אפרופו הדיונים על סופר-סטארים וכוכבים. העובדות מראות שאלו כמעט אף פעם לא מספיקים לאליפות. כדי לזכות באליפות, קבוצה צריכה יותר מסופר סטאר (נניח שחקן טופ-10). היא צריכה את השחקן הכי טוב בליגה, כרגע או בכמה השנים האחרונות. פחות מזה כנראה לא יספיק.
הנה עובדה מעניינת: ב-40 השנים האחרונות רק לשלוש אלופות לא היה שחקן שנבחר ל-MVP של העונה הסדירה לפני שזכה באליפות. דטרויט ב-1989-1990, שוב דטרויט ב-04', וטורונטו ב-2019 (עם קוואי, שכבר זכה לפני כן בפיינלס MVP והיה כנראה השחקן הטוב בעולם כשטורונטו זכו, למרות שלא נבחר אף פעם ל-MVP).
לא בדיוק מבשר טובות לקבוצות כמו בוסטון (כל עוד טייטום לא מעלה עוד מדרגה), מיאמי, קליבלנד, ניו-יורק, ממפיס, או סקרמנטו.
אמנם נכתב בצחוק, אבל לא. מדובר על נבחרי MVP ב-5 השנים האחרונות שמצויים בשיא אונם (או קרוב לזה). למשל גארנט ב-2009 (נבחר ל-MVP ב-2004 אבל עדיין היה בטופ של הליגה בזמן האליפות של הסלטיקס). אבל ברוב המקרים מדובר פשוט על השחקן הכי טוב בעולם באותה נקודת זמן, או לפחות מאוד קרוב לזה (בירד, מג'יק, אלאג'ואן, ג'ורדן, שאקיל, דאנקן, לברון, סטף/דוראנט, יאניס, יוקיץ', וכו'). לא משהו שמישהו יכול נגיד להגיד על שרגא, אדוארדס, לילארד, זאיון, מיצ'ל, או ברונסון.
לדעתי טייטום ושג"א מסוגלים לקחת MVP של העונה הסדירה מתישהו בשנים הבאות. לילארד כבר לא, אבל הוא לגמרי אלפא שמסוגל להשתלט על משחקים ועל סדרות, פשוט צריך כוכבי משנה וצוות מסייע ראוי בשביל לקחת אליפות.
אגב, למרות שנוביצקי לקח MVP בעונת 2006/7, רוב די משמעותי בקרב האוהדים והמדיה לא ראה בו שחקן שמסוגל להוביל קבוצה לאליפות, עד שלבסוף זה קרה.
אפרופו הדיונים על סופר-סטארים וכוכבים. העובדות מראות שאלו כמעט אף פעם לא מספיקים לאליפות. כדי לזכות באליפות, קבוצה צריכה יותר מסופר סטאר (נניח שחקן טופ-10). היא צריכה את השחקן הכי טוב בליגה, כרגע או בכמה השנים האחרונות. פחות מזה כנראה לא יספיק.
אני בד"כ לא אוהב את זעקת ה"טיעון מעגלי" כי יש הרבה יותר גוון בהגדרות של סופרסטאר/טופ 10 נניח מאשר לקיחת אליפות, אבל ההטייה הפסיכולוגית של להגדיר את השחקן הטוב בליגה כזה שהרגע לקח אליפות היא כל כך חזקה, שלמשפט הזה אין ממש משמעות.
קח את יוקיץ עכשיו, לא לקח MVP, שמענו כל מני רינונים עליו, ראיתי כל מני דירוגים של אנשי תקשורת שהוציאו אותו אפילו מהטופ 5, לוקח אליפות פתאום כולם מתיישרים עם הקו שהוא הכי טוב בליגה. דבר מאד דומה קרה עם יאניס.
הצטרף: א' מאי 07, 2017 11:59 am הודעות: 1089
בלוג:הצג בלוג (0)
אני לא בטוח, לדעתי גם אחרי שהספרס מחצו את מיאמי היה ברור שלברון הרבה יותר טוב מכל שחקן בס"א, ובאותה נק' זמן גם דוראנט. וזה בוודאי לא נכון גם לגבי הזכיות של דטרויט, ושל בוסטון של גארנט, שכבר היה ברור שהוא בצד היורד של הקריירה ושקובי ולברון הם הקרם דה לה קרם. בהתאם לזה אני חושב שצריך לדייק יותר את האמירה של סאבוניס שכמעט תמיד צריך מישהו באיזורי החיוג של השחקן הטוב בליגה, אבל מאחר ואנחנו רואים שזכו גם קבוצות עם אופי אחר, או של עומק (דאלאס של נוביצקי) או של חיבור קבוצתי מצוין בין כמה כוכבים (דטרויט, בוסטון של גארנט, פירס ואלן, ס"א של האליפות האחרונה בשושלת), ברור שזו לא נוסחה יחידה, אלא רק זו שבד"כ מכריעה
הנתון שמוביל של אלופה הוא לרוב MVP של הליגה באחת השנים הקודמות - הוא דווקא מעניין, כי הוא לפחות סגור ומוגדר היטב.
השאלה מה אומרת בעונה נתונה האמירה (ניסוח חופשי שלי בעקבות הדיון פה) "בכדי לזכות באליפות - צריך מישהו באיזורי החיוג של השחקן הטוב בליגה". נסתכל למשל על עונה הנוכחית, אם אחת מבין דנבר, פיניקס עם דוראנט, גולדן סטייט, הלייקרס בקמפיין הירואי, הקליפרס בריצה בחסות קוואי כשיר ובשיאו, מילווקי, פילי, בוסטון (ואני עוד לא מפרט פה את ממפיס עם מוראנט ודאלאס עם דונצ'יץ') - הייתה האלופה, אז היינו אומרים שזה ממש תואם לנוסחה, ואותו שחקן מוביל היה באמת ובתמים נראה לנו כאחד מהטופ של הליגה מיד בסיום העונה (ולאורך אותו הפלייאוף). אם הנוסחא "חוזה" שהאלופה תהיה אחת משבע-שמונה (לא חשוב מספר מדויק, אבל זה סדר הגודל) פייבוריטיות - אז היא לא תורמת הרבה בעיניי. הרי המשלים של זו "התחזית" שקליבלנד, הניקס, מיאמי ממקומות 7-8, סקרמנטו ושות' - לא יזכו באליפות. זו לא אמירה כה נועזת.
_________________ קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית: "זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".
הצטרף: ג' נובמבר 28, 2006 11:24 am הודעות: 39519 מיקום: בתנועה
בלוג:הצג בלוג (0)
shmueliki כתב:
הנתון שמוביל של אלופה הוא לרוב MVP של הליגה באחת השנים הקודמות - הוא דווקא מעניין, כי הוא לפחות סגור ומוגדר היטב.
השאלה מה אומרת בעונה נתונה האמירה (ניסוח חופשי שלי בעקבות הדיון פה) "בכדי לזכות באליפות - צריך מישהו באיזורי החיוג של השחקן הטוב בליגה". נסתכל למשל על עונה הנוכחית, אם אחת מבין דנבר, פיניקס עם דוראנט, גולדן סטייט, הלייקרס בקמפיין הירואי, הקליפרס בריצה בחסות קוואי כשיר ובשיאו, מילווקי, פילי, בוסטון (ואני עוד לא מפרט פה את ממפיס עם מוראנט ודאלאס עם דונצ'יץ') - הייתה האלופה, אז היינו אומרים שזה ממש תואם לנוסחה, ואותו שחקן מוביל היה באמת ובתמים נראה לנו כאחד מהטופ של הליגה מיד בסיום העונה (ולאורך אותו הפלייאוף). אם הנוסחא "חוזה" שהאלופה תהיה אחת משבע-שמונה (לא חשוב מספר מדויק, אבל זה סדר הגודל) פייבוריטיות - אז היא לא תורמת הרבה בעיניי. הרי המשלים של זו "התחזית" שקליבלנד, הניקס, מיאמי ממקומות 7-8, סקרמנטו ושות' - לא יזכו באליפות. זו לא אמירה כה נועזת.
כן אבל אןם מיאמי הייתה זוכה, אז זה היה שובר את המודל כי אף אחד שם מעולם לא היה באיזור ה MVP
אז אחרי וומבניאמה, מי הטופ 5 שלך מבחינת פוטנציאל כוכבות? מי הכוכבים החבויים שניתן יהיה להשיג מחוץ לטופ 10, בשלהי הבחירות ה20, בסיבוב השני (יוקיץ' וגו')?
אז אחרי וומבניאמה, מי הטופ 5 שלך מבחינת פוטנציאל כוכבות? מי הכוכבים החבויים שניתן יהיה להשיג מחוץ לטופ 10, בשלהי הבחירות ה20, בסיבוב השני (יוקיץ' וגו')?
לא צריך להיסחף. ראיתי רק כמה וידאו-ים בודדים:) אני גם לא מחזיק מעצמי סקאוט.
רק כדי להבהיר, ההודעה המקורית שלי ממש לא דיברה על שיפוט בדיעבד (אחרי זכייה באליפות) של כמה השחקן טוב. להיפך, מדובר כאן רק על זכייה ב-MVP *לפני* הזכייה באליפות (באותה שנה או לרוב עד חמש שנים לפני כן). כלומר קריטריון שאפשר להסתכל עליו לפני הפלייאוף ולפיו לקבוע שאם בוסטון או מיאמי למשל היו זוכות השנה באליפות, הן היו מצטרפות לחבורה מצומצמת מאוד של קבוצות (שלוש) שזכו באליפות ב-42 השנים האחרונות בלי שהיה להם כבר MVP בסגל. אחת מהשלוש היא טורונטו עם קוואי ש*אחרי* האליפות לא מעט הכתירו אותו לשחקן הטוב בעולם, אבל לא היה לו MVP ברזומה (למרות שכן פיינלס MVP).
יש מיעוט בין הקבוצות הללו שבהן ה-MVP היה כבר בירידה ואולי כבר לא בין חמשת השחקנים הטובים בליגה -- דאנקן של סן אנטוניו ב-2014, כנראה שאקיל של מיאמי ב-2006 (למרות שוויד כן היה אז כנראה טופ-3), ואולי גארנט של בוסטון ב-2009. אבל באופן כללי, ל-80%-90% מהאלופות היה MVP (עוד לפני האליפות) שעדיין בשיא אונו.
אז אין כאן מן הסתם איזו חוקיות טבע, אבל בהסתמך על התקדים ההיסטורי, אפשר היה לנבא לפני הפלייאוף האחרון שאליפות של בוסטון (או מיאמי) תהיה משמעותית מפתיעה יותר מאליפות של דנבר. ולמרות זאת, נדמה לי שרוב המומחים הימרו על ניצחון לבוסטון בגמר אפשרי בין השתיים. היה אפשר גם לנבא שהסיכוי של גולדן סטייט או הלייקרס (מקומות 6 ו-7 במערב) גבוה משמעותית מהסיכוי של ממפיס או סקרמנטו (מקומות 2 ו-3).
טוב, עוד טיפה פחות מ4 ימים לדראפט. אחד הדברים שיותר נהניתי לעשות (בהקשר של הדראפט), בשנים האחרונות היה לנסות לייצר פה טיפה יותר דיון על הפרוספקטים דרך סקירה של מה שאני יודע עליהם לצד וידאו. השנה אין לי הרבה זמן לזה, אבל ננסה לנצל טיפה מהבוקר הזה לזה, לצד הוידאוים של הבחור שATT אוהב.
אז הנה ה10 פרוספקטים המובילים ממה שאני מכיר:
ויקטור וומבניאמה (C אני מניח, 7-5)
נאמר כבר הכל בערך, אז לדעתי אפשר לדלג הלאה. לחלוטין הפרוספקט הכי מעניין בדראפט הזה, אבל מה כבר לי יש לספר.
סקוט הנרדסון (PG, 6-2)
מי שנחשב לאורך רוב העונה למקום השני הדי וודאי, ורק לאחרונה טיפה איבד מהקונצנזוס. גארד מעט נמוך, אבל חזק לאללה, אתלטי ואקספלוסיבי. הקליעה מ-3 עדיין לא שם לגמרי, אבל כנראה כן קיימת מחצי מרחק. מוסר טוב, חודר מצוין. לא קשה לדמייין אותו נותן, נניח מה שדיארון פוקס נתן עד העונה האחרונה. השאלה היא מה הסיכוי שיגיע למחוזות של פוקס העונה ,של ג'ה, של ווסטברוק. ייבחר כנראה בבחירות 2/3, השאלה היא לאיזו קבוצה.
ברנדון מילר (SF, 6-9)
פורוורד ארוך, עם קליעה מצוינת ל-3, אתלט די טוב, כדרור לא רע. אני חושב שמילר הוא פרוספקט שמשלב רצפה די גבוהה ותקרה די גבוהה, גם אם היא כנראה לא בשמיים. ממה שאני מכיר, עשה הרבה שיפור לאורך העונה בלהגיע לטבעת ולסיים מטווח 2 הנקודות, ומצד שני עדיין התקשה לעשות את זה בהתקפה העומדת. טיפה מזכיר את ג'בארי סמית מלפני שנה, אבל הראה יכולת יצירה מכדרור ופיקנרול משודרגת. כנראה שהתסריט הכי אופטימי הוא משהו בסגנון של פול ג'ורג'. ראיתי גם השוואות שחיבבתי לדני גריינג'ר.
התאומים תומפסון (6-7) שני אתלטים גדולים, מאוד לוחמניים עם יכולת מסירה טובה וקליעה מפוקפקת. שומעים וקוראים המון דיווחים על אופי מצוין ומוסר עבודה, ומנגד לא באמת שיחקו אף פעם נגד תחרות אמיתית.
אמן (PG-SG)
נחשב רוב השנה לפרוספקט המוכשר יותר. כנראה בגלל שהוא אתלט עצום, וגם בעל שליטה טובה יותר בכדור, שאמור להיות מסוגל לשחק גם פוינט גארד. רוב העונה דורג 4 במוקים, והאמת שליוסטון הוא נשמע מתאים למדי.לא שאני יודע מה יוסטון ינסו לעשות הקיץ.
מנגד, בחודשים האחרונים אוסאר (SG-SF) שלפי השמועות נתן עונה טובה יותר בOVERTIME ELIITE (שמועות כי מי באמת צפה בזה), אולי עקף אותו אצל פרשנים מסוימים, בעיקר בגלל יכולת קליעה משודרגת.
גם הוא אתלט מצוין ומוסר טוב, אבל כנראה קצת פחות חתולי ופחות טוב בליצור לעצמו. אני דווקא סקרן לגביו. משום מה עם תאומים (שהם לא הלופזים) הרבה פעמים יש בעיה של לזהות מי המוכשר יותר - זה קרה עם המוריסים, זה קורה עכשיו עם המרטינים. ובפרופיל הזה של 'אתלטי לאללה, קבוצתי, שומר טוב', אני לא בטוח שאני לא מעדיף סווינגמן בתפקיד איגוודלה על פני רכז.
קאם וויטמור (SF, 6-7)
השחקן שוויטמור הכי מזכיר לי הוא מיילס ברידג'ס. בנוי כמו טנק, אקספלוסיבי בטירוף, קליעה לא רעה מבחוץ ויכולת לעבור את השומר בכדרור, כנראה קצת יותר טוויצ'י מברידג'ס. מצד שני, תחנה אחרונה בהתקפה. נתן מספרי אסיסטים איומים בוילאנובה. יש קצת נורות אדומות לשחקן שכל הנתונים היבשים מעולים, אבל זה לא מתחבר בגללת אינטיליגנציית המשחק. על הנייר, נראה קלאסי לדטרויט ב-5, מצד שני - אולי ירתעו קצת מאותן נורות.
ג'רייס ווקר (PF, 6-8)
עוד אחד שבנוי כמו טנק, אבל בניגוד לוויטמור - שחקן שחי על הדברים הקטנים והקבוצתיים. יכול לשמור על כל העמדות, מוסר טוב, הראה יכולת קליעה משופרת העונה. מנגד, הבנתי שיש לו קצת נטייה לא לנצל את הפיזיות בהתקפה עד הסוף, ומתפשר על זריקות לא טובות. כנראה לא אחד שהולך להיות כוכב, אבל אולי איזה פול מילסאפ או דריימונד גרין לעניים. הערכות שלא ייפול מעבר לאינדיאנה ב7, והוא נראה פיט די מושלם שם.
אנתוני בלאק (PG, 6-7)
גראנט וסבוניס דיברו עליו מוקדם יותר כאן בת'רד, על האם יכול להיות האליברטון או לא. לי הוא מעט יותר מזכיר את ההשוואה המתבקשת והנפוצה של לונזו בול. גארד גדול (אולי פחות ממה שהוא נראה. בקומביין הוא נמדד בדיוק בגודל של התומפסונים), פיזי וחכם, שחי כמו ווקר על הדברים הקבוצתיים. הקליעה בינונית עדיין ואני חושב שהוא לא הולך להבריק כסקורר, אבל כן נראה כמו פוטנציאל לצלע שלישית מצוינת ממש.
טיילור הנדריקס (PF, 6-10)
הנדריקס הוא מהשחקנים שהליגה מאוד אוהבת בשנים האחרונות. כאלו שמציעים מצד אחד הגנה קבוצתית מעולה והגנה על הטבעת, ומצד שני קליעה מעולה מבחוץ. חוץ מג'ארן גקסון, אני באמת חושב שאפיו היום אין הרבה כאלו בליגה. ארוך, אתלטי, ומצד שני לא אחד שהראה הרבה יצירה מכדרור. נדמה לי שהכי גבוה שהוא יכול ללכת זה אולי אולי דטרויט ב-5, אבל רוב הסיכויים שהטווח שלו יהיה 6-10 (כמו הגובה שלו!! אומייגאד), כיאה למי שיכול להיות שחקן טוב מאוד, אבל כנראה שלא כוכב.
קייסון וואלאס (PG, 6-4)
אנחנו כבר מתחילים להיכנס למחוזות הרול פליירס, אז נראה לי שאחריו אפסיק (כי אני גם מתחיל להכיר פחות). אני חושב שוואלאס, כמו הנדריקס, הוא קצת מהפרוספקטים האלו של רצפה די גבוהה, אבל תקרה לא מאוד גבוהה. כאלו שכנראה לא ייכשלו לגמרי בליגה, אבל לא יהיו אחת מ2 אבני הבניין המרכזיות של פרנצ'ייז בעלייה. גארד מאוד פיזי, שומר מצוין, מנהל משחק סולידי עם קליעה לא רעה מבחוץ. ההשוואות הפופולריות הן בעיקר לג'רו הולידיי, אבל ממה שאני מבין, זה כנראה התסריט האופטימי ביותר. מצד שני, בבחירה 10 גם ג'רו לעניים זה אחלה של דבר, בעיקר אם יש לך עוד איזה שחקן או שניים מוכשרים יותר לידו (לא וושינגטון, לא אתם).
רק תגיד, למה כתבת "זה קורה עכשיו עם המרטינים"? לא פעם ראשונה שאני נתקל בהנחה הזאת, שקודי לכאורה היה אמור להיות התאום המוכשר יותר, ורק עכשיו כיילב עוקף אותו בסיבוב. מודה שלא הכרתי אותם עד שהחלו להבליח בשארלוט, קצת לפני שגובר והקורונה השביתו את הליגה...אבל לפי פוסט שראיתי מאחד המומחים המובילים בארץ, מאותה תקופה בדיוק, כיילב תמיד היה שחקן התקפה טוב בהרבה וגם מנהיג וכוכב הקבוצה, בעוד שקודי החזיק בטיקט ההגנתי. עם השנים בליגה, קודי שיפר את הקליעה מבחוץ וגם הציג יכולת מסירה טובה, אז הסטטס לכאורה מספרים סיפור אחר. אבל מסתבר שלא.
לגבי וויטמור בדטרויט, מאוד לא אוהב את ההתאמה, בלי קשר לכך שדחקתי אותו עד לבחירה 12 במוק שלי כאן. הרי בין אם ווייזמן יצדיק את ההימור שלהם עליו, או שיודח מהחמישייה מוקדם מן המאוחר ע"י דורן, אפשר לומר בוודאות כמעט מוחלטת שהסנטר הפותח שלהם יהיה נון-שוטר. בקו האחורי, קייד ואייבי אינם קלעים טובים נכון לעכשיו, בלשון המעטה, ושניהם גם מכונות איבודים. אני כן רואה את קייד מתפתח להיות ווליום שוטר מוצלח, אבל עדיין מדובר בגו-טו-גאי שאתה רוצה ששאר החמישייה, או רובה לפחות, תספק ספייסינג עבורו - לא להפך.
בעמדה 4, יש כרגע את בויאן, אבל אפילו אם לא יישלח בטרייד בתקופה הקרובה ועד הטרייד דד ליין הבא, ברור שמבחינת גילו המתקדם הוא לא אופציה לטווח הרחוק. כך שלצרף בסמול שחקן שאומנם קלע היטב מבחוץ כפרשמן, ועדיין זה לא שהקליעה מבחוץ היא סקיל מרכזי אצלו, אלא הכניסה לסל (וגם ככזה, הוא לא מגיע לעונשין בקצב משביע רצון), כלומר שעדיף לתת לו לשחק בספייס מקסימלי (מתאים לפייסרס למשל, רק שיש להם כבר את מתורין כפרוספקט דומה יחסית), שנתן יחס אסיסטים-איבודים שלילי ואחוזי אסיסטים נמוכים במיוחד, זה ממש לא הגורם המייצב שהייתי רוצה לצד קייד ואייבי.
לגבי המרטינים, אני חושב שקיילב היה השחקן הטוב יותר בקולג'ים אבל נחשב לפחות מוכשר מבין השניים, בהתאם הוא גם קיבל פחות דקות מקודי בשארלוט ושוחרר ממנה. אני לא באמת מכיר לעומק, אז אולי אני טועה. בכל מקרה, כרגע קיילב נראה טוב בהרבה, אבל אולי זו גם ההשפעה של לשחק במיאמי ולא בשארלוט.
ובנוגע לוויטמור בדטרויט - בסוף הפיסטונס צריכים בראש ובראשונה ווינג, שייתן קליעה מבחוץ והגנה, ואם אפשר אז כדאי שיהיה אחד שגם יוכל להתפתח להיות אחד היוצרים הטובים של הקבוצה. האופציות מבחינתם הם בעיקר וויטמור, אוסאר תומפסון, ווקר והנדריקס, איך שאני מבין את זה.
ביחס לאוסאר - וויטמור הוא הקלעי הטוב יותר. אוסאר נותן יותר הגנה, אבל לא נותן יותר יצירה מכדרור.
ווקר הוא קלעי בסדר-גודל דומה, מספרית לא נראה שהוא קלעי טוב יותר מוויטמור, אבל הוא גם יותר ביג-מן ממנו. בכלל, ראיתי כמה פרשנים מדברים עליו כמי שהתפקיד שלו בקלאץ' עשוי להיות בכלל סמול-בול 5. הדבר האחרון שבדטרויט צריכים זה שחקן שלא יתאים ליד סנטר בקלאץ' ולכן גם הוא התאמה מעט מפוקפקת.
הנדריקס מסתמן כקלעי עדיף על וויטמור, אבל גם הוא יותר 4-5 מאשר 3-4.
אני חייב להודות שאני מרגיש שבכל פעם מחדש הסדר שלי משתנה בנוגע למי השחקן שהכי מתאים לדטרויט. לפחות מבחינת תפקיד וסט יכולות, זה וויטמור בקלות בעיני. אבל אם הוא באמת חור שחור או שחקן לא אינטיליגנטי, יכול להיות שבכלל עדיף אוסאר או ווקר. אני כאמור, מהתהפך בכל 3 ימים מחדש בנוגע לזה.
בכל מקרה, קייד ואייבי הם לא בלאגניסטים שרק צריך שירגיעו אותם. האיבודים שלהם נובעים יותר מחוסר ניסיון וממחסור בשחקנים יוצרים לידם. חלק מהאיבודים אצלם הגיעו אחרי מסירות מטופשות וחסרות סיכוי, אבל גם אחד או שניים בכל משחק הגיעו ממצבי ייאוש שהכריחו אותם להעיף מסירה חסרת סיכוי. דווקא שחקן אתלטי כמו וויטמור, אם יראה יכולת תנועה טובה בלי כדור, יכולת להיות אחלה release valve ליד שני גארדים כאלו.
וויטמור קלעי עדיף מווקר, אבל זה להשוות שחקן כנף (הגם שפיזי מאוד) לביגמן. אני כן אוהב בחירה בג'ראס לפיסטונס מבחינת ההתאמה לדימוי הישן של הבאד-בויז, ואם הוא ילטש מספיק את הרפרטואר ההתקפי שלו, אפשר לגרום לשילוב עם דורן לעבוד (יצטרכו צלף משמעותי בסמול, אחד שלא רק קולע קליעות פנויות אלא גם בתנועה, מייצר כאוס בהגנה - דאנקן רובינסון יכול להתאים מאוד).
הנדריקס הוא הפיט הכי מוצלח, השאלה היא האם לבחור לפי פיט בבחירה 5 - אלא אם הפיסטונס רואים בו יותר, כמובן. אני פחות התרשמתי מהאפסייד שלו.
אני לא יודע אם וויטמור מסוגל להתפתח ליוצר משמעותי, יצטרך לשפר גם את השליטה בכדור, גם את קבלת ההחלטות ויכולת המסירה. קשה מאוד לחזות פרשמן צעיר כמוהו, שהעביר שנה אחת בתפקיד מוגבל ובקבוצה לא מאומנת בעליל (כמו שכתבתי בסקירה עליו, סיימו בבוטום 5 באסיסטים מתוך 300 ומשהו מכללות).
הצטרף: ב' דצמבר 11, 2006 2:48 am הודעות: 18541
בלוג:הצג בלוג (0)
ווקר שחקן חמוד לאללה, אהבתי את ההגנה, IQ כדורסל, יכולת המסירה שלו וקבלת ההחלטות המהירה, אבל מעבר לענייני ריווח, הוא מסתמן כרול פלייר וזה לא שדטרויט מוצפת בכישרון כרגע. לבחור אותו בבחירה 5 זה לקוות שהוא ייהפך לדריימונד גרין.
מאיזו בחינה הנדריקס הוא הפיט הכי טוב? בגלל הקליעה? לא יודע, הנדריקס מתאים אולי לצד קאט אבל השילוב עם דורן לא מפעיל המון לחץ על שלושת העמדות האחרות ליצור? לא רואה את דטרויט בוחרת בו. אם כבר ווקר וגם זה לא רעיון טוב.
נערך לאחרונה על ידי Att בתאריך ב' יוני 19, 2023 12:02 pm, נערך 4 פעמים בסך הכל.
הצטרף: ב' דצמבר 11, 2006 2:48 am הודעות: 18541
בלוג:הצג בלוג (0)
stavs כתב:
טוב, עוד טיפה פחות מ4 ימים לדראפט. אחד הדברים שיותר נהניתי לעשות (בהקשר של הדראפט), בשנים האחרונות היה לנסות לייצר פה טיפה יותר דיון על הפרוספקטים דרך סקירה של מה שאני יודע עליהם לצד וידאו. השנה אין לי הרבה זמן לזה, אבל ננסה לנצל טיפה מהבוקר הזה לזה, לצד הוידאוים של הבחור שATT אוהב.
אז הנה ה10 פרוספקטים המובילים ממה שאני מכיר:
ויקטור וומבניאמה (C אני מניח, 7-5)
נאמר כבר הכל בערך, אז לדעתי אפשר לדלג הלאה. לחלוטין הפרוספקט הכי מעניין בדראפט הזה, אבל מה כבר לי יש לספר.
סקוט הנרדסון (PG, 6-2)
מי שנחשב לאורך רוב העונה למקום השני הדי וודאי, ורק לאחרונה טיפה איבד מהקונצנזוס. גארד מעט נמוך, אבל חזק לאללה, אתלטי ואקספלוסיבי. הקליעה מ-3 עדיין לא שם לגמרי, אבל כנראה כן קיימת מחצי מרחק. מוסר טוב, חודר מצוין. לא קשה לדמייין אותו נותן, נניח מה שדיארון פוקס נתן עד העונה האחרונה. השאלה היא מה הסיכוי שיגיע למחוזות של פוקס העונה ,של ג'ה, של ווסטברוק. ייבחר כנראה בבחירות 2/3, השאלה היא לאיזו קבוצה.
ברנדון מילר (SF, 6-9)
פורוורד ארוך, עם קליעה מצוינת ל-3, אתלט די טוב, כדרור לא רע. אני חושב שמילר הוא פרוספקט שמשלב רצפה די גבוהה ותקרה די גבוהה, גם אם היא כנראה לא בשמיים. ממה שאני מכיר, עשה הרבה שיפור לאורך העונה בלהגיע לטבעת ולסיים מטווח 2 הנקודות, ומצד שני עדיין התקשה לעשות את זה בהתקפה העומדת. טיפה מזכיר את ג'בארי סמית מלפני שנה, אבל הראה יכולת יצירה מכדרור ופיקנרול משודרגת. כנראה שהתסריט הכי אופטימי הוא משהו בסגנון של פול ג'ורג'. ראיתי גם השוואות שחיבבתי לדני גריינג'ר.
התאומים תומפסון (6-7) שני אתלטים גדולים, מאוד לוחמניים עם יכולת מסירה טובה וקליעה מפוקפקת. שומעים וקוראים המון דיווחים על אופי מצוין ומוסר עבודה, ומנגד לא באמת שיחקו אף פעם נגד תחרות אמיתית.
אמן (PG-SG)
נחשב רוב השנה לפרוספקט המוכשר יותר. כנראה בגלל שהוא אתלט עצום, וגם בעל שליטה טובה יותר בכדור, שאמור להיות מסוגל לשחק גם פוינט גארד. רוב העונה דורג 4 במוקים, והאמת שליוסטון הוא נשמע מתאים למדי.לא שאני יודע מה יוסטון ינסו לעשות הקיץ.
מנגד, בחודשים האחרונים אוסאר (SG-SF) שלפי השמועות נתן עונה טובה יותר בOVERTIME ELIITE (שמועות כי מי באמת צפה בזה), אולי עקף אותו אצל פרשנים מסוימים, בעיקר בגלל יכולת קליעה משודרגת.
גם הוא אתלט מצוין ומוסר טוב, אבל כנראה קצת פחות חתולי ופחות טוב בליצור לעצמו. אני דווקא סקרן לגביו. משום מה עם תאומים (שהם לא הלופזים) הרבה פעמים יש בעיה של לזהות מי המוכשר יותר - זה קרה עם המוריסים, זה קורה עכשיו עם המרטינים. ובפרופיל הזה של 'אתלטי לאללה, קבוצתי, שומר טוב', אני לא בטוח שאני לא מעדיף סווינגמן בתפקיד איגוודלה על פני רכז.
קאם וויטמור (SF, 6-7)
השחקן שוויטמור הכי מזכיר לי הוא מיילס ברידג'ס. בנוי כמו טנק, אקספלוסיבי בטירוף, קליעה לא רעה מבחוץ ויכולת לעבור את השומר בכדרור, כנראה קצת יותר טוויצ'י מברידג'ס. מצד שני, תחנה אחרונה בהתקפה. נתן מספרי אסיסטים איומים בוילאנובה. יש קצת נורות אדומות לשחקן שכל הנתונים היבשים מעולים, אבל זה לא מתחבר בגללת אינטיליגנציית המשחק. על הנייר, נראה קלאסי לדטרויט ב-5, מצד שני - אולי ירתעו קצת מאותן נורות.
ג'רייס ווקר (PF, 6-8)
עוד אחד שבנוי כמו טנק, אבל בניגוד לוויטמור - שחקן שחי על הדברים הקטנים והקבוצתיים. יכול לשמור על כל העמדות, מוסר טוב, הראה יכולת קליעה משופרת העונה. מנגד, הבנתי שיש לו קצת נטייה לא לנצל את הפיזיות בהתקפה עד הסוף, ומתפשר על זריקות לא טובות. כנראה לא אחד שהולך להיות כוכב, אבל אולי איזה פול מילסאפ או דריימונד גרין לעניים. הערכות שלא ייפול מעבר לאינדיאנה ב7, והוא נראה פיט די מושלם שם.
אנתוני בלאק (PG, 6-7)
גראנט וסבוניס דיברו עליו מוקדם יותר כאן בת'רד, על האם יכול להיות האליברטון או לא. לי הוא מעט יותר מזכיר את ההשוואה המתבקשת והנפוצה של לונזו בול. גארד גדול (אולי פחות ממה שהוא נראה. בקומביין הוא נמדד בדיוק בגודל של התומפסונים), פיזי וחכם, שחי כמו ווקר על הדברים הקבוצתיים. הקליעה בינונית עדיין ואני חושב שהוא לא הולך להבריק כסקורר, אבל כן נראה כמו פוטנציאל לצלע שלישית מצוינת ממש.
טיילור הנדריקס (PF, 6-10)
הנדריקס הוא מהשחקנים שהליגה מאוד אוהבת בשנים האחרונות. כאלו שמציעים מצד אחד הגנה קבוצתית מעולה והגנה על הטבעת, ומצד שני קליעה מעולה מבחוץ. חוץ מג'ארן גקסון, אני באמת חושב שאפיו היום אין הרבה כאלו בליגה. ארוך, אתלטי, ומצד שני לא אחד שהראה הרבה יצירה מכדרור. נדמה לי שהכי גבוה שהוא יכול ללכת זה אולי אולי דטרויט ב-5, אבל רוב הסיכויים שהטווח שלו יהיה 6-10 (כמו הגובה שלו!! אומייגאד), כיאה למי שיכול להיות שחקן טוב מאוד, אבל כנראה שלא כוכב.
קייסון וואלאס (PG, 6-4)
אנחנו כבר מתחילים להיכנס למחוזות הרול פליירס, אז נראה לי שאחריו אפסיק (כי אני גם מתחיל להכיר פחות). אני חושב שוואלאס, כמו הנדריקס, הוא קצת מהפרוספקטים האלו של רצפה די גבוהה, אבל תקרה לא מאוד גבוהה. כאלו שכנראה לא ייכשלו לגמרי בליגה, אבל לא יהיו אחת מ2 אבני הבניין המרכזיות של פרנצ'ייז בעלייה. גארד מאוד פיזי, שומר מצוין, מנהל משחק סולידי עם קליעה לא רעה מבחוץ. ההשוואות הפופולריות הן בעיקר לג'רו הולידיי, אבל ממה שאני מבין, זה כנראה התסריט האופטימי ביותר. מצד שני, בבחירה 10 גם ג'רו לעניים זה אחלה של דבר, בעיקר אם יש לך עוד איזה שחקן או שניים מוכשרים יותר לידו (לא וושינגטון, לא אתם).
מאיזו בחינה הנדריקס הוא הפיט הכי טוב? בגלל הקליעה? לא יודע, הנדריקס מתאים אולי לצד קאט אבל השילוב עם דורן לא מפעיל המון לחץ על שלושת העמדות האחרות ליצור? לא רואה את דטרויט בוחרת בו. אם כבר ווקר וגם זה לא רעיון טוב.
4 אתלטי שיוצר חתיכת מטריה אווירית לצד דורן, עם הגנה סוויצ'אבילית של שניהם. וכן, מבחינה התקפית תורם לספייסינג סביב קייד, אייבי ודורן. קייד ואייבי ממילא מיועדים להיות היוצרים העיקריים בהתקפה, בסמול פורוורד אולי ישיגו עוד יוצר משני מהשוק החופשי או בטרייד על בויאן.
מה שכן, אצלי במוק הנדריקס היה זמין בבחירה 10, ויש דיבור על כך שדטרויט תוכל להשיג אותה תוך כדי ספיגת החוזה של ברטאנס, בתמורה לבויאן. אז אולי בסוף נראה שם את וויטמור והנדריקס יחדיו...
משתמשים הגולשים בפורום זה: Bing [Bot], Google [Bot] ו 143 אורחים
אתה לא יכול לכתוב נושאים חדשים בפורום זה אתה לא יכול להגיב לנושאים קיימים בפורום זה אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך בפורום זה אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה אתה לא יכול לצרף קבצים בפורום זה