סל ניוז

תגובה אנדרייטד (:

היה שם קריטריון ברור לצערי. אליפות

_________________
תודה לאלוהי הבירה

אה כן, אליפות או גמר. למרות שנתת ללוקה ושגא ליהנות מהספק (אבל אז השמטת את שגא מהרשימה שביצעת עליה את המבדק הסטטיסטי).
לדעתי זה קריטריון מחמיר מדי, בהינתן המסקנות שאתה גוזר בסופו של דבר.
רוצה לומר, קבוצות שהולכות לבנייה מחדש החל מדראפט זה והלאה, ישמחו מאוד להשיג את המקבילים לאמביד, ג'ורג', לילארד ורוי (בגרסה הבריאה וארוכת הקריירה, כמובן), כאבן הבנייה המרכזית.
ואני לא מתכוון רק לכך שישמחו לבנות סביבם כשחקני פרנצ'ייז שממלאים אולמות ומביאים אותך לפלייאוף. אני מתכוון כאבני בנייה לקונטנדריות, בהינתן המשך בנייה מוצלח בכל הנוגע לצוות המסייע - שזה תמיד נכון, גם לגבי קינג ג'יימס, החייזר ואחרים.

לא השמטתי את שג'א. כלומר כן אבל זה בגלל שהוא כנראה כבר לא ייקח אליפות עם הקבוצה שבחרה בו ולוקה אולי כן. מה לעשות...
יש לי תחושה עמומה שפשוט לא הבנת בכלל את מה שכתבתי. אני גם מצטער על כך שהקריטריון שבא לטעון כנגד אטט והאליפות כחזות הכל, באופן מאד ספציפי, לא לטעמך

_________________
תודה לאלוהי הבירה

ברשימה השניה שהבאתי, באופן חלקי מאד, כבר דיברתי על גמר אזורי אבל זה עדיין wip
ואמביד, גם שם לא יהיה, כי הוא לא עומד בקריטריון

_________________
תודה לאלוהי הבירה

הבנתי מה שכתבת, חשבתי לתומי שניתן להתייחס לסקירה המקיפה תוך התעלמות מהיותה נשק רטורי כנגד אטט.
אגב, בקריאה נוספת עליתי על בעיה נוספת באיסוף ותיחום הנתונים, אבל מהפאסיב-אגרסיב שלך אני מבין שעדיף להניח לכך. המשך כתיבה פורייה לך (:

בינתיים וומבי ישב בצד כמה ימים, בגלל פציעת קרסול.
אמור לחזור מחר.

סליחה, המשפט שלך על שג״א מוכיח שלא הבנת. אני לא יכול לראות איך אתה יכול לטעון שהבנת אם כתבת את מה שכתבת על שג״א.
אלא אם אתה חושב שנמציא מכונת זמן, ואיכשהו בכל זאת שג״א ייקח אליפות או יעשה גמר עם הקליפרס שבחרו אותו. (דונצ׳יץ׳ כאמור, עוד עשוי לעשות גמר או אליפות עם הקבוצה שבחרה בו, ולכן נהנה מהספק, כרגע).

וכן, זה מעצבן כשמישהו בא, לא מבין באופן מובהק את מה שאתה כותב (כי שג״א), ובכל זאת מנסה להראות שאתה טועה.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

קודם כל, לא ניסיתי להראות שאתה טועה. באתי להתדיין על הקריטריונים שהעמדת למבחן הסטטיסטי שמציע.
דבר שני, כתבת תגובה ארוכה ומפורטת, אז אולי כשהגבתי לה פספסתי את הפואנטה לגבי שג"א. אם הוא מראש לא רלוונטי למבחן, בגלל שהועבר כבר לאחר עונת הרוקי שלו, אז למה בכלל טרחת לציין אותו? (:

דבר אחרון, אל תתעצבן על שטויות, משנכנס אדר מרבין בשמחה (:

ציינתי הרבה שחקנים לא רלוונטיים למבחן, כמו הידו טורקוגלו, פאו גאסול ואחרים. ציינתי בכל דראפט מי היו השחקנים הכי טובים שיצאו ממנו, והאם יצאו מגה סטארים

_________________
תודה לאלוהי הבירה

ראשית, נהניתי לקרוא את הסקירה ודרך הניתוח של נורטון מאוד מעניין.
2 נקודות שעלו לי למחשבה בנושא:

1. אם אני קבוצה "ממוצעת מינוס" (נניח עם אחוז ניצחונות של 35-45% משך 2-3 עונות ברציפות), וללא מאפיינים מיוחדים נוספים (כלומר, גם בשאר הפרמטרים אני סביב האמצע - גיל השחקנים, סך משכורות, פוטנציאל עתידי, בחירות דראפט ביד) - אז הרשימה של נורטון בהחלט הייתה גורמת לי לחשוב ביתר שאת האם אני במכוון יורד למטה אל עבר 15-25% אחוזי הצלחה למשך כמה עונות בכדי להשיג בחירות ראשונות (בתקווה) או שדווקא הפוך, אני חושב בקיץ נתון איזה טרייד/החתמת FA/מימוש אופצייה בחוזה וכו' - יכולים לקחת אותי קצת למעלה יותר, אל סביב 45-55% הצלחה שזה בגדול כבר (כמובן תלוי באיזה עונה, האם מזרח/מערב וכו') פליי-אין, ואפילו איום על מקומות 5-6 בסיטואציות מסוימות (בפרט במזרח...).
אפשר לחשוב על שני הכיוונים הנ"ל כאל שני צדדים בביצוע של אותן העיסקאות למשל - האם אני אהיה הקבוצה שנותנת שחקן טוב על חוזה טוב לכמה שנים ("נכס") תמורת איזה חוזה נגמר של שחקן לא מועיל ובחירה בינונית, או ההיפך.
הרי לכאורה ה"נרטיב המקובל" הוא שאלו בדיוק הקבוצות שנמצאות במצב הגרוע ביותר, ועליהן לפעול באופן אקטיבי לרדת למטה כדי לעלות חזק יותר מהדראפט וכו' - אבל בהחלט הפוסט של נורטון מתחיל לגרום לי לחשוב יותר משמעותית מקודם (אף שתמיד "הייתי בעד באופן יחסי" של "בנייה מהאמצע"), עד כמה באמת סיכוי לעתיד טוב יותר (קונטנדרית ומעלה, שהרי הקבוצה מתחילה ממצב מוצא של קבוצה בינונית-מינוס, ויכולה לצורך הדיון להתרומם קצת משם בחלופה המקבילה) יש לאותה הקבוצה באם תרד למטה לכמה שנים.
ברור שכל קבוצה היא מקרה שונה בפני עצמו בגלל סיבות רבות, אבל אם נניח נחפש כעת "קבוצות בערך בפרופיל שתיארתי" אז אפשר לחשוב במזרח על שיקאגו, אטלנטה וטורונטו (אינדיאנה פחות כי כבר יש להם האליברטון ביד, שארלוט פחות כי יחסית בתחתית כבר הרבה שנים), ובמערב אולי יוטה של השנתיים האחרונות (שמצבם טוב מזה כי יש להם המון בחירות אמנם).

2. אין שום היגיון לקבוצה כמו וושינגטון (או נניח גם שארלוט ופורטלנד, כדוגמאות שקופצות לי) כעת "לחשוב על אליפות", והייתי מוסיף אפילו לחשוב להיות קונטנדרית. לחלום רחוק זה מאוד נחמד, אבל כמעט בכל תחומי החיים זה פשוט לא עובד כך: שמי שנמצא במצב גרוע מאוד (ופה בניגוד לחיים, אין שום ספק שוושינגטון במצב מהפחות הטובים מבין 30 הקבוצות בכל פרמטר שהוא, ואני עדין בניסוח) יפיק תועלת מכך שיכוון שהכי גבוה שאפשר (וכאמור, הסיכוי להגיע לשם, סטטיסטית לגמרי, בטווח זמן סביר, הוא נמוך מאוד).
אגב, סתם לשם הדוגמא - ג'ורדן פול הוא הרי חוזה איום ונורא (אל מול תוצרת הכדורסל שלו) ו"מסייע להם להפסיד משחקים". אילו היה קורה הנס והיו מציעים להם תמורתו 3 שחקנים סבירים שעולים ביחד כמוהו (נדמיין דני אבדיה*3, כמובן בתפקידים שונים על המגרש, עם כישורים שונים וכו' - אבל בסדר גודל שכזה), אך יחדיו צפויים לתרום לקבוצה הרבה יותר, אפילו עד רחמנא-ליצלן, התרוממות לאותו "אזור דימדומים" של 35-45%, האם הם לא אמורים לחטוף את ההצעה? או שכדאי לסרב רק בכדי לנסות להישאר עוד למטה בשביל "סיכוי קלוש לאליפות אי שם"?!
הרי ג'ורדן פול הוא עושה רושם החוזה/טיפוס/"כוכב" המושלם בשביל להישאר בטנקינג - אז הוא טוב או לא עבורם?

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

תודה שמואליקי. שמח לראות סוף סוף תגובה של מישהו שגם קרא, וגם הבין, וגם לא מזלזל.
בכל מקרה, חשבתי בעקבות דבריך שמשהו שיכול לעזור זה הפעם הקודמת שכתבתי מאמר סטטיסטי להופס - על מנבאים להצלחה קבוצתית - כשיש ארבעה מנבאים: (1) הבחירות שיש לך בדראפט (בלי קשר למי בחרת, רק לסדר הבחירות), (2) ההשקעה הכספית מעל הממוצע בליגה (3). הסינרגיה בין 1 ל-2 ו (4) הגורם החמקמק הנוסף שאני קורא לו שם, נדמה לי, פקטור x
https://hoops.co.il/?p=285841

זאת אחת מהכתבות היותר מסובכות מתמטית שכתבתי, אבל נדמה לי שיהיה בה עניין (אם לא קראת אותה בעבר).

ובקרוב, עוד פוסט בהופס ,בעקבות הנאמר כאן. מאגר הנתונים כבר די מוכן.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

בשנה שעברה 55% הספיק למקום רביעי במערב אבל רק לחמישי במזרח, לפני שנתיים זה הספיק לשביעי במזרח ושמיני במערב (אבל במערב נכנסו שתי קבוצות עם פחות מ-45% לפליי-אין בזמן שבמזרח העשירית, שארלוט, הייתה עם 52% והניקס שסיימו 11 היו עם 45.1%).

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

במחשבה נוספת, גם דרק רוז שייך לרשימה, כבר בעונתו השלישית הוא לקח MVP והוביל את הבולס לגמר מזרח מול קבוצת כוכבים חסרת תקדים. עונה לאחר מכן, הבולס סיימו עם המאזן הכי טוב בליגה ואז הגיעה הפציעה שהסיטה את המשך הקריירה של רוז מחוץ למסלול.

עוד נקודה ששמתי לב אליה היא של פיזור אותם מגה-סטארים לאורך השנים:

2003: לברון, וויד
...
2006-2009: רוי, דוראנט, רוז, הארדן
...
(לא מחשיב את 2011 בגלל שקוואי ובאטלר נבחרו הרחק מפסגת הלוטרי)
2012: לילארד, חדגבה
(אותו שיקול לגבי 2013 ויאניס)
2014: אמביד
2017-2018: טייטום, לוקה, שג"א

מה הפואנטה? שבדר"כ אחת לשלוש שנים אפשר למצוא שחקן כזה, אבל זה לא ששאר מחזורי הדראפט שבתווך שחונים לגמרי. קבוצה שהיתה מצליחה לבחור את פול ג'ורג' בדראפט 2010, את קמבה ווקר שנה לאחר מכן, ואז זוכה בפרס הגדול עם החדגבה, היתה נמצאת במקום טוב מאוד לכל הדעות, מניח שגם לדעתו של אטט. וזה מחזיר אותי לקונספט של חלון-בנייה למשך שלוש שנים. אני גם מסכים עם הנקודה של אטט, לפיה צבירת אקסטרה בחירות - בין אם ע"י מכירת חיסול או באמצעות ספיגת חוזים לא רצויים - מגדילה את ההסתברות להשגת מגה-סטאר או כוכבים משלימים.

את קאווי לא ואת יוקיץ' כן? :-0

מצד אחד אני מזדהה עם הגישה הזאת, ומצד שני:

המג'יק נבנו מחדש החל מעונת 2012/13 (הטרייד על הווארד שהביא להם בין היתר את ווץ', השגת אולדיפו מהבנייה השנייה בדראפט).
אחרי רצף של דראפטים שנתנו תוקף לזווית שנורטון הציג כאן - או שהגרילו בחירות לא גבוהות מספיק (למשל הרביעית - ארון גורדון - בדראפט 2014, שנחשב למבטיח במיוחד עם אמביד, וויגינס ופארקר, וזאת למרות שסיימו עם המאזן השלישי הכי גרוע), או שבחרו גרוע (הזוניה חמישי בדראפט 2015, במבה שישי בדראפט 2018 האיכותי ועמוק במיוחד), כולל הימורים מרובים מדי על פרוספקטים עם שילוב מעניין של נתונים פיזיים וסקיל סט, אך ללא קליעה מבחוץ (שלום אלפריד פייטון), או סתם חוסר מזל עם פרוספקט שבאמת נראה ייחודי (אייזק, גם בחירה 6) - בקיצור, אחרי כל השנים השחונות הללו, הם חזרו סופסוף לפלייאוף בעונת 2018/19 במאזן 51.2%, ירדו ל 45.2% עונה לאחר מכן אבל לפחות עשו פלייאוף שוב, ואז הגיעה עונת 2020/21. כבר לא זוכר מה היה המאזן שלהם לקראת הטרייד דד ליין, אבל לא חושב שהם היו לגמרי בתחתית. כן בצומת דרכים אבל.

לפי הגישה שאתה מציג כאן, כבר היו להם שתי עונות רצופות עם 45% ומעלה, קבוצה צעירה יחסית שהחלה לצבור ניסיון פלייאוף. אם משהו לא עבד בעונת 2020/21, הפתרון היה צריך להיות טרייד או שניים, אבל מהסוג התחרותי, והיערכות להחתים פרי אייג'נט שישדרג אותם בקיץ. לא ללכת שוב לבנייה מחדש, אחרי שש שנים במהלכן בחרו חמש פעמים בטופ 6 והגיעו לאן שהגיעו.

אבל בפועל, הטרייד על ווץ' השיג עבורם את פרנץ ואגנר, וונדל קרטר (וגם את הבחירה ה11 בדראפט האחרון שלקחו בה את ג'ט הווארד), ולצד הטריידים על גורדון ופורנייה, אפשר להם להיות גרועים מספיק בשביל להגריל את הבחירה החמישית (סאגס) ולהישאר קבוצת לוטרי שתזכה בשנתיים הבאות בבחירה הראשונה ובשישית (אנתוני בלאק).
עוד מוקדם להגיד, אבל אם החמישייה העתידית שלהם תורכב מבלאק-סאגס-ואגנר-באנקרו-קרטר, אז מדובר באנד פוינט שאותה צומת החלטות הובילה אליה ישירות.

לגבי שיקאגו, אטלנטה וטורונטו, הן מצדיקות דיון בתגובה נפרדת. רק למה אתה מתכוון בטורונטו, זו של תחילת העונה או הנוכחית?

צודק, ערכתי (:

צודק.
משום מה תמיד מקובע (לי לפחות...) שהמערב לרוב חזק/עמוק יותר, וזה לא תמיד המצב...

נורטון, תודה על ההפנייה, אעיין בהזדמנות.

B.Grant44, אתה אולי צודק שאפשר/צריך להכניס גם שחקנים שנפצעו בשלב מוקדם בקריירה (רוי, רוז וכו'), והראו עד אז גדולות ונצורות. אבל זה מצד שני סוג של "מקדם פציעה" שצריך להכפיל בו את הסיכוי להשיג את הסופרסטאר הגדול מבחינת ההסתברויות אותם חישב נורטון.
כאילו, קבוצה גם צריכה לסיים בתחתית, גם (רצוי) לצאת טוב בלוטרי, גם לבחור את אותו פרסונל שיכול להיות אחד מהטובים בליגה, וגם שהוא לא ייפצע (כמו שכאמור קורה מדי פעם).
אז גם אם מכניסים את אותם השחקנים (אולי גם זאיון בדרך להיות אחד מהנ"ל, לכו תדעו, אפילו אמביד במובן מסוים) לרשימה הנ"ל, עדיין יש איזו "כוכבית" מאחורי זה - כי מבחינת הקבוצה היא השיגה את השחקן המתאים, אבל התוצאות לא הגיעו בפועל משך תקופה ארוכה (כי הפציעה גדעה זאת).


ומה הסיכוי של קבוצה נתונה גם להשיג את השחקן הכי טוב שיצא מדראפט מסוים (ג'ורג' ב-2010), גם להשיג את אחד הטובים בדראפט העוקב (קמבה, נניח שני בין כל שחקני העשירייה הראשונה בדראפט אחרי קיירי), ועדיין לבחור ראשונים (חרף שכבר השיגו 2 צעירים ברמה גבוהה...) בדראפט הבא, שבו במקרה יש בחירה ראשונה די מובהקת וטובה?
קלוש ביותר. ברמת האחוזים הספורים במקרה הטוב. וזה כאמור פחות או יותר ה- Best case scenario של קבוצה שהייתה ב"חלון תחתית" בשנים 2010-2012.
באותה מידת סבירות (רק באופן סימטרי - במקום להשיג את השחקן הכי טוב בכל אחד מהדראפטים הנ"ל, נחפש את הנבחר הגבוה שהיה הכי פחות טוב), קבוצה יכלה לסיים את אותם 3 דראפטים עם אפיי יודו (בחירה 6 ב-2010), דריק וויליאמס (בחירה 2 ב-2011), ומייקל קיד-גילכריסט (בחירה 2 ב-2012). שני הראשונים אפילו שיחקו בישראל...

אין אחד שלא יסכים ש"עוד בחירות = סיכוי טוב יותר להשיג כוכבים מהדראפט". זו מתמטיקה/לוגיקה פשוטה.
אבל כאן נכנסת גם הסטטיסטיקה (ע"ע ממצאי נורטון), שמראה שהדלתא של כל בחירה נוספת שתשיג (קל וחומר אם אינה בחירה גבוהה מאוד) על הסיכויים הללו - היא יחסית נמוכה.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

אולי כדאי לבדוק מה אבי חישב לפני שמשתמשים בממצאים שלו.
הוא חישב סיכויים לבחירת סופרסטאר, שהופך את הקבוצה שלך למועמדת כמעט מיידית לאליפות.
איך זה קשור לסיטואציה שהזכרת של קבוצת ביניים שמתלבטת בין טאנקינג לבין ניסיון להיאבק על הפלייאוף?

זה לא קשור.

עוד נקודה ששווה להתייחס אליה היא הסיכוי הנמוך להצלחה של האופציה החלופית.
ניסיון לחזק את הקבוצה בכל מיני פואטל-ים לרוב לא מביא לתוצאה הרצויה - הגעה לפלייאוף.
אתה גם מוכר נכס עתידי - טורונטו שילמו בחירת סיבוב ראשון מוגנת טופ6 שרוב הסיכויים תתממש בדראפט הקרוב עבור פואטל. כרגע בחירה 7!!! -
וגם לא משיג את המטרה שלך. זה חוזר שוב ושוב ושוב ושוב בשנים האחרונות.
רק שנה לפני כן הם רכשו את ת'אדיוס יאנג. גם הוא לא עזר להם להגיע לפלייאוף.

שני הטריידים האלו עזרו לטורונטו להגיע לפלייאוף?
לצערי אבל לא להפתעתי, התשובה היא לא.

השאלה אם ללכת לבנייה מחדש או לרדוף אחרי מקום בפלייאוף היא שאלה סבוכה ומורכבת.
יש הרבה פרמטרים שנכנסים לתוך החישוב הזה.
סתם זורק באקראיות - מי נמצא כרגע בסגל, מה הגילאים של השחקנים המרכזיים, מה הדירוג היחסי שלהם בליגה, כמה ערך יש להם בשוק, מה הדלתא אם קיימת בין הערך הנתפס שלהם לערך שלהם כפי שהוא מוערך על פי הקבוצה, מצב הקאפ, האם יש סיכוי אמיתי להגיע לפלייאוף עם ה-core הנוכחי, מה האפשרויות בשוק, מה התחושה של הקהל, מתי בפעם האחרונה הייתה בניה כזו וכו'.
הסיכויים שלך לבחור את הלברון הבא בדראפט הם לא אחד הפרמטרים בעיניי.
אפשר להצליח בבנייה מחדש גם בלי לבחור את לברון או את וומבי.
האפסייד אולי לא יהיה אותו אפסייד (שושלת אליפויות היסטורית), אבל אתה בהחלט יכול לבנות קבוצה "טובה ומהנה"
ועם מהלכים טובים נוספים, אתה יכול גם לזכות באליפות.

אני חוזר שוב - לבחור 3 כוכבים צעירים זו אחלה תוצאה של בנייה מחדש.
גם בחירה של 2 כוכבים צעירים + אוסף בחירות עתידיות + קאפ נקי זו תוצאה לא רעה (את הכוכב השלישי אפשר אולי להשיג בטרייד).

השאלה אם אותו "מקדם פציעה" לא אמור להיכלל תחת אותה מטריה רחבה של "מזל בספורט", או אפילו אם נתמקד בפציעות בלבד, הרי קבוצה יכולה גם להיבנות (לא באמצעות אסטרטגיית טנקינג בהכרח) כקונטנדרית מבטיחה, לעשות הכל כמו שצריך, ובסוף להפסיד סדרת פלייאוף כלשהי (ואפילו את כל העתיד המזהיר שלה) בגלל פציעה.
הפואנטה שלי היא שרוי ורוז הם לגמרי הצלחות דראפט עד לרגע הפציעה שלהם, שחקנים שבעיניי יכלו להוביל קבוצה לאליפות, כך שיש לצרף אותם למניין ה"מגה-סטארים", אפילו אם זו תוספת שולית שלא מורידה מהניתוח של נורטון.

תראה, מן הסתם השתמשתי בחוכמה בדיעבד, אבל בכוונה התמקדתי בשני דראפטים שבהם אותן הצלחות הגיעו מבחירות לא גבוהות במיוחד (ג'ורג' עשירי, קמבה שביעי). ג'ורג' היה פרויקט בתחילת דרכו, כסופמור הוא תרם 12 נקודות, 5.6 ריבאונדים, 1.6 חטיפות - שזה אחלה, אבל האם זו תפוקה שיכולה למנוע מקבוצה מלסיים בוטום-5 לשם הדיון (והרי אפשר להגריל בחירה ראשונה גם ממיקום נמוך יותר...)? שלא לדבר על קמבה הרוקי...בכלל, פוינט רוקי זה מתכון די ודאי לעונת טנקינג.
בקיצור, מה הסיכויים של קבוצה לא משהו לסיים מחוץ לפלייאוף (וכך להשיג בחירה 10 בדראפט 2010), להיות קצת יותר גרועה עונה לאחר מכן (וכך לבחור 7) ואז (בעונה שהחל משלב די מוקדם שלה מסתמן שיש כישרון-על בקולג'ים שמבטיח להיות פרס גדול ומצדיק-טנקינג) להיות מספיק גרועה בשביל להגריל בחירה ראשונה? לא נשמע כמו תרחיש מופרך...

הבאת שלושה שמות של באסטים כנגד, אבל שים לב:
הווריורס בחרו את אודו אחרי שכבר היה להם את סטף-מונטה ביד.
הוולבס בחרו את דרק וויליאמס אחרי שכבר היה להם את רוביו ביד. ובכל מקרה הוא נבחר שני, אם כבר מדברים על סיכויים קלושים...
ושארלוט בחרה את MKG אחרי שכבר היה לה את קמבה ביד...ובכל אופן לא הוא ולא אף שחקן אחר מהמחזור שלו רלוונטי, כי מה שניסיתי להציג בניסוי המחשבה הזה, זה איך באמצעות שתי בחירות אמצע-סוף לוטרי רצופות בשחקנים שנורטון ניפה מהניתוח שלו, אפשר להכין את הקרקע יופי לקראת זכייה בכוכב רציני (שגם לא עבר את הקריטריונים שנורטון הציב).

בתרחיש שאני הצגתי, הקבוצה שבוחרת עשירית (או 8-9 לצורך העניין), לוקחת את ג'ורג' בשביל האפסייד. עונה לאחר מכן, כשהיא כבר מתחילה להכיר בכך שלא תגיע לפלייאוף בקונסטלציה הנוכחית שלה, היא מטרגטת רכז צעיר וכוכב מכללות (הרי אם מתחילים בנייה מחדש, עדיף לפתור את סוגיית הרכז בהקדם האפשרי, כי זו העמדה עם הכי הרבה חבלי לידה).

אבל אתה זה שכל הזמן מדבר על לכוון לאליפות, אפילו כאן בהקשרים של דטרויט, וושינגטון ושארלוט.
מה שנורטון ביקש להראות זה שאם לא פוגעים בסיכוי הנדיר להנחתת מגה-סטאר (וגם אז הסיכויים לקחת איתו אליפות נגדך, במיוחד אם אתה קבוצה משוק בינוני ומטה), אז בינוניות הופכת להיות הבסט קייס סנריו (אלא אם מבחינתך להיכנס לעוד מחזור של בנייה מחדש זה בסט קייס סנריו...).

מעניין אותי מה אתה חושב למשל על הקבוצה שאטלנטה הצליחה לבנות באמצע העשור הראשון למילניום, סביב ג'ו-ג'ו, ג'וש סמית והורפורד (תוך המון פספוסי לוטרי: צ'ילדרס, מרווין ושלדן וויליאמס). ועל המעבר שלה מאותה קבוצת פלייאוף חביבה ובינונית (ששברה בצורת של למעלה מעשור) לקבוצה של טיג-קורבר-מילסאפ-הורפורד (שבמקרה התקיימה במקביל לפרוסס של הינקי).

אתה צריך להבדיל בין רוז לבין רוי. המקרה של רוז היה מקרה סטנדרטי עם סיכויים סטנדרטיים לפציעה. במקרה זה קרה לרוז ולא ללברון.
אבל רוי ירד למקום 6 בגלל חשש לבריאות. לא זוכר אם זה היה ברכיים או גב. אבל בפירוש סימני שאלה בריאותיים פגעו במעמד הדראפט שלו. אז זה שהקריירה שלו התקצרה בגלל פציעות זה לא מקרה, אלא סטטיסטית ההסתברות גבוהה שזה יקרה.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

אוקיי, באמת זוכר שאסף רביץ מוואלה כתב על זה משהו בזמנו, לא התעמקתי אז מספיק בפרופיל הרפואי של פרוספקטים לדראפט.

לא לא לא, זה ממש לא נכון.
קבוצה עם 3 כוכבים (בלי מגה-סטאר) היא ממש לא בינונית.
להיפך, סביר שהיא קונטנדרית לכל דבר ועניין.

מוזמן לקחת את הדירוג הנוכחי של דה-רינגר (כמובן לא לגמרי מסכים איתו, בייחוד לגבי הארדן ויאנג וההשמטה של וומבי, אבל רוב הבחירות באזור הנכון),
לבחור 3 שחקנים בתפזורת מהטופ25 ולראות אם יוצאת לך קבוצה בינונית.
סביר שתצא לך קבוצה טובה מאוד
ואפילו אם לא, יש לך ערך, שאיתו אתה יכול להתחיל לשחק עד שאתה מרכיב פאזל מתאים.