סל ניוז

שווה ת'רד חדש.
בעיניי, המאמן הכי גדול של הקבוצה בכל הזמנים. בנה סגל שחקנים בצלמו ובדמותו, יהיה מעניין מאוד לראות מי יגיע במקומו ואם הקבוצה תחזור לעצמה.

את מאמני דרג ב' הזכירו יותר מפעם אחת.
מאמנים אירופיים בכירים שפנויים - איטודיס, סקאריולו, ההוא מז'לגיריס שפוטר. האם מתן יפתח את הכיס? האם מישהו בכיר רוצה להגיע לישראל בכלל בזמן מלחמה?

אולי מאמן ישראלי בכלל? נדע בימים הקרובים. מבאס ועצוב.

_________________
ABC לשעבר.

לא יודע אם אפשר להגדיר אותו כגדול בכל הזמנים, סך הכל היה פה עונה וקצת, למשל פיאנג'יאני הביא את הפועל מבחינת הישגים לעונה יותר מוצלחת, אבל ללא ספק אפשר להכתירו כמאמן הכי מיוחד ושהכי הצליח להשפיע על הקבוצה וליצור בה את הסגנון שלו.

_________________
גם כלפי השופטים היו לחולון טענות רבות. הקבוצה מתכוונת להגיש מכתב רשמי לאיגוד ובו פירוט הטענות שלהם כלפי צוות השיפוט, בעיקר בדקות הסיום. "אנחנו שלטנו לאורך כל המשחק, איך פתאום בשתי הדקות האחרונות הם רצו 0:9, אם לא בעזרת השופטים?"' תהו במועדון.

גם אני חושב שזה הגזמה פראית.
השגים יפים, בצד קריסה מזעזעת בפלייאוף.
לא הצליח לעשות מול בון את מה שדרוקר הצליח לעשות מול ריאל.
בכל השנה שהיה כאן מילא את הארנה פעם אחת.
עונה וחצי נהדרות, רגעים בלתי נשכחים ,סיום צורם (אולי בפרספקטיבה נוכל לגלות גדלות ולקרוא לו טרגי).
שלום ותודה.

_________________

מצטער, לא שכנעתם אותי. סימונה אכן מתחרה ראוי, ועדיין אני חושב שדז'יקיץ' לוקח. הוא לקח גביע על הראש של מכבי והצליח לעבור עוד שלב אחד באירופה. טביעת האצבע שלו על הקבוצה זה משהו שלא ראיתי משום מאמן זר שהגיע לכאן, בטח ברמת ההגנה. לא היתה אף פעם קבוצה כזאת אצלנו.

דרוקר, עם כל הכבוד, לא בסקאלה בעיניי.

_________________
ABC לשעבר.

לא נראה לי שלתחרות ״המאמן הגדול בכל הזמנים של הפועל ירושלים״ נרשם איזשהו מתחרה. ברצינות, אפס מועמדים. אז כנראה שגם דז׳יקיץ׳ לא יכול להיות מועמד לתואר עם עונה אחת ושלב בתים ברזומה. מצד שני, אם השאלה היא מהי עונת האימון הכי גדולה בכל הזמנים, אני הולך על 22-23 של דז׳יקיץ׳, חד משמעית, בלי מתחרים בכלל.

האמת שזו פחות היתה המטרה שלי בפתיחת התרד, אלא יותר לדון במה הפועל צריכים לעשות עכשיו. מודה שאני לא גיבשתי דעה עדיין. מצב חרבנה.

_________________
ABC לשעבר.

כן, עונת האימון הגדולה בכל הזמנים היא כותרת ראויה לדז'יקיץ
האיש לקח קבוצה שלתחושתי הייתה גבול פלייאוף אחרי שעברתי על הרזומה של הזרים שאת רובם בכלל לא הכרתי ופתאום בום ניצחון בגמר הגביע על מכבי, גמר הצ'מפיון, רוצה לומר שהפער בין הציפיות להישגים היה הסיפור הגדול של העונה

ועכשיו לשאלה, מה הלאה?
אני טוען שצריך להפוך את המשבר להזדמנות, לבחור מאמן שפוטנציאלית יכול לקחת אותנו לטופ 10 של אירופה להיות חמש שנים, להשתלב בניהול מודרני שיש בו מחלקות סקאוטינג, פיתוח שחקנים, קבוצת בת, אקדמיה לכדורסל
מעדיף שיהיה מאמן קולג'ים צעיר ומוערך
אולי סבוניס יכול לעזור

טופ 10 באירופה זה לא אומר לשחק ביורוליג, אלא פשוט להיות ברמה של אחת מעשר הקבוצות הטובות באירופה
נגיד לקחת שתי אליפויות ברצף בBCL ולקחת אליפות בארץ בסדרה מול מכבי
משהו בסגנון

נראה לי שזה מאוד קשה להשוואה - כמה מאמנים בהפועל י-ם קיבלו תקציב כמו דז'קיץ'?
נניח אצל מכבי שכבר עשור ומשהו נעה פחות או יותר סביב אותו תקציב ואותו סדר גודל של תקציב בתוך היורוליג, זה פשוט יותר.
הוא היה המאמן הטוב בליגה, זה ללא ספק בעיניי.

ללא ספק עבודת האימון הכי מרשימה שראיתי בהפועל, בעיקר בגלל כמה שהסגל היה נראה כל כך לא מרשים בהתחלה, אבל התגלה כבדיוק למידותיו ושיטתו.

אצל מאמנים עונה אחת זה מדגם קטן לאללה אם אתה רוצה להסיק כמה המאמן טוב, אבל דז׳יקיץ׳עשה בעונה אחת מספיק דברים מרשימים כדי להתחרות בכל מאמן אחר של הקבוצה.

מבאסת מאוד העזיבה שלו עכשיו, בעיקר בגלל כמה שהנסיבות הן מצד אחד לא מקצועיות ומצד שני לא איזה משבר אמון בין הצדדים, סתם מין 'כוח עליון'.
פחות מבאס אותי לעונה הנוכחית שהיא גם ככה עם כוכבית ענקית בעיני כעונת כדורסל (לא במובן של להפחית מאליפות של האלופה, אלא במובן של כמה אכפת לי בעיקר), ויותר כי זה הרגיש שיש פה פוטנציאל למשהו לטווח ארוך.

אני גם די שונא את זה שזה מרגיש כמו טייק 2 של עונת הקורונה פוגשת את העונה שקטש עזב והוחלף על ידי אדומייטיס. לא משנה כמה המאמן הבא יראה כמון החתמה נכונה, יש לי תחושה שהקבוצה קצת תאבד כיוון תחתיו ביחס לדז׳יקיץ׳

לא יאומן איך תמיד כשמשהו טוב באמת מתחיל להתבשל הדברים מתחרבשים לנו. קרה בעונת הקורונה ועושה דה ז'וו עכשיו.
האמת שהכי קלאסי זה, שזה יגמר כמו אז, עם כישלון צורב, אבל אולי למדנו משהו.
התלבטות גדולה. מצד אחד מפתה מאד לחפש מישהו בצלמו של דז'ילה (פעם ראשונה שהמועדון מכנה אותו כך בהודעה רשמית, או שאני טועה?), שיוכל להמשיך מהנקודה שעצרנו בה ולהתבסס על אותו סגל. אבל האם באמת אפשר למצוא כזה מאמן ועוד בחורף ועוד בהגבלות האיגוד?
מצד שני, מאמן בסגנון שונה, ככל הנראה לא יכול להוציא מהסגל הזה, יכולת הקרובה למטרות של הפועל בהתחשב בתקציב ובשאיפות. ולעשות שינויים גדולים בסגל במצב מלחמה, באמצע עונה, זה כמעט בלתי אפשרי.
בקיצור, מבאס נורא. אם אהיה ריאלי כנראה שהלכה העונה.

נ.ב

אם אדייק בלשון של הודעת המועדון, ניתן לשמוע שיש כאן דברים מעבר לסתם חוסר רצון להיות כאן בזמן מלחמה. אולי מדובר על חרדות או פוסט טראומה ברמה כזו או אחרת. או לכל הפחות לחצים חזקים מאד מכיוון המשפחה (יש לו כזו?)

דווקא בעונה שעברה התקציב לא היה גבוה במיוחד יחסית להפועל. הקיץ התקציב עלה, אבל הוא בחר לשמור על רוב השחקנים ולשדרג להם את השכר.

_________________
גם כלפי השופטים היו לחולון טענות רבות. הקבוצה מתכוונת להגיש מכתב רשמי לאיגוד ובו פירוט הטענות שלהם כלפי צוות השיפוט, בעיקר בדקות הסיום. "אנחנו שלטנו לאורך כל המשחק, איך פתאום בשתי הדקות האחרונות הם רצו 0:9, אם לא בעזרת השופטים?"' תהו במועדון.

מהי לדעתכם הסבירות שהוא יחזור לקבוצה בעוד איזה שנתיים-שלוש?

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

תלוי מי יהיה המאמן הבא
אם זה גולמץ כזה, הוא יזוז ברגע שהתנאים ישתנו באופן יציב וארוך טווח
אם זה יהיה מאמן בכיר עם תוכנית עבודה לשנים קדימה, אין סיבה לתת לו להפריע

בשביל מה להביא מאמן זר שמתחת לאף יש את אורן אהרוני

כי אהרוני לא עשה עדיין קמפיין אירופאי אחד ראוי לשמו

יש לו בת

_________________
"היינו במלון בפאריז ופתאום שמעתי דפיקה בדלת ב-3 בלילה. פתחתי את הדלת וראיתי את שמעון מזרחי שפקד עלי: 'נשק אותי'. לא הבנתי מה הוא רוצה, אבל הוא התעקש, אז נישקתי אותו".

מעבר לעונה שעברה שהייתה מדהימה, את האפקט שלו אפשר היה לראות דווקא השנה, בהבדל הפסיכי באינטנסיביות בהגנה בין המשחקים באירופה למשחקים בארץ. זה מדגם קטן, אבל קבוצה שנראיתה מדהים בהגנה מול קבוצות אירופאיות פשוט נראה נורא, בעיקר בהגנה, מול הפועל ת"א ובאר שבע, שתי קבוצו שעלו בסגלים חסרים מאד. לא חשבתי שיש כזו השפעה למאמן, לא עצם המאמן אלא לנוכחות שלו על הקווים.

אז כמו שפותח הת'רד ביקש, בואו נתמקד ביום שאחרי
אהבתי את ההצעה לדה-דז'יקציה של הקבוצה, אבל בהדרגה
אף אחד מהשמות שהועלו חוץ מההוא שהיה בז'לגיריס לא רלוונטי
כמו שאמרתי במעלה הת'רד הייתי שמח למאמן אמריקאי

לגבי תואר המאמן הכי גדול בכל הזמנים בהפועל ירושלים לדעתי זה שלו בקלות. העונה שעברה הייתה מדהימה. זה היה בתקציב נמוך יחסית אלינו (בניגוד לסימונה שקיבל תקציב עתק). מול יחידה ישראלית דיי חזקה יחסית עם עונות שיא של התל-אביביות (שוב בניגוד לסימונה שלקח אליפות מול חיפה וראשון, ופרנקו מול אילת). וזה בעיקר נעשה בדרך שהיא מאד סובבת מאמן (ולא למשל כמו דרוקר שהגריל את וויל סולומון ומקארתי).
בנוסף להכל הוא פשוט הצגה בכל הקשור למחויבות ודמות (10 תאוזדנד!!). זה מאד מבאס בדרך שבה זה קרה. מרגיש שלא מיצינו איתו ובטוח שנתגעגע אליו.

למעשה הוא גם תפקד כ-GM שלנו כשהוא קובע את כל הקו המקצועי והקריטריונים לבחירת שחקנים (ועושה את זה מצויין). זה נקודה לזכור לגבי הבאת מנהל מקצועי כמו יונצ׳וק שכנראה דה פקטו יותר עבד מתחת לדזיקיץ ולא באמת הכווין את אופי הקבוצה ואת המאמן. לדעתי אחד מהצעדים האמיתיים לגדילה של המועדון יהיה להביא דמות אמיתית לתפקיד מנהל מקצועי עם אוטוריטה וסמכות בלעדית כמו שניתנו לדזיקיץ אבל עם ההבנה שהוא בניגוד למאמן יישאר שנים. מישהו כמו דייוויד בלאט.

לגבי המחליף, אני מסכים שמאד חשוב להביא מאמן שיתאים למקום שאליו אנחנו רוצים להגיע (טופ-10 שהוזכר פה) ושיוכל לבנות פה את הפרויקט שיגיע לשם. מאמן זה מכפיל כוח והייתי משקיע במאמן בכיר מאד ומנוסה מאד בחוזה ארוך טווח. מצד שני, בגלל שאנחנו באמצע עונה והבחירות מוגבלות, ובטח אסור להתפשר בחוזה ארוך טווח עם מישהו רק כי הוא פנוי כרגע, אז יש מצב שלעונה הזאת נצטרך להביא מישהו שישלים כשאם כן אז הוא ימדד בעיקר ביכולת שלו להוציא משהו מהסגל הקיים (כלומר מאמן עם אוריינטציה הגנתית וקבוצתית) וגם עדיף ישראלי שיידע להתמודד עם המצב בארץ בעונה הזאת. שני המועמדים שעולים לי בקטגוריה הזאת הם בית הלחמי ואורן אהרוני.

ככל הנראה הבנתי די נכון https://m.sport5.co.il/articles.aspx?Fo ... cID=457549

כפי שפורט לעיל, אין מקום להשוות בין פיאנג'אני שקיבל קבוצה בתקציב חלומות והכדורסל שלו לא היה בדיוק מלאכת מחשבת (אהלן קרטיס ג'רלס מכדרר 22 שניות בהתקפה) , לבין דז'יקיץ' שבנה בתקציב צנוע קבוצה מתואמת להפליא שהוציאה את הנשמה ליריבות. יש פה את הליצן שאוהב להטריל על "מאמן זה אוברייטד", אבל מי שלא ראה את העבודה של דז'יקיץ' על ירושלים, כדורסל בשבילו זה 5 חוליגנים שמקפיצים.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

בוא, זה לא שההתקפה של הפועל אצל דז׳יקיץ׳ הייתה פאר היצירה...... לא ג׳רלס מכדרר, אז ספידי מכדרר 20 שניות.

לגבי התקציב של פיאנג׳יאני, בוא לא נגזים גם לצד שני. שני הזרים היקרים היחידים באמת היו אמארה וג׳רלס. כל השאר היו שחקני דרג ביניים מינוס (דייסון, פטרסון) , ג׳ונס שהיה בוסר ולא מוכר וקינזי שהיה כבר אחרי השיא ואחרי פציעות.

מבחינה הישגית, הוא אמנם לא לקח גביע מדינה על מכבי (גביע ווינר דווא כן), אבל לקח אליפות ומבחינת אירופה לדעתי ההישג שלו גדול יותר משל דז׳יקיץ׳ בעונה הקודמת, במפעל הרבה יותר חזק עם שלל ספרדיות איכותיות ורוסיות.

_________________
גם כלפי השופטים היו לחולון טענות רבות. הקבוצה מתכוונת להגיש מכתב רשמי לאיגוד ובו פירוט הטענות שלהם כלפי צוות השיפוט, בעיקר בדקות הסיום. "אנחנו שלטנו לאורך כל המשחק, איך פתאום בשתי הדקות האחרונות הם רצו 0:9, אם לא בעזרת השופטים?"' תהו במועדון.

לא פאר היצירה במובן של שואו טיים, אבל בהחלט כמה רמות מעל הכדרורים האינסופיים של ג'רלס, שגם עלו על העצבים וגם לא ידעת מה הוא הולך לעשות.
אצל דז'יקיץ' זה הפך לסימן היכר מוערך שהקבוצה רגועה בהתקפה גם בשניות האחרונות, במקום פאניקה ואלתורים יש המשך התרגיל וחיפוש האופציה הטובה ביותר שיכולה להיות חדירה בקלאס של רנדולף, שלשה מעל השומר של ספידי, הכנסת כדור להנקינס וכולי.
אגב הנקינס - העונה שעברה הייתה אולי הטובה ביותר מבחינת הפעלת הסנטר שהייתה אצלינו אי פעם (אולי צ'ורה ואוסטין היו בלבל הזה).
אם אמארה היה מופעל כל כך טוב והרבה, אולי פיאניג'אני היה רושם הישגים עוד יותר טובים.

בשורה התחתונה חבל לי מאד שזה נגמר ככה.
העונה הקודמת הייתה אחת הכי מהנות מבחינתי ואני מנוי עוד מימי מוטאפצ'יץ'.
מקווה מאד שמי שיבוא ידע ליצור אצל השחקנים את אותה מחויבות ולהפיק שלם שעולה בהרבה על סך חלקיו.
אין לי מועמדים להציע, נשאר עם התקווה.