shmueliki כתב:
Gilsh כתב:
ההבדל הוא שמיים וארץ בכישרון (לטובת ג'ה) וביכולת (לטובת שג"א).
מה מהות הקביעה הזאת?
כאילו SGA קלעי טוב יותר (ממוצע קריירה של 35% לשלוש ו-85% מהעונשין - ואף כבר מעבר ל-90% בעונה וחצי האחרונות) מאשר מוראנט (32% ו-75% בהתאמה)
מוראנט יותר אתלטי/אקספלוסיבי או משהו באזורים הללו (אבל לא בטוח שזה חשוב כל כך, כי גם SGA בעצמו הוא בצמרת הגבוהה בפני עצמו באספקט הזה)
נשאיר בצד רגע את ההתנהגות וכו', נניח "כישרון On court פרופר"
זו רק דעתי ובטח לא קביעה, הרי כישרון זה משהו שמאד קשה להגדיר ובוודאי למדוד, אז מטבע הדברים מדובר ב"דיבורים באוויר".
אם אני עושה את ההפרדה (כמו שעשיתי במשפט שציטטת), הרי שקליעה מבחינתי הרבה יותר שייכת לסל של ה"יכולת" מאשר לכישרון. לא חסרים שחקנים שנכנסו לליגה עם קליעה חלשה ושיפרו אותה משמעותית. כישרון, לעומת זאת, זה הדברים האלה שאי אפשר כמעט לשפר. האתלטיות החייתית, קואורדינציית עין יד, וקואורדינציה באופן כללי (שינויי כיוון, למשל, במיוחד שמשולבים עם כדרור, ויכולת לשלוט בגוף שלך בתוך כל הבלאגן הזה). ג'ה זה אחד השחקניים הטובים שראיתי בלהגיע לצבע, זה קשור בעיקר לכישרון שלו, לדעתי. מסירה תוך כדי כדרור, בטיימינג נכון, למקום הנכון במשקל הנכון, זה לא משהו שקל לשפר אותו וקשור לדעתי הרבה בקואורדינציית עין יד. אולי המדד האובייקטיבי היחיד שאני יכול לחשוב עליו מבחינת כישרון זה היכן אתה נבחר בדראפט (מדד לוקה בחסר כמובן, אבל אם יוצאים מנקודת הנחה שקבוצות מעדיפות לקחת שחקן עם "כישרון" מאשר "יכולת" כרגע, אז הוא מספק איזשהי תובנה, גם אם לא מכריעה, כי גם שם יש טעויות, למשל יוקיץ) אז ג'ה נבחר 2 בדראפט אחרי זאיון, שהיה סביבו הייפ מטורף, דומה למה שהיה סביב וומבי השנה. אני משוכנע שיש לא מעט דראפטים שג'ה היה הולך מס' 1. שיי לעומת זאת נבחר 11, בנה את עצמו בעשר אצבעות ואכן יש שיפור משנה לשנה. היכולת שאנחנו רואים ממנו השנה, לדעתי זו בעיקר תוצאה של עבודה לאורך השנים, ואכן רואים את השיפור משנה לשנה. עוד מדד שאני יכול לחשוב עליו זה התרומה בשנה הראשונה, לפני שלשחקן יש גישה לכל הטוב שלעולם ה - NBA יש להציע מבחינת הפיתוח השחקנים. השחקנים הכי מוכשרים, מוצעים דרך לתרום הרבה כבר בשנה הראשונה שלהם, פשוט כי יש להם משהו, שהוא מיוחד, ואי אפשר לעצור אותם, עוד לפני שלמדו מה זה NBA, פיתחו feel ליריבים ולשיפוט, התחזקו וצברו ניסיון וכו'. ג'ה הגיע 4.6 פעמים לקו בעונה הראשונה שלו, בעוד שיי הסתפק ב - 2.4 צנוע, בטח יחסית למה שאנחנו מכירים ממנו כיום. אתה יכול לראות את זה גם באסיסטים, שיי היה על 3.3 בשנתיים הראשונות שלו, בעוד ג'ה כבר תרם 7.3 בשנתו הראשונה (לא שונה יותר מדי ממה שהוא עושה היום).
ציטוט:
אין ספק שברמת האופי והמקצוענות, יש פער עצום לטובת SGA (שלפחות מהראיונות שלו, עובר כבחור אמביציוזי, נבון ושקול)
אבל אני חושב שלהנהלה של ממפיס יש חלק במה שקורה שם.
הם השאירו את ה-core של ג'ה-JJJ-ביין בעינו,
אבל איבדו נכסים חשובים כמו מלטון (שפותח בפילי), ברוקס (שפותח ביוסטון) וטריי ג'ונס (שפותח בוושינגטון), תמורת כלום פחות או יותר.
השניים הראשונים השפיעו והיו חלק מעיצוב הזהות ההגנתית של הקבוצה.
בלי קשר לניהול הנכסים, הגרעין שיש להם הוא לא גרעין לאליפות בעיניי, אבל הוא כן הצליח להפוך אותם לקבוצה משמעותית במערב.
הקפיצה קדימה הייתה (ועודה) תלויה ביכולת של מוראנט לבצע קפיצה למעמד של סופרסטאר (בעיקר לפתח קליעה ברמה טובה מאוד מבחוץ),
מה שלא קרה וייתכן וכבר לא יקרה. כרגע, ממפיס בטח בעיקר שמחים שהוא בחיים ומסוגל לשחק כדורסל.
מסכים עם מה שכתבת, ובסופו של דבר הגרעין שלהם לא מספיק טוב והסיבה לדעתי היא ג'ה. ביין ו JJJ אחלה שחקנים כמס' 2-3, שים אותם ליד האליברטון, לוקה, שג"א ולדעתי זו אחלה גרעין, שיכול ללכת עד הסוף, כמובן עם תוספות נכונות כמו שהזכרת.
צריך לזכור שממפיס גם סובלת מפציעות והחיסרון של סטיבן אדאמס הוא בולט, אבל אם לא יקרה משהו מאד בלתי צפוי, כמו זה שג'ה יקבל השתלת מוח ויתחיל לתעדף ניצחונות על פני show, לא רואה איך המסלול שלהם משתנה מהותית.