סל ניוז

פה כבר קשה לי להסכים. אם מזמנים שחקן כמו אבנרי על חשבון דולינסקי לסגל, אז מילא, אבל שניהם כבר בסגל ומי שתורם יותר לקבוצה לנצח צריך לשחק. דולינסקי הכי מוכשר מבין הגבוהים והכי פוטנציאל להפוך לשחקן, אבל אם הוא לא מתאמץ מספיק בהגנה, או לא מאופס בהתקפה ופוגע בקבוצה, אז למה שישחק לפני שחקן שיכול כרגע לתרום יותר?

אגב, אם כבר מדברים על גבוהי הנבחרת - אני מצד אחד מבין את הניסיון עם פילוננקו (ובטח אם כבר מדברים על קידום פוטנציאל [למרות שבמקרה הזה לא נראה לי שזה היה שיקול]) אבל הוא נראה פשוט לא קשור. בקושי הצליח להחזיק כדור ולתת מסירה, לא סגר לריב', איחר לחזור מעזרה. פעם אחת הוא באמת הפריע לזריקה של צרפתי ושינה אותה. בכללי לדעתי הוא רק פגע.
מיכאלי כמובן היה שיפור גדול, אבל עכשיו אני מבין למה הוא לא היה נחשב לפוטנציאל מטורף. אתמול לפחות הוא נראה מאוד כבד. לא יודע אם זה פציעה או לא, אבל לא סתם הוא חטף מלא גגות וגם כשכבר נראה שהולך לסל קל חופשי לגמרי, עד שהגיע לטבעת כבר שני צרפתים הקדימו אותו.
דולינסקי עשה דברים יפים, אבל היה חסר לו קצת בסיומת.

למה שישחק לפני שחקן שיכול לתרום יותר? כי יותר חשוב לכדורסל הישראלי שדולינסקי יתמודד מול גבוהים צרפתיים מאשר אבנרי. בגלל זה גם טוב בעיני שפילוננקו זומן אפילו שהוא לא קשור.
אגב, זה לא שדולינסקי קיבל את הצ'אנס והיה רע. במשחק הראשון הוא לא שיחק בכלל, בשני הוא עלה לקראת סוף רבע ראשון, היה טוב מאוד, יצא ולא חזר עד הגארבג' טיים. סיים עם 8 נקודות ו-6 ריבאונדים ב-13 דקות בלבד, על אף שאבנרי היה עם בעיית עבירות ולא שיחק בעצמו.
אברהמי העדיף לשחק עם אורי כהן ונווה בעמדה מספר 4 למרות שהם בתיאוריה אמורים להיות שחקני חוץ. מעבר לכך שזה לא ממש הצליח והצרפתים פשוט אכלו את הנבחרת בצבע, זו פשוט החלטה רעה בעיני ברמת פיתוח השחקנים.

אני אגב מסכים איתך שהפוטנציאל של מיכאלי מוגבל. יש גבול למה שיכול לעשות שחקן בגובה 2.03 שלא מסוגל לקפוץ מעל מדרגה.

לא חושב שזה צריך להיות שיקול תוך כדי משחק, עם כל הכבוד. ואני הכי בקטע של לפתח שחקנים לעתיד על חשבון הצלחה שולית בהווה.
ולגבי הצ'אנסים - היו להם משחקי הכנה. מה גם שאברהמי עצמו התייחס לזה ואמר שיש פה ענייני מאצ'אפים.

נסכים שלא להסכים.

משחק לא טוב של הנוער היום הספיק לניצחון 72:86 מול שבדיה החלשה. השבדים הובילו רוב המחצית הראשונה שנגמרה בשיוויון. ישראל עם רבע שלישי טוב וריצת 0:15 משיוויון 49, שגמרה את המשחק. שחר דורון עם משחק טוב ו-31 נקודות (קולע 20 למשחק בטורניר). אף אחד אחר לא בלט במיוחד. נקווה שצרפת תנצח את ליטא, מה שיסדר לנו משחק מול קרואטיה הבינונית (אם הליטאים מנצחים זה יהיה מפגש קשה יותר מול טורקיה או גרמניה). הקרואטים יותר גבוהים מהשוודים, אבל אין להם אף גבוה מוביל בסגנון של צרפת. הם עדיין מספיק טובים לנצח את ישראל עם גארדים לא רעים, אז נקווה שנבוא מפוקסים עוד יומיים למשחק הכי חשוב של הטורניר.

מה לגבי מאייר? נראה שהפציעה מגבילה אותו?
ממה שראיתי מול הצרפתים הוא התקשה לעבור את השחקן שלו בכדרור, אם כי מול אתלטים כאלה זה לא בהכרח אומר משהו.

לא נראה שהיא מגבילה אותו בכדרור, אבל לפעמים החבישה כן יכולה לפגוע קצת בקליעה.

לא נראה שהיא מגבילה אותו בכדרור, אבל לפעמים החבישה כן יכולה לפגוע קצת בקליעה.

אגב, הצרפתים מביסים בקלות את ליטא וישראל למעשה סיימה במקום השני ותפגוש את הקרואטים בשלב המכריע על ההישארות.

קרואטיה לא נראית מרשימה במיוחד בשנתון הזה. אפילו גם אין אחזה גבוהים יוצאי דופן ממה שראיתי... אבל אני לא רוצה לנאחס.

קוז'י, למשל.
(סתם, לא ראיתי את הבחור משחק ואין לי מושג אם יש קשר. אבל לקבל עוד קוז'י זה אחלה)

_________________
Gibon

לא יודע אם קוז'יקרו זו השוואה טובה, אבל הבחור נראה מוכשר בכדורסל, הבנת משחק טובה. יכול להיות שאם יהיה קשוח ויעלה קצת מאסה ותחת מאמן מתאים כן יהיה שחקן ליגת על.

אפרופו דולינסקי, לא יודע איפה הוא מדורג בנבחרת הזו מבחינת כשרון, אבל מבחינה פיזית הוא נראה לא מוכן לשום צורה של כדורסל תחרותי (והוא השחקן הכי מבוגר בסגל). לא נראה שהתקדם הרבה מאז המשחק המשוגע ההוא נגד מעיינות, שם החייזרות שלו נראתה כמו הבטחה בכלל.

לא נראה (בעין) שחסרה למיכאלי מסה, מה גם שהוא לא יהיה בחיים סנטר כמו שהוא משחק כאן. הכשרון שלו בולט במשחק המהיר של הנבחרת הזו, בחיתוכים וביכולת לסיים בכל מיני זוויות משונות (היום אפילו עשה סל ביד שמאל). אם הוא מספיק אתלטי כדי לשנות כיוון ולהגיע מהקשת לטבעת בכדרור אחד, למה שתהיה לו בעיה לשפר את הניתור? אנחנו צריכים עוד מירון רוינה?

_________________
"היינו במלון בפאריז ופתאום שמעתי דפיקה בדלת ב-3 בלילה. פתחתי את הדלת וראיתי את שמעון מזרחי שפקד עלי: 'נשק אותי'. לא הבנתי מה הוא רוצה, אבל הוא התעקש, אז נישקתי אותו".

יש בזה משהו. לקופרברג יש ניתור... לא בדיוק הספיק לו בשביל להיות שחקן מקצוען ברמת ליגת העל.
אז אולי התקרה שלו לא תהיה שחקן יורוליג כמו סורקין, אבל ליגת על בהחלט.

ממה שאני ראיתי השנה ממיכאלי בליגה לנוער לא חסרה לו מסה בכלל, לדעתי מבחינה פיזית הוא השחקן הגדול ביותר במחזור הזה אם לא בליגה כולה. הוא איש גדול מאוד

מבחינת כדורסל הוא משחק קצת שונה ממה שהוא שיחק במשחקים שאני ראיתי אותו בליגה. בהרצליה היו משחקים בשבילו בידודים לאחד על אחד ודי הרבה פוסט אפ. בטורניר הוא הרבה יותר חותך ותולש ומשחק מהשטף וגם זורק פחות מבחוץ. זה סימן מצוין בעייני ששחקן יודע להתאים את עצמו לסגנון, מצביע על כישרון יחסית רחב. מה שכן, אתמול חזרה לו התופעה שלא הייתה בתחילת הטורניר אבל כן הייתה לו בליגה לנוער וזה החשד בנגרות... מישהו פה כתב שהוא מסיים דברים קשים וכאלה, זה לא היה ניכר לאורך העונה. הוא היה פינישר לא מי יודע מה ובכלל שחקן לא יציב בכל מה שקשור ביעילות התקפית

לגבי דולינסקי. כמו שנאמר כאן - עבר עונה קשה בנוער, לא רק מבחינה אישית. הוורסטיליות ההתקפית שלו מדהימה ומיוחדת, אבל בעייני וכבר אמרתי את זה לדעתי שנה שעברה הוא פשוט לא מספיק בוגר וחכם. לדעתי זה עניין של אופי ולא משהו שקשור בגיל אבל הלוואי בשבילו שאני טועה

לא חסרה מסה ברמה של להתמודד עם זרים בלית העל, או ברמה של ליגת הנוער? בליגת העל הוא יצטרך להיות בערך ברמה של סרור.

ברמה הסטטיסטית, אחרי שלושה משחקים דווקא עפרי נווה, שלא היינו בטוחים אם יהיה בכלל בסגל, מוביל את הנבחרת במדד היעילות. קולע 13.3 לשמחק (שלישי אחרי דורון ומיכאלי וכמובן לפני מאייר), 5.3 ריב' (שני בנבחרת), 57% ל-2 ובדיוק אותו אחוז ל-3! וגם 85% מהקו.

לא ברור לי פה למה יש דיבור על מיכאלי כשחקן עם תקרה נמוכה,מעבר לזה שהוא עשה פשוט קפיצה אדירה השנה אז הוא מראה שהוא יכול להשתפר,שחקן בגובה כזה עם טכניקה כזאת אין לנו בגילאים האלה,יש לו חדירות נהדרות,משחק פוסט ואפילו ראיית משחק לא רעה.אם היה לו ניתור הוא בכלל יכול היה להיות פוטנציאל אדיר,אבל איזה כבר ניתור מטורף יש לנמרוד לוי או תומר גינת?אני רואה אותו בתור המחליף העתידי שלהם.ללא ספק צריך לעבוד על יד שמאל וכן צריך לשפר סיומות,אבל גם בזה הוא השתפר,נכון שהוא מנגר לפעמים אבל גם סורקין מנגר לפעמים.לדעתי יש לנו פה יופי של פוטנציאל,מקווה שבעונה הקרובה יהיה בקבוצה בלאומית שתיתן לו הרבה מאוד דקות.
לגבי נווה אוסיף שהוא גם מוביל את הנבחרת בחטיפות וחסימות עם 3.3 ו1 בהתאמה.לא חושב שבאמת היה אמור להיות ספק כלשהו שהוא יהיה בסגל,כנראה שלא זומן לסגל הרחב לטורניר הראשון בעקבות פציעה או משהו,לא יתכן שהפך משחקן גבולי לסגל הרחב לשחקן חמישייה בתקופה כל כך קצרה.

כן, לגבי נווה הכוונה הייתה שלנו פה לא היה ברור מה קורה איתו והאם הוא יהיה בסגל. בדיעבד זה כנראה היה קשור לפציעה ולצוות המקצועי לא באמת היה ספק.

ולגבי מיכאלי - הגזמת, גינת ולוי בעלי ניתור הרבה יותר טוב.

אגב, אחרי שלב הבתים, שחר דורון מוביל את האליפות בנקודות עם 20 למשחק, כשהוא מקדים את אדאי מארה הספרדי המצויין, שלדעתי הוא בחירת לוטרי בדראפט הקרוב. זה כמובן לא אומר הרבה על העתיד של דורון (אתלט בינוני, טריגר האפי, ויעילות לא משהו). אבל בכל זאת נחמד. לפני שנתיים באליפות הקדטים הוא נראה די רע (אחוזים גרועים ויותר איבודים מאסיסטים) אבל כתבתי שמוקדם לוותר עליו ועוד יכול לצאת ממנו שחקן חביב. טוב לראות שהוא מראה התקדמות ברמות הללו.

לא מעט שערוריות סביב המשחקים באירוח של הסרבים.

ביום הראשון המזגנים לא עבדו והפרקט היה רטוב, מה שגרם לכמה פציעות ולפחות משחק אחד שבו הקבוצות סירבו להמשיך לשחק. כשגבעוני מ-אספן התלונן על זה בטוויטר, פיב"א חסמו אותו בצעד קטנוני.

עכשיו התפשט איזה וירוס אצל קבוצות שמתגוררות באותו מלון, כולל פינלנד, יוון, ליטא, סלובניה, ספרד וטורקיה, עם מלא שחקנים שנזקקו לטיפול רפואי. לא ברור אם ואיך זה ישפיע על המשחקים שמתוכננים למחר.

רק נציין שבחורינו גברו על קרואטיה והבטיחו הישארות בדרג א' שנה נוספת. הנבחרת ברחה ברבע השלישי וניצחה 84-66, עם הצגה של מאייר (24 נק'). אורי זיו כהן הוסיף 16 כולל דאנק מהדהד על הראש של שחקן קרואטי ושחר דורון הסתפק הפעם ב14 נק'. ברבע הגמר הנבחרת תפגוש את סרביה המארחת שמחצה את דנמרק 107-62.

הסרבים גרמו לשני שחקנים שונים מדנמרק לאבד 9 כדורים ועל הנבחרת כולה כפו 35 איבודים.

משחק נהדר של מאייר אתמול. לייאפ ושתי שלשות קלאץ' (כולל באזר ביטר) שלו בדקה האחרונה של הרבע השלישי פתחו יתרון 11 אחרי שהקרואטים הורידו את ההפרש לשתיים ובעצם הכריעו את המשחק.

הסרבים קבוצה נהדרת עם גובה (מארקוביץ' מעולה), גארדים איכותיים (ניקולה טופיץ' אחלה של שחקן, למרת שבינתיים הוא לא קולע טוב באליפות הזו) והמון עומק. יהיה קשה מאוד מולם.

אבל מה שלא יהיה, כבר יש כאן הישג יפה מאוד. בניגוד לעתודה, בנוער לא זכינו אף פעם במדליה וחצי הגמר היחיד של הנבחרת היה ב-1972. מאז 2006, הנוער הגיעו רק פעם אחת לרבע הגמר (בשנה שעברה; מקום 8 לנבחרת של נועם יעקב). ביותר מחצי מהשנים הללו בכלל לא היינו בדרג א', וגם כשכן זה לא נראה טוב (מקומות 10 עד 15). אז שני רבעי גמר ברציפות זה אחלה ומשתלב במגמה החיובית של השנים האחרונות.

ניתוח מעניין בפסקה האחרונה.
איך אנחנו מסבירים את ההבדלים האלו ברמת המיקרו בין הישגי הנבחרות צעירות לצעירות עוד יותר שלנו?
אני מניח שככל שהגיל עולה - התותחים הכבדים של הנבחרות האחרות פחות באים, אבל האם יש עוד אלמנט כלשהו להערכתכם?

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

לגבי הזלזול/חוסר העניין של היריבות בגילאי העתודה, זו קביעה די נפוצה, שכבר די הפכה לאקסיומה ועל פניה גם נראית הגיונית. אבל האמת היא שהיא לא ממש מחזיקה מים מלבד אולי שתיים או שלוש נבחרות בכל מחזור (בעיקר צרפת). כמו שהראיתי בת'רד של העתודה, 20 מתוך 30 השחקנים הכי טובים במחזור של 2003 היו מנבחרות ששיחקו בדרג א' (השאר מנבחרות שבדרג ב') ורק 3 מתוכם לא הגיעו לאליפות השנה (וגם לגביהם אני לא בטוח אם לא היה שם עניין של פציעות). אז אי אפשר להסביר את ההבדל בין 5 שנים רצופות בחצי הגמר (ו-4 משחקי גמר) לבין הופעה יחידה ברבע הגמר של אותם מחזורים בדיוק בכך ששתיים או שלוש יריבות הגיעו עם הרכב חלש יותר.