סל ניוז

כמות אין אנד אאוטים מטורפת מה3 לנבחרת שלנו,חבל,נפלנו על יום קליעה פשוט מזעזע,אם היו קולעים את הממוצע שלהם,אנחנו לגמרי במשחק.

כן, חבל. למאייר בעיקר היו כמה שלשות שכבר היו בפנים ויצאו וגם כהן החטיא שלשות חפשיות שביום רגיל הוא קולע בעיניים עצומות. לא נורא. הפסדנו לנבחרת טובה יותר, למרות שבעיני לא מרשימים כמו הצרפתים.

מסכים שהפסדנו לקבוצה טובה יותר, אבל בלי קשר פשוט לא יכול לראות את הכדורסל הזה וזה לא רק היום.

לגבי מיכאלי, אני לא כל כך מסכים עם ההשוואות שהועלו פה לסורקין, גינת או נמרוד לוי.
נמרוד לוי וסורקין הם 2.08 ויש להם סייז מצוין לעמדה, סיפור אחר מיכאלי על 203 הסנטימטרים שלו. גינת יותר דומה המימדים, אבל הוא גם שחקן די ייחודי עם טאץ' משוגע שלמיכאלי פשוט אין.
אני חושב שהשוואה יותר הולמת היא אלישי כשיר ונדמה לי שהוא ישמח לקריירה שכזו.

לגבי דולינסקי, אני מסכים שהייתה לו שנה לא טובה בנוער בה הוא לא התקדם בכלל, אם כבר הלך אחורה. זו אחת הביקורות העיקריות שלי כלפי רמת האימון במחלקה של הפועל.
האם חוסר הבגרות במשחק ובקבלת ההחלטות זה עניין של גיל או אופי, רק הזמן יגיד. מה שכן, את הדברים שיש לו אלה דברים שאי אפשר ללמד והיכולת לנצל אותם נוטה מאוד להשתפר עם הגיל.
את דעתי לגבי הקרדיט המועט שהוא קיבל באליפות כבר אמרתי. לצערי את מרבית האליפות לא יצא לי לראות, אבל ממה שראיתי הוא דווקא היה טוב בדקות שקיבל ומבט בסטטיסטיקה גם תומך בהתרשמות הזאת.

לא יודע אם מיכאלי 2.05 או 2.03 או אם זה בכלל משנה, אבל אתה מצד אחד מדבר כמה זה משמעותי ה-4 ס"מ יתרון שיש לסורקין ולוי, ומצד שני משווה את מיכאלי לכדיר שהתקרב ל-2.00 מלמטה וזה בערך אותם ה-4 ס"מ הבדל.

בלי קשר לגובה, שבהיעדר נתונים על standing reach, ניאלץ להסתמך עליו וזה כן הבדל, סורקין ולוי (ובעיקר סורקין) הרבה יותר אתלטיים.

אלישי כדיר היה 2.03. מוזמן לבדוק.
בכל מקרה זה הבדל מאוד מאוד גדול, במיוחד כשהשחקן הוא לא אתלט גדול.
דווקא לנמרוד לוי זה קצת פחות משנה כי היכולות שלו הן בעיקר כאלה של שחקן חוץ, אבל למישהו כמו סורקין שהוא בראש ובראשונה פינישר הכמה סנטימטרים האלה הם קריטיים.

עפרי נווה התחייב למכללת ווסט וירג'יניה.צעד מצוין שלו לדעתי.

אפרופו אלישי כדיר, יש מצב שאותו גג שחטף בניסיון ההטבעה (מול זלגיריס אאז"נ) בעונתו במכבי לפני אי אלו שנים, מעשית הרס לו את קריירת היורוליג בדומה לאיך שהדאנק של וינס קרטר גמר לפרדריק ווייז את הקריירה?

למה?

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

מה אומרים כאן על מאייר? הצגה ענקית שלו על יוון בינתיים (כמעט 30 הפרש לנו במחצית). משחק שלישי שלו שאני רואה והוא מרשים מאוד. נראה כמו חתיכת סקורר.

_________________
ABC לשעבר.

ניצחון יפה לנוער 77:88 על יוון. המחצית הראשונה, עם 60 נקודות ו-25 הפרש, הייתה הכי מרשימה של נבחרת ישראלית הקיץ הזה כשכל מטאטא יורה. רבע שלישי נוראי החזיר את היוונים להפרש 4 אבל שלשות קלאץ' של עפרי נווה ושחר דורון החזירו את הנבחרת למרווח ביטחון ופילוננקו ונווה עזרו לייצב את ההגנה.

מחר מול טורקיה במשחק על המקום החמישי.

היוונים חזרו עם מלחמה על הכבוד, הורידו למינוס 4 ואז השווינו את הקשיחות (בעיקר בזכות ויטלם ופילוננקו) והרבע הרביעי התנהל די בשלום. במחצית הראשונה זה היה משחק של כשרון בקצב מהיר, נהניתי מכל רגע.



אמרו בשידור שהוא הולך לעוד שנה בנוער של מכבי. איזה בזבוז זמן. הוא עוד לא שלם כסקורר - הריווח שהוא יוצר לעצמו באחד על אחד לא יכול לבוא לידי ביטוי בליגת בוגרים, והוא מתקשה לסיים ביעילות עם הלוח - אבל כמוביל כדור הוא מוכן לגמרי, ברמת נועם דוברת בראשל"צ. שילך לנתניה או משהו.

_________________
"היינו במלון בפאריז ופתאום שמעתי דפיקה בדלת ב-3 בלילה. פתחתי את הדלת וראיתי את שמעון מזרחי שפקד עלי: 'נשק אותי'. לא הבנתי מה הוא רוצה, אבל הוא התעקש, אז נישקתי אותו".

לא אמרו איפשהו שמאייר יעלה לבוגרים של מכבי, או שאני מתבלבל עם שחקן אחר?

מאמין שמאייר יעשה אבדיה וישחק במקביל בבוגרים ובנוער של מכבי. שלא כמו אבדיה, קשה לראות אותו מקבל דקות משמעותיות בליגה במשחקים שהם לא בלואו אווט. מסכים שהיה עדיף אם היה הולך במסלול של שרף ועובר לשחק מלא בלאומית אבל מכבי רוצים תארים בנוער.

בן כמה מאייר בדיוק?
אבדיה לשם השוואה בעונת 18-19 (כלומר כשהוא מגיע לגיל 18 באמצע העונה, יליד ינואר 2001), קיבל 10 דקות בממוצע במכבי במשחקי הליגה (שזה אולי לא המון - כי בטח הרבה בגארבג' וכו', אבל "משהו"), וכלום בפלייאוף כמובן.
בעונה אחרי, זה כבר המריא ל-27 דקות למשחק בעונה הסדירה ו-30 בפלייאוף (שגם נדחה עקב הקורונה וכו'), עד לתואר "שחקן העונה".

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

באוקטובר הוא יהיה בן 17, קטן כמעט בשנה מאבדיה ביחס לשנתון, אבל אני לא רואה איך זה רלוונטי במקרה הזה.
קודם כל אבדיה, עם כל הכבוד למאייר, היה פרוספקט בסדר גודל אחר. אבדיה קיבל דק' כי הוא היה מספיק טוב כבר אז. האם מאייר ברמה של לשחק בליגה במכבי? לא יודע... מה גם שיהיו הרבה שחקנים לפניו.

הוא אולי כאמור לא אבדיה, אבל יש לו יתרון פיזי ואתלטי מאוד גדול בעמדה שלו ואין לו מה לעשות בליגה לנוער, זה ברור. היה צריך ללכת לקבוצה בליגה הלאומית לפחות לעונה, במיוחד שהיום אפשר להיכנס לטורניר הנוער של היורוליג גם מבלי לשחק במכבי ת"א ולקבל את החשיפה הנדרשת.

מקצועית, יש לו סקיל-סט ברמה מאוד גבוה, יחד עם מבנה חזק, אתלטיות וגובה לא רע לעמדה, אבל איכשהו הוא לא מלהיב אותי כפרוספקט. אולי הוא יהיה יפתח זיו משופר... או שאולי הוא יהיה עוד רז אדם.

אז היום ישראל תשחק ב-14:00 מול טורקיה על מקום 5. הטורקים קבוצה טובה, ונדמה לי נתנו עד כה את הפייט הכי גדול לספרד (67-75), אבל לצערם פגשו את הספרדים כבר ברבע הגמר.

בגמר ישחקו היום ספרד הפייבוריטית הגדולה (ניצחון 70-58 על צרפת בחצי גמר) וסרביה שניצחה את גרמניה 65-54.

לספרד יש לפחות שני שחקנים שהם פרוספקטים בטוחים ל-NBA וזה עוד בלי ה-MVP שלהם משנה שעברה שהוקפץ לנבחרות בוגרות יותר - מארה הגבוה שקצת פחות יעיל במשחקים האחרונים, והוגו גונזאלז 1.98 אתלט על (ברמות של הזוניה, או רודי הצעיר), שהוא גם שומר מעולה וגארד-פורוורד מוכשר.

ישראל מסיימת במקום השישי אחרי קרב צמוד מול טורקיה. שחר דורון המצויין (כנראה מלך הסלים של הטורניר) השווה עם לייאפ 7 שניות לסיום אבל הטורקים עם התקפה מהירה וג'אמפ שוט ליד קשת השלוש שהכריע את המשחק. דורון עם זריקת התאבדות מהחצי לא פגע. דורון (26), מיכאלי (22) ומאייר (21) הצטיינו.

סה"כ יופי של תוצאה, הכי טוב ב-20 השנים האחרונות לנבחרת נוער ישראלית, שממשיך קיץ מצויין של הנבחרות הצעירות.

לגבי שחר דורון, לוקיץ'-גאבריץ' השוודי צריך לקלוע מעל 21 מול ליטא כדי לעבור את דורון. כרגע במחצית הוא עם 2 נק' בלבד... אבל נראה.

אולי בסופו של דבר מההיעדרות של שרף דורון קיבל את הבמה והכדורסל הישראלי יצא נשכר.
לשרף אני לא דואג.

טוב אז אפשר לסכם בקצרה. מבחנתי ברמת התוצאה הסופית זה אמנם לא חד משמעי אבל אני כן יכול להבין למה מישהו יהיה מרוצה - נשארו דרג, סיימו יחיסת גבוה, הצליחו להתמודד ברוב המשחקים. בעיניי אפשר היה להשיג יותר אבל מודה שזה פחות מעניין אותי.

בכל מה שקשור לעבודה של הצוות המקצועי בדברים שבעיניי חשובים - לא אהבתי את מה שראיתי. קודם כל עכשיו כשנגמר הטורניר אפשר להגיד את זה באופן ברור- הזימון של קוקוטק הוא לא פחות מהזוי ואני מנומס. לא רוצה להעלות ספוקולציות בנוגע לקרבה שלו למאמן כזה או אחר כי אני באמת לא יודע מה הלך שם, אבל בשורה התחתונה בחור שלא שיחק ולא השפיע בכלום על הסגל ושהסיכוי שיצא ממנו שחקן משמעותי אפילו לרמת עתודה קטן מאוד - תפס מקום לילדים הרבה יותר מתאימים ממנו. והוא לא היחיד שהזימון שלו לא ברור לי אבל אני כן רוצה להיות הוגן ולתת לצוות שם קרדיט כי לפעמים קשה לפענח את זה מבחוץ.

מה שעוד פחות אהבתי זה את הכדורסל. לא הבנתי ולא הצלחתי לזהות שום מגמה חוץ מלשחק פיקנרול אקראי כל התקפה, וזה נראה ששחר דורון ומאייר (המאוד מאוד מוכשרים) פשוט עושים מה שבא להם. הכדור לא זז, מוסרים רק כשאין ברירה ומכריחים זריקות קשות ביותר אם הולך או אם לא הולך. לי זה מרגיש, וזה מתחבר גם לבניית הסגל, שצוות המאמנים רצה לעשות דבר אחד וזה לנצח. לא עניין אותו לקדם אף שחקן, לא עניין אותו להביא שחקנים שהם לא הצמד המוביל לידי ביטוי. ברור לי שהם לא בוואקום והגישה הזו היא רוח המפקד שנושבת באיגוד, אבל בעייני זה מאוד מאכזב.

אני קצת ברגשות מעורבים. מצד אחד, מקום מכובד ומסתבר שזה המיקום הכי גבוה מזה הרבה זמן בנוער. מה גם שבאמת היו 4-5 נבחרות חזקות מאוד בטורניר וגם הפסדנו ברבע גמר לאלופה. מצד שני, מרגיש שהסגל הזה, גם בלי שרף אבל בטח איתו, יכל היה להגיע לרביעיה הראשונה.


לא יודע אם לזה רמזת אבל אחרי שדיברנו פה על הזימון שלו, קלטתי שהעוזר מאמן של הנבחרת (יואב שינקמן) הוא גם מאמן הנוער של גלבוע והמנהל המקצועי, מי שהביא את קוקטק לגלבוע מרעננה ואימן אותו השנה. אז הגיוני שזה משהו שדיי השפיע, בין אם כי שנקמן הרגיש שהוא "חייב" לו או פשוט סתם מאוד מעריך אותו כשחקן והפעיל לחץ לזמן אותו. אבל גם יכול להיות שיש דברים שלא רואים במגרש - מישהו שיש לו תרומה "מנטלית" או "מוראלית" נקרא לזה. מישהו שלא מצפה לדק' ויודע לאזן את העניינים בחדר ההלבשה. בערך כמו התפקיד של זומרפלד בעתודה. ושוב זה מאותה הגישה של ניצחונות אחרי הכל, אבל לא בהכרח בגלל פרוטקציה.


אני מבין מה אתה אומר, אבל יש פה גם אולי הטייה מההשוואה, אפילו ברמה לא מודעת, לעתודה. בעתודה בחרו לשחק בסגנון התקפי יותר "אסתטי" אבל זה כי גם היה סגל מתאים לאותו סגנון (סוג של התקפת פרינסטון). פה היה סגל שבנוי מאוד שונה.

אני מקבל את כל מה שאתה אומר, הרי אנחנו בסוף מתעסקים פה בניחושים ולא יודעים מה היה. לגבי סגנון המשחק - לא ממש יצא לי ראות את העתודה אז אני לא חושב שהיא ככ השפיעה עליי אבל אני חושב שהייתה לי פחות בעיה אם היו בוחרים סגנון כלשהו שפשוט לא מוצא חן בעייני בקטע של טעם אישי. פה אני פשוט לא מצליח לזהות שום דבר, שום עיקרון שום רעיון. לי זה מרגיש שהסגנון משחק פשוט זרם דרך השחקנים, ובאופן טבעי משום ש 2 השחקנים המרכזיים הם סקוררים אז נהיה משחק סקוררי כזה שבו הם עושים מה שבא להם והאחרים מקבלים פירורים פה ושם. איך אנחנו אמורים לקבל איזשהו מושג על היכולות של פילננקו אם הבן אדם לא מקבל כדור אחד לפוסט אפ או אחרי פיקנרול כל הטורניר? עבורי לא הגיוני שנבחרת צעירה משחקת כזאת שכונה רק כי זה לא עושה נזק ונשארים דרג.

מסכים עם רוב מה שאתה אומר,בהחלט הרגיש שאפשר להשיג יותר,אבל בסוף כמו שודים אמר הנבחרות שסיימו בטופ 4 אכן נבחרות מצוינות,למרות שאפשר לנצח אותם ביום נתון.
לגבי קוקוטק,הוא שחקן 12 מובהק,ושיחק בסך הכל כמה דקות בודדות בגארבג' טיים בשביל לקלוע כמה שלשות.נניח ואריא סלע היה מזומן במקומו למשל,שחקן צעיר יותר עם תקרה גבוהה יותר,הוא עדיין היה שחקן 12,מה היה תורם לו לשחק כמה דקות בודדות מול שבדיה או צרפת בסוף?הייתה פה התבססות פשוט מוחלטת על החמישייה הפותחת(כשמחליפים את פיליננקו במיכאלי) ולמעט ויטלם אף שחקן ספסל לא קיבל מעל 10 דקות,שזה מאוד חריג לדעתי,גם אבנרי שהיה טוב מול טורקיה קיבל מעט מאוד דקות במשחקים לאחר מכן .בסופו של דבר שחקן 12 לא ישחק הרבה והוא כנראה צריך להיות בעל יכולת מסוימת שאפשר יהיה לשלוף מהכובע אם צריך.(כמו שרועי בכר שקיבל מעט מאוד דקות בערך כמו קוקוטק,באחד המשחקים אם אני לא טועה היה על המגרש בסוף המשחק,נטו בגלל שהיה צריך קליעה)

בהקשר ל- "הוא במילא משחק דק' בודדות, אז מה זה משנה" -
אומנם אני עצמי לא אימנתי ובטח לא שיחקתי בטורנירים בינלואמיים, אבל מתוך דברים שאמרו מאמנים ושחקנים, הטורניר זה לא רק דק' המשחק. אם יש שני שחקנים באותה הרמה בדיוק, ואחד יוצא לטורניר אליפות אירופה והשני לא, בסוף הטורניר הם כבר לא באותה רמה. עצם החוויה והניסיון שמקבלים בלטוס עם נבחרת, איך להכין את הגוף, איך להתאמן, איך להתאושש אחרי משחקים, המפגש מקרוב מול שחקנים הרבה יותר גבוהים ואתלטיים ממה שרואים פה בנוער.
יש כל מיני דוגמאות לשחקנים שלדעתי זה מה שנתן להם את היתרון להמשך הקריירה, אבל דוגמה טובה שתמיד יש לי בראש, שבמקרה גם קשורה לנבחרת הנוכחית זה של ליאור ליפשיץ, שהוא גם המאמן המנטלי של הנבחרת והיה איתם בסרביה. בתכלס ליפשיץ הוא סוג של ויטלם. היה עילוי בדרום, עבר בכיתה י' לראשל"צ, היה שחקן מוביל בנוער אבל לא איזה כוכב על. הצליח להגיע לסגל הנבחרת הגדולה של 2004 עם הלפרין, לימונד וכל החבר'ה (אולי אפילו כבר בגיל קדטים), המשיך עם הנבחרות עד הסוף ואחר כך גם היה שחקן ליגת על לכמה שנים טובות.