ציפה דריפה אלמדלסי כתב:
העומק האמריקאי בלתי נתפס עכשיו, אנחנו מדברים על אומה שיכולה עכשיו לשלוח את נבחרת ג' שלה ולדרוס באליפויות עולם, במצב הזה בלבד יש שיפור אדיר של רמת הכדורסל ואיכות השחקנים מאשר בשנות ה-90 ותחילת ה-2000.
ברמת כשרונות העל? עוד מוקדם לדעת (כאילו, לא לגבי לאווין, הוא לא שחקן ואף פעם לא היה שחקן, מצד שני הוא דוג' מאד מוזרה בדיון הזה כי הוא מעולם לא היה יותר מאשר כוכב דרג 3, זה כמו להזכיר את דהרוזן כשמדברים על הכוכבים הוותיקים), אבל לגמרי יכול לראות איך אנט או טייטום הופכים לכוכבים סופר גלאקטים שמתדפקים על שערי הטופ 10, ומסוגל גם לראות אותם כשחקנים מאד סבבה וזהו בסוף הקריירה, הם עוד ממש צעירים.
אכן, התכוונתי ברמת כישרונות העל ופחות בדרג השני והשלישי.
ניסיתי לחפש את השחקנים האמריקאים הכי טובים מתחת לגיל 30 ואלו החבר'ה העיקריים שמצאתי(שכחתי את בוקר ואולי עוד כמה בודדים, אבל זה בגדול הרשימה). עכשיו תשווה אותם לכל דור אחר שהיה בגילאי 20-30, אני חושב שלא מופרך לומר שזה "דור המצטיינים" הכי גרוע ביי פאר שהיה לכדורסל האמריקאי. והקטע הוא שאני לא רואה בעתיד הקרוב(שני דראפטים קדימה) שינוי מהותי בנושא.
טייטום שחקן טוב, אולי הטוב ביותר בעשור שאני מדבר עליו. אבל גם הוא לא מתקרב לכישרון של טופ 20 בכל הזמנים סטייל לברון, סטף, קובי, שאק ודוראנט שלא נדבר על דורות לפניהם.