סל ניוז

אז זהו, שאורלנדו כבר בחרה גבוה מאוד ופגעה בשתיים מתוך שלוש הבחירות שלה. אין שום סיבה שתתחיל לצבור בחירות מרובות, במחיר של אי-רדיפת חיזוקים בולטים באמצעות קאפ ספייס. יוטה ואוקלהומה עשו זאת כשיצאו לבנייה מחדש. הנכסים הכי אטרקטיביים שפרסטי השיג, ובראשם שג"א, הגיעו מהטרייד על פול ג'ורג'. איינג' השיג את שלל הבחירות שלו בעיקר מעסקאות מיטשל וגובר. המג'יק סחרו בשמות פחותים - ווץ' וגורדון - אבל השיגו יופי של תמורה עבור הראשון (וונדל קרטר, שדי מרוצים ממנו שם, בחירה 8 שהניבה את ואגנר והבחירה ה11 בדראפט הקרוב). הם גם היו גרועים מספיק בפני עצמם במשך שלוש עונות רצופות בשביל לבחור 5, 1 ו-6.

אין סתירה בשאלה שאתה מציג בסוף. אורלנדו מעוניינת שכוכביה הצעירים (וממש לא "פוטנציאליים") ירימו אותה, לשם כך הם זקוקים לחיזוקים בדמות קליעה מבחוץ, הגנה, ניסיון.

הדוגמה של יוקיץ' שאתה שוב ושוב מביא לאחרונה היא גניבת דעת, השיחוק עם יוקיץ' זה היוצא מהכלל שלא מעיד על הכלל. לא חסרות דוגמאות נוספות לגניבות סיבוב שני, אבל בחייאת. ראינו גם בטרייד דד ליין האחרון שאפשר להשיג 5 בחירות סיבוב שני תמורת שחקנים כמו פייטון II ואחרים.

גארי האריס תורם למג'יק אפילו בשלב זה של העונה, בהיותו חוזה סחיר עם משכורת בלתי מובטחת לעונה הבאה (כנ"ל ג'ונתן אייזק). אם המג'יק ישיגו הצעה טובה על בחירת 6 ו-11 שלהם, האריס ואייזק יוכלו לסייע באיזון המשכורות.

אני חושב שזה מאוד תלוי מה הם יעשו.
על פניו, אתה צודק במיקומים האלו
אבל אם הם היו נפטרים מהפולצים והקארטרים של העולם (מההודעה שלך נשמע שפולץ תורם לניצחונות שלהם),
יש סיכוי לא רע בכלל שהם היו אחת מ-4 הקבוצות הגרועות בליגה.

אבל שוב, גם להיות במקום ה-9 זה לא רע בכלל.
בשנים קודמות יש לך את האפשרות לבחור את הליבורטון או הירו או מיטצ'ל או באם או SGA או בוקר.
אתה יכול להשיג כוכב גם מהמיקום הזה.

ויכול להיות שאני לא מבין אותך אבל אתה אומר שזו ההזדמנות האחרונה שלהם לבחור כוכב.
אם מי שזה לא יהיה שאתה חושב שכדאי להם לבחור הוא כוכב עתידי בעיניך, אז אין לי התנגדות בכלל.
הדבר היחיד שאני מתנגד אליו הוא לבחור רול פלייר שיכול להתאים היטב עם הכוכבים העתידיים שלהם.

הנקודה שלי מלכתחילה הייתה שיש חשיבות לפיט של השחקן שהם ייבחרו השנה לבאנקרו וואגנר. 'יש חשיבות' כמובן לא אומר שזה הדבר הכי הכי חשוב.
הם צריכים לכוון לשחקן שיוכל להיות הצלע השלישית בחשיבותה, אם הוא יוכל להיות איזה אולסטאר בעתיד אז בכלל מעולה, אלא שאני חושב שהדגש שם עכשיו לא צריך להיות כל-כך על אפסייד, בעיקר לא אם התוצאה תהיה שחקן שמאוד לא מתאים ל2 השחקנים הצעירים שהם רוצים לבנות סביבם - המטרה כן צריכה להיות מישהו שישתלב עם שניהם (ובשאיפה גם עם פולץ וקארטר) בצורה טובה, וזה יכול להיות שיקול שיגרום להם להעדיף שחקן טיפה פחות מוכשר בעיני. לא ברמת הלקחת רול פלייר במקום סקוט הנדרסון מן הסתם.

יכול להיות שהם באמת יהיו גרועים בלי וונדל קרטר ופולץ, אבל למה להם להעדיף את זה מאשר להמשיך לרוץ איתם? מדובר בשני שחקנים שעדיין ממש צעירים, שהראו התקדמות גם בעונה האחרונה וכימיה טובה עם ואגנר ובאנקרו. אני חושב שאורלנדו תעשה טעות לפרק את השלד הזה בשביל עוד כמה שנים בתחתית, בשביל איזה סיכוי קטן להשיג בחירה גבוהה שהם עוד עשויים לבחור בה עוד מרקל פולץ.

אני מבין את הנקודה שלך לגבי הפיט.
השאלה אם יש שחקן שיכול להיות פיט טוב + שהאפסייד שלו עדיין יהיה של כוכב.
באופן כללי, נשמע שאתה רוצה להקטין את הסיכוי לבאסט, כיוון שאתה חושש שלא יהיו הזדמנויות נוספות לאורלנדו לבחור גבוה.

למה להם להעדיף סיכוי לבחירה גבוהה על פני פולץ וקארטר?
כי אלו בדיוק הרגעים שבהם אתה צריך to keep your eyes on the prize.
לא ראיתי את אורלנדו יותר מדי בזמן האחרון אבל אני מניח שפולץ וקארטר הם לא יותר משחקני חמישייה חביבים (אתה חושב שהם יהיו כוכבים בליגה?).

יש להם שני כוכבים פוטנציאליים נהדרים, אחד בן 20 והשני בן 21.
אורלנדו צריכה ולגמרי יכולה לצאת מהריבילד הזה עם שלושה כוכבים צעירים ביד. אולי אפילו יותר.
הם פשוט צריכים עוד הזדמנויות.
יש להם שתיים בדראפט הקרוב ויכולה להיות להם הזדמנות מצוינת גם בשנה הבאה.

אטט, זה באמת נהיה מתיש לנהל את הדיונים האלה מולך.
במקרה זכתה אתמול באליפות קבוצה שהתמזל מזלה להשיג שחקן פרנצ'ייז ברמות היסטוריות מהסיבוב השני.
שנה אחרי שבחרה בו, ובטרם הצטרף אליה מאירופה, דנבר פישלה עם עמנואל מודיאיי בבחירה 7 (שנחשב אגב לבעל אפסייד להיות בחירת טופ 3, אבל ככל שהתקדמה העונה שלו כ"פרשמן" בליגה הסינית, הלכו והתגלו החסרונות שלו. עדיין, לפי הגישה שלך מדובר בבחירת אפסייד של פוטנציאל לכוכב).

שנה לאחר מכן, כידוע, אותה בחירה 7 הניבה את מארי. בעונת הרוקי שלו, יוקיץ' כבר מתחיל להיראות כמו חתיכת אבן בנייה ובקיץ 2017 הנאגטס מעבירים את גלינארי בסיין אנד טרייד לקליפרס, לא תמורת בחירות עתידיות שיאפשרו להם לאתר את "יוקיץ' הבא" בדראפטים הבאים, אלא תמורת מילסאפ שמתקרב לגיל 32, על חוזה של 90 מיליון לשלוש שנים. לא יודע מה אמרת עליו בזמן אמת, אבל זה ללא ספק מסוג המהלכים שאתה מתעב.
אה רגע, שכחתי שלפני כן הם העבירו את הזכויות על דונובן מיטשל מבחירה 13 בדראפט 2017 לג'אז תמורת טריי ליילס והבחירה ה-24, שבה התכוונו לקחת את אנאנובי, אבל יוג'ירי הקדים אותם בבחירה אחת ולפיכך הסתפקו בטיילר ליידן.

דנבר המחוזקת של עונת 2017/18 מתחרה במינסוטה של באטלר-טאונס-וויגינס על כרטיס לפלייאוף מהמקום השמיני. מפסידה אותו וקוטפת בבחירה 14 את פורטר ג'וניור עם גיליון הפציעות המרתיע. סה"כ בחירת לוטרי שלישית ואחרונה שלה מאז שיוקיץ' מגיע ומתגלה כשחקן לבנות עליו, אבל שתי האחרונות היו מאוחרות (ובמקרה של דראפט 2017 הנ"ל, גם מפוספסת).

מה עוד היה לנו שם...אה כן, את נורקיץ' שהתחיל כסנטר צעיר, מבטיח ופותח, הם העבירו *לצד* בחירת סיבוב ראשון בתמורה למייסון פלאמלי (ובחירת סיבוב שני, אסור לשכוח ולהתעלם...) שהגיע באופן מפורש בשביל לגבות את יוקיץ' כסנטר שניתן להריץ דרכו התקפות באופן דומה *חלקית*.

לקראת עונת הרוקי של יוקיץ', הוחתמו ג'אמיר נלסון (33 באותה עונה) ומייק מילר (35). לקראת 2017/18, ריצ'ארד ג'פרסון (37) הוחתם. ראוי לציין ששני האחרונים שיחקו משהו כמו 8 דקות בממוצע למשחק עבור הנאגטס, אבל היי, ראינו כבר את אטט שובר מקלדות על מהלכים דומים כמו החתמת סאטורנסקי ע"י וושינגטון העונה.

היה את הטרייד על בחירת סיבוב ראשון (מוגנת טופ 10, הפכה להיות עמנואל קוויקלי) לאוקלהומה בתמורה לג'רמיי גרנט בן ה-25 - שנה לפני הפיכתו לפרי אייג'נט, שיעזוב לדטרויט תמורת חוזה זהה לזה שדנבר הציעה לו, בשביל תפקיד מורחב בהתקפה.

לסיכום, שום אסטרטגיה של טנקינג וצבירת נכסים ע"י העברת שחקנים "שלא תואמים לטיימליין" או ע"י ספיגת משכורות באמצעות קאפ ספייס, לעומת הרבה החתמות של וטרנים ומהלכים שקשה מאוד להבין אם מתעקשים שלא לבחון אותם דרך הפריזמה המשונה הזאת של "בניית קבוצת כדורסל מתפקדת ותחרותית".

אני לא מבטא פה פחד מבאסט כמו שאני אומר שבמצב של אורלנדו גם אם יש להם אפשרות להשיג כוכב שלישי, הם צריכים כבר להתחיל לחשוב על הפיט שלו עם שני האחרים ולא ללכת רק לפי כשרון.

אבל אפשר באמת להשיג ארבעה כוכבים או יותר (הרי רק ככה קבוצות לוקחות אליפות, שחקנים כמו אארון גורדון, אנדרו וויגינס, ג׳רו הולידיי לא חשובים בכלל) ובדרך לשם להתאמץ לשים ליד וגנר ובאנקרו רק שחקני ג׳י ליג.
זה תהליך שייקח רק עוד 6-7 שנים כנראה, להשיג ארבעה כוכבים, אבל זה בסדר כי שחקני כדורסל הם מכונות והם לא יתייאשו מזה.

keep your eyes on the prize indeed...
הנה, השנה היה פרס של פעם בכמה עשורים, המג'יק התעקשו להחזיק בפולץ וקרטר הלא-כוכבים בעליל, וסיימו רק עם 9% סיכויים לזכות בבחירה הראשונה. בניגוד לדטרויט ויוסטון שסיימו עם המאזנים הכי גרועים בליגה ו- 14% סיכויים לזכות.
אה, אבל מאוכזבות ככל שיהיו, יוסטון ודטרויט עדיין בוחרות 1-2 משבצות לפני המג'יק, וכידוע - עדיף לבחור כמה שיותר גבוה. ובכלל לבחור כמה שיותר, כולל בסיבוב השני. כי פשוט צריכים עוד הזדמנויות.

שחקנים כמו אארון גורדון, ווגיניס והולידיי בהחלט חשובים
והם בהחלט יכולים לקחת אליפות
כשיש לך סופרסטאר, כמו יוקיץ', קארי ויאניס.
אם אתה חושב שלמג'יק יש כרגע את השחקן הזה אז אתה לגמרי צודק.
הם צריכים להשאיר את פולץ ואת קארטר. הם בהחלט האארון גורדון הבאים.

דנבר ללא ספק עשתה עבודה טובה מאוד.
זה ממש לא אומר שהם נקיים מטעויות.

חלק גדול מהמהלכים שהזכרת שאני לכאורה מתנגד אליהם היו מהלכים טובים וחשבתי כך גם באותו זמן
וחלק היו ונותרו טעויות.

עולה ממה שכתבת שאתה נוטה חזק לכיוון צורת החשיבה של נדב, שאם התוצאה היא לא טובה, זה אומר שעשית טעות ולהיפך.
זה לא בהכרח נכון.

בליגה ובחוקים של היום, אין צורך במהלכים קיצוניים.
אני ממש לא מציע תהליך שייקח עוד 6-7 שנים. זה עניין של שנה-שנתיים.
אני גם לא מציע לנקות את הסגל משחקנים תורמים.
אני חושב שאפשרי להשאיר את סאגס ואת בול בול ושתהיה לאורלנדו קבוצה סופר צעירה, לוחמנית וכייפית לצפייה.

דיברת על להשיג שלד של יותר משלושה כוכבים, איך זו בדיוק משימה של שנה-שתיים?

כתבתי: אורלנדו צריכה ולגמרי יכולה לצאת מהריבילד הזה עם שלושה כוכבים צעירים ביד. אולי אפילו יותר.
אני מעריך שבהתנהלות אופטימלית, הם יכולים לצאת משני הדראפטים הקרובים (זה שעוד כמה ימים + זה בשנה הבאה) עם שלושה כוכבים צעירים ביד.

עכשיו זה הזמן לשאול מה זה אומר "התנהלות אופטימלית" שאמורה להוציא אותך עם 3 כוכבים בשני דראפטים, ואז יקרו אחד מהשניים: אטט יתעלם כי לא יהיה לו מושג איך לצאת מהחירטוט, או שהוא יענה קלישאה ריקה כמו "הם צריכים לבחון היטב את האפשרויות, ולבחור הכי טוב שאפשר".

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

זה נראה שלא קראת שום דבר וסתם קפצת להגיב.
הכוונה היא, כמובן, לכוכב אחד נוסף מלבד באנקרו ו-ווגנר.

לגבי התנהלות אופטימלית = כל מה שכתבתי לפני כן
להשתמש בשתי הבחירות שיש להם בדראפט
לשלוח את פולץ ואת קארטר החוצה (מאמין שהם יכולים לסיים בעונה הבאה במקום ה-1 עד ה-4 מהסוף)
להשתמש בקאפ ספייס כדי להשיג בחירה נוספת, אם אפשרי

זה באמת תמוה כבר קצת בעיניי.
קבוצה צעירה ניצחה השנה 34 משחקים, אחרי 2 עונות עם 21-22 ניצחונות - עד כאן עובדות.
זאת "קבוצה בעלייה", ממש על פי הגדרה.
לסיים שוב באופן מכוון בבוטום 4 (זו לכאורה המטרה, לא?) זה לרדת לסדר גודל של 25 ניצחונות - כי זה מה שמשיגות "המתחרות" לתחתית לרוב.
זה בקבוצה שאם לא תעשה בה שום שינוי - סביר שתעלה בעוד כמה ניצחונות מעצם החיבור/שיפור/ניסיון של החבורה הצעירה, ואף יתווסף שחקן נוסף כעת מהדראפט (שאולי יתרום רבות כבר מיידית, ואולי לא, כיום אין לדעת).
כלומר, ההצעה היא ממש לחרב הכל, כדי לרדת סדר גודל של 15 ניצחונות (שזה 40% בערך) "ממה שאפשר להשיג".

אני אגיד אפילו ההיפך, החוזה של ונדל קארטר יכול בעוד כמה שנים להיות בדיוק זה שיעזור להם להתרומם גבוה מאוד. כי בקיץ 2025, כאשר יצטרכו (בתקווה עבורם) לתת מקסימום לוגנר, יהיה ממש נחמד שיש במקביל שחקן כמו ונדל קארטר על חוזה נמוך (בטח במונחים עתידיים) של 11M. בשנה העוקבת צריכים להאריך לבאנקרו (זה סופר-מקס, בתקווה), ואז לבחירה של השנה הנוכחית וכו'.
כל שחקן תורם "סביב הכוכבים" על חוזה בסדר הגודל הזה - יהיה נחוץ מאוד עבורם. בדיוק כמו שחלק "מהסוד" של מיאמי זה שהיא יכולה לשלם יותר מדי ללאורי ורובינסון (אלו חוזים שהיו אולי הורגים קבוצות אחרות, כי התפוקה מהם לא בשמיים) כי קיילב מרטין, וינסנט וסטרוס מרוויחים 10M ביחד.
קבוצה כמעט תמיד תהיה תמהיל של כל כמה Over-paid, עם כוכבים ששכרם אולי מוצדק אבל הוא מכביד, ואת זה חייבים לאזן עם איזה כמה חוזי ביניים (ומטה) טובים. על זה לא מעט "חבורות כוכבים שמתאספות" נופלות.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

באנקרו הרגע סיים את עונת הרוקי שלו. איך הגעת לסופר מקס שניתן לתת רק אחרי 7 שנים?

צודק, מקס רגיל
בכל מקרה זה לא עיקר הטיעון שלי

זאת קבוצה שתצטרך לשלם הרבה בעוד כמה שנים לכמה שחקנים בודדים (ואם לא - אז מצבם לא יהיה טוב), ככה העסק עובד.
כל התמהמות כעת בעלייה ובצבירת ניסיון - זה שנה פחות לבנות את הקבוצה, ולהשיג תוספות כשהחוזים עוד נמוכים.
אנחנו מתלהבים מיוקיץ' שהוא שחקן סופר היסטורי וכו', ועדיין רק בשנה השמינית הוא הגיע לגמר הליגה לראשונה. יאניס בשנה השישית, טייטום בחמישית, אמביד טרם. אלו השחקנים שהתקווה היא שבאנקרו יגיע לרמה שלהם (וסביר מאוד שלא), ועדיין לקח כל כך הרבה זמן עד שהקבוצה סביבם הגיעה הצליחה להגיע לרמות הגבוהות באמת. היות שעובדתית זה לוקח לא מעט זמן כמעט תמיד - חבל (ומסוכן מאוד) להתעכב במכוון בעיניי בדרך.
לא אומר שהם צריכים לפעול בפאניקה, אבל וודאי שלא להרוס את הקיים, אלא ההיפך - לנסות לקלוט חוזים טובים של שחקנים צעירים שיוכלו בעוד כמה שנים להיות המשלימים של הכוכבים הצעירים העולים.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

אני לא הגבתי מעבר לזה כי אני לא חושב שדיון בינינו יוביל למשהו.
שנינו מחזיקים בעמדות הפוכות לגמרי.
אתה מקדש את שחקני המשנה. אני חושב שהם חשובים אמנם אבל משניים.

העלית נקודה נכונה - לרוב לוקח לשחקנים 5-6 עונות להבשיל ולהגיע לשיא שלהם.
מכאן והלאה, לא ברור לי איך הגעת למסקנות שהגעת.

1. אם כמו שכתבת, אתה חושב שלא סביר שבאנקרו יגיע לרמה של יוקיץ', אמביד, טייטום ויאניס, אז מה אתה ממהר למצוא שחקנים משלימים עבורו?

2. אם שחקנים אכן מגיעים לרוב לשיאם ומתחילים לקחת אליפויות רק בסביבות העונה השישית והלאה, אז לאיפה אתה ממהר?
להיפך, יש לך כמה שנים טובות לבנות סביבם.

3. מה ההיגיון לדבר על החוזה של וונדל קארטר (שהוא אכן חוזה טוב) כרגע
כאשר אתה עצמך מבין שהחוזה הזה כבר מזמן ייגמר כשיחלפו חמש שנים
ואפשר יהיה אולי לדבר על באנקרו בתפקיד מוביל בדרך לאליפות?

1. כל שחקן חדש (ואף בחירה ראשונה) בליגה הוא בסבירות לא גבוהה במיוחד להגיע להיות אחד הטובים בה, זו "הסטטיסטיקה". לא רשמתי משהו רע ספציפית על באנקרו, פשוט זה טיעון קלישאתי (ונכון). אם הוא בדיעבד לא יגיע לרמת אחד הטובים בליגה (כמו טרה יאנג למשל - שבהחלט היו לגביו תקוות שכאלה, או מוראנט - מסיבות אחרות), אז ממילא הקבוצה לא תצליח להגיע עד למעלה, ולא משנה כיצד ינהגו כעת.

3. כי זה חוזה מצוין עד לעונת 25-26 (כולל) שם הם כבר יכולים להיות קבוצה צמרת של ממש (עונה חמישית של ואגנר, רביעית של באנקרו). החלופה זה שלא יהיה את אותו השחקן ואותו החוזה, אלא עוד איזו בחירת דראפט עתידית שמי יודע מה תניב.


אני אקח שוב את הדוגמא העדכנית של דנבר, שהיא דוגמא לקבוצה ללא מסורת/שוק גדול שהצליחה לטפס יפה.
כמות הניצחונות שלהם לאורך השנים - 57 (מפתיע אני מניח בעונת 12-13, עם טיי לאוסון, גלינארי ואיגי כשחקנים המובילים - לא נשמע משהו...), צניחה ל-36, 30, 33 בעונות העוקבות, ואז עלייה הדרגתית ל- 40, 46, 54 (עם בנייה גם על צעירים שהחלה עם נורקיץ' וגארי האריס, הצטרפות של מודיאיי ויוקיץ' בעונה העוקבת, ואז מאריי), 46 (בעונה מקוצרת) וגמר אזורי בבועה נגד הלייקרס, 47 (בעוד עונה מקוצרת), ירידה רק ל-48 והדחה בסיבוב ראשון בעונה ללא מאריי, והאליפות בעונה הנוכחית. כלומר, בהינתן סגל מלא ועונות של 82 משחקים, הם כבר 5 שנים רצופות בעונות של 50+ ניצחונות, וזו כנראה ההתמדה שצריך בכדי להיות מספיק בשלים לאליפות (גם יוקיץ' דיבר אז על זה בדיוק כעת, בהכללה - בהתחלה אתה גרוע ונכשל, אחר כך אתה נהיה טוב ועדיין נכשל לפעמים, ורק אז אתה מצליח כי התקדמת מהכישלונות).
כאמור בכל התהליך הזה, הם לא בחרו גבוה יותר מאשר 7 (גם כי לא היו קבוצה גרועה במיוחד).

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

די נו, אין אף קבוצה שהצליחה גם להחזיק שחקנים טובים וגם להשאר גרועה במשך כמה עונות ועוד לעלות משם להצלחה.
לשנים הראשונות של השחקנים בליגה יש המון השפעה על איך הם מתפתחים ועל ההרגלים שלהם, לא חסר שחקנים שמדברים על זה.
להגיע למועדון שמקדש הפסדים ולא עושה כלים לשיפור הקבוצה אלא עושה צעדים להחלשתה בצורה עקבית זה לא מתכון להצלחה.

אפשר לעשות את זה קל ופשוט להסתכל על כל האלופות של הליגה ופשוט לראות שלא דבר שקורה.
זה שזה לא קרה לא אומר שזה לא יכול לקרות, אבל לטעון שזה סטטיסטית הדרך הנכונה (כפי שאטט טוען, "ממקסם את הסיכויים") זה בהגדרה לא נכון.

לפרק את הסגל המסייע באורלנדו זה באמת אחד הרעיונות הקיצוניים והמוגזמים ששמעתי כאן.
המג׳יק בחרו מלא פעמים בעשירייה הראשונה בשנים האחרונות כולל בעוד שבוע, הם עוקבים על core צעיר ומוכשר ומתחילים לנצח משחקים לא בגלל וטרנס אלא בזכות הכשרון הצעיר, אבל כנראה שזה לא מספיק, צריך לפרק ולהפסיד עדיין כמה שיותר כדי להשיג לפחות שלושה כוכבים, כי מה זה כבר שני כוכבים בnba של היום ( כמה כוכבים יש למיאמי, דרך אגב? אם שהיה לבוסטון, פיניקס, מיאמי ב2020, טורונטו ב2019? כל אלו פיינליסטיות, לרובן אין יאניס או יוקיץ׳ או לברון).

אני קורא ושומע הרבה פרשנים בנושא הדראפט, דעה די נפוצה היא שהמג׳יק צריכים לעשות טרייד אפ או טרייד אאוט על בחירה אחת, כי נורא נורא קשה לפתח כל כך הרבה שחקנים צעירים במקביל ואולי עדיף להם לא לבחור עוד שנים. חלק אומרים שהם צריכים להישאר עם הבחירות, לא חושב שיש איש אחד מקצועי בעולם הכדורסל שחושב שהם צריכים להיות בעסק רכישת הבחירות.
זה רעיון ממש רע בעיני.

בדיוק, הסקירה שלי נועדה להראות שהיו להם כמה טעויות בדראפט. כך שממש לא ניסיתי לערוך פה רטרוספקטיבה שמשבחת כל מהלך ומהלך בראי מבחן התוצאה.
אצלי מבחן התוצאה ממש לא מסתכם באליפות. אבל מבחן התוצאה - בנייה של קבוצה צעירה ותחרותית שמצליחה תוך זמן סביר להעפיל לפלייאוף, להשתפשף שם, להשתפר מעונה לעונה, לעשות מהלכי win-now במטרה להתחזק איפה שצריך - הוא המבחן היחיד שיכול לספק לנו תשובה אם זו אכן הדרך לבנות קבוצה, או שמא עדיף לבחור בתכנית חומש, אם לא למעלה מכך, של צבירת בחירות לוטרי ושלל בחירות מאוחרות נוספות, דחיית הצלחות קבוצתיות לטובת הליכה על הקופה, תוך ניסיון להרכיב איזשהו טריו כוכבים צעירים שיהיו מוקפים בשלל כוכבי משנה שתואמים את הטיימליין.

בוא תן דוגמה למהלך שהזכרתי ככזה שלכאורה התנגדת אליו בזמן אמת, כשבפועל זה לא היה כך. מה חשבת על החתמת מילסאפ, למשל?

נזכיר שוב שגם אם המג'יק בוחרים בדרך התמוהה של עונת טנקינג שתוביל אותם להיות אחת מארבע הקבוצות הגרועות בליגה, זה עדיין לא מבטיח להם בחירת טופ 4 בהתאם. רק לפני שנתיים הם היו בעמדה כזאת, עם סיכויים שהיו אמורים להנחית להם את הבחירה השלישית (ולתאנדר את בחירה 4). שתיהן נדחקו שתי משבצות מטה, כלומר שאורלנדו עם המאזן הרביעי הכי גרוע בעונה הבאה, עשויה שוב להגריל את הבחירה השישית שהגרילה לדראפט הקרוב - והדיבור הוא על מחזור דראפט חלש יותר מזה הנוכחי.

בשלב זה של התדרדרות הדיון, אף פעם לא מיותר לציין שהיו רק שני מקרים בשלושת העשורים האחרונים - למיטב זיכרוני לפחות - בהן קבוצות בחרו שלוש שנים ברציפות בטופ 5 של הדראפט ופגעו בול בכל בחירה. המאבריקס עשו זאת עם הטריפל ג'יי המקורי - ג'ימי ג'קסון, ג'מאל מאשבורן וג'ייסון קיד - והתאנדר כידוע עם דוראנט, ווסטברוק והארדן.
הטריו של המאבס התפרק בגלל מאבקי אגו, לכאורה סביב חיבתה של העלמה טוני ברקסטון (אולי מישהו מוותיקי הפורום יכול להרחיב בעניין). הטריו של התאנדר בגלל סירוב של הארדן ליישר קו עם שאר הצעירים, להקריב מעט מרווחיו ובעיקר מהילת הסופרסטאר שיכול היה לקבל כשחקן פרנצ'ייז בקבוצה משלו. לא מיותר לומר שחוקי ה CBA החדשים אומנם מיועדים להקשות על קבוצות כמו הווריורס והקליפרס להתחמש בלי לדפוק חשבון, אבל כמו תמיד יקשו גם על קבוצות משווקים בינוניים וקטנים להיבנות מבפנים סביב יותר משני כוכבי על.

ובכל זה יכולנו לדון כאן בת'רד הייעודי של דראפט 2023, אבל כרגיל אטט גורר אותנו לדיוני המטה שלו...