Hacohen כתב:
Lakic כתב:
בנתיים במצרים מסתבר שבעקבות הפסקת הזרמת הגז הישראלי ממאגר תמר, הם חווים הפסקות חשמל שהגיעו עד למצב שיש הפסקת חשמל יזומה בכל יום למשך שעתיים.
למערכה הזו, אגב, יש קשר ישיר ומובהק לעניין הגז העולמי שאני קצת עייף כרגע מלפרט.
ציטוט:
חובת קריאה (נכתב על ידי יוצא מערכת הביטחון, שי עדן):
למה תקפו אותנו?
אמל"ק - למרות השנאה ואהבת המוות של חמאס, הסיבה לתזמון וגודל הארוע נמצאת בסאגת המלחמה הקרה, שמתחממת אל מול עיננו. בתמונה הגדולה - זה שוב החשודים המיידים: כסף וכוח.
מי שחושב שהסיבה למתקפה היתה רק השנאה האדירה ושחרור האסירים, לא רואה את התמונה הגדולה. ואני לא מדבר על התמונה של החמאס או הפלסטינים, אלא על התמונה הגדולה באמת.
לפי דיווחים זרים כ-500 חמושים מחמאס והג’יהאד האסלאמי, השתתפו בתרגילים בספטמבר האחרון, בהובלת קציני כוח קודס, זרוע פעולות החוץ של משמרות המהפכה של איראן, גנרל איסמעיל קאאני, מפקד כוח קודס שהשתתף באימון בעצמו. גורמי מודיעין בעולם טוענים שאיראן יזמה את המתקפה. מן הסתם נו.
הוול סטריט ג’ורנל, מצטט בכירי חמאס וחיזבאללה ומדווח שההחלטה התקבלה בפגישה בביירות ב-2 באוקטובר בנוכחות מנהיגי חמאס וחיזבאללה. יועץ לממשלת סוריה ופקיד אירופאי נתנו את אותו הדיווח על מעורבותה של איראן.
אז זאת איראן. אבל למה לה?
כי, למרות השנאה המפלצתית והרצון שלהם לרצוח בנו, ההנהגה האיראנית בדרך כלל שקולה מאוד. גם כשהם בוחרים להפעיל כוח ישיר, הם עושים את זה עם אסטרטגיה. הרי הם ידעו שאחרי דבר כל-כך מוגזם ישראל תאבד עשתונות, תרדוף את בכירי חמאס ותחתור לריסוקו. אז מה עבר במוחם של המנהיגים השיעים? למה שימיטו אסון על עזה?
התשובה: כי זה בדיוק מה שהם רצו. אסון בעזה.
מי שהתשובה, “כי הם מטורפים” לא מספקת אותו, צריך ללכת לחפש את הכסף. כן, שוב הוא. הכסף.
כבר אומר, אני לא אחדש פה כלום. הכל ידוע למנהיגים והמדינאים ואפילו המודיעין שכשל. אני יודע שכואב לחשוב שבשביל כסף הרגו לנו אלף וחמש מאות אחים, חטפו לנו ילדים ואמהות, ועשו מעשים זוועתיים שכאלה. מצד שני, את מי שמכיר את פיתולי המלחמה הקרה - זה לא מפתיע.
זה תמיד כוח וזה תמיד כסף. אלא שהפעם זה הרבה יותר גדול. לא, לא המיליונים שקטאר העבירה לחמאס, אפילו לא הכסף שאמריקה משלמת למדינות האזור. הרבה מעבר לזה. הרבה-הרבה מעבר לזה – הפעם מדובר במלחמת הכסף הכי גדולה שהכרנו אי-פעם.
ברוכים הבאים אל אחרית הימים של המלחמה הקרה.
הכסף הגדול היה ונשאר באנרגיה. נפט וגז. רוסיה ממש אתמול הודיעה שחמאס אינו ארגון טרור. זה לא מוזר? למה שרוסיה תגיד דבר כזה? היא, שסובלת כל-כך מטרור? למה היא מלבה את האש נגדנו? רוסיה גם דיברה כנגד ארה"ב בטענה שאמריקה מקדמת הסכמי שלום עם מדינות ערב באופן לא מוסרי לפני שיש הסכם בין ישראל לפלסטינים. שוב, מה עניינה של רוסיה הקונפליקט בין ישראל והפלסטינים? האם היא מרוויחה משהו מהקונפליקט שלנו?
עכשיו, אני לא יכול לקבוע שרוסיה עשתה לנו את זה, אין לי מושג. אבל בדבר אחד אני בטוח, ומיד תבינו כמה שזו מתמטיקה פשוטה: המרוויחה הגדולה ביותר מהמלחמה – היא רוסיה.
“גזפרום” היא חברת האנרגיה הגדולה ביותר בעולם, והיא בבעלות ממשלת רוסיה. זה הפרוייקט ה-כי מושקע באנרגיה העולמית אי-פעם, הבייבי של פוטין, שנבנה לאורך העשור האחרון, בשקט בשקט. רוסיה העבירה מערכת צינורות פסיכית משטחה אל חצי עולם, ובמיוחד אל אירופה. כן, אל המערב. מדובר במערכת צינורות שנראיית על פניה, דמיונית. מערכת סופר-מתקדמת של צינורות שמחברות את רוסיה אל מדינות המערב. תוך מספר שנים מועט רוסיה הגיעה לרמת שליטה אדירה על האנרגיה של אירופה, עד שההישג לעיתים בלתי נתפס. עד מלחמת אוקראינה רוסיה מכרה כ-50% מכלל הגז של אירופה, והיתה הספקית העיקרית. נתון הזוי לכל הדעות. צריך להבין, באירופה גז זה לא רק חשמל, גז זה מוצר הישרדותי שאיתו מחממים את הבתים בימי השלג הקפואים, שבזכותו יש מים חמים בברז. גז זה החיים.
רוסיה שולטת במערב באמצעות שליטה על ברז הגז. את זה ידעתם?
מי שנהנות מאוד משיתוף הפעולה הזה עם רוסיה, הן סין מהמזרח, ואיראן מהשכונה. איראן אתם מכירים. רק ביולי האחרון איראן חתמה עם רוסיה הסכם גז בסך של 40 מיליארד דולר, שמצטרף לעוד המון ביזנס שיש בין השתיים. איראן יושבת על מצבורי הגז השניים בגודלם בעולם, אחרי רוסיה, והיא צריכה למכור את זה למישהו. אז בעזרת הצינור של פוטין, איראן מוכרת גז ל… מערב. הזוי, נכון? סנקציות על איראן? לא כשיש לך את רוסיה. סנקציות על רוסיה? לא כשיש לפוטין צינור לאירופה.
אחד הצינורות של רוסיה עובר ישירות משטח רוסיה לאירופה, דרך אוקראינה (מוכר לי השם הזה) והוא נקרא “דרוזבה” שפירושו “חברות”, יעני פרנדשיפ. כי הוא הצינור שמחבר את רוסיה למערב, בשביל חברות כמובן. מה זה פרנדשיפ…
הצינור הזה מעביר כמות עצומה של גז שנאמדת במידה (שלא אומרת לנו כלום) של 40 מיליארד מטר מקובע של גז בשנה. עכשיו אתם גם מבינים למה רוסיה רוצה לכבוש את אוקראינה. לא קשור לטרור ולא דאגה לציבור הרוסי שבאוקראינה. גז. רוסיה הכניסה בשנה האחרונה סכום אסטרונומי של 138 מיליארד דולר רק מיצוא הגז ועוד 218 מיליארד דולר מיצוא הנפט, וזה עוד למרות סנקציות שהוטלו עליה בעקבות מלחמת אוקראינה.
רוסיה עושה מאירופה ה-מון כסף. הכי הרבה שיש כסף.
הצינור של פוטין הוא לא עוד פרויקט כלכלי - הוא פרויקט קולוניאליסטי של עוצמה וכוח. הצינור הזה הפך את רוסיה למונופול של ממש. פוטין בנה את הדבר הכי גאוני שמעצמה יכלה לחשוב עליו. הוא ספק הגז העיקרי של פאקינג אירופה. הוא גם ספק הגז העיקרי של שאר העולם. בעצם, הוא ספק הגז הגדול ביותר בעולם. אבל חיבה מיוחדת יש לו לצינור האירופאי, מסיבה פשוטה – הוא מחזיק את המערב בביצים.
הפרויקט הזה נבנה במהירות שיא לאורך 20 השנים האחרונות, כשהצינור “הזרם הצפוני” נבנה תוך שנה, בשותפות עם מדינות אירופה, שאלוהים יודע מה הן חשבו לעצמן. זה קרה כשאמריקה היתה עסוקה במלחמות המפרץ שלה, באפגניסטן ועיראק, בתקופת הפוסט-ספטמבר-אילבן. אפשר להגיד שאמריקה נרדמה בשמירה, ופוטין לקח את אירופה.
אז אמריקה שהתעוררה מאוחר למשחק השחמט הזה, חיפשה באיחור דרך להחזיר לעצמה את השליטה האבודה. החשש של אמריקה היה שרוסיה תשתמש בכוח הזה כנגד המערב.
והחשש הזה אומת במלחמת אוקראינה כשרוסיה סגרה את השיבר למערב, כאולטימטום על תמיכת המערב באוקראינה. ואז ה"חברות" נהייתה קצת פחות חברית כשמחירי הגז טסו באירופה, עד כדי כך שמשפחות רבות חיו בקור, כי העדיפו שלא לקנות גז יקר. הגז והנפט בעולם זינקו ב-700%. אירופה נכנסה לחרדה קיומית ומדינות כמו הודו מצאו עצמן על סף משבר. אין ספק שהצעד הזה של רוסיה, מנע התקפה של המערב עליה במלחמת אוקראינה. כי איך אתה יכול לתקוף את זה שמוכר לך גז?
צינור נוסף וחדש הוא הצינור הצפוני של רוסיה שעובר תחת הים הבלטי אל גרמניה ונקרא “הזרם הצפוני 2” שמטרתו לחדש את הצינור הקודם של רוסיה באזור. המערב איכשהו הסכים לבנייתו עד שביידן איים באופן מפורש בינואר לפני שנה על פוטין, שאם הוא יפלוש לאוקראינה – הוא יכול לשכוח מהצינור החדש. ובמילים של ביידן, “אנחנו נביא לו סוף”.
אמריקה הבינה שהיא חייבת להגיב למצב הזה. לא יתכן שבכל קונפליקט בין המערב לרוסיה – פוטין יסגור את השיבר. אז היא מצאה פתרון יצירתי במיוחד. אם פוטין מגיע לאירופה דרך הצפון - אנחנו נתחכמה לו ונעקוף אותו - מדרום.
לפרוייקט השאפתני של אמריקה נתנו שם ידידותי מאוד. קראו לו: “הסכמי אברהם”. מכירים?
זה גם שלום, כמובן. אבל זה גם הרבה גז. החזון הוא לייצר רצף טריטוריאלי של יחסי נירמול שמתחיל בהודו, דרך האמירויות, בחריין, ערב הסעודית, ירדן, ישראל (ישראל מכירים) ומכאן ליוון, קפריסין, אירופה. אם רוסיה באה מצפון – אמריקה רוצה לרסק אותה מדרום.
שימו לב לשרטוט שצרפתי. למעלה זה מערכת הצינורות המטורפת של רוסיה, למטה, נתיב הצינור החדש של אמריקה, כפי שהוצג על ידי נתניהו בעצמו בנאום החגיגי שלו ב-9 לספטמבר השנה, חודש לפני המתקפה על העוטף, שצירפתי גם כסרטון.
נותרה חתיכה אחת בפאזל - סעודיה וישראל לא מקיימות יחסים רשמיים.
לא סיפור. סעודיה היא אחת מספקיות הגז שנפגעו במיוחד מפרויקט הצינור של פוטין, ולכן היא עצמה מחפשת פתרון לזה. אז נעשה “שלום”. קל. כולם ירוויחו - סעודיה הסונית תמכור נפט וגז למערב ותעקוף את איראן השיעית, שנואת נפשה, שמספקת נפט וגז לצינור של רוסיה בצפון. בעצם, אמריקה באה עם אסטרטגיה עוקפת פוטין ועוקפת איראן - נתיב נפט וגז מידידותיה הערביות הסוניות שבדרום המפרץ שיתחרה ברוסיה והשיעים בצפון.
ואכן, במהלך הקיץ השנה הכל קיבל תאוצה כשביידן ונתניהו התחילו לדבר על שלום היסטורי שמתהווה בין ישראל לסעודיה. ואז ב-9 לספטמבר במסגרת וועידת ה-G20 ביידן הכריז על תוכנית-על פסיכית משלו: “רכבת השלום”.
לא סתם רכבת, לא סתם שלום – “שינוי כללי המשחק האזוריים”, מילים של ביידן.
מדובר על רכבת מהירה ומתקדמת שתעבור שתוביל סחורות בין מדינות ציר השלום של הסכמי אברהם, מהודו ועד אירופה. חזון נפלא כשלעצמו. אבל הרכבת הזאת, עם כל השלום וזה, מסתירה עוד מטרה אחת חשובה מתחת למסילה והחזון ההומני – הבנתם כבר… צינור גז.
אתם מוזמנים לצפות בסרטון שצרפתי כאן מערוץ ILTV מתאריך 9 לספטמבר השנה, ולשים לב לדבריה של אורסולה גרטרוד פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית, שאומרת שם במפורש את המילים: “צינור של גז נקי”, היא משתדלת שלא להדגיש את זה מדי, אבל לכולם ברור במה מדובר. יש לומר ש-“גז נקי” מילים הן מכובסות תחת המטריה של ההתחממות הגלובאלית, שמשמעותן הפשוטה היא: “צינור גז שיתחרה בצינור של פוטין”.
והרכבת-צינור הזאת מהודו מתחברת גם לצינור שעליו דיברו נתניהו וראש ממשלת יוון בפגישה ב-4 לספטמבר, ארבעה ימים קודם, שבה הם סיכמו על הקמתו של צינור גז תת-ימי בין ישראל ליוון.
וסעודיה? היא כל-כך זקוקה לצינור החדש הזה, כדי לזמבר את איראן שנואת נפשה ולעקוף את המונופול הרוסי אל עבר אירופה. עד כדי כך שבכנס ה-G20 הכריז יורש העצר הסעודי שמדינתו תשקיע בפרויקט כ-20 מיליארד דולר – עוד בטרם נחתם הסכם השלום עם ישראל אפילו. יעני מבחינתה, השלום הוא עניין מוגמר. מה כבר יכול להפריע?
אמריקה איימה ישירות על המלכה של פוטין עם נה באוזן.
ברור לכל שרכבת כזאת היא אסון עבור רוסיה. ואם היא אסון לרוסיה, היא גם אסון עבור איראן, כי היא מחזקת את שנואיה הסונים מדרום, ומחברת אותן לשנואתה הציונית ממערב, ובעצם מרוששת את רוסיה ולוקחת מידיה את המונופול היקר מכל.
אז איך מטרפדים את צינור “רכבת השלום”?
קל: רוצחים את השלום.
איפה? בעזה.
כמה ימים לאחר מכן, כבר התאמנו החמאסניקים באיראן, ו3 שבועות לאחר ההכרזה התקיימה הפגישה עם חיזבאללה וחמאס ופעולת סיכול השלום יצאה לדרך. הכל קורה בספטמבר, הימים הנוראיים של היהודים.
איראן בחרה בחמאס, ולא סתם. חמאס הם סונים, כמו סעודיה, והם אהובים על הציבור בסעודיה. אנחנו חושבים שזה הכל מלחמה על שחרור איזה כיבוש או אג’נדה דתית עמוקה, אבל בסופו של דבר, זה כסף.
מבחינת חמאס לנגח את ישראל זו מצווה, לשחרר אסירים, לתת תחושת נצחון. אבל מבחינת איראן? לא באמת אכפת להם מהארגון הסוני הקטן שהשתלט על עזה. אדרבא, שיעים כל-כך שונאים סונים שיש אומרים שיהודים שנואים עליהם עוד פחות. זו שנאה ברמת DNA. שנאה שמתוארת בציטוט המפורסם, “מכל יציריו של אללה הכלב הוא הטמא ביותר, אך ערבי סוני גרוע מהכלב”.
איראן יכלה לבחור בחיזבאללה שיפתח במלחמה ויתכן שזו היתה הצלחה אפילו גדולה יותר. אבל החיזבאללה הוא הילד האמיתי של איראן, ארגון דתי שיעי, שהיא מחוייבת לשמור עליו. אבל את החמאס, הסוני “הכלב”, אפשר להקריב על מזבח הצינור. מוחמד דף מספיק מטומטם כדי לחשוב שאיראן בעד העזתים, והוא זרם כמו גז בצינורות של רוסיה.
אבל כדי לטרפד הסכם שלום כל-כך משמעותי לא מספיק איזה פיגוע קטן בדיזנגוף שיגרור אחריו עוד עמוד ענן שממנו ניתן לשקם את השלום והרכבת של ביידן. צריך משהו מהותי, גדול, שיהדהד בכל העולם הערבי, עד שסעודיה לא תוכל יותר לחשוב אפילו על שלום שכזה. צריך משהו שיחזיק שנים. צריך שישראל תשתגע, שישראל כל-כך תכעס, שאפילו ביידן לא יצליח לעצור אותה. צריך מגה-פיגוע בלתי נשכח, צריך ספטמבר אילבן. צריך מלחמה.
וכך יצא לדרך הדבר הדוחה הזה שקרה בעוטף. לא בשם מלחמת הדת השיעית בכובש הציוני, אלא בשם הכסף. לא מלחמת גזה – מלחמת גז.
התוצאה המסתמנת: השלום עומד להתחרבן. הצינור הרוסי עומד להינצל.
אבל עד שסעודיה לא תצהיר שהשלום מבוטל – המטרה לא הושגה.
שימו לב שהסעודים עדיין שותקים. הם מנסים לשמור איזה פתח לרכבת-צינור שחשובה להם כל-כך. סביר שאנחנו נראה נסיונות של רוסיה ואיראן להגביר את המלחמה, לגרום להתארכותה, עם כל מיני משחקים של חטופים בטפטופים, ומחאה עולמית מאורגנת וממומנת היטב, עד שזה ייגע בסעודיה.
כמה אנקדוטות:
חיזבאללה לא ממהר להכנס למלחמה ולא סתם. האינטרס שלו הוא שהמלחמה בין חמאס רק תגבר ותשומת הלב של העולם הסוני שעיקרו בסעודיה, תופנה בעיקר לכתישת סונים. הם קצת יורים נ"ט פה ושם, אבל זה מס שפתיים, לא יותר.
רוסיה יצאה נגד ישראל בפומבי. מן הסתם האינטרס שלה כרגע הוא שישראל תצטייר כישות מרושעת כדי להרחיק ככל שניתן את הסכם השלום עם סעודיה. רחוק יותר מכמה שהוא כבר הורחק. רוסיה היא המרוויחה העיקרית מהמשבר. חד-משמעית. זה גם מערבב את אמריקה כאן ומרחיק את המערב מאוקראינה.
האמירויות, בחריין וסעודיה די שותקות. כולם כבר מבינים שפרוייקט הרכבת-צינור לקראת התרסקות, אבל שומרים בלב תקווה לשיקומו. מי שמדבר נגדנו הם בעיקר הארצות ששותפות לכלכלה הרוסית, כמו איראן, תורכיה, וסין…
ארה’'ב הגיעה לכאן כמו שמעולם לא היתה כאן. ג’רלד פורד לישראל ועוד אחת למפרץ. למה? מה השתנה הלילה הזה? הרי זה שוב ישראל נגד ארגון טרור. על איזה אינטרס ענק עצום אדיר יש לה להגן הפעם? יש איזה רכבת-צינור משהו תחת איום? תבינו, זה הפרוייקט הכי גדול שיש כרגע בין ארה"ב לרוסיה. במימדים של המלחמה הקרה - זה להיות או לחדול.
כל אירופה בעד ישראל ללא היסוס. העולם מחולק למערב נגד מזרח. כולם כבר מבינים מה קורה כאן, זה רק אנחנו שמספרים לנו שזה ישראל נגד הפלסטינים ותו לא. אירופה תשמח להיחלץ מידיו החונקות של המונופול הרוסי.
אם לא הבנתם מה רוסיה רצתה מאוקראינה, עכשיו אתם יודעים יותר. את הנפט והגז שלהם, ובעיקר את השטח שלהם שבו עובר חלק משמעותי מהצינור. גם שם הסיפור הוא טרור כביכול.
הסכמי אברהם מוצגים כאיזה הישג אדיר של המדינאי הדגול נתניהו. בואו, זה פרוייקט כלכלי ענק של אמריקה. היא יזמה, היא תפרה, הכל למען נתיב עוקף פוטין, אנחנו עוד חלק בפאזל של המלחמה הקרה. עצוב רק שהקורבנות נאלצו לשלם עבור כחמות הכוח של רוסיה ואיראן.
ישראל היא לא רק צומת מרכזי בין לוחות טקטוניים. היא גם צומת מרכזי בין מעצמות ג’יידנטיות.
כנראה שלאף אחד לא אכפת באמת מהעם הפלסטיני והמאבק שלו. הם עוד כלי בארגז הכלים של המלחמה הקרה.
יחד עם זאת, ברור לי שאם איראן תרגיש, יום אחד, שהיא יכולה לכבוש את ישראל, היא תנסה זאת. ויהיו גדולים ממנה שיעזרו לה.
מתחילים להבין את הסיפור הגדול?
בסוף, זה למי יש צינור גדול יותר.
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
