Capricorn כתב:
המחמאות שהנבחרת קיבלה במשחק הקודם על כך שהם נראים יותר טוב מנבחרת העתודה סיקרנו אותי. אז צפיתי במשחק.
יצאתי מאוכזב. בניגוד לנבחרת העתודה הלא מוכשרת במיוחד שמתחה את הצרפתים עד הארכה, כאן זה היה נראה לא כוחות במשך כל המחצית השנייה.
הצרפתים בונים את הדור הצעיר שלהם לאן בי איי. כמובן שרובם לא יהיו כאלה, אבל המודל ברור. לא מעט שחקנים שלהם שרוכים מעל 2 מטר עם מוטת ידיים מפלצתיות ואתלטיות.
אצלנו זה מרגיש שבונים את השחקנים שלנו להיות שחקני ליגת ווינר סל. נמוכים, לא אתלטיים במיוחד, אין איזושהן יכולות כדרור מיוחדות שיחפו על החיסרון האתלטי והפיזי, הם בולטים בעיקר בהבנת משחק ויכולת קבוצתית.
חסר לי במודל של הנבחרות הצעירות שלנו לראות תקרה יותר גבוהה, גם אם זה בא על חשבון הבשלות.
למשל, לבנות את הרכזים שלנו להיות 2 מטר ומעלה, במקום שהנורמה תהיה 1.90 ומעלה.
קצת להיות יותר נועזים בעניין הזה.
לא יודע איך אנחנו נגיע רחוק כשהפרוספקטים המובילים שלנו הם שחקנים שהתקרה שלהם היא מקסימום יורוליג.
זה יפה לרצות רכזים של 2 מטר פלוס. רק שבשביל זה צריך קודם שחקנים של שני מטר פלוס שיכולים לזוז על המגרש, לכדרר וללעוס מסטיק באותו זמן. מי מהגבוהים של נבחרת העתודה האחרונה (אלו שגדלו בישראל) יכל מבחינת כישרון להיות אפילו סמול פורוורד? נווה מינץ? בשנה שעברה הקדטים הגיעו לאליפות אירופה עם שחקן אחד מעל 1.97: ג'ול כארם, שגם אם תבנה אותו עד מחר אין לו כישרון להיות גארד (או אפילו סמול פורוורד). אגב השחקן הכי גבוה בנבחרת ההיא חוץ ממנו היה בן שרף, והוא דווקא כן גארד ואף פעם לא ניסו לעשות ממנו משהו אחר.
בנבחרת הנוכחית, שני שחקנים - נווה וכהן - יכולים לכאורה להתאים לדרישות -- כמעט שני מטר עם ניידות ואתלטיות לא רעות (למרות שזה כמובן לא מתקרב לצרפתים). אבל מה לעשות ששניהם לא טובים מספיק עם הכדור כדי להיות גארדים? הנה את זוסמן דווקא כן ניסו לבנות כרכז (והוא גם רצה להיות כזה), אבל גם הוא לא מוכשר מספיק. אגב, גם את איתי שגב בתחילת דרכו בנבחרות האקדמיה בוינגייט ייעדה להיות שחקן כנף. וגם יותם חנוכי קיבל הרבה חופש להוביל כדור וליצור בתיכון. וכמובן שגם אבדיה, שהיה בפועל הרכז של מכבי בתיכון.
כשיש לך מאגר כשרונות בלתי נדלה כמו בצרפת, הרבה יותר קל לקחת אתלטים בגובה שני מטר פלוס עם כישרון ולנסות להפוך אותם לגארדים או רכזים. אגב, גם שם בדרך כלל זה לא מצליח (למשל סיסוקו מהדראפט האחרון) והגארדים של הנבחרת הצרפתית הבוגרת עדיין כולם מתחת לשני מטר.
ולגבי פרוספקטים שיכולים להגיע ליורוליג, הלוואי ויהיו לנו עוד כמה כאלו. רק להזכיר, בין הדור של הלפרין, אליהו, כספי ומקל לזה של בלאט, זוס, אבדיה, מדר, יעקב, ושאר הדור הנוכחי, היה לנו בערך עשור יבש בלי אף שחקן יורוליג (חוץ מאלו שהשתחלו לשם דרך מכבי). אם לא רוצים להתאכזב, כדאי להיות ריאליסטים לגבי כמות ואיכות הכשרונות שמדינה כמו ישראל יכולה לייצר (מה שהיה נכון מאז ומתמיד). למעשה, זה עוד קצת מוקדם לקבוע בנחרצות, אבל יש מצב שכמות ואיכות הכישרונות שיצאו מהנבחרות הצעירות בשש או שבע השנים האחרונות היא הכי מרשימה שהייתה לנו אי פעם על פני תקופת זמן כזו.