סל ניוז

אני שוב אחזור לים מדר. רבע ראשון נהדר כמו כל הנבחרת. סיים עם 9 נק'. הוסיף עוד 4 נק' ב-2 הדקות האחרונות של המשחק כשההפרש היה דו ספרתי והמשחק היה גמור הלכה למעשה (חוץ מאשר בדמיון הפורה של רסקין) ועוד איזה זריקת עונשין ברבע הרביעי. כמה נק' היו למדר סה"כ? כמובן ש-14 נק'. ברבעים הנוראיים השני והשלישי שבהם הנבחרת התפרקה הוא היה נוכח נפקד.
המזל שלנו היה שהסלובנים פתחו כל נוראי. הם עמדו על 2 נק' אחרי 8.30 דקות של משחק. ב-31.5 דקות אח"כ הם כבר הצליחו לכבוש 86 נק'. בנרמול זה 109 נק' על הראש של הנבחרת.
שמעתי הבוקר את אריאל בית הלחמי מדבר על המשחק והוא טרח לציין שהחטאנו הרבה שלשות שהיו זריקות טובות. אז קודם כל באמת החטאנו המון המון שלשות, 27 מתוך 32 זריקות, אבל זה לא רק ההחטאות, אלא בחירת הזריקות. נבחרת ישראל זרקה 70 פעם לסל, כאמור 32 מהשלוש, 38 מ-2 נק'. לאור העובדה שחלק מהזריקות ל-2 נק' היו לייאפים במתפרצת או במעבר, לפחות 6 זריקות שכאלו, אז במשחק שכזה, שאנחנו לא מסוגלים לקנות סל מהשלוש, עדיין ההתקפה לא מצאה דרכים אחרות להיות אפקטיבית חוץ מלזרוק מהשלוש.
והדבר הכי גרוע? שאין בנבחרת ישראל קלע שלשות אחד טוב. יש לא מעט שחקנים שמסוגלים לקלוע מהשלוש, אף אחד מהם לא באמת טוב או מניה בטוחה. ועוד יותר גרוע? כמעט כולם, למעט ים מדר לדעתי, הם קלעים של set shots. ועוד משהו? במשחק מול הפורטוגלים המאזן מהשלוש היה 5-22. אז כמובן שההגיון אומר שצריכים לזרוק יותר מהשלוש.
איך אתה יכול לבסס התקפה על זריקות השלוש, במצב שכזה?
דרך אגב, התשובה היא שסיבה מרכזית בכמות השלשות הייתה הסייז של הסלובנים והעובדה שלא הצלחנו למצוא פתרון אחר לזריקות פנויות למעט השלשות.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

לא קראתי את מה שהוא אמר, אבל הבעיה של הנבחרת זה לא זריקות פנויות לשלוש (שלדעתי הוא מגזים פה), אלא שהנבחרת הזו משחקת מאוד "מסוכן". זאת אומרת, היא מהמרת המון. היא משחקת הרבה בידודים שמשוחקים מהאמצע ובדרך כלל עם צעד וחצי מאחורי קו השלוש, מה שגורם כמעט לכל איבוד להוביל לנקודות קלות מצד שני ; במשחק הזה איבדנו 17 כדורים שהם המשך ל-18 איבודים במשחק נגד פורטוגל, אבל זה לא האיבודים, אלא האיכות שלהם. אנחנו מאבדים בסיטואציות שהופכות לנקודות של היריב. גם פורטגל עשתה מזה סלים קלים במשחק שבו כל סל היה כמו חצי גול. זורקים המון לשלוש עם ריבאונדים ארוכים ואין שינוי קצב במשחק שלנו. מובילים 10 או בפיגור 5, ים מדר על הפרקט או נועם יעקב, זה תמיד אותו הקצב.

אף פעם לא הצטיינו בעומק משמעותי באיכות השחקנים, אבל ידענו לפצות על זה ב-3 דברים - (1) מחוייבות של השחקנים, כולם מתייצבים (2) שילוב מתאזרח, עוד לפני שזה נהיה אופנתי (3) המאמנים שלנו תמיד היו ממזרים וידעו לבנות שלם שגדול מסך חלקיו

מה יש לנו עכשיו:
- חוץ מאבדיה (ונגיד וולף), יותר מדי חיסורים - בלאט, ג'ון די, קורנליוס, זלמנסון. אני יודע שכל אחד סיפור אחר ושחלק פצועים אבל יש הרגשה שרמת המחוייבות לנבחרת יורדת. אין לנו את הפריבלגיה הזו
- הוויכוח על האם המתאזרח צריך להיות בעמדה 2 או 5 מזכיר לי את המו"מ בין ציפי ובוז'י על הרוטציה בראשות הממשלה. קודם כל תביאו מתאזרח, אח"כ נדבר
- אריאל בית הלחמי זה מאמן בינוני שלא יפיק קסמים מהנבחרת. אפשר וצריך לשאוף למאמן ברמה יותר גבוהה