shmueliki כתב:
לגבי הסעיף הראשון "כאן ברור שהידע המקצועי של מערכת הביטחון הוא מכריע". למי זה ברור?
כרגע הקו השולט במדינה/קבינט בפועל - הוא להשחיר את בעלי "הידע המקצועי של מערכת הביטחון" וללכת בכיוון ההפוך. טוב או רע - זה המצב.
אתה לוקח מאוד לקיצון לטעמי את הסעיף השני.
בסוף אחוז גדול מהרמטכ"לים/אלופים במילואים/ראשי מערכת הביטחון בהווה ובעבר הקרוב - אומרים פחות או יותר את אותם דברים בענייני ביטחון/מדיניות/איך שלא נקרא לזה - סוגיות לגבי הלחימה, האם לעשות עסקת שבויים, הסכמים כאלו ואחרים עם מדינות שכנות/אויבות. אפשר לקרוא לכל דבר "קונספציה" ולדבר על כישלון, ואפשר גם להגיד שסביר שברוב הסוגיות האנשים הללו צודקים יותר מאשר אדם רנדומלי אחר שיביע דעתו.
אתה באמת טוען שאם בקבינט דנים "רק על מדיניות" אתה לא רואה הבדל בין אם נמצאים שם בן-גביר/סמטוריץ'/רגב/(או כל מתסיס/מטריל אחר) לעומת "אנשי מקצוע" (ולא משנה מאיזה צד הם במחנה הפוליטי - תשווה מצידי לגלנט, יוסי כהן, עמידרור וכו')?
נצא החוצה מהביטחון, גם החלטות כלכליות בחלקן הגדול הן "נוגעות למדיניות" - אז האם אין לאף מומחה/בעל ניסיון "עדיפות על אף גורם אחר עם שכל ישר בראשו, גם אם אין לו עבר כלכלי בכלל"?
סמוטריץ' עונה על "שכל ישר בראשו"? הוא שר אוצר טוב בעיניך?
במידה ולא, מי היית רוצה לראות בתפקיד? אני אטען שנניח ניר ברקת עדיף על מרבית חברי הליכוד/קואליציה האחרים, בדיוק בגלל הניסיון העסקי שלו. אתה לא מסכים?
שורה תחתונה לנושא חירם, מאוד חבל שזה כמו כל דבר הופך גם לויכוח ימין/שמאל. אבל אם אנחנו במצב שבו במכוון דוחים כל לקיחת אחריות/ועדת חקירה/הסקת מסקנות ממרבית האירועים - כנראה שאלו חלק מההשלכות.
לגבי הסעיף הראשון שלי - כן אני חושב שזה מאוד ברור, כמעט לכולם. אני לא הבחנתי בהתערבות של הדרג המדיני באופן ההתנהלות של צה"ל בשטח או בהחלטות מקצועיות של הדרג הצבאי, מלבד הנחיות כלליות כמובן (כמו להיכנס קרקעית, להיכנס לדרום הרצועה וכו').
לגבי הסעיף השני - כלומר בשאלות הנוגעות למדיניות בסוגיות שיוצאות מהתחום הצבאי פרופר, אני חושב שאין לבכיר צבאי שום יתרון על פני אנשים עם שכל ישר. אז לא, אני לא צריך להיות מומחה כדי לדעת שמדיניות התרפסות בסוגיית האסירים הביטחוניים, שמביאה לכך שהם מוציאים פיגועים מהכלא בחסות הממשלה, היא אסון; אני לא צריך להיות גאון ביטחוני כדי להבין שההסכם מול לבנון היה מעשה פחדני ומטורף שרק החליש את מדינת ישראל; אני לא צריך להיות מומחה ביטחוני כדי לדעת שהכנסת עובדים מעזה לישראל - במטרה לספק גחמות של ארגון טרור שעוד הרבה לפני כן הבין שאלימות משתלמת מאוד עבורו במסגרת הסכסוך מול ישראל - היא צעד פחדני ומתרפס שבסוף יתפוצץ לנו בפנים.
בכל המקרים הללו, ולא רק בהם - צריך רק שכל ישר.
דיברת גם על מומחים בתחומים אחרים, ושם המצב דומה לחלוטין: ברור שצריך להקשיב לכלכלנים (הגם שאני מניח שיש הרבה דעות גם בקרב אותם כלכלנים) בזמן שמעבירים תקציב מדינה. ברור שצריך להקשיב לנגיד בנק ישראל בכל הקשור לריביות במשק. מצד שני, הניסיון לעטוף כל החלטה שמתקבלת בטיעונים "כלכליים" לכאורה, הוא גם מטופש. למשל: אני עדיין מפקפק בטענות הכלכלנים שהרפורמה המשפטית תהרוס את הכלכלה בישראל. מה שהביא לפגיעה בכלכלה הן בעיקר ההפגנות חסרות התקדים והרעש התקשורתי.
באופן דומה, אני דחיתי לחלוטין את הטענות של הרופאים אז שלפיהן הרפורמה תפגע גם בשיקול הדעת שלהם כרופאים, שזו חרטה גדולה ביותר כי הרפורמה עסקה בסוגיות מנהליות בלבד ובנוסף ביהמ"ש עצמו, בשורת הלכות ופסיקות (ואני באמת לא רוצה להלאות אתכם בזה), פגע ברופאים הכי הרבה והביא לכך שהם חשופים לתביעות אזרחיות יותר מתמיד (וזה אגב דבר חיובי בעיניי).
בשתי הדוגמאות קודם ירו את החץ ורק אח"כ סימנו את המטרה.
והמטרה היא לא להיכנס שוב לדיונים על האם הרפורמה באמת פגעה בכלכלה או לא, אלא להראות שיש מקרים שבהם באמת לא חייבים לציית כמו ילדים טובים לעצות "המומחים" (המירכאות הוספו בגלל שבמקרים רבים, אותו תחום מומחיות לא כזה רלוונטי למקרה שבו דנים).
ואגב, אם בסוגיות הכלכלנים והרופאים עוד אפשר להתווכח על מי צודק, ו"שכל ישר" יכול להוביל לשתי מסקנות שונות (בעד או נגד), הרי שבדוגמאות שמניתי על התנהלות מערכת הביטחון באותן סוגיות, הדרישה היא לא באמת להיות בעל שכל ישר, אלא פשוט לא להיות אידיוט לחלוטין או לחלופין מנוול. למשל: מי שייעץ להימנע ממיסוך סלולרי בבתי הכלא, כדי לא להרגיז את המחבלים ולאפשר להם להוציא פיגועים מתוך הכלא הוא בהכרח או אידיוט מוחלט או מנוול גדול שמוכן להקריב חיים בשביל השקט האישי שלו.