סל ניוז

הצירוף של קוקוטק תמוה בעיניי. קו הגארדים של הנבחרת בלי בן שרף גם ככה די קטן פיזית, למעשה רק שחר דורון הוא גארד יחסית גבוה. בסגל הכמעט סופי שיצא לטורניר היו חוץ מקוקטוק גם את סלע וכיטכס, שניהם לא פחות טובים מקוקטוק ברמת הסקילס אבל מעל 1.90 והוא לדעתי אפילו לא 1.80. עכשיו הסגל הזה כולל את ויטלם, קוקוטק ומאייר שאף אחד מהם לא עובר את ה1.85 ואת שחר דורון. יכול להיות שבונים על בלגה כעוד יוצר, בכל מקרה - לי זה לא ברור.

באסה שבן נפצע.
מה הדעה הכללית על הסגל?
יש שחקנים מלהיבים וסיכוי מול היריבות?

חשבתי לקפוץ לראות משחק או שניים בסופ"ש, אבל הפציעה טרפה את הקלפים.

לא מכיר מספיק כדי לחוות דעה מקצועית, אבל גם לי היו תהיות לגבי זה. חשבתי שאולי הוא נחשב קלעי ממש טוב וצורף כדי שתהיה אופציה לאיזה קלעי אוט' שיעלה ל-10-15 דק'.
או לחילופין הסבר אחר - השחקנים האחרים שציינת שעדיפים עליו, לא התלהבו להיות בקצה הרוטציה, בעוד שקוקוטק כן רצה לנסוע בתור שחקן 12 ואולי גם יש לו תרומה חיובית מאוד בחדר הלבשה. בדומה לזומרפלד בעתודה נגיד.

כנראה שאתה צודק. האמת שזה קצת יומרני מצידי לבקר את ההחלטות אם לא ראיתי כלום מההכנה ובנוסף על מה שכתבת אני מניח שקוקטק פשוט היה יותר טוב מהשניים האחרים במסגרת של הנבחרת. יכול להיות שההסבר הוא שגם סלע וגם כיטכס חייבים את הכדור ביד, הם לא יעילים אוף בול כי אין להם קליעה מספיק טובה, מצד שני קוקוטק באמת קולע טוב למיטב זכרוני גם מתפיסה. אני עדיין פחות אוהב את זה, כי גם אם מקצועית יש בזה היגיון כלשהו הפוטנציאל של כיטכס וסלע גדול משל קוקוטק ואני מניח שהתרומה שלו לא עד כדי כך משמעותית.

בכל מקרה נראה בקרוב מה שווה הסגל הזה

היום מתחילים מול ליטא ב-16:30. יש שידור בספורט5.
בהיעדרו של שרף, מאייר אמור להוביל ולהנהיג, אבל בהרגשה שלי, שלא באמת מבוססת על כלום, הוא הולך לאכזב, יקלע באחוזים גרועים ולא יוביל כמו שמצפים ממנו.

סקרן מאוד לראות את פילוננקו ומה הוא יכול לתרום ברמות האלה.

על פניו, נבחרת מאוד בינונית. בנויים בעיקר על שחקני מכבי שאף אחד מהם לא פרץ במיוחד בשנה שעברה. מאייר הכי מוכשר כאן כנראה, אבל עוד לא בן 17. הנבחרות הישראליות בדר"כ מוציאות מעצמן יותר מסך הכישרון שלהן ונקווה שזה גם יהיה המקרה כאן.

אני דווקא יחסית מחזיק מהנבחרת,אני חושב שהיא נבחרת טובה(הכוונה באופן יחסי ליתר הנבחרות) מנבחרת העתודה,שחקנים יותר שלמים שיכולים לתרום בשני צידי המגרש ואין מחסור רציני מדי באחת העמדות בניגוד לעתודה.עם שרף לדעתי היה אפשר לכוון לחצי גמר.

בינתיים הנבחרת נראית כמו AI שלומד כדורסל - הולכת ומשתפרת בקצב מפחיד מרבע לרבע.
ולעזאזל, אי אפשר לומר שחר דורון בלי לחשוב שי דורון.

מובילים על ליטא ב10 הפרש סוף רבע שלישי.
לא מכיר אף שחקן, אבל מאייר נראה מעולה עד עכשיו.

_________________
ABC לשעבר.

ניצחנו את ליטא 101-98 אחרי דרמה ענקית. ניצחון מטורף לגילאים האלה לא?

_________________
ABC לשעבר.

ניצחון בשיניים אחרי דקות של חרדה.
יש עם מה לעבוד.

נצחון נהדר,יש באמת סגל לא רע,גם קליעה,גם גודל יחסי,וזה לא שלליטאים היה יום רע,קלעו 42 אחוז מ3.
אפשר להתסדר גם בלי חיזוקים מארה"ב.
מקווה שהפציעה של מאייר לא רצינית.
מיכאלי היה מצוין,אכן ניכר השיפור הנהדר שהוא עובר העונה,מה שכן במשחק הזה הניתור שלו היה פשוט כמעט לא קיים,האם בעקבות הפציעה?החזיק את הרגל כמה פעמים,הוא לא ידוע כאתלט מטורף אבל לא זכור לי שעד כדי כך.
חוץ ממנו נווה ומאייר וכהן היו נהדרים,לנווה וכהן נכנסו השלשות באחוזים מטורפים ומאייר ניהל את המשחק בסדר גמור.
מעניין מאוד ממחסור הדקות לדולינסקי,שחקן שאני אישית חשבתי שיהיה שחקן חמישייה והוא אחד הבולטים בליגה,מקווה שישותף יותר במשחקים הבאים,אנחנו צריכים אותו בעניינים.

ישראל מנצחת 98:101 במשחק התקפי מצויין של שתי הקבוצות. חמישה שחקנים מעל כולם: הרביעייה ממכבי ואלון מיכאלי, כולם עם 14 נקודות או יותר.

השיפור של מיכאלי תוך שנה די מדהים. משחקן שנראה לחלוטין חסר ביטחון ובלי הרבה כישרון עם נבחרת הנוער של שנה שעברה לקומבו פורוורד שמוריד כדור לרצפה ועושה פעולות יפות גם בלי שהקליעה משלוש נכנסת. אבל כן, גם לי בלט המחסור באספלוסיביות.

לא מומלץ לבנות על יום קליעה כזה כל יום. אורי כהן ועופרי נווה עם 8 מ-9 מהשלוש ביניהם זה חריגה סטטיסטית מטורפת (בעיקר נווה). אבל ניקח את זה בכיף.

לגבי דולינסקי (גם פילוננקו שיחק רק 2 דקות שבהן לא נראה שייך), הייתה לו עונה די רעה בנוער, שבה באופן כללי היה נראה שהוא די הלך אחורה עם משחק מאוד מפוזר, המון איבודים, ובעיקר הגנה רעה. ביום כזה של כהן, נווה ומיכאלי (וגם אבנרי שפתח עם שתי שלשות), מובן לגמרי למה הוא לא מקבל דקות.

למיכאלי אין סיומת בשמאל, בכלל. לא עם יד שמאל ולא עם יד ימין מצד שמאל. חוץ מזה הרשים אותי מאוד, זז עם הכדור מעולה והיתה לו תלישה כזאת מהקשת לדרייב שנגמר ממש בטבעת, זה מהלך אקספלוסיבי בהחלט וגם הפולו-דאנק לפני כן היה יפה. והוא מאוד גדול, ראיתי אותו באיזה משחק בארינה העונה והוא לא נראה כזה, כנראה התחיל לאכול סלעים.

זה היה משחק ממש ממש מרשים, יותר מכל מה שראיתי מהעתודה. לא הזיק שנכנסו השלשות, אבל מהרגע שהתחלתי לראות באמצע הרבע הראשון עד הדקות האחרונות עשינו סל בכל התקפה, הלחץ הגבוה והאיזורית שיבשו את הנעת הכדור של הליטאים ואם לא החורים בפינות שאיפשרו להם שלשות פנויות זה היה נוק-אאוט כבר ברבע השלישי. מה שהיה בסוף אופייני לנבחרות צעירות, אבל למען ההגינות לליטאים היו ערימה של פוקסים מטורפים, לא הגיע להם להתקרב בכלל.

הסטטיסטיקה הכי מרשימה היא 6 איבודי כדור, שישה במשחק של המון פוזשנים שבו הנבחרת לא מפסיקה לרוץ, וחמש דקות בסוף של לחץ על כל המגרש! כמעט 80% מהקו, 40% לשלוש, רוטציה של 8 שחקנים עם 15 דקות לפחות. לא טקטיקה והאסל, טובים בכדורסל.

אבל - מאייר נפצע בניסיון חסימה ואולי גמר את הטורניר.

_________________
"היינו במלון בפאריז ופתאום שמעתי דפיקה בדלת ב-3 בלילה. פתחתי את הדלת וראיתי את שמעון מזרחי שפקד עלי: 'נשק אותי'. לא הבנתי מה הוא רוצה, אבל הוא התעקש, אז נישקתי אותו".

משחק טוב מאוד של הנבחרת, אין ספק שכל הכישרון יצא יפה החוצה הפעם וגם שיחקו מצוין. אני לא נכנס לניתוחים מקצועיים וכו' כי אחרי משחק אחד קשה מאוד לדעת מה עקבי ומה מקרי. מה שכן - דיברנו פה בקטנה על הגיוס לסגל של גארדים קטנים כמו קוקטוק וויטלם. לפחות המשחק הזה לגמרי הוסיף לשכנע אותי שההחלטה הזאת מוזרה מאוד

אני יכול להבין בניית רוטצייה תחרותית במקסימום במובן הזה שאתה תעדיף לקחת שחקן בשל/מתאים לסגל ולכדורסל שאתה רוצה לשחק בלי מחשבות על פוטנציאל ועתיד. לכן בקטע הזה אין תלונות מבחנתי לצוות המקצועי שלקח את וויטלם כי משתמשים בו והוא מוסיף משהו שאולי אחרים לא נותנים. מה שאני לא יכול להבין זה למה לקחת מישהו כמו קוקוטק בתור השחקן 10-12, שחקן שעל הנייר לפחות הוא לא פוטנציאל ביחס לאלטרנטיבות. נכון שכמו שכתבנו כאן סביר להניח שבתאוריה יש לו איזה יתרון תיפקודי על השאר כי הוא יכול לשחק כגארד ללא הכדור, אבל לשחקן 10-12 החשיבות ברמה המקצועית גם ככה נמוכה מאוד. למה לא להביא לשולי הרוטצייה מישהו שיש לו סיכוי להיות שחקן נבחרת עתודה בהמשך? לא מבין את זה. אולי בהמשך ישתמשו בו וזה יהיה יותר ברור

מיכאלי שחקן מעולה! בהחלט ניכר שהוא בקושי קופץ במשחק הזה. לא יודע אם זה עניין קבוע או קשור לפציעה כלשהי. ברמת הסקיל הוא לגמרי שם, גם אם חסרה לו יכולה לסיים מצד שמאל, כמו שכתבו מעלה. יש לו מיקס של משחק פנים לסל עם שליטה מעולה בכדור, ומשחק פוסט אפ יפה. מוסר טוב בחדירה והוצאה. לגבי הקליעה לא ברור עדיין אבל למרות שהחטיא שתי שלשות, נראה שזורק אותן בבטחון.

בכללי, ההשוואות לנבחרת העתודה הן בלתי נמנעות מן הסתם. פתאום זה נראה מוזר שיש יותר מ-2-3 שחקנים שיודעים איך להכניס את הכדור לסל. הרבה כישרון התקפי וכנראה לא סתם הגיעו ל-101 נק' בלי הארכה. הרבה שחקנים שיכולים לתרום התקפית.
אגב, שימו לב שאומנם היו 40% ל-3 (14/35!?!?) אבל רק 38% ל-2.

אני מניח שהרבה ייקבע לפי חומרת הפציעה של מאייר. אם זה שבר, אז כנראה שהוא סיים את הטורניר ואז קשה לי לראות איך הנבחרת מתמודדת מול הגנות לחץ וכשצריך מישהו שיקח על עצמו וישים סל. אבל אם זה רק נקע, ואומנם זה ביד ימין ממה שראיתי, אבל יש מצב שהוא יפסיד רק את המשחק היום או מקסימום את שני המשחקים הקרובים ויחזור למשחק המכריע בהצלבה אחרי מנוחה של 4 ימים.

הצרפתים כצפוי אתלטים מטורפים.
הנבחרת איכשהו מחזיקה מעמד.

אני שותף לדעה שהזימון של ויטלם וקוקוטק מוזר.
מעבר לקושי שלהם לתרום ברמה הזאת, אני אישית מאוד לא אוהב כשנבחרות גילאים מתעדפות שחקנים בלי פוטנציאל בוגרים כי אלה עם הפוטנציאל עדיין קצת בוסריים.
בנבחרת הקודמת זה היה מאוד קיצוני עם הזימון של מנצ'ל.

הפסד ב-13 נקודות לצרפת. הפער גדול בהרבה ממה שהתוצאה הזו מרמזת. הפערים בסייז ובאתלטיות בין הקבוצות פשוט אדירים למרות שזו נבחרת ישראלית עם אתלטיות סבירה. דור מוכשר מאוד של הצרפתים אפילו שהם הגיעו בלי כמה פרוספקטים שייבחרו בדראפט הקרוב (ריזאשה, סאר). נואה אסנג בן ה-16.5 כישרון אדיר. 2.06 (גובה לא סופי) עם מוביליות ואתלטיות של נבא.

לגמרי. אתלטיות פשוט פסיכית.
יש לי תיאוריה (לא מבוססת וכנראה לא נכונה) שההצלחה של נבחרות גילאים ישראליות הן ביחס הפוך לכמות הכישרון.
אם אני צודק הנבחרת הולכת לסיים את דרכה מהר מאוד פה.

המחמאות שהנבחרת קיבלה במשחק הקודם על כך שהם נראים יותר טוב מנבחרת העתודה סיקרנו אותי. אז צפיתי במשחק.
יצאתי מאוכזב. בניגוד לנבחרת העתודה הלא מוכשרת במיוחד שמתחה את הצרפתים עד הארכה, כאן זה היה נראה לא כוחות במשך כל המחצית השנייה.

הצרפתים בונים את הדור הצעיר שלהם לאן בי איי. כמובן שרובם לא יהיו כאלה, אבל המודל ברור. לא מעט שחקנים שלהם שרוכים מעל 2 מטר עם מוטת ידיים מפלצתיות ואתלטיות.
אצלנו זה מרגיש שבונים את השחקנים שלנו להיות שחקני ליגת ווינר סל. נמוכים, לא אתלטיים במיוחד, אין איזושהן יכולות כדרור מיוחדות שיחפו על החיסרון האתלטי והפיזי, הם בולטים בעיקר בהבנת משחק ויכולת קבוצתית.

חסר לי במודל של הנבחרות הצעירות שלנו לראות תקרה יותר גבוהה, גם אם זה בא על חשבון הבשלות.

למשל, לבנות את הרכזים שלנו להיות 2 מטר ומעלה, במקום שהנורמה תהיה 1.90 ומעלה.

קצת להיות יותר נועזים בעניין הזה.

לא יודע איך אנחנו נגיע רחוק כשהפרוספקטים המובילים שלנו הם שחקנים שהתקרה שלהם היא מקסימום יורוליג.

זה יפה לרצות רכזים של 2 מטר פלוס. רק שבשביל זה צריך קודם שחקנים של שני מטר פלוס שיכולים לזוז על המגרש, לכדרר וללעוס מסטיק באותו זמן. מי מהגבוהים של נבחרת העתודה האחרונה (אלו שגדלו בישראל) יכל מבחינת כישרון להיות אפילו סמול פורוורד? נווה מינץ? בשנה שעברה הקדטים הגיעו לאליפות אירופה עם שחקן אחד מעל 1.97: ג'ול כארם, שגם אם תבנה אותו עד מחר אין לו כישרון להיות גארד (או אפילו סמול פורוורד). אגב השחקן הכי גבוה בנבחרת ההיא חוץ ממנו היה בן שרף, והוא דווקא כן גארד ואף פעם לא ניסו לעשות ממנו משהו אחר.

בנבחרת הנוכחית, שני שחקנים - נווה וכהן - יכולים לכאורה להתאים לדרישות -- כמעט שני מטר עם ניידות ואתלטיות לא רעות (למרות שזה כמובן לא מתקרב לצרפתים). אבל מה לעשות ששניהם לא טובים מספיק עם הכדור כדי להיות גארדים? הנה את זוסמן דווקא כן ניסו לבנות כרכז (והוא גם רצה להיות כזה), אבל גם הוא לא מוכשר מספיק. אגב, גם את איתי שגב בתחילת דרכו בנבחרות האקדמיה בוינגייט ייעדה להיות שחקן כנף. וגם יותם חנוכי קיבל הרבה חופש להוביל כדור וליצור בתיכון. וכמובן שגם אבדיה, שהיה בפועל הרכז של מכבי בתיכון.

כשיש לך מאגר כשרונות בלתי נדלה כמו בצרפת, הרבה יותר קל לקחת אתלטים בגובה שני מטר פלוס עם כישרון ולנסות להפוך אותם לגארדים או רכזים. אגב, גם שם בדרך כלל זה לא מצליח (למשל סיסוקו מהדראפט האחרון) והגארדים של הנבחרת הצרפתית הבוגרת עדיין כולם מתחת לשני מטר.

ולגבי פרוספקטים שיכולים להגיע ליורוליג, הלוואי ויהיו לנו עוד כמה כאלו. רק להזכיר, בין הדור של הלפרין, אליהו, כספי ומקל לזה של בלאט, זוס, אבדיה, מדר, יעקב, ושאר הדור הנוכחי, היה לנו בערך עשור יבש בלי אף שחקן יורוליג (חוץ מאלו שהשתחלו לשם דרך מכבי). אם לא רוצים להתאכזב, כדאי להיות ריאליסטים לגבי כמות ואיכות הכשרונות שמדינה כמו ישראל יכולה לייצר (מה שהיה נכון מאז ומתמיד). למעשה, זה עוד קצת מוקדם לקבוע בנחרצות, אבל יש מצב שכמות ואיכות הכישרונות שיצאו מהנבחרות הצעירות בשש או שבע השנים האחרונות היא הכי מרשימה שהייתה לנו אי פעם על פני תקופת זמן כזו.

כמובן שאני מסכים איתך שלהגיד בוא 'נבנה' רכזים 2 מטר וכו זה דיבורים באוויר. רק מי שבחיים לא התעסק באימון יכול לחשוב שככה זה עובד, ובפועל למאמן יש השפעה מוגבלת מאוד על דברים כמו סגנון השחקן והטבע שלו ולראייה הדוגמאות שנתת.

מה שכן, את מעט הפרוספקטים שיש לנו בארץ שכן מתקרבים לטייפ הזה של שחקנים הייתי מצפה לראות בנבחרות. זה מתחבר מעולה לדיון שעשינו פה על גארדים כמו קוקטק וויטלם, כשאני אומר לך בוודאות שיש אלטרנטיבות אחרות. לא רכזים 2 מטר אבל כן ילדים שיודעים לעבוד עם הכדור והם באיזורי ה195. בעייני הם היו חייבים להיות בנבחרת. אבל הגישה של פיני גרשון ואיתו של כל איגוד הכדורסל הוא ניצחונות בכל מחיר, ממש לא מעניין מי מביא אותם ועל חשבון מה זה בא, כי הם כמו מחלקות הנוער המובילות (לפחות חלק מהן) בארץ חושבות רק על מה יגידו עליהן באותו רגע. אני מאוד מאוד לא אוהב את הגישה הזו ובעייני היא אחת הבעיות המרכזיות פה.

נכתבו פה כמה דברים מעניינים, ורציתי להגיב / להוסיף.

קודם כל, הרבה שנים התייחסתי לאליפויות גילאים כמו לליגות קטסל וילדים. היום אני קצת יותר מקבל את הגישה של "ב-7 משחקים לא תפתח שחקנים במילא, אז לפחות תיקח איזה תואר", אבל עדיין חושב שעצם ההצטרפות לנבחרת, להיות בטורניר בינלאומי, לראות מקרוב מה הרמה מחוץ לבועה שלנו, זה לכשעצמו ניסיון משמעותי ששווה שנה של משחק בליגות בארץ. לא סתם פיני גרשון התעקש לפני 6 שנים להתחיל מסורת של נבחרות U14 ו-U15 שטסות לטורנירים באירופה כדי לצבור את הניסיון הזה.
כל זה מתחבר עם הפילוסופיה שלי למחלקות נוער - אני חושב שיש הרבה נק' השוואה בין איגוד הכדורסל הישראלי לבין אותן אגודות קטנות שמתעסקות בלקחת אליפויות קטסל בכל מחיר, גם על חשבון להגיע לרמות הגבוהות בגילאי נוער ונערים ולשלוח שחקנים לנבחרות ולבוגרים. מרוב שמתעסקים בפירורים, אף פעם לא מגיעים לאכול את העוגה.

לגבי רכזים 2 מטר - בסוף זה עניין של כמויות. אני גם חושב שלהיות ספציפית רכז (למרות שזה גם עניין של הגדרה) זה המון עניין של אופי ולא רק יכולת כדרור, מסירה או זריזות. אין לנו מספיק שחקנים של 2.05 ומעלה, אז המון שחקנים באזור 2 מטר אוט' הופכים להיות שחקני פנים ואחר כך מקס' עושים הסבה לעמדות 3-4. בסך הכל בהרבה אגודות, בטח הגדולות, יודעים היום לזהות ילדים עם צפי לגובה 2 מטר ויכולת אתלטית וכן לפתח אותם גארדים, אבל הסיכוי שאחד מהם יצא שחקן כשיש בכל שנתון 2 כאלה הוא נמוך, לעומת הסיכוי אם היו כל שנתון 10 כאלה.

מסכים לגמרי.
זה גם הזימון של ויטלם וקוקוטק השנה או של מנצ'ל בשנה שעברה, זה גם חוסר הקרדיט לדולינסקי למרות שבעיני הוא טופ 3 כשרונות בנבחרת הזאת בעוד מישהו כמו אבנרי כנראה לא יהיה יותר משחקן ליגה לאומית, זה גם ההתלהבות חסרת הפרופורציות אצלנו מהישגים באליפויות גילאים, ועוד ועוד.
הכל מוכוון למקסימום ניצחונות שבתכלס הם די חסרי משמעות.