כשנשארו בערך 15 משחקים עד סוף העונה, המירוץ מתחמם.
אחרי שאמביד (המועמד המוביל ל-MVP לפני שנפצע) נשר מהמירוץ, נשארו 5 מועמדים לגיטימיים, שזה לא מעט בהתחשב בזה שבחמש השנים הקודמות זה היה מוגבל למירוץ המשולש בין יאניס, יוקיץ' ואמביד. אזכורים של כבוד לאנט (השחקן הכי טוב של מובילת המערב במשך רוב העונה), קוואי (השחקן הכי טוב של הקליפרס הטובים מאוד, שהשנה גם משחק מספיק משחקים ודקות), ומיצ'ל (השחקן הכי טוב של קליבלנד הטובים מאוד, אבל החסיר הרבה משחקים -- עוד אחד או שניים והוא כבר לא כשיר לבחירה). וגם ללברון, האליברטון, ודוראנט. כולם משחקים מצויין השנה, אבל לא ברמה של השחקנים למטה וגם לא מובילים את הקבוצות שלהם לאותה רמה של הצלחות.
אז מי כן מועמד לגיטימי?
1. יוקיץ'. הקייס שלו: אחרי שהפסיד לאמביד בפוטו פיניש בשנה שעברה (חלק כנראה באשמת עייפות מצביעים), אולי מגיע לשחקן הטוב בעולם (לא חושב שזה קרוב) פיצוי. ואולי לא, כי ה-MVP הוא פרס לשחקן הכי טוב/משמעותי של העונה הרגילה, לא לשחקן הכי טוב בעולם. בכל מקרה, המספרים כרגיל נפלאים, עם שיפור משמעותי משנה שעברה בנקודות ובריבאונד, ירידה יפה באיבודים, וממוצע של כמעט טריפל דאבל. האחוזים ירדו מה-70% טרו שוטינג הלא הגיוניים בשנה שעברה ל-65%, שזה ברמה של מה שהיו בשנתיים שבהן זכה ב-MVP. והוא כנראה גם השחקן שהכי משפיע על המשחק של הקבוצה שלו. בדקות שלו על המגרש, דנבר בערך ב-10+. בדקות בלעדיו בערך 10-. אין עוד שחקן בליגה עם כזה הפרש (למרות שצריך לסייג שלא מעט מזה על הספסל החלש של דנבר לעומת החמישייה החזקה מאוד). אה, ודנבר כרגע עם המאזן הטוב במערב, בשוויון עם או קיי סי.
2. לוקה. הקייס שלו: הסטטיקטיקות עוד יותר מדהימות מבשנים קודמות. מלך הסלים של הליגה (בלי אמביד) וזה לא קרוב, עם יותר מ-34 למשחק, כשהוא מוסיף על זה 9 ריבאונדים, 10 אסיסטים, וגם 1.5 חטיפות למשחק. שיפר מאוד את האחוזים משלוש השנה ובכלל, קולע ביעילות. וגם בהגנה הוא נראה לדעתי קצת יותר טוב מבשנים קודמות. דאלאס כרגע מחוץ לפלייאוף, אבל נראית לא רע וניצחה לא מעט מאז הטרייד על גאפורד המצויין. אם הם יכולים להשתחל לשישייה הראשונה (זה קרוב), יש ללוקה קייס אמיתי.
3. שיי. הקייס שלו: השחקן הכי יציב בליגה. רק השבוע הוא שבר את השיא של דוראנט באוקלהומה למספר משחקים עונתי מעל שלושים נקודות. וזה כשנשארו עוד 17 משחקים לעונה. בהחלט לא רע לנפץ את השיא של אחד הקלעים הגדולים בתולדות ה-נבא. לדעתי שיי לא ברמת הגאונות ההתקפית של יוקיץ' ודונצ'יץ'. אבל הוא כן משחק הגנה טובה יותר משניהם ומוביל את הליגה בחטיפות. והסטטיקטיקות המתקדמות אוהבות אותו. כשמשקללים את התרומה ההתקפית וההגנתית, מדד ה-EPM (פלוס מינוס מוערך), שנחשב בעיני לא מעט אנשים במקצוע למדד האול-אין-וואן הכי מדויק, מראה ששיי במקום הראשון (בניקוי של אמביד), עם כמעט שתי נקודות מדד לפני השחקנים שאחריו (לוקה ויאניס) וכמעט שלוש לפני יוקיץ'. הוא מוביל גם את מדד ה-EW (אסטימייטד ווינס; שילוב של EPM עם מספר משחקים), עם 3 עד 4 משחקים יתרון על המועמדים האחרים. והוא עושה את כל זה כשהוא מוביל את הת'אנדר למקום הראשון במערב (שובר שוויון מול דנבר), מה שאף פרשן לא ניבא לפני תחילת העונה. אוקייסי גם מנצחת את הראש בראש מול דנבר של הג'וקר ודאלאס של לוקה, כששיי עם כמה הצגות גדולות במשחקים הללו.
4. יאניס. הקייס שלו: כבר התרגלנו, אבל יאניס נותן עוד עונה אדירה, וכמו שיי, הוא נהדר בשני צידי המגרש. זו אולי לא עונת השיא שלו, אבל היכולת ממש לא רחוקה מהשחקן שזכה ב-MVP פעמיים, עם שיא קריירה באסיסטים, יותר נקודות משהיו לו כשזכה ב-MVP, והרבה ערבים שבהם הוא בלתי ניתן לעצירה עם כמעט 62% מהשדה (הרבה יותר טוב מעונת השיא הקודמת שלו, שהיה 58.5%). מילווקי אמנם נראית פגיעה (בעיקר בגלל שלילארד מאכזב ומידלטון פצוע רוב הזמן), אבל יאניס עדיין מוביל אותם למקום השני במזרח ואחד המאזנים הטובים בליגה.
5. טייטום. הקייס שלו: השחקן הכי טוב של הקבוצה הכי טובה בליגה (בהפרש). אבל נראה לי שבעצם כאן זה נגמר. הוא נחות מהמועמדים האחרים סטטיסטית (באופן די משמעותי; וזו גם לא העונה הכי טובה שלו סטטיסטית), יוקיץ' התעלה עליו משמעותית בקרבות ראש בראש השנה (בשניהם דנבר ניצחה), והרביעייה המשלימה של החמישייה של בוסטון היא הכי איכותית בליגה. בקיצור, שכנעתי את עצמי שאולי טייטים לא באמת מועמד לגיטימי.
אז מי הבחירה שלכם?
|