סל ניוז

ההודעה הראשונה שלך הייתה אכן מושקעת אבל מאז שהגבתי בפירוט
והסברתי למה החישוב שם לא רלוונטי בכל מיני מובנים, אתה מתייחס בזלזול מופגן.
חבל. זה סיים דיון שהיה יכול להיות מעניין.

לא , זה לא היה יכול להיות מעניין כי יש לך היובריס שאין דברים אלה.
הוכחתי לך שחור על גבי לבן מה המציאות של הבנייה שלך. סטטיסטית. לא בפנטזיות שלך.

כל מה שאתה צריך לעשות בשביל לשנות את הגישה, זה להבין שאולי אליפות זה לא חזות הכל - וקבוצות בדרך כלל נלחמות כדי שתהיה להן קבוצה שכיף לראות, ושיבואו לראות ושתמכור מנויים ושתהיה תחרותית ושתשחק במשחק. ככה הדברים האלה עובדים, ולו בגלל שאמריקה זה לא ישראל (ומשום מה אתה חושב שכן) והאסטרטגיה לעשות את זה, מורכבת ורבת רבדים הרבה יותר מאשר האסטרטגיה שאתה מציע כאן כבר עשור, בלי הוכחה סטטיסטית אחת . א-ח-ת. בלי שום מספרים, בלי שום כלום. סתם אנקדוטות על גבי אנקדוטות על גבי אנקדוטות. ואתה עוד חושב שאתה מנהל גדול עם כל האנקדוטות שלך.
יש לך מזל שאין לך פה ג׳ורה כמו לאחרים, כי בתור מתדיין אתה מאד מתסכל, וכן - מזלזל.

אתה רוצה תגובה נורמלית? אנא, תחשב סיכויים סטטיסטיים של אותן ״ריבוי בחירות״ כאסטרטגיה שאתה מדבר עליה. תראה לנו קבוצה אחר קבוצה שעשתה את זה והצליחה, וקבוצה אחר קבוצה (אהממ... דטרויט) שעשתה את זה ולא הצליחה. ספק את הסיכויים לכך, ואת הסיכויים לכך. בלי ״נדמה לי״ ו ״נראה לי״ ו ״אסטרטגיה״ ו ״היגיון״. מספרים, עובדות. תראה משהו אמיתי וקונקרטי. ככה אולי אתה תפסיק לזלזל באופן קבוע באנשים.

במטותא, אתה באמת באמת חצוף.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

שאלה שהתחלתי לתהות לגביה (יותר בפוטבול) מה מנבא יותר טוב הצלחה של שחקן תקרה או רצפה (או באופן כללי ההתפלגות)? אם לחזות האם שחקן יהיה סופרסטאר כמעט בלתי אפשרי האם לא עדיף להתרכז ברצפה?

====
'מה היית מייעץ לוושינגטון או לדטרויט שרוצות לקחת אליפות?
לנסות לעשות טרייד על סופרסטאר?
אולי לנסות לחכות לאחד בשוק החופשי?'

הנה, זה המשפט הבעייתי. אני לא חושב שהייתי מייעץ להן 'לקחת אליפות' אלא להעמיד קבוצה טובה ומהנה . סה טו. וזה כל ההבדל בינינו וגם בינך לבין רוב קבוצות הליגה, על רגל אחת

_________________
תודה לאלוהי הבירה

אני לא חושב שהקבוצות של דטרויט עם אנדרה דראמונד כשחקן מוביל היו טובות או מהנות.
לפחות בחוויה שלי, הקבוצות של וושינגטון עם ביל בשנים האחרונות היו נוראיות לצפייה.
בכמה מתוך שנותיה שארלוט, שהתעקשה לא ללכת לבנייה מחדש, הייתה טובה ומהנה?

דווקא קבוצות הביניים האפרוריות הן לרוב לא קבוצות מהנות.
להבדיל מ-OKC שהיא אחת הקבוצות הכי מגובשות וכייפיות שראיתי בשנים האחרונות.
כמו קבוצת קולג' על סטרואידים.

האליפות היא המטרה הספורטיבית. אם אתה רוצה מראש להפסיד אז אוקיי. אני אישית פחות מתחבר לזה..

ולגבי הנאה, אני חושב שיש סוג של קסם בפני עצמו לקבוצות בבנייה מחדש.
לבחור שחקן כמו אמן ת'ומפסון או ברנדון מילר ולראות אותם מתפתחים זה די מלהיב.

אולי המשפט הזה לא יצא לך מדויק

וגם לא אמרתי שהן היו טובות או מהנות
אך כמטרה, זה ריאלי ובעיניי גם חשוב יותר מאשר 'לקחת אליפות'

_________________
תודה לאלוהי הבירה

בינתיים, נראה מהצד שהקבוצות שאתה הכי מתחבר אליהן בעצמך
הן גולדן סטייט שהייתה קבוצה צעירה ומלהיבה, שה-core שלה הגיע מבחירות דראפט וכעת OKC...

יש קבוצה טובה ומהנה שלא נבנתה מהדראפט ואתה אוהב יותר?

אני מאד שמח שהגעתי למעמד בו אני מהווה הוכחה סטטיסטית

_________________
תודה לאלוהי הבירה

אחלה רשימה נורטון, זה שיש סיכוי מאוד קטן לסופרסטאר זה בהחלט נתון חשוב בכל הנוגע לבנייה מחדש.
סבלנות בתחתית זה לא משהו שפשוט נכון לעשות אוטמטית ויש קבוצות שמוכנות לחכות ויש שלא, כי יש לזה מחיר, לקבוצות שהרבה זמן בתחתית הערך יורד, קהל בעלים התקשורת מתוסכלים, לכל שנה כזאת יש מחיר.
וזאת הבעיה הגדולה של וושיגטון זה שנה שישית רצופה עם מתחת ל50% מאזן ואין להם כמעט שום נכסים ואף פונטנציאל לכוכב, פשוט בזבזו שנים רעות בתחתית עם ביל, ורק עכשיו מתחיל הבנייה, זה אומר שהסבלנות שלהם תהיה מאוד נמוכה ועוד 3 שנים יהיה הרבה יותר קשה לא להתחיל להתחייב לשחקנים בינונים מבוגרים כדי לנסות לנצח בין אם יזכו בפונטיצאלים לכוכבים בדראפט ובין אם לא.
גם הספרס בזבזו קצת שנים רעות על כוכבים מזדקנים, ולולא המזל הגדול גם להם היה צפוי להיות מאוד לא פשוט, קבוצת 40-50% ומטה של שחקנים מבוגרים זה המצב הכי גרוע להיות בו וצריך לשאוף לבנייה מחדש במהירות בעיני.

נראה שלספרס יש כמה שחקנים שיכולים להיות שווים משהו בטרייד עתידי-
קלדון ג'ונסון וסוואן בעיקר, אולי גם וואסל אם לא בונים עליו לצד וומבי.
הנכסים המשמעותיים האחרים שיהיו להם יהיו כנראה בעיקר שחקנים שיגיעו דרך הדראפט או בחירות דראפט.
מאחר וסביר להניח שבשנה הבאה הם כבר יהיו הרבה יותר טובים, הרי שהם לא ממש יוכלו לבנות על הבחירות החל משנה הבאה.
נראה שיותר סביר שהם יוכלו לקבל תמורה תמורת הבחירות של אטלנטה ב2025 ו2027.
יכול מאוד להיות ששווה להם לבנות חבילה סביב כמה מהשלושה שהזכרתי פלוס הבחירות עוד לפני שהן ממומשות על מנת להנחית שחקן בכיר.
רוב הסיכויים שלבחירות הללו יהיה ערך גבוה יותר לפני המימוש, כי ככה זה בד"כ עם בחירות שאמורות להיות בלוטרי.
זה צריך להיות שחקן מספיק צעיר ומספיק מבטיח בשביל להיות הצלע השנייה בפוטנציאל לוומבי, סטייל הטריייד של אינדי על האליברטון.
את החתיכות החסרות, צלע מס' 3-4 אני מאמין שיהיה להם יותר קל להשיג או דרך השוק החופשי, או דרך הדראפט,
יכול להיות שיש להן כבר אחת מצלעות 3-4, שזה דווין וואסל.

מה שכן, מהזווית ראייה שלי, וואסל הוא לא אנטאצ'אבל,
כלומר אם בשביל להביא מס' 2 אמתי צריך לוותר עליו אני עושה את זה.
כמובן שלספרס יש הרבה יותר מידע עליו,
כך שיכול להיות גם שאני אטעה ויהיה מדובר במקרה קליי תומפסון- לאב 2.

אחלה רשימה נורטון!
אני רק אוסיף עוד נתון קטן וחשוב -
בעונה בודדת רוב מוחלט לחלוטין של קבוצות הליגה לא יקחו אליפות.
בעשור רוב מוחלט של קבוצות הליגה לא יקחו אליפות.
ב20 השנים האחרונות רוב מוחלט של קבוצות הליגה לא לקחו אליפות (רק 10 מועדונים לקחו אליפות )
ב30 השנים האחרונות רוב קבוצות הליגה לא לקחו אליפות (רק 12 מועדונים לקחו אליפות)
ב40 השנים האחרונות רוב קבוצות הליגה לא לקחו אליפות (רק 13 מועדונים לקחו אליפות).
(ברור ש2 הנקודות הראשונות הן עובדות לוגיות בניגות ל3 האחרות שהן סטטיסטיות).

מה אני בעצם אומר בזה? שרוב הדרכים שתפעל בהם לא יובילו לאליפות... להגיד מה לא עובד זה לא מעניין ואין בזה ערך, כי הרוב המוחלט של הדברים לא עובדים וגם אלו שעבדו לאחד לא יעבדו לאחר (בגלל 1001 סיבות).
בגדול אפשר להציע דרך חדשה, שלא נשענת על סטטיסטיקת עבר אלא על אנליזה אחרת או הנחות מוצא אחרות (סטייל מאניבול נגיד), אבל זו תאוריה, זו לא דרך למקסם דברים אלא תאוריה.

הספרס צריכים לבנות סביב וומבי את הקבוצה הכי טובה שהם יכולים בלי לקבור את עצמם תחת חוזים ארוכי טווח ויקרים לשחקנים בינוניים... לא פשוט, אבל הספרס כבר עשו את זה בעבר בעיקר בעזרת בחירות נמוכות וכמה החתמות קטנות או טריידים על שחקנים "שוליים" (פטי מילס, דני גרין, ברוס בראון, פינלי ועוד)...

כן, בהחלט.
לכן, אני אומר שוב ושוב (ונדמה לי שזאת גם הדרך האמריקאית בכלל, וגם זאת של הנ.ב.א בפרט) - מה שחשוב הוא להעמיד קבוצה שתכבד את אוהדיה ותניב הכנסות למוצר הזה שנקרא נ.ב.א
זה הכל. אליפות זה בונוס נאה, אבל רחוק מאד מלהיות חזות הכל.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

לא כל כך מדוייק בעיני. הנקודה היא לא אליפות או כלום. המטרה היא להיות רלוונטי לאליפות. פיניקס של סטיב נאש עומדת בקריטריון. היא לא זכתה באליפות, אבל הקבוצה הזאת הייתה קונטנדרית אמיתית. וזאת עוד גרסת הקצה, כי הסאנס הללו אפילו לא הגיעו לסדרת גמר. קל וחומר קבוצה שהגיעה לסדרת גמר.
אלמנט המזל והמקריות עולה ככל שהמטרה קשה יותר. אבל אם תבנה את הקבוצה שלך בצורה נכונה וטובה, במקרה שיש לך שחקן פעם בדור כמו ויקטור או לברון, אז במינ' אתה מתחרה על התואר. במקרה של קליבלנד, הם הגיעו לנקודה הזאת גם ללא עבודה טובה במיוחד. האם בתור אוהד של קליבלנד עד 2010 אתה מרוצה מהקבוצה ההיא של לברון? כי בקריטריונים שאתה הצבת, הקאבס בוודאי שכיבדו את האוהדים וגם העמידו המון הכנסות למוצר הזה שנקרא אן.בי.איי.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

זה מקרה די קיצון. אבל אגיד זאת כך - בתור אוהד קליבלנד אני אולי לא באורגזמה באותה תקופה, אבל בסך הכל, החיים לא רעים. בכל זאת השחקן הטוב בעולם משחק באולם הביתי 6-7 פעמים בחודש.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

אגב, התחלתי לאסוף נתונים לכתבה בעקבות מה שכתבתי כאן. זה לוקח קצת זמן.
אבל הדראפטים שנבחרו הם בין 1993 - 2019. 27 שנות דראפט ובערך 1,600 בחירות.

מס׳ השחקנים המשמעותיים (לא משנה בדיוק הקריטריון, כי הוא תלוי בווין שייר. אבל בעיקרון 8-15 השחקנים הטובים בדראפט. תלוי איזה דראפט אבל בגדול עד ה5 שנים האחרונות או משהו כזה, הקריטריון היה מינימום של 40 ווין שייר, ומאז בכל שנה הקריטריון ירד, כך שלמשל בדראפט של מייקל פורטר, הוא נכנס למרות ווין שייר של 18, כי פשוט לא עבר מספיק זמן) שעזרו לקבוצה שבה נבחרו לעשות לפחות גמר איזורי (שזה הקריטריון שבחרתי ל ״קונטנדריות״) - 100.
מס׳ השחקנים מתוכם שנבחרו בטופ 10 - 45 (מתוך 100 מתוך 1600)
מס׳ השחקנים מתוכם שנבחרו בטופ 5 - 25 (מתוך ה 100)
מס׳ השחקנים שנבחרו בסיבוב השני - 15.


בכל מקרה, עוד יהיה המשך.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

תחושת הבטן שלי שאלמנט המזל הוא כל כך גדול שאין דרך סבירה לבחור שחקן על. מה שאני הייתי מנסה זה פחות להמר ולבנות קבוצה טובה ולקוות שעם מזל אחד השחקנים יתפתח לשחקן על. הייתי מאוד משקיע במערכת שעוזרת להתפתחות של שחקנים בדומה לסאן אנטוניו, כלומר מאמן שהוא מורה טוב ושחקנים עם אופי טוב.

גם בשביל להגיע להיות קבוצה חביבה ומהנה, שלא מאיימת על האליפות, אתה צריך לא מעט.
אם ניקח את סקרמנטו הנוכחית, שנאבקת על הפלייאוף במערב,
היא תחרותית ומשחקת כדורסל חיובי,
יש לה את פוקס (מקום 18 בדירוג של דה רינגר) ואת סאבוניס (מקום 23 בדירוג)
ואת אחד משחקני הספסל הטובים בליגה + צעיר מוכשר + מאמן טוב מאוד.
כלומר, על פי דה רינגר, יש לה שני כוכבים.

איך בדיוק דטרויט או וושינגטון ישיגו שני כוכבים?
אשמח לשמוע דרך פעולה שלא כוללת את הדראפט תחילה.



* היה לסקרמנטו אפשרות לבצע את הטרייד על סאבוניס
כי היה להם קלף סופר חזק בטרייד, את האליבורטון שאותו בחרו בדראפט.

נכון, אבל הם בחרו אותו בבחירה 12, אחרי עוד עונה שבה ניסו לשבור את בצורת הפלייאוף המתמשכת שלהם דאז.
הקינגס בעידן ויוק ראנדיב הם אחת הקבוצות הכי רחוקות מהאסטרטגיה והמיינד סט שאתה מטיף להם.
אגב, גם את קיגן מוריי שהוא צלע חשובה בחמישייה שלהם, הם בחרו רביעי בדראפט הודות לקפיצה משמעותית מסיכויי הלוטרי שהיו להם.
הם גם הביאו את בארנס בגיל 26 ולקראת הפיכתו לפרי אייג'נט.

סקרמנטו היא לא איזה מודל מבחינתי לאיך כדאי לבנות. זה לא מה שאני מנסה לומר.

הנקודה שאני מנסה להעביר היא כזו - כדי להיות קבוצה חביבה פלוס
טובה ומהנה, אתה כנראה צריך שני כוכבים ומעלה.
זה לא מעט בכלל.

איך אתה, גראנט, מציע לוושינגטון להשיג את הכוכבים האלו?

מסכים לגמרי לגבי משפט הפתיחה. ולגבי פניקס של נאש, בטוח שכל אוהד סאנס מייחל לשוב לתקופה דומה, עם כל שיברון הלב שהיה כרוך בה בהפסדים החוזרים ונשנים לספרס...קבוצה קסומה.
אם לשים את עצמי בנעלי אוהד קליבלנד בעידן לברון הראשון, כשהכוונה באוהד היא לתושב קליבלנד שהולך למשחקים, אבל לא רק לשם הבידור - אחד כזה שגם כותב בפורום REALGM שלהם, מייחל לחיזוקים הנכונים וכאלה - אני מניח שהייתי חווה שילוב של הנאה מהקיים, הערכה של הרגע, חרדה מהעתיד, אכזבה מכישלונות הפלייאוף - אבל בשורה התחתונה, שמחה על כך שהקבוצה המקומית שלי חזרה להיות רלוונטית וגם הכי מסוקרת אי פעם בתולדות הפרנצ'ייז, ומעניקה תקווה לאליפות ראשונה והיסטורית לעיר למשך ארבע שנים רצופות.

אה, אוקיי.
אני מסכים מן הסתם עם הגישה שקבוצות שוק בינוני ומטה צריכות להיבנות מחדש דרך הדראפט. כמובן שמסתייג מהקיצוניות שלך וכבר אמרתי בעבר שלא כדאי לגרור את התהליך מעבר לשלוש עונות טנקינג רצופות.
וושינגטון זה מקרה קל, כי הם בעיצומה של עונת התחתית הראשונה מאז 2012/13 ואחרי כמה שנים טובות של בינוניות וחוזים גרועים.

במקרה של דטרויט, שהחלה עם הבנייה שלה מחדש לפני חמש שנים בדיוק (הטרייד על דראמונד, הבחירות בהייז, סטיוארט וביי בדראפט 2020), אני חושב שיש מקום אחרי עונה מבישה שכזו להחתים חיזוקים משמעותיים בקיץ. עדיין להישאר מחויבים לשלד הצעיר של קיידי, אייבי, אסאר, דורן והרוקי שיצטרף אליהם מהדראפט הקרוב, אבל הם חייבים להיראות כמו קבוצת כדורסל. זה אומר פלור ג'נרל מנוסה ושיפור הקליעה מבחוץ.

בעיקרון אני בעד הגישה הזאת עבור קבוצות רבות, למשל אורלנדו במצבה הנוכחי, אבל כשאתה זוכר ביהלום נדיר וחד פעמי כמו וומבניאמה, אתה מחויב לבנות סביבו קונטנדרית - ולו רק כי זה המיינד סט הנכון שהוא מפגין.
אליפות NBA היא מאורע חריג סטטיסטית עבור מרבית הפרנצ'ייזים בליגה? אחלה, כמו שחקן כמו וומבניאמה הוא מאורע בסדר גודל שכזה...

ומצטרף כמובן למפרגנים לנורטון על הרשימה, אבל יש לי כמה השגות:

1. חסר לי ברנדון רוי ברשימת שחקני הפרנצ'ייז, זה שהוא גמר את הקריירה מוקדם מדי ומעולם לא התקרב לגמר זה לא רלוונטי, עדיין מדובר בשחקן שנבחר באמצע הלוטרי (6) ומהר מאוד הוביל את הקבוצה שלו מהתחתית והתברג ברשימת 7 השחקנים הכי טובים בליגה.
לדעתי גם אמביד, לילארד וג'ורג' שייכים לרשימה הזאת. ג'ורג' במשך שנתיים הוביל את הפייסרס שהיו קונטנדרים לגיטימיים ונעצרו בגלל (א) הסופר טים של מיאמי; (ב) התפרקות מבפנים עם הטרייד עבור טרנר והחיכוכים שזה יצר עם לאנס סטיבנסון, וכמובן הדעיכה האקספוננציאלית של היברט.

גם לחדגבה יש קייס חזק מאוד, לצערי נראה שהחבירה ללברון הביאה להסתכלות עליו באופן דומה לפאו מאז שצורף לקובי. אבל הוא חתיכת גיים-צ'יינג'ר משני צדי הפרקט שבשיאו לאף קבוצה לא היתה תשובה עבורו, שים אותו בקבוצה עם צוות מסייע טוב מזה שהפליקנס הצליחו לשים סביבו, ואתה מקבל קונטנדרית רצינית.