|
יצא לי לראות לא מעט משחקים עד עכשיו, בעיקר של ארה"ב, ספרד, צרפת, וקנדה (וגם קצת סין, סלובניה, מדגסקר, יפן, ארגנטינה וברזיל).
המשחק של סלובניה נגד ארה"ב היה איכותי מאוד. הסלובנים לא נבחרת גדולה אבל עם משחק נהדר של וידה ואדישות אמריקאית (וגם יום קליעה חלש מאוד מחוץ לקשת של ארה"ב), הם הובילו כל המשחק, רוב הזמן ביותר מ-10 נקודות ואפילו היו ביתרון 10 עם 5 דקות לסיום. אבל אז הם קפאו וארה"ב ניצחה את זה בשיניים. ארה"ב לא נבחרת של כוכבים גדולים, כמו שקורה לא פעם בגילאים הללו, כשהכוכבים הגדולים נבחרו כבר בדראפט (למשל סקוט, לייבלי, בלאק, וויטמור ווייטהד היו יכולים לשחק כאן מבחינת גיל). מי שכן כאן הוא בעיקר הדור שגומר עכשיו תיכון, עם כמה חיזוקים משחקנים שכבר במכללות אבל לא כוכבים. והדור הזה חלש יחסית (מה שאומר שהדראפט של 2024 גם יהיה חלש יחסית). מי שבכל זאת מצא חן בעיני הוא בעיקר השוטינג גארד הצעיר (יליד 2006) טריי ג'ונסון, שהוא יופי של קלעי עם גודל טוב ואתלטיות (1.98). השחקן הכי מבטיח בנבחרת הזו. כרגיל, יש כאן הרבה עומק ואתלטיות וסביר להניח שהם יגיעו לגמר.
ספרד נבחרת מדהימה -- מגדלים שם דור זהב חדש וזה כשאחד השחקנים הכי מבטיחים, הסנטר אדאי מארה (2.20) לא משחק. איזן אלמנסה, שישחק באיגנייט בג'י ליג בשנה הבאה וכנראה גם יהיה בחירת לוטרי יחד עם מארה, צעיר בשנה מהאליפות אבל הוא יופי של שחקן. בשנה שעברה היה לו הישג נדיר עם MVP כפול באליפות אירופה עד גיל 18 (ספרד זכתה בזהב) ובאליפות העולם עד גיל 17 (ספרד עם פייט מצויין לארה"ב בגמר). הוא לא קולע שלשות ולא בדיוק סנטר מודרני, אבל יש לו יופי של שליטה בכדור, התמצאות בצבע וחוש למשחק. לידו בצבע משחק באבא מילר מפלורידה סטייט, שיותר מתאים ל-נבא בסגנון המשחק שלו -- 4 גבוה (2.10) ואתלטי, עם קליעה משלוש ויכולות של שחקן חוץ. בין הגארדים והווינגים אין אחד שהוא מעל כולם, אבל ג'ורדי רודריגז (נראה לי הכי מוכשר, וגם חייבים איזה רודריגז בנבחרת ספרדית), לוקאס לנגריטה, רפאל ויייאר, ואב סדיק גארובה (האח של) נותנים יופי של הגנה, קליעה טובה, הנעת כדור, וחוסר אנוכיות. בכלל, המשחק של הנבחרת הזו מאוד זורם ויפה, עם הרבה התלהבות. הביסו את קנדה ב-30, את צרפת ב-20 וקבעו שיא חדש של הכי מעט נקודות ליריבה מול לבנון (20 למשחק שלם. השיא הקודם היה של ארה"ב, שהחזיקה את מצרים על 29). בעיני, הם הפייבוריטים בטורניר הזה ואני מאוד מקווה שיגיעו לגמר וינצחו שם את ארה"ב. מגיע להם.
לצרפת גם יש דור נהדר. מספיק להזכיר שארבע בחירות הדראפט שלהם השנה, כולל הבחירה הראשונה (וומבי) והשביעית (קוליבאלי) היו יכולות לשחק בטורניר הזה מבחינת גיל. ממי שבכל זאת כאן, בעיקר אהבתי את מה שראיתי משניים -- הסנטר זאק פרין, שהיה מצויין גם באליפות אירופה בשנה שעברה. חזק מאוד ומשחק חכם ויעיל בצבע. לא בטוח שהוא פרוספקט נבא, אבל עוד נשמע עליו. הסמול פורוורד מלווין אג'ינקה הוא השחקן הכי מרשים של הצרפתים בטורניר הזה ונותן טורניר פריצה. אתלט מצויין, אגרסיבי, הולך הרבה לקו, וגם שחקן הגנה טוב. לדעתי הטורניר הזה יכניס אותו לרשימות של הסקאוטים לקראת הדראפט של שנה הבאה. למרות זאת, צרפת התקשתה מול סין במשחק הראשון והפסידה לספרד ב-20, בעיקר בגלל שמי שהיה אמור להיות השחקן הכי מבטיח שלה, הגארד הגבוה זאק ריזאשה (הבן של סטפן האגדי), בכלל לא מרשים ואפילו די חירב לצרפתים עד עכשיו בדקות שלו על המגרש. האמת שאף פעם לא ממש הבנתי את ההתלהבות הגדולה ממנו (אספן שמו אותו שלישי במוק-דראפט של שנה הבאה) -- הוא מוכשר וגבוה לעמדה אבל מאוד בוסרי, חלש גופנית, וצריך לשפר המון אספקטים במשחק שלו, כולל הכדרור והסיומת.
קנדה עם דור חלש (השנתונים של 2004 ו-2005) בסטנדרטים שלהם, אחרי שני שנתונים שיצאו מהם שיידון שארפ, בן מתורין, זאק אידי, לאונרד מילר (מינסוטה), או-מקס פרוספר (דאלאס), ג'וש פרימו המתערטל מסן אנטוניו, ועוד כמה כשרונות כמו קיילב יוסטן שנבחר על ידי אורלנדו בשנה שעברה וראיין נמבהארד (האח של אנדרו, שישחק בשנה הבאה בגונזאגה). מהדור של 2004, אלייז'ה פישר, שנראה כמו עילוי בגיל צעיר, הפסיק להתפתח (גם פיזית וגם מבחינת המשחק שלו) ונתקע. שני הגארדים הבולטים שלהם, איידן הולוויי ו-ושאן אלט פצועים ולא הגיעו לאליפות. מה שנשאר זה רכז נחמד מפרינסטון, זייביין לי (קוריאני קנדי), שנותן יופי של אליפות אבל הוא כנראה לא כישרון נבא וסנטר חביב, חזק ואתלטי, מייקל נווקו, שישחק שנה הבאה במיאמי שהגיעה לפיינל פור השנה והוא כישרון נבא גבולי. יש להם גם סנטר בן 17 בגובה 2.31, אוליבייה ריו, אבל הוא מאוד בוסרי ואיטי, אז הוא בקושי משחק (ובצדק).
את הצד השני של ההגרלה, שהוא חלש יותר, לא יצא לי לראות הרבה בינתיים. כן ראיתי משחקים של ארגנטינה וברזיל שנה שעברה ויש שם כמה שחקנים נחמדים. אצל ברזיל זה בעיקר הגארד ריינן סאנטוס. לא מאוד גבוה (1.93), אבל שחקן חזק מאוד ואתלט מצויין שאולי יגיע יום אחד ל-נבא. בארגנטינה, שניצחה את ברזיל בשיניים בשמינית, חיבבתי מאוד את הפאוור פורוורד (2.06) לי אלייה, שגם הוא כישרון נבא נראה לי והסמול פורוורד הגבוה (2.01) והצעיר לוקאס ג'יובנטי, אתלט טוב ואולי גם עם כישרון נבא.
טורקיה נראית לי הקבוצה הכי חזקה בצד הזה של ההגרלה, עם הרבה גובה ואתלטיות. המשחק שלהם מול הקנדים ברבע הגמר יהיה מעניין ולדעתי הטורקים פייבוריטים. יש שם שלושה שחקנים שהיו כבר באליפות לפני שנתיים והם קבוצה מאוזנת עם הרבה עומק, למרות שלא בטוח שיש כאן פרוספקט נבא.
הסרבים (כמובן) הם הקבוצה החזקה האחרונה, בהובלת הרכז המצויין אילייה מילייסביץ' (18 נקודות ו-5 אסיסטים באליפות). הם מסוגלים לנצח את צרפת ברבע הגמר.
שאר הקבוצות לא מאוד מרשימות, אבל יש שם דווקא כמה כשרונות מעניינים. דיברו כבר למעלה על הצרפתי של מדגסקר, מ'מאדי והזכרתי גם את וידה מסלובניה.
ביפן משחק טאג'ון אקירה ג'ייקובס, בן לאימא יפנית ואבא אמריקאי (כמו האצ'ימורה). סמול פורוורד גבוה (בערך 2.05) ורזה עם יופי של קליעה משלוש ולא מעט כישרון.
לסין יש סנטר עם פוטנציאל נבא, האנסן יאנג (2.16). רק בן 18, אבל יש לו יופי של משחק צבע, עם שילוב של כח, ניידות לא רעה, ריבאונד טוב, ובעיקר יופי של הגנת טבעת (מוביל את האליפות בחסימות עם 4.5 למשחק, עם תזמון מצויין והרבה משמעת). הוא עדיין קצת בוסרי התקפית, אבל יש לו ראיית משחק יפה מאוד וטאץ' לא רע ונראה לי שהוא הולך להיות הסיני הבא ב-נבא.
|
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
