובכך לתת משנה תוקף לבחירה בהנדרסון על פני מילר. ברור לי שטרייד היפותטי של הרוקטס עבור לאמלו משפיע גם על זהות הבחירה הרביעית שלה ולפיכך גם על הבחירה של הבלייזרס, אתייחס לשתי האופציות בפירוט על הבחירות שלהן. גם טרייד היפותטי של הבלייזרס עבור אנאנובי הובא רק כדוגמה לסוג המהלכים שפורטלנד תוכל לבצע אם תצליח להשיג בחירה עתידית שניתן לסחור בה, בעבור טרייד דאון מהבחירה השלישית. אבל בסדר, אני מבין שהדוגמאות האלה מושכות יותר מדי תשומת לב ולכן אשתדל להימנע מהן בהמשך (:

אני נוטה להסכים, במיוחד אחרי שניסיתי לבחון את כל האופציות שעומדות בפנינו לטרייד על סיימונס והבחירה השלישית (ואולי גם נורקיץ') ולא התרשמתי שהתמורה תזניק אותנו לעמדת קונטנדרים.
בוא נגיד שאם ממש הייתי רוצה להתפרע עם טריידים במוק הזה, אז בלי להיכנס למלוא הפרטים, יש לי רעיון לעסקה משולשת שבה פורטלנד מקבלת את ג'בארי סמית והבחירה הרביעית תמורת לילארד. שאר התמורות ההיפותטיות (מקסי והחוזה המסתיים של טוביאס, הירו ויוביץ' או בחירות 6, 11 ויוביץ' - והירו למג'יק) לא נראות לי מוצלחות במיוחד, לאור העובדה שכבר יש לנו את סיימונס, שארפ וסיכוי סביר לבחור בהנדרסון עם הבחירה השלישית.

מסכים.
לפורטלנד יש הזדמנות מעולה לצאת בבנייה מחדש
ולהיפטר מהחוזה של לילארד רגע לפני שהוא הופך להיות רעיל
(כבר מזמן היו צריכים לשלוח אותו בטרייד)

4. יוסטון רוקטס: אסאר תומפסון, ווינג, סיטי ריפרס (Overtime Elite), בן 20 וארבעה חודשים

אופציה אחת היא שהרוקטס ייקחו כאן את אנתוני בלאק, שאני מחזיק ממנו יותר ואפרט עליו בבחירה הבאה. בתרחיש שאני מציע, הרוקטס מעבירים כאמור את גרין תמורת לאמלו, וכך בשני מהלכים עוברים מקו אחורי סוליסטי ושכונתי של KPJ-גרין לקו אחורי של לאמלו-אסאר עם הרבה פחות אנוכיות והרבה יותר פליימייקינג, וגם הגנה עילאית מצד אסאר. תוסיפו את הארדן שאמור להצטרף בקיץ ואת יודוקה על הקווים, ותקבלו קבוצה שמשחקת כדורסל קבוצתי ומהנה סופסוף, מה שיעזור מאוד להתפתחות של ג'בארי ושנגון.

על ההסתייגויות שלי מאמן תומפסון, שנחשב לתאום המוכשר יותר ולפרוספקט הבכיר משניהם, ארחיב כשאגיע לבחירה בו. חלק מההסתייגויות רלוונטיות גם לאסאר - שניהם כיכבו במסגרת שדומה יותר לליגת נוער, מול שחקנים שחלקם צעירים מהם בארבע שנים. הסגנון באוברטיים יותר שכונתי אף מהג'י ליג, מינוס השחקנים הבוגרים שמנסים להרוויח חוזה זמני בNBA. אפילו שם, הדומיננטיות של התאומים לא היתה מוחלטת, בהשוואה למשל למספרים שהעמיד קאם בוזר, אחד התיכוניסטים הבולטים כיום, במשחקי הראווה שהשתתף בהם מול התאומים ושאר צעירי אוברטיים. מנגד, ניתן לטעון בצדק שהתאומים תומפסון עשו ככל שיכלו בתנאים האלה - ושהם ייראו טוב יותר בתנאים של ספייסינג משופר, לצד שחקנים שיודעים לתת סקרינים כמו שצריך, לתפוס את המסירות שלהם ולסיים.

מה שאני אוהב אצל אסאר, ביחס לאחיו ובכלל, זה את השילוב שיש לו בין סייז, אתלטיות, הגנת פרימטר מוכחת, פריים שיאפשר לו להוסיף מאסה, יכולת המסירה, היכולת לשחק אוף-בול כחותך הכי טוב במחזור הדראפט הזה, ובעיקר, יכולת הקליעה המשופרת שהציג ככל שהתקדמה העונה. הוא קלע 38.5% משלוש פר 7.8 זריקות למשחק בפלייאוף של האוברטיים, וגם אם מדובר במדגם קטן יחסית שאולי הוביל לסטרץ' חם, מבחינת מבחן העין אני רואה יסודות טובים שניתן לעבוד איתם ולהמשיך בשיפור הזה. הוא מזכיר לי את איגודאלה, אז בדקתי את הנתונים הפיזיים של איגי לקראת דראפט 2004 ואת הסטטס שלו כפרשמן וסופמור, ומצאתי דמיון רב גם שם. אני גם מסתכל על הגיים לוג של אסאר העונה, ורואה שמלבד משחק אחד של אפס מחמש מהעונשין ועוד כמה 1-2, 1-3 זניחים, הוא דווקא קולע טוב כשמגיע לשם הרבה (משחקים של 8-12, 4-4, 7-8, שלוש פעמים 5-7). כך שגם ממוצע ה 67.1% מהעונשין שהעמיד ב-16 משחקים לא נראה לי כאינדיקטור שלילי מכריע כנגד הסיכויים שלו להיות קלעי של 35% ומעלה משלוש.


5. פורטלנד טרייל בלייזרס: אנתוני בלאק, רכז, ארקנסו (פרשמן), בן 19 וארבעה חודשים

אחרי כל מה שכתבתי על אסאר בבחירה הקודמת, רק אקדים ואומר שציוות שלו עם סיימונס ושארפ בבנייה מחדש שככל הנראה נלך אליה מתישהו, גם יהיה יופי של דבר. אבל אני נלהב יותר מבלאק כרכז העתיד שלנו, שבהווה יוכל גם לשחק לצד לילארד בהנחה שהוא נשאר. בלאק צעיר מאמן תומפסון בשנה, צבר ניסיון של שנה במסגרת תחרותית ואיכותית יותר, הוא לא אתלט-על כמוהו אבל בהחלט אתלטי וגם פיזי, ומיומן בהרבה כשחקן פיק אנד רול. אני גם חושב שהקליעה שלו משלוש (0.8 שלשות, 30.1%, 70.5% מהעונשין) יכולה להשתפר, מכניקת הזריקה שלו מצריכה תיקון מן הסתם, אבל לא נראית פגומה מהיסודות כמו אצל אמן.

משווים את בלאק ללונזו בול, אבל הדמיון נעצר בסייז וביכולות במגרש הפתוח. לונזו מצד אחד זרק ווליום גבוה יותר של שלשות כפרשמן וגם קלע אותן, מצד שני הוא בכל זאת נאלץ לשנות את מכניקת הזריקה שלו כשהגיע לליגה; ומצד שלישי, בלאק כאמור פיזי ומסוגל לספוג מגע כשהוא מגיע עד לטבעת, לעומת לונזו, מה שגם יתאפשר לו יותר ברגע שישפר את הזריקה מבחוץ ויהווה איום רציני משם. מאוד התרשמתי מחוכמת המשחק שלו, מהמסירות שהוא תופר גם במתפרצות וגם בהתקפות חצי מגרש, והוא גם שחקן הגנה נהדר שמסוגל לשמור על עמדות 1-3. בעיניי יוכל לתרום מידית כשחקן משלים עם רצפה גבוהה מאוד, אבל אם הקליעה משלוש תתפתח כאמור, יוכל להגיע לרמה של הליברטון (בלי קשר לשוני ביניהם). אין לי השוואה מדויקת עבורו, אולי שילוב של לונזו/גידי במגרש הפתוח, אנדרה מילר בחצי מגרש, קירק היינריך גדול ופיזי יותר בהגנה.

לא יודע איך הוא יהיה בפועל, בחיים לא ראיתי אותו, אבל התיאור שלך לא נשמע כמו שחקן שייבחר בבחירה מס' 5

6. אורלנדו מג'יק: קייסון וואלאס, רכז, קנטאקי (פרשמן), מתקרב לעשרים

שברתי את הראש מה המג'יק אמורים לעשות עם הבחירה הזאת ובחירה 11, בדגש על טריידים. יש להם כמה חוזים סחירים (אייזק והאריס, לשניהם משכורת לא מובטחת בעונה הבאה), כמה צעירים שניתן לצרף (אנתוני, אוקיקי, בול בול ואפילו סאגס אם מוכנים לוותר עליו) ויהיה להם גם קאפ ספייס בקיץ. אמורים להיות בין המחזרות אחר ואן וליט, אולי פשוט יסתפקו בחברו לרפטורס טרנט ג'וניור שישלים חמישייה לצד פולץ, ואגנר, באנקרו וקרטר. הרעיון הכי טוב שהיה לי זה טרייד עבור רפטור שלישי, אנאנובי, במהלך שקצת מזכיר את הטרייד בדראפט 2016 עבור איבקה, שהיה אז מבוגר בשנה מאנאנובי כיום (או שמא יותר?...) ובדומה לו, עם שנה אחרונה בחוזה. אומנם הג'יאם התחלף מאז, אך הבעלים אותו בעלים. נחכה ונראה.

בסוף בחרתי בגישה של עיבוי השלד הצעיר סביב הצמד ואגנר-באנקרו ויכולות הפליימייקינג של שניהם. פולץ מוכשר ומהווה פתרון זמני מוצלח בפוינט, אבל היעדר הקליעה מבחוץ מגביל את התקרה שלו כשחקן ושל המג'יק כקבוצה. מעדיף אותו כמחליף, אם יסכים להישאר כזה בתום החוזה הנוכחי שלו. קול אנתוני ממש לא הפתרון ועם כמה שקשה לוותר על סאגס אחרי שנתיים בלבד, אין סיבה להעמיק את העלות השקועה. וואלאס לכאורה בחירה בלי אפסייד, אבל מזכיר שלא כדאי להמר נגד גארדים פרשמנים מקנטאקי, שם השיטה לעתים קרובות ממסכת את מלוא הרפרטואר ההתקפי של הכלים המשתתפים בה. וואלאס מזכיר את ג'רו הולידיי בנתונים הפיזיים ובהגנה שלו, וגם ביכולת שלו לשחק אוף גארד. אולי הוא פחות אקספלוסיבי ממנו, אבל אולי פציעת הגב ממנה סבל בחלקים מהעונה (בהחלט סיבה לדאגה ולכך שאולי ייבחר נמוך בהרבה מכפי שנתתי לו כאן) הגבילה אותו. אני מאוד אוהב את ואן וליט, אבל אולי במקום להיכנס למלחמת בידינג עליו, עדיף להסתפק בטרנט ג'וניור לצד וואלאס בקו אחורי שיוסיף הרבה קליעה והגנה.


7. אינדיאנה פייסרס: ג'ראס ווקר, ביגמן, מכללת יוסטון (פרשמן), בן 19 ותשעה חודשים

הפייסרס מעוניינים לחזור לפלייאוף ויהיה להם קאפ ספייס בקיץ. יש להם שתי בחירות סיבוב ראשון מאוחרות בדראפט הזה, ואני מעריך שיוכלו להשיג את ג'ון קולינס תמורת אחת מהן + דוארטה ותייס לאיזון משכורות חלקי. שקלתי את וויטמור כאן אבל הגעתי למסקנה שהם יסתפקו בסקיל סט הדומה של מתורין, מה גם שאין להם הרבה דקות לתת בעמדות הכנף עם הילד ונסמית, כשקרלייל אוהב לפתוח עם ניימבארד לצד הליברטון. גם אם קולינס יגיע, הוא חתום לשלוש השנים הבאות ובמהלכן ניתן יהיה לפתח את ג'ראס, שיתחיל מתפקיד של מחליף אנרגטי בדומה לפול מילסאפ, אליו רבים משווים אותו. אני חושב שמילסאפ הצעיר עשה שימוש טוב יותר בפיזיות שלו בהתקפה, מצד שני ג'ראס מראה כבר עכשיו יכולות מבטיחות של מסירה וקליעה משלוש. היתה לו רצועה ארוכה יותר בתיכונים, הוא מצד אחד שיחק הרבה סנטר ומצד שני הוביל כדור לא מעט. בכל אופן, הכרטיס הראשוני שלו בליגה יהיה בכלל בהגנה, שם אומנם הוא לא דריימונד הבא, אבל בהחלט מסוגל להגן על עמדות 3-5 ובעיקר לתרום המון האסל ועזרה בהגנה הקבוצתית. הוא ואייזיאה ג'קסון יוכלו להיות חתיכת צמד מחליפים עבור הפייסרס התחרותיים, וכשיזכה לשחק לצד האלי, מתורין, הילד וטרנר, יהיה מעניין מאוד לראות מה יוכל לעשות בתור רול מן עם כל הספייסינג הזה ויכולת המסירה שלו.

8. וושינגטון וויזארדס: אמן תומפסון, רכז, סיטי ריפרס (Overtime Elite), בן 20 וארבעה חודשים

אמן אתלט-על עם צעד ראשון אקספלוסיבי וראיית משחק נהדרת, אבל אני לא חושב שהוא מיומן בהתקפות חצי מגרש כמו וול וג'ה כשהיו פרשמנים, והג'אמפ שלו גרוע משל שניהם (ומשל פוקס). אומנם נתוני הקליעה משלוש דומים לאלו שהיו לפוקס כפרשמן, אבל מזכיר שפוקס שיחק ברמה גבוהה יותר של כדורסל מכללות. דבר שני, חזרתי לסרטוני היילייטס ואימוני טרום-דראפט של וול ופוקס, ומכניקת הזריקה שלהם כבר אז נראתה טובה יחסית (גם של קוואי, אגב). הזריקה של אמן פשוט מזעזעת ונראית פגומה בכל כך הרבה אלמנטים - מהקפיצה המשונה עם הבסיס הרחב ועד למכניקה עצמה - וזה אחרי שהוא כבר ניסה לשנות אותה, בגיל מבוגר יותר יחסית לשמות הנ"ל, ובמסגרת שאמורה לשים דגש על פיתוח מקצועי יותר מהשאר.

אלו שמדרגים את אמן מעל אחיו מתייחסים, בין היתר, לכך שהקליעה הבעייתית מבחוץ תהיה הרסנית יותר עבור אסאר, מכיוון שהוא יהיה שחקן כנף ואז אסור שיתעלמו ממנו, בעוד שאמן הפליימייקר הטבעי יותר יחזיק בכדור ואז אפשר להקיף אותו בקלעים ולסדר לו חסימות. אני מבין את הטיעון, אבל כמו שכתבתי כבר, זה לא רלוונטי כי אני כן רואה את אסאר הופך לקלעי סביר ואף למעלה מכך בליגה, ובנוסף לכך הוא רגיל יותר לשחק ללא הכדור בידיו כל הזמן. אמן יצטרך להגיע לסיטואציה הנכונה, אחרת יתקשה מאוד לעשות את ההתאמה כשהוא כבר לא ה-איש המרכזי.

איך זה מסתדר עם וושינגטון? ובכן, קשה להעריך מה הולך לקרות שם. דווח לאחרונה שהג'יאם החדש ווינגר קיבל אישור לבנות מחדש, אבל ללא טנקינג. לא ברור מה זה אומר והאם בכלל ניתן להעביר את ביל, מה תהיה התמורה והאם ביל יאשר את הטרייד. אני יוצא כאן מנקודת הנחה שבין כה וכה, אמן מתאים בתור אבן בנייה, בתור נכס פוטנציאלי לטרייד, או במידה ויגרום לי לאכול את הכובע, בתור הכוכב הטרי והמלהיב של הוויזארדס. בתרחיש האחרון, הם יכולים לספק לו ספייסינג הולם עם ביל, קיספרט, קוזמה ופורזינגיס (בהנחה שיוחתמו מחדש, כשבמקום קוזמה המבוקש יותר אפשר למצוא איפשהו סטרץ'-4 חלופי).


9. יוטה ג'אז: ג'יילן הוד-שיפינו, רכז, מכללת אינדיאנה (פרשמן), בן 21 בערב הדראפט

רכז חמישי בתוך תשע בחירות, על פניו לא תרחיש סביר, אבל שוב מזכיר שאני הולך כאן לפי התרשמותי האישית. מה גם שיוטה בהחלט זקוקים לרכז. הוד-שיפינו יכול לשחק בשתי עמדות הגארד, הנתונים הפיזיים שלו דומים מאוד לאלו של ברוגדון, שבתור פרשמן בן 20 קלע רק 0.8 שלשות (32.4%), לעומת 1.2 שלשות של הוד-שיפינו העונה (33.3%). מכניקת הזריקה נראית בסדר גמור, הוא גם הראה יכולת טובה מהמיד-ריינג' ויש לו את הגובה והפיזיות בשביל לפלס לעצמו ספייס ולהתרומם לזריקה נוחה, וכך גם בשביל להגיע לצבע. מיומן מאוד בפיק אנד רול ויוכל לתת הגנה טובה על עמדות 1-3 לצד אוגבאג'י שיוטה מחשיבים אנטאצ'בל. אני אוהב מאוד את ההתאמה שלו לג'אז בגלל הפרופיל הפיזי שלו, שיאפשר לו להיות אחד מארבעת השחקנים הנתונים על הפרקט שנעים וחוסמים בשביל לשחרר את מרקנן למצבי הקליעה שלו. אם הוא יהיה גרסה בריאה יותר של ברוגדון (שנכנס לליגה בגיל 24 ונתן שנתיים של 6-5-20 למשחק), זה אחלה ואליו בשביל בחירה 9, עדיף בעיניי על כל מיני "בחירות אפסייד" (מה שיוטה תוכל לעשות עם בחירה 16, נניח ג'י ג'י ג'קסון המסקרן-אך-מרתיע).

10. דאלאס מאבריקס: טיילור הנדריקס, סטרץ' 4, סנטרל פלורידה (פרשמן), בן 19 וחצי

אם דאלאס תשמור לעצמה את הבחירה, אז הנדריקס לכאורה ייכנס לנעליו של כריסטיאן ווד. בהתחלה נטיתי לאפיין אותו בתור ווד עם אופי ומוטור עדיפים בהרבה, בעיקר בכל הנוגע להגנת הפרימטר הטובה שלו, מה שעל פניו הופך אותו לבחירת אמצע לוטרי ואולי אף טופ 5 (מכיוון שיתאים מאוד לפיסטונס, בתרחיש שבו ברנדון מילר לא זמין עבורם). אבל אני חושב שהאפיון הזה תקף רק בכל הנוגע לפרופיל הפיזי (כולל הרזון) והקליעה משלוש, אין להנדריקס את השליטה בכדור והסיומת שיש לווד המוכשר בהרבה. הוא מסוגל לתקוף קלוז-אאוטס רק בחדירה בקו ישר ולסיים בדאנק, מה שהופך אותו לדמוי ג'יידן מקדניאלס בצד ההתקפי. כלומר, רול פלייר ברמה גבוהה מאוד, אבל לא חושב שיש שם פוטנציאל כוכבות נסתר. יכול להתאים למאבס כאמור, אבל עדיין רוצה להציע פה טרייד:

ברטאנס והזכויות על הנדריקס תמורת קאפלה; אטלנטה מקבלת את שני הנ"ל, או שמעבירה אותם הלאה לאוקלהומה בתמורה לבחירה כלשהי בדראפט 25/27

מצד המאבס, החתמה מחדש של קיירי בקיץ ואיזושהי החתמת MLE, נניח האריסון בארנס, תשלים להם חמישייה של קיירי-גרין-לוקה-בארנס-קאפלה.
מצד ההוקס, הם יפנו את עמדת הסנטר הפותח לאוקונגוו. אם הם גם עושים את הטרייד שציינתי בבחירה של הפייסרס, קולינס תמורת דוארטה ותייס, זה אמור לפנות להם מספיק קאפ ספייס בשביל ללכת על 4 חדש, עם קוזמה בעדיפות הגבוהה ביותר. טריי-דז'ונטה-האנטר-קוזמה-אוקונגוו עם סניידר על הקווים בעונה מלאה (וההכנה אליה) זו קבוצה שהייתי נותן לה צ'אנס.
מצד התאנדר, זה נשמע כמו השימוש הכי סביר של פרסטי בקאפ ספייס שיתפנה להם בקיץ. הנדריקס יוסיף אופציה להרכבים עם שני ביגמנים שקולעים מבחוץ וחוסמים. ברטאנס חתום רק לעוד שנתיים, כשבעונה האחרונה רק 5 מיליון מובטחים לו, מה שיהפוך אותו לסחיר בעוד שנה מעכשיו ובעצם כבר באזור הטרייד דד ליין.


11. אורלנדו מג'יק: בילאל קוליבאלי, ווינג, מטרופוליטנס 92 (ליגת העל הצרפתית), בן 18.8

עם שתי בחירות לוטרי ובהנחה שלא יסחרו באף אחת מהן, המג'יק יכולים להרשות לעצמם כאן הימור על בחירת אפסייד כמו שהאמונד אוהב, מה גם שניתן יהיה לעשות לקוליבאלי סטאש באירופה למשך שנה-שנתיים. הוא שיחק לצד וומבניאמה (שמעריך אותו מאוד) ואומנם נתן תפוקה התקפית זעומה ביחס אליו, אך נראה כמו אחד השומרים הכי טובים יחסית לגילו. אני אוהב פרוספקטים מהסוג הזה - היה לו פרץ צמיחה מאוחר, כך שהוא הספיק לפתח מיומנויות גארד מסוימות ויש לו הבנה טובה של המשחק. גם הקליעה מבחוץ נראית בסדר גמור לשלב זה. מושווה לאנאנובי - הוא לא פיזי וחזק כמוהו באותו גיל, אבל יש לו פריים להוספת מאסה ונתוני הקליעה באותו גיל אפילו טובים יותר. מאמין שיצליח להשתלב בשלב מוקדם יחסית כשחקן 3 & D שיוסיף המון אורך ואתלטיות בין ואגנר ובאנקרו, ובדומה לקשת ההתפתחותית של אנאנובי, יוכל להגיע לרמה של אופציה שלישית בהתקפה עם הזמן.


12. אוקלהומה סיטי תאנדר: ברנדין פודזימסקי, קומבו גארד, סנטה קלרה (סופמור), בן 20 ושלושה חודשים (לספרס תמורת בחירה עתידית)

אם התאנדר אכן משיגים את הזכויות על טיילור הנדריקס כפי שהצעתי בבחירה 10, או כל שחקן אחר שייבחר קודם לכן, אני יכול לראות אותם מוותרים על בחירת לוטרי נוספת בתמורה לעוד נכס עתידי. למעשה, בתרחיש שהצעתי של הטרייד המשולש עם דאלאס ואטלנטה, הגיוני שאטלנטה תקבל בחזרה את אחת הבחירות שהיא חייבת לספרס (כלומר, אחרי שהיא תועבר מהספרס לתאנדר בתמורה לבחירה הזאת). למה דווקא הספרס? כי בדראפט שבו הם מצרפים את שחקן הפרנצ'ייז הכי משמעותי שלהם מאז דאנקן, אני אשמח לראות אותם כבר משיגים את הגרסה המילניאלית של ג'ינובילי (:

אני כמובן לא חושב שפודזימסקי דומה כ"כ לג'ינובילי. הוא גם לא ג'יילן וויליאמס של הדראפט הזה, למרות שבתרחיש שלי הם נבחרים כמעט באותו מקום ומאותה מכללה. אחד היתרונות של ג'יי-דאב, שאין לפודזימסקי, טמון במוטת הכנפיים שלו. פודזימסקי יצטרך לגבות את האמונה שלי בו בראש ובראשונה באמצעות הקליעה שלו מבחוץ. הוא שחקן הקאץ'-אנד-שוט הכי טוב במחזור הזה, ויש לו גם טאץ' נהדר בפלוטרים. יותר נכון לדבר עליו בתור האוסטין ריבס של המחזור הזה, למרות שהם לא דומים אחד-לאחד, פשוט החסרונות שלו שמצביעים עליהם אמורים להביא לכך שייבחר בשלהי הסיבוב הראשון או בסיבוב השני (מעריך שבניגוד לריבס הוא לא יפרוש מהדראפט בגין תחזיות שכאלה). פודזימסקי נמדד היטב במבחנים האתלטיים של הקומביין, ואפשר לראות את האתלטיות הסבירה שלו גם במבחן העין. הוא ריבאונדר הגנתי נהדר, יודע להוביל מתפרצות ובכלל יש לו פוטנציאל כפליימייקר משני. יצטרכו להחביא אותו בהגנה, אבל לפחות הוא נותן מאמץ בצד הזה - וישחקו לצדו כלים הגנתיים כמו ואסל, זוהאן והחייזר. הפרוג'קשן שלי: טיילר הירו חזק ואתלטי יותר.

* יכול להתאים גם לאוקלהומה, שזקוקה לחיזוק הקליעה מבחוץ לצד גידי, שג"א ודורט, אבל פרסטי כאמור נוטה להעדיף פרוספקטים עם אורך ואפסייד. אולי הוא גם יעדיף צלף לבן עם יותר סייז, שיכול להשתלב טוב יותר בהגנה קבוצתית - גריידי דיק, שאני דוחק כאן מחוץ ללוטרי בניגוד לקונצנזוס.

אולי בגלל העברת הודעות מפתיל אחד למשנהו, אבל לא הבנתי מה הפיסטונס מקבלים מהבלייזרס עבור הבחירה 5

בעיני אתה גבוה מדי על הוד-שיפינו (גם אם אספן מסכימים איתך ושמים אותו באותו מקום). ראיתי אותו בכמה משחקים בקולג' השנה ולא ממש התרשמתי. כן, יש לו גודל טוב, אבל לא אתלט גדול, מתקשה להגיע לטבעת ולקו ומסתמך יותר מדי על מיד-ריינג', וגם מאבד הרבה. יצטרך להשתפר מאוד כדי להגיע לרמה של ברוגדון. זה כמובן אפשרי, אבל לא תוצאה סבירה במיוחד. בעיני עמנואל מודיי נראה כמו תוצאה סבירה יותר.

את קייסון וואלאס אני דווקא אוהב אבל גם לגביו בחירה 6 נראית לי קצת גבוהה מדי כשוויטמור, אמן, והנדריקס עדיין על הלוח.

זו דרך עדינה לומר שהוא גבוה אבל אתלט גרוע באופן יחסי לגארד בנ.ב.א.?

13. טורונטו רפטורס: קאם וויטמור, ווינג, וילאנובה (פרשמן), בן 18 ועשרה חודשים

כנראה הפרוספקט שהדיעה שלי לגביו הכי התנדנדה לאורך תהליך ההערכה. בהתחלה הוא ישר עלה לי על הרדאר בתור בנדיקט מתורין של המחזור הנוכחי, גם אם לא אחד לאחד. בהמשך התקררתי קצת לגביו, אח"כ עברתי לשלב של "רגע, הוא אתלט לא פחות מהתאומים תומפסון, פיזי וצעיר מהם, ושיחק במסגרת מקצועית יותר", אתמול עוד התלבטתי אם לשים אותו שישי באורלנדו, אח"כ כבר שיבצתי אותו שביעי באינדיאנה והבוקר חשבתי על זה והחלטתי שהוא לא מתאים עבורם. הבעיה היא שגם הקבוצות שאחריהם יחפשו דברים אחרים בפרוספקטים שלהן, מה שהוביל להחלקה הנוכחית.

נתחיל מהטוב: וויטמור הוא שחקן כנף פיזי ואתלטי, על הנייר הוא מסוגל להגן על עמדות 2-4, בפועל הוא כרגע מצטיין יותר בפעילות הגנתית "משבשת", כלומר לתקוף נתיבי מסירה. הגו-טו-סקיל שלו הוא חדירה לסל, אבל הוא גם קלע ב 40% במצבי קאץ'-אנד-שוט והזריקה שלו נראית בסדר גמור יחסית לפרשמן.
נמשיך אל הרע: אין לו שליטה מספיק טובה בכדור בשביל להיות סקורר מוביל, והוא רשם אחוזי אסיסטים ויחס אסיסטים-איבודים מזעזעים. יש לו גם נטייה להיות בול-סטופר. זה בעייתי כי מצד אחד הוא יתבקש לתפקד כמסיים התקפות, כפי שאכן עשה עבור וילאנובה, והוא יוכל לעשות זאת בהצלחה יתרה עם הספייסינג שישחק בו בליגה. מצד שני, אם הוא יעצור התקפות וישחק עם הראש בקיר, זה יקצר את הרצועה שלו אפילו יותר מכפי שהיתה קצרה בעונת הוואן-אנד-דאן שלו.

זו אחת הנקודות הכי קריטיות בעיניי בהערכת פרוספקטים: לקחת בחשבון את הקונטקסט, אבל להיזהר גם מהנטייה לשרטט תרחישים היפותטיים בקונטקסט חלופי. וויטמור רשם, כאמור, מספרי אסיסטים נמוכים למדי: 0.7 למשחק, 6.4% במדד המתקדם של assists rate. לשם השוואה, הנתונים של אנתוני אדוארדס כפרשמן היו 2.8, 17.9%, ועדיין נחשבים למספרים נמוכים שהעידו על אחד מחסרונותיו הבולטים. רק שאדוארדס קיבל את קדמת הבמה במכללת ג'ורג'יה הצנועה יחסית. וויטמור הגיע לפרוגרם מבוסס יותר של וילאנובה וכאמור, התבקש למלא שם תפקיד ספציפי בהתקפה. חשוב לציין גם שכל וילאנובה כקבוצה דורגה בין חמש הקבוצות שמסרו הכי פחות אסיסטים מבין 300 ומשהו מכללות. ללא ספק בעיה של אימון.

במבחן העין, אפשר לראות הבלחות של יכולת מסירה טובה מצד וויטמור, לצד המון מהלכים של קבלת החלטות לקויה. גם לא ברור אם השליטה בכדור תשתפר כ"כ, שמעתי דיבורים על כפות ידיים קטנות יחסית, עד כמה שמוזר לרדת לרזולוציה כזו. ראינו עכשיו אולסטאר כמו ג'יילן בראון, שעם כמה שהשתפר עם השנים - והוא עוד התנסה יותר כגארד במכללות - עדיין לא מכדרר מספיק טוב בשביל להגיע לרמה של גו-טו-גאי של ממש. אני גם מתקשה להאמין שוויטמור יגיע לרמות של בראון, אדוארדס, או סטאקהאוס (השוואה נוספת שנתקלתי בה). ראיתי אותו גם מושווה למיילס ברידג'ס בכמה מקומות, אבל ברידג'ס הראה כבר כפרשמן ובטח שכסופמור, יכולות עדיפות בהגנה ובמסירה. השוואה שחשבתי עליה בעצמי, ועכשיו רואה שגם קווין אוקונור בדה רינגר מציין אותה (אחרי תקופה ממושכת שבה הופיע shades of: a semi truck with a Ferrari's accelerator בפרופיל שלו), היא לקורי מגטי - רק עם קליעה מבחוץ. בהקשר הזה מעודד לראות שמגטי מסר 0.8 עד 1.9 אסיסטים בין היותו פרשמן עד לעונתו הרביעית בליגה, ולאחר מכן הצליח לתת שנתיים של 3.1-3.4 אסיסטים למשחק. מצד שני, ה Free Throws rate שלו (כמות הזריקות מהעונשין ביחס לזריקות מהשדה) כפרשמן היה 59.4%, לעומת 25.1% בלבד אצל וויטמור, שזו עוד נקודה חשובה: הוא בקושי מגיע לקו, יחסית ליכולת החדירה והפיזיות שלו (יכול להיות שעד כדי כך נרתעים ממנו?...). מה שמוביל אותי לאפיון הכמו-פארודי הבא: מגטי עם קליעה מבחוץ אבל בלי סחיטת קליעות עונשין...

טוב, חפרתי מספיק. כמו שכתבתי, מטרת המוק היא לא לחזות מה יהיה בפועל, אבל ככל שאני חושב על זה, לא אתפלא אם וויטמור יחליק ממקומו הקונצנזואלי כרגע (בחירה 5) עד לקצה הטופ 10 (משבצת שאליה החליקו בעבר פול פירס וקארון באטלר, מה שאולי יבשר טובות עבורו...מצד שני, גם ג'סטיס ווינסלו) ואולי אף מעבר לשם. מבחינת הרפטורס, אני אוהב מאוד את השילוב שלו עם סקוטי בארנס, שניהם ביחד ירכיבו את צמד שחקני הכנף הכי אתלטי ופיזי בליגה, כשבארנס הוא הפליימייקר מבין השניים ואילו וויטמור, אם זה לא היה ברור עד כה, הפינישר.


14. ניו אורלינס פליקנס: דרק לייבלי, סנטר, דיוק (פרשמן), בן 19 וחצי

מודה שלא התעמקתי בו יותר מדי, אבל הוא רשם מספרי חסימות מעולים ולמרות שאכזב בשאר הדברים שמצפים לראות מביגמן - בדגש על מספרי ריבאונד עלובים - יש וייב חיובי סביבו מהקומביין, לרבות התרשמות מיכולת הקליעה שמפגין מחוץ לקשת. בארבע השנים שחלפו מאז הבחירה בזאיון, הפליקנס ניסו לצוות אותו עם ג'קסון הייז, פייבורס, אדאמס, יונאס ונאנס ג'וניור (שמתאים מכולם, בעיניי, אבל מן הסתם חסרים לו סייז ויכולת חסימה). לא ברור במה לייבלי שונה מהייז, חוץ מזה שגבוה ממנו ושוקל יותר באותו הגיל (ועדיין שחיף), אבל אחרי שהפליקנס צברו מספיק שחקני כנף צעירים, נראה לי שהגיע הזמן להמר שוב על סנטר מהסוג שהכרחי לשים לצד זאיון בשלב זה או אחר (כלומר, בשלב שישחק יותר מחצי עונה לרבות הפלייאוף...).


15. אטלנטה הוקס: ניק סמית ג'וניור, קומבו גארד, ארקנסו (פרשמן), בן 19

לא הכי התרשמתי ממה שראיתי ממנו והמדדים המתקדמים די מרתיעים, אבל יש כאלה שרואים בו כישרון של בחירת אמצע-לוטרי. אטלנטה כבר הימרה על ג'יילן ג'ונסון ואדריאן גריפין ג'וניור בשני הדראפטים הקודמים, שנחשבו למגויסי תיכון בכירים כמו ניק סמית, ואם נוסיף את הבחירה באוקונגוו שנה קודם לכן, הרכיבה קו קדמי צעיר שממתין על הספסל במקרה של בנייה מחדש, או פשוט הזזת חלקים מסוימים (כפי שהצעתי עם קאפלה במוק הזה, וכפי שעשוי לקרות גם עם קולינס ואולי מתישהו גם עם האנטר). הייתי רוצה לראות אותם מהמרים על האפסייד של ניק סמית, שאולי יוכל לתרום במהרה כשחקן שישי ואולי-אולי יראה שמדובר בחומר לחמישייה מוקדם מן המאוחר - ואז ברגע שמחתימים מחדש את דז'ונטה בקיץ הבא, הייתי מעיף משם את טריי ומתבסס על אחורי דינמי וסינרגי יותר.

הם מקבלים את הזכויות על ברנדון מילר שנלקח בבחירה השלישית, ולשם כך מעבירים לבלייזרס בחירת סיבוב ראשון בעתיד הרחוק (מוגנת טופ 5).