סל ניוז

נראה לי שעדיף לפתוח שרשור נפרד לכל אחת מהנבחרות הצעירות שישחקו הקיץ ולא לשים את כולן באותו שרשור.

העתודה ישחקו ראשונים ויתחילו בעוד שבועיים.

היום הפסד לצרפת במשחק אימון, 76:84. האמת שהיה אחלה של משחק. הצרפתים התחילו חזק עם אתלטיות ושלשות ועלו לאיזור ה-20 הפרש בסוף הרבע הראשון. משם ישראל נכנסה למשחק עם יכולת קליעה פנומנלית של ציפר, משחק סבלני, והגנה לא רעה. עד המחצית הם סגרו את ההפרש ומשם היה משחק צמוד. חמש דקות לסיום, העתודה עולה ליתרון 7, 67:74. אבל הסיומת לא הייתה טובה והצרפתים עם יתרון הגודל והאתלטיות עשו ריצת 2:19 בחמש הדקות האחרונות.

ציפר היה מצויין עם משהו כמו 25 נקודות. החטיא את שלוש השלשות הראשונות שלו, אבל אז נכנס למשחק והתחיל להשחיל שלשות עם יד על הפנים -- איזה חמש או שש רצופות וגם כמה חדירות יפות לסל. בסוף המשחק הוא החטיא כמה ברצף ובכלל, הוא שחקן קצת סטריקר אבל יש לו טאץ' נהדר.

נעם יעקב היה לא רע וגם לוין נתן משחק נחמד. חיבבתי גם מה שראיתי מדניאל גואטה. השאר לא הבריקו אבל לא חושב שראיתי את אבנר דרור או בן ממן. מעניין אם הם עם הקבוצה. דרור יכול להיות יופי של שיפור על אגייב בצבע.

אבל הסיפור הגדול זה דני וולף. חתיכת מציאה לנבחרת הזו בעמדה הכי חלשה שלה. ממש יופי של שחקן. חכם, מבין את המשחק, יופי של טאץ' בקליעה מכל הטווחים, יכולות טכניות גבוהות לסייז שלו (נייד, עבודת רגליים יפה בצבע, חיתוכים, מוביל כדור, מוסר יפה), וגם ריבאונדר הגנה טוב, עם מיקום וגוף גדול, למרות אתלטיות בינונית. בקיצור, יש יורש לג'ייק כהן. הוא מרים את התקרה של הנבחרת הזו בלא מעט למרות דור חלש מאוד של ילידי 2003 הישראלים. איתו, עם יעקב ועם ציפר, אין סיבה שהנבחרת הזו תרד לדרג ב' ואפשר אפילו לקוות לטורניר יפה.

הנבחרת עד כה אכן מפתיעה לטובה,כפי שציינת הדור דיי חלש,אבל עד עכשיו במשחקי ההכנה הם נראים לא רע בכלל,כמובן שחלק גדול מזה זה התוספת של וולף שנתן משחק טוב.
כמדומני ראיתי את דרור משחק כמה דקות בסיום הרבע הראשון,גם אני לא ראיתי את ממן,מאמין שיש לו מה לתרום בסגל הזה בטח עם הסייז שלו,נתן עונה סולידית במעלה אדומים.
אני דווקא לא ראיתי את זומרפלד.
מאוד הרשים אותי לוין במשחק הזה,הוא כנראה לא יממש את הפוטנציאל שדיברו עליו לפני כמה שנים,אבל הוא כן התפתח לשחקן שלם שיודע את מקומו על המגרש ולא עושה דברים שהוא לא צריך,שיפר את הסיומת,נתן הגנה טובה.ציפר היה נהדר וחבל שלא זכה ליותר דקות העונה בליגת העל.
יעקב דווקא היה במשחק בינוני לדעתי,אפילו קצת חלש ביחס לציפיות,לא הצליח ליצור לעצמו או לאחרים יותר מדי,לא פעם ראשונה שאנחנו רואים שהוא מאוד מתקשה מול גודל ופיזיות.

נעשה את זה מסודר -
הסגל הכמעט סופי:
גארדים
נועם יעקב (2004, וילרבאן?), אופק גול (2003, היה העונה בקריית אתא, מסתבר), דניאל גואטה (2003, גלבוע), רון ציפר (2003, באר-שבע), עידו הראל (2003, אילת)

פורוורדים
יואב ברמן (2004, עירוני רמת-גן), בן ממן (2003, מעלה אדומים), נבו זומרפלד (2003, גלבוע), אריאל אייזיק (2003, נתניה), יובל לוין (2003, שומרון)
ג'ק מני? אני מניח שהוא לא יהיה בסגל אז אין מה לפרט

סנטרים
אבנר דרור (2003, חדרה, תחתית ליגה ארצית), אנטון אגייב? (2003, ראשל"צ), דני וולף (רשום במכללות כ-2.13, סיים עונה ראשונה באונ' ייל)

מניח שאגייב דיי מיותר בסגל הזה ולא יהיה ב-12 בטורניר (או שזה עכשיו 13 בסגל?)

כמה הערות מבלי לראות אימונים או משחקי הכנה:
- באופן מפתיע אין כמעט שחקנים מהשנתון הצעיר יותר. 2003 תמיד נחשב לשנתון חלש והרבה פעמים בעתודה היחס הוא חצי-חצי.
- עידו הראל, אם יכנס לסגל הסופי באמת, יכול להיות ה"אריאל נבון" של הנבחרת. לא היה בנבחרות קודמות וגם לא באמת קיבל יותר ניסיון משחק בוגרים באילת בליגת העל, אבל שחקן חזק עם בטחון וקליעה טובה. הוא בניגוד לאחיו הגדול (עומר הראל, בוגר אקדמיית הפועל ת"א) החליט להישאר באילת ולא באמת שיחק ברמות הגבוהות ביותר בגילאי נוער, אז לא באמת היה על הראדאר.
- השוואה לסגל של לפני שנתיים בטורניר הנוער (בגלל הקורונה זה היה טורניר קצר ולא אליפות): עידו מנצ'ל כצפוי נמחק וכבר לא רלוונטי לנבחרות. למפרט, השחקן הבכיר ב-2004 חוץ מיעקב, עדיין מתואשש מקרע בצולבת. חוץ מהם הסגל דיי דומה וכמובן יש את התוספת של וולף שהוא כנראה מאוד משמעותי.
- לגבי היריבות: בלגיה ואיטליה משום מה לא שיחקו באותו צ'אלאנג' ב-21, וטורקיה שלחו לאותו טורניר את הנבחרת של 2004 שעכשיו משחקת באליפות העולם עד גיל 19, אז קשה להעריך מה הסיכויים שלנו.

יש שחקני כדורסל שהגיעו רחוק מייל?
אני מניח שמשם אתה מגיע יותר בקלות ל NASA ל NBA
רק שחקן אחד במיליניום הזה הגיע לNBA וגם הוא סופר זניח
במילניום הקודם היו שלושה כאלה המאוחר שבהם נבחר בדראפט 87

באופן כללי שחקני אייבי ליג (לא רק מייל) לא עושים קריירה ב-נבא. הכי טוב שיצא עד היום הוא כנראה ביל בראדלי מפרינסטון, הגארד ששיחק בניו יורק בשנות ה-60 וה-70 ובשיאו היה שחקן נבא חביב. בעידן המודרני הכי מצליח זה כנראה ג'רמי לין (הארוורד), שלא החזיק יותר מדי זמן ברמה גבוהה. אם מדברים על ייל, אז הכי מצליח שאני זוכר זה כריס דאדלי, סנטר מחליף חביב שאף פעם לא היה טוב במיוחד (לא נראה לי שקלע יותר מ-10 בממוצע באף עונה) אבל החזיק המון שנים בליגה בשנות ה-90.

בכל מקרה, אם זה לא היה ברור, לא רואה את וולף כפרוספקט נבא בכלל. אין שם מספיק אתלטיות והעמדה תחרותית מאוד בימינו. אולי לפני עשור או שניים. אבל הוא יכול להיות יופי של שחקן באירופה.

בשיאו ביל בראדלי היה סנאטור, במשך 18 שנה. יש פחות סנאטורים משחקני NBA.

מצד שני, היסטורית בערך 20% מהסנטורים האמריקאים עברו באייבי ליג (רובם בהרוורד או ייל) וגם לא מעט נשיאים (כולל אובמה, טראמפ, והבושים). אז להגיע ל-נבא זה הישג נדיר יותר.

ביל בראדלי הוא גם אחד משני שחקנים (השני הוא ג׳ינובילי) שזכו באליפות nba, יורוליג ומדליית זהב אולימפית.
האלטר אגו שלו, בראדלי ביל, לא זכה באף אחד מאלו וגם לא נבחר לסנאט.

כן כריס דאדלי, הוא השחקן אליו התכוונתי כשדיברתי על 87, אני אפילו זוכר אותו, אנחנו בני אותו גיל פחות או יותר
אז כשאני שיחקתי בקבוצה של הטכניון הוא שיחק ב NBA, אפשר להגיד ששיחקנו ביחד
באותה תקופה

הנבחרת מפסידה היום לנבחרת ליטא 80-70.
אז אחרי שציפר סירב להחטיא מה3 אתמול,היום הוא עם סל 1 מ3 מתוך הרבה מאוד נסיונות,מה שכן הוא הראה יכולות חדירה טובה מאוד ומצא דרכים לתרום גם ביום לא טוב מחוץ לקשת.יעקב היה סולידי.גואטה בהחלט שחקן מאוד סימפטי.
היום אפשר היה לראות יותר דקות לבן ממן ולזומרפלד,כאשר אייזק כלל לא שיחק,בן ממן אף קלע 10 נקודות כמדומני.

תגידו, איפה היום הרכז הנמוך שהיה ה"כוכב" של שנתון 2003 ממתי שהוקמו נבחרות ה-U14? זה שאמרו עליו שהוא קצת מזכיר את בלאט ובקדטים עוד היה סוג של שחקן מוביל וקפטן אבל מאז נעלם?
ברח לי השם שלו גם.

נזכרתי - ניר טאוב.
לפי אתר האיגוד הוא בליגה ב', אבל אני מניח שפשוט התגייס לקרבי.

יהיה קשה לשחזר חצי גמר כמו שנה שעברה אבל אפשר לשאוף לרבע גמר לדעתי.האליפותתיפתח ב8.7 באיזו מדינה?

הטורניר הוא בכרתים

בסוף ניפו את אייל הראל(שבסופו של דבר הצטרף לסגל מסתבר) ובן ממן.לדעתי היה להם מה לתרום וחבל.
כשבנוסף נווה מינץ החליף את אגייב בתור הגבוה השלישי.
כמובן שגם המתאזרח השני נופה.

ניפו את בן ממן? וואו. אם הניפוי מקצועי נטו זה מפתיע.
אומנם הוא היה early bloomer אבל הוא עדיין 2 מטר ומצד אחד הוא מספיק חזק ופיזי כדי בכל זאת לתרום גם בעמדה 5 בהרכב מהיר וגם מספיק מוכשר כדי לשחק 3-4 (עם חסרונות מסויימים, אבל אף אחד לא מושלם), הוא היה תמיד אחד המובילים של שנתון 03.
אגב, מדהים שגם בלי בן ממן, בלי זיו וייסמן ובלי למפרט (Aאלמלא הפציעה היה בוודאות בסגל) יש לגלבוע מעיינות 4 בוגרי מחלקת הנוער בסגל.

מה דעתכם לגבי הניסיון שצברו השחקנים בסגל הזה לעומת נבחרות עתודה קודמות? עודד הלפרין וג'ובה גרוס דיברו על זה בפודקאסט של ערוץ הספורט.
אין בסגל הזה אף אחד חוץ מנועם יעקב ששיחק באמת בליגת העל ואפילו לא שחקנים שקיבלו דק' בליגה הלאומית.

בנבחרת של שנה שעברה היה כמובן את דברת, אבל גם את אהרוני, בורג, פריצקי, ורינסקי שקיבלו הרבה דק' בלאומית.

גם אליעד טל נדמה לי שיחק לא מעט בלאומית לפני.
דווקא בגלל חוסר הניסיון עוד יותר מפתיע הניפוי של ממן. זה אומר שיואב ברמן לדוגמה הועדף עליו למרות שהוא היה פשוט נון פקטור העונה בלאומית.

בהחלט מוזר,אין לנו שחקן ברמת פיזיות כזו בנבחרת.מה שכן כאשר היה בנבחרת הנוער היה נראה ממש לא ברמה דווקא בשנה האחרונה השתפר בלאומית והראה גם יכולות קליעה לא רעות.
אין ספק שהנבחרת הזו הרבה יותר חלשה מהקודמת,הנסיון הוא תוצאה של כך.יש לציין אבל שיובל לוין היה שחקן מאוד משמעותי בליגה הלאומית וגם אייזק היה שחקן רוטציה(בסדר גודל כמו שרינסקי היה שנה שעברה) כשגם ברמן שיחק קצת וגול בעיקר בתחילת העונה ברמת גן.

וואלה, ממן באמת לא שיחק כמעט ולא תרם יותר מדי לפני שנתיים בנבחרת הנוער. משום מה זכרתי שהיה שחקן מוביל. כנראה שבילבלתי עם נבחרת הקדטים של 2019.

מעניין לראות שהנבחרת הזו עם סגל מאוד דומה(דוקוא בלי השחקנים הבולטים של הנבחרת הזו-וולף ויעקב) שכאמור נחשב חלש,ניצחה בטורניר צאלנגר(שהתקיים במקום אליפות הנוער) את יוון ליטא וצרפת(עם סיסוקו ורופרט שנבחרו בדראפט עכשיו ופארין שנחשב לפוטנציאל גדול)

אני דווקא די מרוצה מהסגל הזה. יעקב וציפר בקו האחורי זה בסיס טוב וגם את גואטה אני מחבב. מעבר לזה קצת חלש אז יעקב וציפר יקבלו כנראה הרבה דקות.

בקו הקדמי וולף עם גיבוי של דרור זה טוב מהצפוי. זה עדיין קו קדמי דליל והם יתקשו מול נבחרות כמו צרפת וליטא, אבל יש עם מי לצאת להילחם. הרבה תלוי בוולף וביכולת שלו להישאר על המגרש הרבה דקות.

בכנפיים אנחנו חלשים, אבל לוין עשה התקדמות יפה (היה נון-פקטור בשנה שעברה) ונראה טוב בהכנה. ממן לא מבריק ולא ממש הרשים בהכנה אבל הניפוי שלו באמת קצת מפתיע כשמי שנשאר זה אייזיק וברמן.

בשבת תפתח נבחרת העתודה את הופעותיה באליפות אירופה בכרתים. הנבחרת שהפכה לחברה קבועה בצמרת האירופית, היא נבחרת חדשה כמעט לחלוטין, כשרק שלושה שחקנים היו איתה בשנה שעברה, אז סיימה במקום הרביעי.

הנבחרת הוגרלה לבית לא קל, שכולל את טורקיה, שזכתה רק בשבוע שעבר במדליית האדד באליפות העולם עד גיל 19, איטליה ובלגיה. כל המשחקים ישודרו בערוץ הספורט.

הנבחרת תצא מחר בבוקר לכרתים ולקראת היציאה אמר המאמן אלעד חסין: "כולם כולל כולם מאוד נרגשים לקראת המעמד. עשינו הכנה מאוד אינטנסיבית בזמן הקצר שעמד לרשותנו. כמובן שלייצג את המדינה, בטח בשלבים כאלו ועם נבחרת עתודה שכולם מכירים את ההישגים שלה, זה תמיד מחייב ודורש מאיתנו לבוא בשיא הריכוז ובשיא המחוייבות. נבוא כדי לתת את הכל, השחקנים מאוד מחוברים ונחושים, עבדו קשה בהכנה ונבוא מול כל קבוצה להסתכל בלבן של העיניים ולנצח כל משחק".

"טורקיה היא נבחרת מאוד מחוברת שכמעט כולם הם נבחרת הנוער של השנה שעברה שהגיעה לגמר. עקבנו אחריהם באליפות העולם עד גיל 19, שם ניצחו את ארה"ב במשחק על המקום השלישי" המשיך המאמן. "יש שם כמה שחקנים שהם פרוספקט NBA ויורוליג. כמשחק ראשון זו משוכה קשה מאוד, הם בכושר נהדר אחרי אליפות מצויינת, אבל כמו שאמרתי, אנחנו לא חוששים מאף אחד, נבוא עם כל מיני ניסיונות להפתיע ונקווה שנעשה את זה".

הסגל: נבו זומרפלד (קפטן), דניאל וולף, דניאל גואטה, יובל לוין, עידו הראל, אבנר דרור, אריאל אייזיק, נוה מינץ, רון ציפר, אופק גול, יואב ברמן, נועם יעקב. הצוות: אלעד חסין מאמן ראשי, עוזרים עמית שרף ויואב שמיר, מאמן כושר מור הררי, גד ריבובסקי פיזיוטרפיסט, חזי הוכמן מנהל הנבחרת, רועי שרוני ראש משלחת.

לוח המשחקים
שבת 21.00 ישראל טורקיה
ראשון 16.00 ישראל איטליה
שני 21.00 ישראל בלגיה

אם אני לא טועה כל הנבחרות מעפילות לשלב הבא ואז יש דירוג כמו בטורניר הקודם

איך האיטלקים נחשבים?
מה הסיכויים להתקדם מול הבית המקביל בהצלבה?

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

הבית המקביל הוא של: מונטנגרו, אסטוניה, סרביה וספרד
מקום אחרון זה אומר משחק מול ספרד וזה... לא טוב.
גם סרביה אמורה להיות חזקה בשנתונים האלה ואסטוניה זה תלוי אם הכוכב הגדול שלהם הנרי וסאר מגיע או לא.
בקיצור מרגיש לי שהולכים למשחקי הישרדות.

האמת, ניצחון די מדהים ולא צפוי לנבחרת על טורקיה, 70:86. ישראל הובילה מהפתיחה בהפרשים שהגיעו כבר ל-20. יעקב שלט לגמרי בקצב עם 14 אסיסטים ופלוס 27 בדקות שלו על המגרש. וולף (16, 6 ו-5) היה מצויין עם נקודות וחכמת משחק, ציפר (20 נקודות) כרגיל עם שלשות גדולות, וגם אייזק (13 ו-6) ולוין (11 ו-5) נתנו תרומה יפה מאוד בכנפיים עם נקודות, קליעה טובה וריבאונדים.

כדי להבין למה זה כזה מפתיע, טורקיה בהרכב כמעט זהה (פלוס חיזוק של כמה בני 20) זכתה רק לפני שבוע במדליית הארד באליפות העולם עד גיל 19, בטורניר שבו היא הפסידה רק משחק אחד, לאלופה ספרד. בדרך לשם היא ניצחה את קנדה ב-25 הפרש ואת ארה"ב ב-15 הפרש. אז אולי הייתה כאן קצת עייפות החומר מצידם וגם בהחלט יום קליעה רע שלהם (15% משלוש). ועדיין, ניצחון ממש מרשים של ישראל. נזכיר שגם אצלנו שני הכוכבים, וולף ויעקב, הם רק בני 19 ו--18. יופי של פתיחה!