סל ניוז

איזה לא קורה הרבה, ואיזה משחקים בודדים הוא שיחק השנה 65 מתוך 72.

כוכב זו הגדרה שמיוחסת לשחקן.
אם היא משתנה ברגע שהוא עובר קבוצה, אין בזה שום היגיון.

באותה מידה אפשר להגיד שאין בזה היגיון אם היא משתנה כששחקן אחר משתפר או דועך ביכולת.

זה צריך להשתנות. אחרת הכוכבים של שנות ה-80 עדיין היו מככבים היום.

הוא אמר ביכולת, לא בגיל

לילה עם מעט משחקים אבל כל לכל אחד מהם השפעה קריטית על הפלייאוף, פלייאין
ב4 בבוקר משחק על 6 נק'
בין דלאס לקינגס, הדיבור הוא שדלאס קבוצה טובה יותר והאמת גם יותר מנוסה במאבקי סופעונה, אבל המשחק בסקרמנטו. מי שמנצחת מקבלת מקום זמני בפלייאוף במקום בפלייאין
ת'אנדר בניו אורלינס. ניו אורלינס חטפו מכה עם הפציעה של אינגרם, בנתיים הם לא מאבדים גובה בגלל הפציעה. לת'אנדר היה משחק נפל של ממש מול הבאקס, ראיתי אותו במלואו. הרבה זריקות טובות הלכו החוצה, לא רואה איזה בעיה מיוחדת שתמנע מהם להתאושש. מה שכן סייז אתלטי מקשה עליהם מאוד ויש מזה בניו אורלינס
הלייקרס בבאקס: הבאקס בפורמה, הלייקרס יודעים להתעלות כשהכסף על השולחן, אבל עדיין לבאקס יתרון עצום
ווריורס במיאמי: מיאמי כל כך פצועה ועם שלוש מאות חמישיות שמתחלפות, הווריוס למרות ההפסדים האחרונים, נראים בסדר יחסית והצפיה שלהם לנצח במיאמי ריאלית לחלוטין

הם לא, כי הם עצמם ירדו ביכולת.
בוא נגיד ככה - אם קווין ג׳ונסון הפסיק להיות טוב כמו שהוא היה - כולנו נסכים שהגיוני לא לקרוא לו כוכב יותר,
אבל אם הוא נשאר באותה הרמה, אלא ששני שחקנים צעירים השתפרו ונהיו טובים ממנו, ועכשיו הוא השחקן ה26 בטיבו בליגה ולא ה24, בספר שלך זה אומר שהוא כבר לא כוכב. אני אומר שזה נשמע לי שרירותי לא פחות משיטתו של בלואי שאומר שהוא יאבד את המעמד הזה אם הוא יעבור קבוצה ויהפוך לשחקן הרביעי בטיבו בקבוצה.
האמת היא שההגדרה שלו אפילו פחות שרירותיות כי היא לפחות משאירה דרגת חופש ומקום לפרשנות כשהיא נדבר על ה2 או 3 שחקנים הכי טובים בקבוצה.

אף אחד בשום שלב לא אמר משהו שמשתמע ממנו מה שכתבת על שנות ה80.

לגבי ההגדרה של כוכב, אין לי דעה חזקה פה, ככה מרגיש לי הכי טבעי.
זו היתה הכוונה שכתבתי את מה שכתבתי על דני.

כל ההגדרות הן רעות כי המילה כוכב היא יותר אוירה מאשר הגדרה ברורה.
אני לא אוהב דירוגי שחקנים כי זה סלט של רעיונות, אג׳נדות ושרירותיות טהורה.
בטח אם מסבכים את זה עם עמדות.

הספורט הוא קבוצתי וברגע שחלק או כל הקבוצה משתנה גם התפוקה של הפרט עשויה להשתנות.

הכוכבים של וושינגטון זה קוזמה ודני מתנדנד.

זו בדיוק הבעיה. קוזמה הוא לא כוכב.
הוא כן מסוגל לייצר מספרים ולייצר נקודות
והוא אכן הכי קרוב לזה בוושינגטון, לא שזה אומר הרבה...
אבל החוזה שלו וזה שהוא עדיין בקבוצה למרות שוושינגטון בבנייה מחדש ושקלה להעביר אותו
מעידים על כך שהערך שלו בליגה הוא לא גבוה ובטח לא כזה של כוכב (וזה תואם את הדירוגים השונים).

לתחושתי, אתה מתווכח כדי להתווכח.

אם הארדן נשאר באותה רמה ו-25 שחקנים (ביניהם וומבי) עקפו אותו, אז הוא כנראה כבר לא ברמה שבה האימפקט שלו על המשחק הוא כמו של שחקנים אחרים.
ברור שישנה שונות מסוימת (לא רבה בעיניי) בין הדירוגים ואני יכול להבין טענה שהקאט של 25 הוא לא הקאט הנכון אלא דווקא 30 (או אפילו 40),
אבל די ברור בעיניי שכל 400 השחקנים לא יכולים להיות כוכבים
ושיש לבל מסוים שיש לו יתרון תחרותי בולט על פני השאר.

היתרון הזה נמדד מול שאר הליגה כי קבוצות מתחרות עם קבוצות אחרות
ולא בתוך הקבוצה עצמה...

הירוק הרדיואקטיבי-קומיקסי-ילדי זה המיתוג הרגיל של הפליקנס?

וואו, יאניס מחטיא שתי זריקות עונשין רצופות אחרי ריבאונד התקפה בהארכה השנייה בלייקרס-באקס (ללא לברון)

תאמין לי שאני לא נהנה להתווכח כמו שאולי היית מדמיין.
פשוט יש לי אלרגיה לזה שאנשים מבטלים שעה של אחרים בלי סיבה כמו שעשית כאן.
אתה לא יכול שתהיה לך הגדרה שרירותית למושג אמורפי, ואז לבטל את איך שאחרים מגדירים את המושג הזה.
כל מה שכתבת כאן עם השונות וה400 שחקנים נכון גם למה שבלואי כתב.
ואם וומבי דפק שיפור מטורף ועקף את השחקן ה25 ברשימה (הוא לא, דרך אגב) זה בעיני ממש חסר היגיון שזה מה שיקבע אם השחקן ההוא הוא כוכב או לא. זה לא משנה אם זה 25, 30 או 18. הלוגיקה שלך שרירותית וזה היה בסדר, אלמלא היית תוקף לוגיקות של אחרים שהן טובות לא פחות משלך.

מילווקי כבר בפעם השנייה העונה נותנים ללייקרס חסרי לברון משחק במתנה, אבל וואו - אם ככה השיפוט נראה בכל משחק כזה שהלייקרס מסיימים בן עם כפול זריקות עונשין מהיריבה, זה עוד ייגמר באיזה דוקו בעוד 15 שנים.
שיפוט חד צדדי זה אנדרסטייטמנט למה שקרה ברבע הרביעי וההארכה.

זו אחת מהבעיות של ליגה כמוצר בסיסי עם אינטרס ולא ליגה כגורם שמאחד קבוצות עם אינטרסים שונים.
המודל שכמה היללו כגאוני.
הליגה יכולה לקבל מאפיינים של תוכנית מציאות כשמועמדים מסוימים פייבוריטים של ההפקה.
החוקים כל הזמן משתנים בהתאם לרייטינג והצופים מרגישים שמשהו בטוהר של הספורט נפגע.

אבל איך זה קשור אפילו בקצת לחוקי ההעברות, תקרת השכר והדראפט? אם כבר ההפך - עצם זה שגם קבוצות משווקים קטנים יכולות לשים את היד על שחקנים מלהיבים, אמור בתאוריה להפחית את העדפה של הליגה לקבוצות כמו הלייקרס.
אם הלייקרס היו יכולים לשים את היד על כל וומבי שמגיע לליגה בגיל 19 (או לפני), בלי החוקים הנוכחיים שייקשו עליהם, תאמין לי שהם היו הופכים אפילו עוד יותר לחביבי הקומיש.

אם דירוג שחקנים היה דבר מדעי...
ואם היה מדעי, עדיין זה משחק קבוצתי ובקבוצות שונות אנשים יכולים לתת תפוקה שונה.
זה לא ברור מאליו?

תהיה איתי רגע,
ברוב העולם מודל הספורט זה משהו עממי ופתוח, אדם יכול להקים קבוצה לעלות איתה ליגות ולקחת גביע.
כאן לא ליגה אלא חברת משחקי כדורסל, לא לאומית אלא פרטית (PBA ?) שמחלקת זכיונות כרצונה ובפינצטה.
כשהמוצר הוא הליגה ולא הקבוצה.
לכן ההשוואה להפקה של תוכנית מציאות ותחושה של חוקים אלסטיים ומועמדים מועדפים.
וגם כל המסביב שדיברנו שמטרתו למקסם את הרייטינג של המוצר על חשבון אותנטיות ספורטיבית , זכויות עובדים וכולי׳

נכון המוצר הוא הליגה
המטרה שלו לעשות כסף והאמצעי הוא הרגשות שלך
הרייטינג הוא רק התוצאה של הרגשות שלך
אותנטיות של הספורט, זכויות עובדים וכולי צריכים לבוא מחוקי המדינה, בהתאם לאמות המידה המוסריות של האומה של הליגה משוחקת בה
לא מתקנות הליגה
כדי לעשות כסף הם המציאו את הדראפט ואת התקרת שכר ואת חוזי המינימום שהם דברים חיוביים מבחינה מוסרית אבל לא המוסר היה מה שהנחה אותם לבצע את המהלך הזה

אוקיי, אני מבין קצת יותר איך אתה מגיע מa לb עכשיו, אבל לא מסכים עם המסקנה. היא די מורכבת מאיזו הנחה סמויה שבליגה לאומית ולא פרטית אין אינטרסים למקבלי ההחלטות למקסם הכנסות לליגה, רייטינג וכו', הנחה שהיא לא נכונה בכלל לדעתי.
מהדברים שלך משתמע כאילו מועדונים גדולים לא נוטים לקבל שיפוט ידידותי יותר בליגות לאומיות - זה רחוק מלהיות המצב. ראינו ממש כאן אצלנו את הדוגמא ההפוכה לא מעט פעמים בלשון המעטה.

חוץ מזה שאתה מדבר פה על התמונה ההרבה יותר גדולה מאשר חוקי העברות למיניהם, שלתפיסתי זה היה החלק של המודל שקיבל כאן את רוב התמיכה.

מסכים עם סתבס
יש דבר יותר מושחת מהיורוליג?
ה NBA היא ליגה שקופה יחסית חוזי העבודה, חוזי השחקנים תקנות תקרת השכר הכל ידוע שקוף ונתון לביקורת ציבורית
ואם נחזור לכסף אז יחסי ציבור גרועים = פגיעה בהכנסות, ככה ששוב מתוך שלא לשמה בא לשמה ואנחנו מקבלים

עוצר כדי לעדכן על דאלאס והלייקרס, הקונטנדריות שמתחפשות לקבוצות בינוניות פלוס במערב. אז דאלאס הביסה את הקינגס שנאבקים איתם על מקום בפלייאוף (9-1 בעשרת המשחקים האחרונים) והלייקרס ניצחה ללא לברון את מילווקי, יומיים אחרי שזו הביסה את OKC. שתי הקבוצות הוכיחו שהן מסוגלות להתעלות ביג טיים כשצריך. הייתי מעדיף לפגוש את הקליפרס, הפליקנס, הקינגס, סאנס ומיניסוטה במקום שתי אלו.

אלה באמת תוצאות מעניינות ומפתיעות
לגבי דלאס, יש פה משהו חשוב לפלייאוף. ה 1:9 נמצא בהתאמה מלאה מהמשחק שבו הם התחילו לפתוח עם גאפורד ויש מצב שהם עלו על משהו שיקח אותם רחוק בפלייאוף, לוקה למד לשחק בקצב של קיירי ויש עכשיו חלקים שלמים במשחק שההתקפות של דלאס הרבה יותר קצרות
לוקה למד את קיירי ולא ההפך, לתשומת לבכם
הלייקרס הראו בטורניר אמצע עונה שהם יודעים להתעלות במשחק אחד, לא בטוח כמה שזה יהיה אפקטיבי בסדרה. במשחק הזה הייתה הטייה גדולה של אחוזי השלוש של מידלטון, לילארד וביזלי. אני יודע שזה ישמע מוזר אבל אני אוחז בדעה הזו. אם דוק היה רוצה לנצח את המשחק, היה צריך לשחק בדקות האחרונות בלי יאניס, עם ההרכב ששיחק לפני החזרה שלו מפציעה

זה בדיוק העניין. אני לא חושב שהתוצאות האלו כ"כ מפתיעות

הנצחון של דלאס ממש לא מפתיע, ההימורים על המשחק היו כמעט 50% לכל קבוצה ככה שהניצחון לא הפתיע, הדומננטיות וההפרש לא היו צפויים
אבל תמיד כשאתה חושב שהנה יש קבוצה על הסוס, תזכר בקליפרס שקרעו את הליגה במשך חודשיים והגיעו למקום הראשון במערב ליום אחד קסום.

הניצחון של הלייקרס מאוד מפתיע בטח כשאתה זוכר שהמומחה מספר 1 למאני טיים היה פצוע ולא שיחק. ההימורים על המשחק היו 75% לבאקס, אם זה לא הפתעה, אז אני לא יודע מה זה הפתעה