Att כתב:
זה קצת מורכב. לרוב, נדמה לי שזה קורה במקביל.
הם משתפרים ונהיים טובים יותר בהתמודדות עם מצבים מסוימים (וגם לחץ) שאליהם הם נחשפים בעיקר בפלייאוף.
העניין בפלייאוף הוא שקבוצות משקיעות זמן ומאמצים גדולים ללמוד אותך ומנסות להגביל אותך באמצעים שונים.
כך למשל, מיאמי באחד המשחקים בגמר עשו כל שביכולתם כדי להתמקד במארי, עם טראפים ומה לא.
הם לא הצליחו לפגוע במשחק של דנבר.
אאל"ט גם לא ביעילות של מארי.
אתמול בלילה דנבר הצליחה לפגום במשחק של שג"א כשהם נערכו לבלום אותו.
האם זה מעיד על היכולת שלו כרגע? זה מעיד על משהו.
לא היה לו משחק לא טוב כי הוא התרגש כמו שנדב ספקלץ.
זה מעיד על היכולת שלו להתמודד עם מה שהם זרקו עליו.
לא מסכים עם כמעט כל דבר שרשמת פה...
נתחיל במשחק שלשום - אנחנ ומדברים על שחקן שעונה קודם שם 31.4 נק' למשחק, להניח שבכל ה68 משחקים שהוא שיחק אף קבוצה לא ניסתה לשים עליו דגש זו הנחה משונה. היו קבוצות שנלחמו איתם על הפליי-אין, היו קבוצות שהיו חייבות נצחון כדי להכנס לפלייאוף, הייתה עונה מלאת משחקים שלחלקים גדולים ממנה הייתה משמעות, בטח יותר משמעות מהמשחק השלישי בעונה של דנבר... זה שחקן ששם 6 פעמים 40 נק' ומעלה עונה שעברה, אתה באמת טוען שבשום שלב אף קבוצה ששיחקה מול OKC לא ניסתה לשמור אותו ברצינות ולהקשות עליו?
היה לו משחק מחורבן נגד דנבר ששמרה עליו יפה, הוא החטיא המון חצאי מרחק שהוא לרוב קולע. משחק חלש, קורה, בעיקר אם ההגנה מולך טובה ואתה לא נכנס טוב למשחק. מפה להסיק ששחקן שקלע 31.4 למשחק עונה שעברה (והשנה חוץ מהמשחק הזה שם 31, 34 ו32) לא יכול לעמוד בלחץ רק כי היה לו משחק חלש מול קבוצת הגנה מעולה זה משונה בעייני, בעיקר כשההנחה היא שאף קבוצה עד דנבר במשחק 3 העונה לא ניסתה לשמור אותו ברצינות. אני באמת מתקשה לראות איך זה מעיד על משהו כשזה עד כדי כך נקודתי וחריג.
גם את ההערה על מארי לא הבנתי... במשחק האליפות של דנבר היה לו משחק של 14 נק' ב6 מ15 מהשדה ו6 איב', אז? נגד פיניקס בפלייאוף היה לו משחק של 10 נק' ב3 מ15, אז?
למארי היו גם ימים שבשילוב של הגנה טובה עליו ומשחק חלש שלו (דבר שקורה לכולם) נראה רע. אתה טוען אחרת?
לגבי העניין עם הפלייאוף וטופ X - השאלה פה אם אתה עוסק בתחזית קדימה או בניתוח בדיעבד. להניח ששחקן הוא טופ X רק אחרי שהוא הוכיח שהוא טופ X זה בעולמות הניתוח בדיעבד שזה גם חשוב, בעיקר אם אתה רוצה להשתמש בניתוח בדיעבד כדי לבנות קדימה (הוכח שהשחקן היה בשנה האחרונה טופ X אז הסתברות גבוה שגם השנה הוא יהיה טופ X).
אם אתה מנסה להבין מי יהיה טוב בשנה הקרובה ועל מי אתה יכול להמר אז הישגי העבר יכולים להעיד (הרבה) על הישגי העתיד, אבל היעדר הישגים (בניגוד לכשלון, אגב) לא ממש יכולים להעיד לכאן או לכאן.
ניקח כדוגמא קיצונית את מג'יק ג'ונסון - פיינלס MVP בעונת הרוקי שלו. הטענה שלך שהוא לא היה שחקן טופ X בליגה עד כשהצליח בפלייאוף?
דאנקן בסוף עונת הרוקי שלו היה טופ X? מתי הוא הפך לטופ X, רק באליפות? היה כאילו יום אחד שבו דאנקן קם והוא הפך לשחקן טופ X בליגה?
אפשר להמשיך ולמצוא דוגמאות על שחקן שאף אחד לא ספר בטופ ויום אחד נהיה טופ X (כולנו זוכרים את פלייאוף הפריצה של ג'ורג') אבל הנקודה ברורה לטעמי - שחקן לא נהיה טוב בין ליל והופך לעילית הליגה אלא כל מה שקורה שהוא מקבל אישור רשמי להנחה שהוא כזה, ולכן זה ההבדל בין פרדיקציה (לדוג' - רשימת ה15 של נורטון עוסקת בפרדיקציה) לבין ניתוח בדיעבד (שגם לו יש המון ערך, בעיקר כרקע סטטיסטי לפרדיקציה עתידית).