סל ניוז

לא נראה שיש קשר. המשפחה שלו, אם היא בכלל גרה בארץ, היא מהצפון וארי עמיאל מראשל"צ.

אנצל את זה כדי לציין שוב כמה זה מגוחך לחגוג את התארים האלה ואפילו להציג אותם כהישג, כפי שעושים באיגוד. זה כל כך חרטא.
רק אתמול הזכרתי בת'רד העתודה את ניר טאוב, שהיה הכוכב הבלתי מעורער של ישראל בשנתון 2003 בגילאים האלה וכיכב בטורניר האלה ואיפה הוא היום. ויש עוד המון דוגמאות.

ניר טאוב היה איזה 1.70.
זו לא בדיוק חוכמה להביא אותו בתור דוגמה.

הטורניר שהU15 היה ברמה די נמוכה, לא הייתי מתלהב יותר מידי

באופן כללי המחזור הזה לא עושה רושם של פונטנציאלי מי יודע מה, אבל קשה להעריך עדיין בגיל ככ צעיר. סביר להניח שהנבחרת תשתנה עוד הרבה פעמים עד שתגיע לגילים הבאמת מענינים. בכל מקרה ארי עמיאל שחקן טוב מאוד, הפועל תל אביב התחזקו מאוד אם עבר אליהם. ולא אין קשר לאורן עמיאל

הטענות שלי במקרה הזה הן נגד האיגוד. המדיניות הייתה (וכנראה עדיין) להשיג נצחונות בכל מחיר. אני זוכר שבאחת ההשתלמויות אחד המאמנים של הנבחרות האלה, נדמה לי ברק דמיציאן, ציין שהם משתדלים לקחת גם שחקנים "בשלים" וגם בעלי פוטנציאל לעתיד, שזה אחלה... אבל בסוף מי משחק במשחקים עצמם?

זו סוגייה מעניינת. אני דווקא מבין את הגישה שאומרת שניצחונות חשובים, לא בכל מחיר כמובן, אבל לפחות כדי להישאר בדרג א'. בגיל הקדטים למשל ממילא קשה מאוד לדעת מי יפרוץ חוץ מיחידי סגולה כמו אבדיה או שרף. אז שווה לפעמים להביא איזה גבוה מאסיבי ואיטי יותר שיכול לשים גוף בצבע או גארד חזק שפרץ מוקדם כדי לשפר את הנבחרת, תוך כדי שלוקחים גם את מי שמסתמנים כאלו עם התקרה הכי גבוהה (וזה לא שיש כזה מבחר גדול בשנה נתונה. בד"כ מדובר על שחקן או שניים). הרי כמה משחקים באירופה וכמה אימונים נוספים במסגרת של הנבחרת בגיל צעיר לא יהיו יהיו מה שיכריע קריירה של שחקן לכיוון זה או אחר הכיוונים (ראה למשל ים מדר, ליאור אליהו, יואב ספר, שון דוסון, ועוד הרבה שלא שיחקו בקדטים, וחלקם גם לא בנוער, ומולם את ערימת השמות, גם אלו שנחשבו לבעלי פוטנציאל בזמן אמת, ששיחקו בקדטים או בנוער אבל לא יצא מהם כלום בסוף).

כמו שראינו לפני כמה שנים, ברגע שיורדים דרג, קשה מאוד לעלות חזרה. ואז יש לך שורה של נבחרות שמשחקות ברמה נמוכה יותר ופחות חשיפה. מעבר לזה, הישגים בגילאים הצעירים, גם אם הם לא חזות הכל, הם בעיני חשובים. קודם כל לנו, האוהדים. מי אמר שרק מה שבבוגרים נחשב? אוהדי כדורגל ישראלים לא נהנו והתלהבו מההצלחות של הנבחרות הצעירות בשנתיים האחרונות? אני בהחלט שמחתי עם שלושת הגמרים הרצופים ושתי הזכיות של העתודה והטורנירים המעולים של בלאט, זוס, אבדיה ומדר ואני מאמין שיש לא מעט אוהדים צעירים שהתחברו דרכם לספורט ולשחקן הישראלי. זה לא שיש לנו כאוהדי כדורסל ישראלי כל כך הרבה סיבות לשמחה. והם חשובים גם לשחקנים צעירים שרואים מודלים לחיקוי.

בקיצור, הדוגמה של טאוב, שחקן שהיה ברור שלא ייצא ממנו כנראה אפילו שחקן לאומית היא קצת קיצונית. אבל אפילו איתו, זה לא שהדקות שלו ב-2019 באו על חשבון איזה כישרונות גדולים. מצבת הגארדים בטורניר ההוא כללה שחקנים כמו עילאי עזרן, עומר חממה, יותם שמול ואדם ישראלסתם. וגם את מנצ'ל.

כתבנו פה כמה פעמים על ארונוב מהפועל ת"א, בן 15 ששיחק בנערים ב' עם בני גילו וגם בליגת הנוער (3 שנתונים מעליו).
אז מסתבר שבאופן דיי מפתיע הוא החליט לעזוב אחרי שנה אחת בלבד את האדמיה של הפועל ת"א ולעבור לאקדמיה של גליל עליון. ישחק שם בקבוצת הנוער (כשהוא בגיל נערים א') וכביכול גם בבוגרים.

מעניין, תודה על הדיווח. מאמין שנראה אותו בעוד שלושה שבועות עם נבחרת הקדטים. ויש לו גם אח צעיר ומוכשר שמעניין לראות לאן ילך עכשיו.

אותי מעניין לנסות להבין אם בהחלטה הזאת הוא איכשהו מנסה לחקות את ההחלטות של בן שרף והדרך שהוא עשה.
אולי אין קשר, ואני גם לא יודע מה היו כלל השיקולים פה. למשל בפרסום לגביו גם נכתב שהוא לומד בחינוך ביתי, אז הוא לא ילמד וישחק בנבחרת תיכון עמק החולה.
מה שבטוח, אם הוא אכן מפותח פיזית לגילו וסיים למעשה לגבוה, אז בשביל סיכוי להצליח ברמות הבאות הוא חייב לשחק מול בוגרים יותר ובעמדות הגארד. הבעיה שבגליל בבוגרים הוא הרי לא באמת ישחק. מילא אם זה היה בקבוצה בלאומית, אבל בליגת העל? ולגבי הנוער - הוא כבר שיחק בנוער על, אז עכשיו בגליל יסתפק רק בנוער לאומית? אומנם כנראה הפעם כשחקן מוביל, אבל עדיין ירידה ברמה.

אולי להתחלפות המנהל המקצועי במחלקת הנוער של הפועל ת"א יש קשר לעניין.

רואה שכבר מזמן (יותר מחצי שנה) לא כתבנו פה.

יצא לי לראות את הדרבי בנוער היום, אז ננצל לפוסט מעקב קצר עם כמה התרשמויות.

הפועל מנצחים את מכבי 74:80 אחרי שהובילו כל המשחק, במשחק עם רמה לא רעה ולא מעט סייז.

לפני הכל, ג'ול כראם. כבר עשור, מאז סורקין, שלא גדל כאן גבוה עם פוטנציאל כזה: גדול (2.10?), ארוך (לא יודע מה הווינגספן, אבל רואים שאחלה), ואתלט מצויין. היום היו לו 17 נקודות ו-11 ריבאונדים, אבל הכי מרשים כמה האלי הופס מהדהדים שלא רואים גם משחקנים ישראלים בליגת העל (עוד פעם, חוץ מסורקין) ושלוש חסימות נהדרות (וגם עוד כמה שלא נספרו). לפני שנה וחצי עם הקדטים (הנבחרת של שרף ומאייר) הוא לא ראה כמעט דקות והמאמנים העדיפו לשחק עם הגארד אריאל סלע (1.94) כסנטר של הנבחרת. להגנתם, הוא היה מאוד לא מבושל. אבל ההתקדמות מאז עצומה ולא נראה לי שבאליפות הבאה הם יוכלו להרשות לעצמם לייבש אותו יותר.

כמו שאפשר לצפות מסנטרים צעירים, כראם רחוק ממוצר מוגמר. רואים שעדיין יש לו מקום להתמלא ולהתחזק כשמדי פעם שחקנים נמוכים יותר דוחפים אותו מהצבע. חלק מזה גם בגלל שהאינטנסיביות לא תמיד שם והוא לא דומיננטי כמו שהוא יכול להיות בהתחשב בכישרון (לא ממש משתלט על משחקים ויש משחקים שהוא קצת נעלם בהם ולא מספיק נלחם על מיקום). גם הקליעה מחוץ לצבע היא וורק אין פרוגרס משמעותי. היא אמנם לא נראית שבורה והוא אפילו קולע איזה שלשה פה ושם (4 מ-10 מהשלוש השנה) אבל האחוז מהעונשין מזעזע (10 מ-35, 28%) וכרגע עוד לא ברור לאן זה הולך.

אבל עזבו את כל זה. הניצוצות שכן רואים נדירים לשחקן ישראלי, וכוללים משחק עם הגב אל הסל (הוק שוט נחמד בימין) והבנת משחק שהשתפרה פלאים (כמה מסירות יפות, כולל עם יד אחתלשלשה מהפינה הנגדית). בקיצור, זה נראה מבטיח מאוד אם הוא יכול להמשיך להתקדם ולהשתפר בקצב הזה. לדעתי הפרוייקט הישראלי הכי חשוב בצבע.

מה עוד?

בהפועל, גם אביב הנקין נראה כמו פוטנציאל חביב. סמול פורוורד עם סייז טוב (1.96), אתלטיות לא רעה, וקליעה יפה משלוש.

אור טפירו (הבן של) גם שחקן נחמד. רכז גדול (1.94), שבליגה לנוער הוא איום מתמיד לטריפל דאבל עם נקודות בצבע והרבה ריבאונדים ואסיסטים. אבל מכניקת הקליעה שלו היא כנראה הדבר הכי מכוער שראיתי על מגרשי הכדורסל כבר הרבה שנים. צריך לראות כדי להאמין. זה כל כך מזעזע, שכל פעם שזה נכנס במקרה, זה נראה כמו פוקס מוחלט.

אני רואה שגם אור פארן, לדעתי השחקן הכי מעניין ומוכשר בנבחרת הקדטים האחרונה, רשום אצלם בסגל, אחרי שהתחיל את העונה הזו בגבעתיים. הוא לא שיחק ואני לא בטוח מה הסטטוס שלו. מישהו (ודים?) יודע אם האיגוד מרשה לעשות מעבר כזה באמצע עונה ולשחק בקבוצת נוער אחרת באותה שנה משחקים?


במכבי, ירון גולדמן, שהזכרתי כאן כבר לפני כן, הכי מוכשר וסיים עם 27 נקודות. אבל הוא די טריגר האפי, לא מוסר מספיק לרכז, ולמרות שנראה שיש לו טאץ' טוב, הקליעה מבחוץ לא נכנסת באחוזים גבוהים (משהו כמו 30% בשנתיים האחרונות בנוער). היום למשל הוא קלע שלוש שלשות מטווחי נבא בדקות האחרונות של המשחק כדי להשאיר אותו צמוד. אבל לפני זה הוא עמד על 0 מ-8 מהשלוש. בקיצור, בשילוב עם סייז בינוני (1.88), קצת ירד לי ממנו לרמות הגבוהות.

אביאל מאמו מנבחרת הקדטים גם נתן משחק לא רע (15 נקודות באחוזים טובים). הגיע יפה לצבע, היה פעיל, ורואים שיש לו כדורסל. אבל הוא יצטרך להשתפר משמעותית כדי להגיע להיות שחקן בוגרים משמעותי.

יש להם גם עוד כמה שחקנים מנבחרות הנוער והקדטים האחרונות, אבל כרגע אף אחד מהם לא מעניין במיוחד בעיני. יש להם סייז טוב ביחס לליגה וכישרון סביר, אבל אם מאייר לא יצטרף אליהם, לא עושה רושם שהם יותר מוכשרים מקבוצות אחרות כמו הפועל תל אביב ועמק חפר (כנראה הקבוצה הכי מרשימה בליגה עד עכשיו).

גם אני ראיתי את המשחק (יותר נכון מחצית ראשונה).
התרשמתי מאוד מג'ול. עד עכשיו ראיתי רק היילייטס. הוא עשה יפה מאוד עזרה וחזרה בפיקנרול ובכללי זז טוב מאוד על המגרש. מסוג הילדים שהרבה מאמנים בארץ מייבשים אותם שנים בקטסל ובילדים כי הם גמלוניים ומגושמים ולא יקלעו 30 נק' כמו הילד בן ה-13 שפיזית נראה כבר בן 20 (אבל כמובן סיים לגבוה וישאר 1.80). יפה שהפועל ת"א השקיעו בו וראיתי שבגילאים צעירים יותר יש להם כבר עוד שחקנים מהמגזר הערבי.
מבחינת הצלחה קבוצתית - הם בסך הכל קבוצה מאוזנת. זה לא רק כראם. עמק חפר היא בעיקר קבוצת גארדים, לא? בפלייאוף בגילאי נוער לגובה טוב יש כבר הרבה יותר משמעות.
אגב, למי שלא יודע, הפועל ת"א ישתתפו השנה במוקדמות של טורניר היורוליג לנוער. יהיה מעניין לראות את כראם מתמודד שם מול גבוהים בגודל שלו.

לגבי פארן - אין שום בעיה לעבור באמצע העונה בנוער. יש חלון העברות עד אמצע העונה (והעונה התחילה מאוחר הרי). בנוער על יש לכל קבוצה העברה אחת בשנתון יא' ואחת בשנתון יב'. אם הפועל ת"א לא עשו העברת יא' בקיץ, אז מותר להם באמצע העונה. השאלה היא למה הוא לא משחק. ראיתי שהמשחק האחרון שלו בגבעתיים היה לפני כמה שבועות כבר. אולי פצוע. יחד איתו אין ספק שהם קבוצת הנוער החזקה השנה.

איך התרשמת מארי עמיאל הצעיר מקבוצת הנערים שעבר אליהם בקיץ? בכמה דק' במחצית הראשונה הוא הראה ראיית משחק מעולה וראיתי גם שירושלמי שיחק איתו גם בדק' הסיום והוא תפר שלי קליעות עונשין שסגרו את המשחק. מה שכן, לא גבוה ונראה לא אתלטי במיוחד.

מכבי - לא חושב שהם עצמם בונים על תואר כלשהו השנה. "לקחו" להם את מאייר, שאגב אני מניח שבטורניר לנוער הוא כן ישחק ואולי גם בשלבי הפלייאוף ירד לנוער כמו אבדיה בזמנו, וגם בלי קשר יש המון יא' בקבוצה הזאת. יש להם 6 שחקנים בסגל שהיו בקדטים בקיץ או היו צריכים להיות אם לא היו ילידי דצמבר. בשנתון של יב' יש אומנם את גולדמן, אבל אין יותר מדי חוץ ממנו. שנה הבאה הם יהיו רמה מעל כל השאר. בערך כמו שנתון 2005 שלהם.

מי יביא את מכבי להיות רמה מעל כל השאר שנה הבאה? כל הי"א שלהם שחקנים נחמדים מאוד אבל אף אחד לא מדהים ואפילו לא קרוב לזה בעיניי. יהיו טובים, עמוקים, קבוצת נוער חזקה. פחות רואה מי שם יגרום להם להיות יותר מזה

בן שרף מוזמן למחנה של באסקטבול ווית'אווט בורדרס באינדיאנה (אחד מ-40 שחקנים מרחבי העולם) בין ה-16 ל-18 בפברואר, כחלק מאירועי האול-סטאר. נחמד.

מה שמעניין זה ששרף הוא לא הישראלי היחידי ברשימה. יצטרף אליו שון אבייב (אח של אלי מנהריה בלאומית), שכבר הזכרתי כאן כמה פעמים והוזמן למחנה על תקן ישראלי. שלא כמו האח הגדול, שמשחק בעיקר בצבע, אבייב הצעיר הוא קלעי גבוה (שני מטר) וחביב ביותר. יש לו כבר איזה 20 הצעות ממכללות היי מייג'ור, כולל קנזס וטנסי. בינתיים הוא עוד לא שיחק בנבחרות הצעירות. אולי הקיץ עם הנוער?

מדידות די חיוביות לבן שרף במחנה של ה-נבא.

1.96 בלי נעליים (1.98 או 1.99 עם) על 92 קילו בריאים, ווינגספאן חיובי של 2.02, וגם ידיים בגודל טוב ואתלטיות סבירה (ורטיקל של 32'). שום דבר מאלה לא מעל הממוצע ב-נבא (אולי חוץ מהגובה לרכז והמשקל שעוד יתפתח), והאתלטיות היא מתחת לגארד הממוצע. מצד שני, אין כאן סימני אזהרה מבחינה פיזית. אז בסופו של דבר, הכישרון והמשך ההתפתחות בקליעה (בעיקר) ובניהול המשחק הם מה שיקבע אם הוא יגיע ל-נבא.

שון אבייב, הישראלי השני במחנה, נמדד כ-2.01 (בלי נעליים), שזה אחלה לקלעי, וגם הוא עם אתלטיות סבירה (33' ורטיקל) אבל לא מדהימה. מוטת ידיים של 2.00 זה קצת פחות מרשים, אבל הסה"כ נחמד, בעיקר אם לא מפתחים חלומות על ה-נבא ועם מבט עתידי לנבחרת ישראל.

אבייב גם נבחר לאולסטאר במחנה (10 מתוך ה-40). חביב.

שון אבאייב ישחק בנבחרת? הבנתי שניסו להביא אותו בקיץ לעתודה או לנוער ולא הצליחו

אבייב היה יחסית לא ידוע עד הקיץ האחרון ברמה הלאומית. אז כמו לא מעט שחקנים צפון אמריקאים (למשל שיידון שארפ לפני שנתיים), הוא העדיף בקיץ להרשים את הסקאוטים של ה-נבא והמכללות מקרוב, דרך השתתפות בליגות הקיץ המקומיות במקום להרחיק עד אירופה ולהשתתף במשחקי נבחרות, עם חוקים שונים ומרקם קבוצתי לא לגמרי ברור. האמת, מבחינת הצעות לקולג' וכאלה, זו כנראה האסטרטגיה הנכונה. לא חסרות דוגמאות של שחקנים אמריקאים שנשחשבו לכוכבים בתיכון אבל נראו לא טוב באליפויות הגילאים הצעירים עם נבחרת ארה"ב ולא ממש עזרו למנייה שלהם.

עכשיו, כשיש לו כבר ערימה של הצעות ממכללות בכירות (הוא יכול גם להחליט שהוא עושה ריקלאס ומצטרף לקולג' כבר השנה), יש לו כנראה פחות מה להפסיד. נראה אם זה גם יתממש. הוא בשנתון של שרף ויכול לשחק עם הנוער. נבחרת של שניהם, יחד עם עומר מאייר וג'ול כראם בצבע זה יופי של בסיס.

אין לי מושג איפה זה עומד, אבל בהחלט ייתכן שאחרי שראה איך זה הקפיץ את וולף, אז ירצה גם להגיע.
מה גם שאח שלו משחק בארץ ואולי זה גם איכשהו ישפיע. אם כי אח שלו כבר כמה שנים פה (בהקשר לכך שכביכול שנה שעברה סירב).

לא בטוח שדני וולף זו ההשוואה, נשמע שהוא במצב הרבה יותר טוב ממה שוולף היה לפני שהצטרף לעתודה.

אם כבר וולף, אז קצת מעקב ישראלים במכללות. וולף נמצא בעונת פריצה מצויינת, אבל ביום שבת הוא גם נתן את המשחק הכי חלש שלו העונה, עם 0 נקודות (0 מ-9 מהשדה ו-0 מ-2 מהעונשין) בהפסד לפרינסטון. האמת שהוא לא היה כזה חלש אבל זה היה אחד מהימים האלו שלייאפים פשוטים איכשהו מקפצים החוצה וגם פרינסטון עשו עבודה אגרסיבית מולו (עדיין חסרה לו מידה של קשיחות בצבע). אני כן קצת מודאג מהיד הלא יציבה מהקו. יש לו טאץ' טוב לשחקן גבוה והוא קולע שלשות, אבל הוא לא מהשחקנים שכששולחים אותם לקו זה שתי נקודות בטוחות וזה קצת מוריד מהאפקטיביות שלו (וגם עלה לישראל במדלית זהב באליפות אירופה לעתודה).

יוסטון (המדורגת מס' 2 במכללות) ועמנואל שארפ ניצחו הלילה את אייווה סטייט (המדורגת שישית) במשחק הגנתי מאוד. שארפ עם משחק סולידי של 20 נקודות באחוזים בינוניים, אבל הגיע לקו לא מעט. הטרנספורמציה הגופנית שלו די מדהימה. מדובי שמנמן שבעיקר נסמך על כח פיזי ואגרסיביות כשחקן נוער, הוא הוריד איזה 20 או 30 קילו והפך לשחקן חזק עדיין אבל הרבה יותר נייד ואתלטי. הוא עדיין לא אתלט ברמות הגבוהות, אבל זה מאוד עזר לו בהגנה, כשהוא מזיז רגליים מצויין, נדבק לשחקנים לחולצה, ומשחק עם הרבה מחוייבות וידיים זריזות. היום זה נגמר עם 4 חטיפות ובעונה הוא עומד על 1.6 חטיפות למשחק אחרי שהיו לו רק 0.3 בשנה שעברה. הוא עדיין רחוק מלהיות מוסר טוב וגם בחירת הזריקות לא משהו (פחות מ-40% עונתי), אבל ההגנה הטובה נותנת לו רצפה נחמדה כשחקן חמישייה מועיל באחת הקבוצות הטובות בקולג' ונקווה שהיעילות ההתקפית תמשיך להשתפר.

מי שמעוניין, משודר עכשיו בערוץ הספורט גמר הגביע לליגה הלאומית בין נתניה לאליצור שומרון. בין היתר אפשר למצוא פה את שחר דורון, אורי כהן, אילי דולינסקי ואלון מיכאלי.
עכשיו תחילת רבע שני, דורון ודולינסקי מככבים עד כה.

נתניה מנצחת 71-53 וזוכה בגביע.
דולינסקי עם משחק גדול של 20 נקודות, 13 ריבאונדים, 3 חטיפות, 2 חסימות ו-2 אסיסטים מוביל את נתניה לזכייה. גם אייזיק היה טוב עם 14 נקודות.
בצד השני זה היה בעיקר עידו פליישר עם 19 נקודות ו-14 ריבאונדים. שחר דורון די אכזב.

הפרויקט של קטש ושות' מנצח את הפרויקט של מכבי (הקהל של שומרון מאורגן יפה, כמו אוטובוס מהשטחים שהתבלבל ביעד, ושר שירים של מכבי). בהיעדר זרים, קצת קשה לקחת ברצינות הצגות של פליישר ודולינסקי, שחייב להרוס את המטבוליזם שלו איכשהו, לאכול קריאטין גולמי, להתחיל לעשן ולשתות סודה או כל רעיון אחר שיגרום לגוף שלו להפסיק להיות בן 14.

_________________
"היינו במלון בפאריז ופתאום שמעתי דפיקה בדלת ב-3 בלילה. פתחתי את הדלת וראיתי את שמעון מזרחי שפקד עלי: 'נשק אותי'. לא הבנתי מה הוא רוצה, אבל הוא התעקש, אז נישקתי אותו".

ברור שהליגה הלאומית חלשה יותר השנה, אבל זה לא אומר שאי אפשר לקחת ברצינות שום דבר שקורה שם. גם לא צריך להגזים עם האפקט של שני זרים בקבוצה.
סך הכל יש משהו נחמד דווקא בלראות את הלאומית ללא זרים. גם ההצלחה של עפולה העונה עם כל מיני לוטטי, אסייג וגולדנברג אומרת משהו על פערי הרמות.

יש עמדות בהן זה יותר משמעותי ויש פחות.
יש שחקני פנים שהסיבה המשמעותית לכך שהם מפרקים את הליגה, היא היעדר זרים, שתמיד לפחות אחד, אם לא שניהם, היה שחקן פנים. קופרברג משחק ככה לא כי פתאום הוא הפך למפלצת, אלא כי יש לו יתרון פיזי ואתלטי מוחלט על כל גבוה ישראלי בליגה.

מסכים.
ספציפית במקרה של שחר דורון נניח, זה לא המקרה ואני רואה אותו משתלב בליגת העל כבר בעונה הבאה.
גם לדולינסקי אין באמת יתרון פיזי או אתלטי ומדובר בשחקן של סקילז. במקרה שלו הוא ידע לא מעט עליות וירידות העונה, אבל בתקופה האחרונה נראה שדברים יותר מתחברים לו. מקווה להמשכיות.