סל ניוז

ועוד על המשחק שסיימתי לראות הרגע
לייבלי, עושה סקרינינג עם טאצ' נדיר
כמעט ולא מסתבך בעבירות תוקף, חוסם מהכיוונים שפותחים הכי הרבה זוויות מסירה או תנועה ללוקה או לקיירי
לא שמתי לב לצד הזה של המשחק שלו עד עכשיו
זה הקונטרביוטר השקט אבל הקריטי בהתקפה שמבוססת על גארדים
כפרה עליו ועל הבניה של דאלאס
עבודת ניהול מופתית של ג'י אם שלה
יהיה שמו אשר יהיה
החוזה של קיירי התברר כאצבע בעיין לכל העולם כולל עבדכם הנאמן
הטריידים באמצע העונה, בינגו ובינגו
התמיכה בלוקה בזמן ששיחק פצוע זהירה, נכונה ומוצלחת
הפיתוח של לייבלי, מעשה אומנות
יופי מרים

מאוד הופתעתי גם מההגנה של לוקה וקיירי היום, הייתה פשוט מעולה ,בעיקר של קיירי על אדוארדס שפשוט נכנס לו לחולצה ולא נתן לו ספייס.
לייבלי מותק ממש, גם גאפורד שיחוק רציני.

יאללה, שדאלאס יקחו את העונה! (למרות שגם מיני זה סבבה)

זה לא ילדותי בכלל, זה חלק מהכיף של להתווכח באינטרנט. מה שברור, סוגיית הולמגרן היא הרבה פחות חד משמעית ממה שאולי נדמה. ומה קורה אם לייבלי נותן קריירה לא פחות טובה מצ'ט? אתה מזמין את כולנו לארוחה?

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

כל אחד ומה שכיף לו, אני מניח

אני איתך על העגלה של צ'ט. לייבלי יכול אולי להפוך לטייסון צ'אנדלר, שזה באמת אחלה (בורג מרכזי באליפות היחידה של המאבס).

צ'ט יכול להפוך לקווין גארנט (מינוס 10 קילו אבל עם קליעה משופרת).

אני פחות בעגלה שלו
אני רואה אותו באותה סטט של עונת הרוקי + אנעארף נגיד 20%
מה שאנחנו רואים זה פחות או יותר מה שנראה ממנו עד סוף הקריירה, שזה ממש טוב
ואפילו מצדיק בדיעבד בחירה שנייה
הוא עושה את זה בקבוצת צמרת, לא באיזה שארלוט
מה מוביל את ההרגשה הזו?
אין בו את הרוע הזה שהיה לגארנט
נהדר שהבאת את גארנט לדיון עזר לי להבין מה חסר לי בו
הרוע המאדר פאקרי הזה שיש לאנט ואין לקאט
אז אולי בעצם קאט הוא הבסט קייס סצנריו שלו?

לי צ'ט הכי מזכיר את פורזינגיס, כמו שאמרת, אין את הקילריות הזאת

לא חושב שהוא דומה לקאט בכלל מבחינת הרכות. הוא פחות מוחצן מגארנט, אבל מאוד תחרותי. לא מפחד ממגע בשני צידי המגרש ותוקף את הטבעת.

רק בשביל הכיף, המספרים של צ'ט וגארנט בגיל 21 (פר 36, כי גארנט קיבל 10 דקות יותר למשחק):

צ'ט (רוקי): 20.2 נקודות, 9.7 ריבאונדים, 3.0 אסיסטים, 2.8 חסימות,, 0.7 חטיפות, 62% משתיים, 37% משלוש.

גארנט (שנה שלישית בליגה): 17.0 נקודות, 8.8 ריבאונדים, 3.8 אסיסטים, 1.7 חסימות, 1.6 חטיפות, 49% משתיים, 19% משלוש.

לא מופתע מההשוואה
גארנט היה שחקן שפיתחו להיות פרנצ'ייז פלייר והרשו לו לזרוק הרבה ביעילות נמוכה כדי לפתח אותו צ'ט שחקן שלישי בהיררכיה ויכול לבחור זריקות יותר בררניות וקיבל הרבה פחות תשומת לב הגנתית
מה שגורם לי לחשוד בו זה שפת הגוף שלו מול אגרסיביות של לייבלי במקרה הזה ואני מניח שיש עוד שחקנים עם סט סקילס דומה לשל לייבלי

גארנט היה בן 21 בעונתו השלישית בליגה, שבה עלה לעמדת PF לראשונה, עדיין צנום מאוד יחסית לסוג השחקנים שאיישו אותה אז.
הולמגרן היה העונה רוקי בן 21.

בכל אופן, אין גם מה להשוות בין קצב המשחק בתקופה של גארנט לזה המודרני, כלומר שהפער בנקודות לא מהותי. מן הסתם גם על שלשות מעמדת הפאוור באותו עידן מיותר לדבר, וגם הפער בחסימות לא מעניין כי צ'ט משחק סנטר (והוא בהחלט רים פרוטקטור נדיר).

בקיצור, לא רואה מה ההשוואה הזאת נותנת, ואני כן במחנה הולמגרן (מזכיר שוב שהעדפתי אותו על פני ג'בארי ובאנקרו כבחירה ראשונה של המג'יק, כמובן שבכך גם לקיתי בהערכת חסר של באנקרו, אותו שיבצתי בבחירה 3 של הרוקטס).
לא רואה את צ'ט עוקף את גארנט בדירוגי אול-טיים, שעקרונית לא כ"כ מעסיקים אותי.

אבל כמו שאמר הכהן
אני מכניס את הדעה שלי לפרופורציות
מה אני כבר רואה?
כל משחק חמישי שלו בערך קצת יוטיוב עם ניתוחים ההילוכים איטיים אולי 10 דקות
וזהו
מה נישאר? תחושת בטן, 40 שנה של צפייה בכדורסל
לא משהו שיתקף את הדעה שלי למשהו מעניין

מה ההשוואה נותנת? לדעתי מושג על הפוטנציאל (תקרה?) של צ'ט, נניח בעוד ארבע חמש שנים. הם כן סוג דומה של שחקן -- עוגן הגנתי בצבע למרות משקל נמוך יחסית למפלצות צבע אחרות, לצד יכולות התקפיות מיוחדות. מסכים לגבי קצב המשחק ולא הבאתי את הסטטיסטיקה כדי להראות שצ'ט יותר טוב, אלא כדי להראות שמסלול התפתחות דומה לזה של גארנט הוא לא מופרך (ושוב, בעיני צ'ט צריך לשחק 4 ליד סנטר משמעותי, לפחות בחלקים של המשחק, כמו גארנט בבוסטון ליד פרקינס). את אוקייסי לא מעניין מן הסתם אם צ'ט יעקוף את גארנט, יגיע קרוב אליו, או יהיה רק 80% ממנו. משער שהם חותמים על כל אחד מהתסריטים הללו. ואם הם אכן יתגשמו, זו כמובן תהיה טעות גדולה להעביר אותו תמורת מישהו כמו לייבלי החביב.

ורק הערה על עניין השלשות: גארנט לא רק שלא זרק הרבה משלוש, הוא גם עם ממוצע קריירה של 27% מהטווח. מן הסתם זה לא שינה הרבה, כי זה לא היה נשק מרכזי שלו (מיד-ריינג' ארוכות דווקא כן, בעיקר בבוסטון). אבל הקליעה בהחלט מסתמנת כיתרון של צ'ט עליו.

מכיוון שהכרטיס הוא מהאהובים עליי בכל הזמנים ואת צ'ט אני מעריך פחות, חייב לסייג בלפחות 3 נקודות:

1. גארנט היה רזה ואתלטי מאד כשנכנס לליגה (אתלטיות שאין לצ'ט ברמה הזו) והתחזק מאד עם השנים. אני לא מומחה, אבל לדעתי צ'ט מוגבל פיזית מלהתחזק ככה (לשם ההשוואה, תחשבו רוברט רות'בארט).

2. גארנט היה חתיכת מאדרפאקר קשוח ושחקן הגנה אישי נפלא, צ'ט הוא חוסם מזהיר אבל שומר אישי הרבה פחות טוב.

3. שלשות לגבוהים בזמן שגארנט נכנס לליגה והתעצב ככוכב, היו עניין הרבה פחות מקובל ממה שזה היום.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

השוואות, באופן כללי, הן קצת מסוכנות וכמעט אף פעם לא מתגשמות, בעיקר כשאנחנו מדברים על שחקן שהמאפיין הראשון שלו, לטוב ולרע, זה כמה שהוא ייחודי.
אבל אם בכל זאת - אני חושב שיש לצ׳ט סיכוי להיות שחקן עם אימפקט דומה לשל אנתוני דיוויס בעונת האליפות של הלייקרס.

אני חושב שהגנתית הוא כבר לא כ״כ רחוק, ולמרות שאני די משוכע שתמיד יהיה לו איזה חיסרון בפיזיות (בניגוד לדיוויס שהפך מאטרייה לשור לא קטן עם השנים), אני חושב שמאוד סביר שהוא ייתן כבר בקרוב תרומה לא פחותה מהתרומה ההגנתית של אוון מובלי היום - כלומר, מגן טבעת שעושה עבודה מעולה בחילופים ונמצא בדיון לחמישיות ההגנה באופן קבוע.

התקפית אין ספק שהוא שחקן שונה. גם מדייויס, גם מגארנט, גם ממובלי ואפילו מפורזינגיס.
אבל אם נלך על הההשוואה עם הלטבי לפני הפציעות (שהיה יופי של שחקן התקפה) - אני חושב שמדובר בקלעי בסדר גודל דומה, בפינישר מצוין של אליהופים ובעיני בשחקן יותר פלואידי בתנועה והכדרור מפורזינגיס.

אני לא יודע אם הוא יהיה אי פעם האופציה ההתקפית הראשונה של קונטנדרית (והאמת שגם גארנט לא בדיוק היה, אבל לצורך העניין - לא יודע אם צ׳ט יגיע לרמה הזו כשחקן התקפה), אבל כאופציה שנייה בהתקפה + שחקן ההגנה הכי טוב של קבוצת הגנה טובה, אני לגמרי יכול לראות אותו.
זאת תקרה הרבה יותר גבוהה ממה שאני חושב שכל אחד כאן ייתן ללייבלי, ולכן השאלה היא בעיקר כמה אני צודק לגבי זה. לי עונת הרוקי שלו נתנה מספיק סיבות להאמין שזה כיוון ריאלי.

סאבוניס, התכוונתי לכך שאני לא מבין מה השוואת הסטטס שהבאת נותנת.
אני לא רואה את צ'ט יורד עמדה אחת מטה. הוא סנטר ורים פרוטקטור, משם מגיעה התרומה הסגולית שלו בשני צדי הפרקט.

לגבי דיוני הטרייד הביזארי עם לייבלי, עזבו את השחקנים עצמם.
מתי שתי קבוצות החליפו ביניהן בטרייד שני רוקיז שנתנו עונה מעולה?

ראית אותו משחק או שאתה משווה בין תמונות?

אם אתה מתכוון למהלכי קלאץ', רק בסדרה מול דאלאס יש אאל"ט את השלשה מהפינה + הלוב שהוא קלע במשחק 6 כ-12 שניות לסיום, שהעלה את OKC ליתרון.

הרושם שלי מהאופי של צ'אט הוא לגמרי הפוך.
אכפת לו, הוא קשוח, הוא פייטר, הוא תחרותי והוא מעלה את הרמה שלו לרוב ברגעי ההכרעה.

אני לא הבאתי את המספרים, אבל אם לכנות בשביל סבוניס? כדי להראות שיש בסיס לרעיון שהוא הולך להיות שחקן בסד"ג של kg.
מסכים שזו השוואה סטטיסטית בעייתית בגלל הקצב (אולי היה נכון יותר לנרמל ל75 פוזשנים במקום 36 דקות, וגם אז זה לא היה מושלם), אבל זו נקודה מאוד תקפה בעיני.

ואת הנקודה השנייה אני לא מבין - מה שונה במה שצ׳ט מביא הגנתית ממה שjjj מביא? ממה שיאניס מביא? ממה שטיימלורד עשה בסלטיקס? למה הוא לא יכול להיות הגבוה השני ה'נודד' בהגנה, אבל גובר יכול? (והיה כזה באבוה בסדרה מול דנבר)
אני חושב שצ׳ט יעבוד מצוין כגבוה שני בהגנה ליד סנטר.

התקפית אני מסכים - היתרון שהוא מביא יצמטמצם ליד איזה הרטנשטיין כזה. אבל זה לא שהוא חי בצבע ויצור פקק ליד סנטר כזה.
גם אם הוא לו יהווה את אותו יתרון כ4 בהרכב כזה, הוא מספיק מוכשר ונייד ומרווח כדי לעשות משהו דומה למה שטאונס עושה במינסוטה, למה שהורפורד היה לצד טיימלורד?
אני חושב שהליגה הולכת וחוזרת למתכונת של שני גבוהים וגם אם זה לא צריך להיות הפתרון היחיד של התאנדר, לדעתי הם יעשו טעות מרה אם הם לא ינסו גם פתרון כזה.

סורי, ערכתי את ההודעה הקודמת...

השוני לדעתי נעוץ קודם כל בעצם היכולת של צ'ט לשחק סנטר טוב ועקבי טוב מהנ"ל, הוא מביא יותר סייז (גם גובה + ווינגספאן זה סייז) ולכן מעבר להיותו שוט בלוקר הוא גם shot deterring presence משמעותית יותר בהשוואה לכל השמות שהבאת. אם אתה מעלה אותו כגבוה שני אז הוא בהכרח ייגרר רחוק יותר מהצבע וגם ייחשף יותר על הפרימטר, למרות שיש לו כישורי recovery טובים מן הסתם בגלל המוביליות והאורך, אבל לא כמו של כל הנ"ל.

ואין מה להשוות בינו ובין טאונס והורפורד מבחינה התקפית.
מסכים שזה שווה ניסיון אבל, לשים אותו במצבים מסוימים לצד גבוה מסיבי יותר.

בתור מי שאוהב להתעסק עם השוואות מקצועיות של פרוספקטים לקראת הדראפט, שברתי את הראש למצוא השוואה קולעת לצ'ט, בסופו של דבר החלטתי שקירילנקו בגוף של 7 פוטר מודרני זה התיאור הכי נכון.
אבל אם ללכת על אפיון פחות דמיוני, אני חושב שפאו גאסול הרזה של תחילת הקריירה, אבל בתפקיד הסנטר הפותח של הלייקרס בפלייאוף 2008 (אחרי שביינום נפצע), זו השוואה מדויקת יותר מהצד ההתקפי (כמובן שבתוספת הקליעה משלוש שהיא מן הסתם התפתחות של העשור וחצי שעבר מאז).

ומהצד ההגנתי, אפשר פשוט לראות בו שון בראדלי מובילי יותר. בראדלי היה מטרה ללעג בגלל המיקום שבו נבחר (עוד בחירה 2 לאוסף הבחירות "המקוללות"), מי שנבחר מיד אחריו (פני הארדוויי), המראה הדחלילי והדאנקים המזדמנים עליו, אבל בשיא הקריירה (רצופת הפציעות) הוא נתן עונות של למעלה מ-3 בלוקים למשחק (שיא קריירה של 3.7 בלוקים לעונה) ולכן גם לו, למרות הגוף הרזה, היתה נוכחות מרתיעה בצבע.

לדעתי ההשוואה הכי טובה זה גרסה גבוהה יותר של ספאד ווב.

אני בטוח שיש לצ'ט אחלה של אופי (אגב, הוא נעלב שקראת לו צ'ט ולא צ'טוש, שלח לי וואטסאפ בעניין), אבל "מעלה את הרמה שלו ברגעי ההכרעה" זה קצת משעשע בהתחשב בזה שהמספרים מראים לנו ירידה בכל הפרמטרים בין הסדירה לפלייאוף, כולל התרסקות בקליעה לשלוש.

עכשיו, אני לא רוצה לעשות עוול, זה ברור שהוא רוקי וטבעי שהוא משלם שכר לימוד כשההגנות מתכווצות בפלייאוף, והכל בסדר. רק שכשמעריצים באופן עיוור, לא תמיד שמים לב לעובדות.

לעניין המהותי, אני חושב שהמסקנה המסכמת של כלל הדעות לגביו היא שזה יכול ללכת לכל מקום. וזו באמת המציאות. אי אפשר לדעת לאיזה שחקן הוא יתפתח. ברור שניקולוז סקיטיאשווילי הוא כבר לא יהיה, אבל גם מקווין גארנט ואנתוני דיוויס הוא עוד רחוק מאד. אני נוטה לדעתו של אוריאל, שמה שאנחנו רואים בגרוסו-מודו שינוי של 20% לפה או לשם, זה מה שיהיה.

אם נחיה גם נראה.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

תחזית לגיטימית. אבל שים לב שגם שיפור סטטיסטי צנוע של 20% תוך ארבע או חמש שנים נותן לך חתיכת שחקן. פר 36 (והוא יוכל אני מאמין לשחק קרוב למספר הזה כשיתחזק עוד וילמד להימנע מעבירות) זה כבר שחקן של 24 נקודות, 12 ריבאונדים, ו-3.5 חסימות למשחק. אולי לא קיי ג'י בשיאו בנירמול לקצב משחק, אבל גם לא ממש רחוק מזה.

הגנתית, הוא היה מקום 13 בהצבעות לשחקן העונה כרוקי. וגם כאן, עם עוד ניסיון ועוד כח (לא חייב אגב להוסיף הרבה משקל; מספיק שיחזק עוד את הקור) סביר שהוא יכול עוד להשתפר.

אז כמו שאמרתי, ההשוואה לגארנט היא כמובן לא אחד לאחד. אני גם חושב כמוך שהוא לא יצליח לשים על עצמו את אותו משקל של גארנט הבוגר. מצד שני, הוא קצת יותר גבוה וארוך מקיי ג'י ובהחלט עושה רושם שהוא גם קלעי טוב יותר. אגב, מבחינת היעילות בקליעה כבר עכשיו יש ביניהם פער לא קטן. קיי ג'י שחקן של פחות מ-55% טרו שוטינג לאורך הקריירה, שבאף עונה לא קלע יותר מ-60% טרו שוטינג. צ'ט סיים את עונת הרוקי שלו עם 63% טרו שוטינג. ושוב, תקופות שונות וגם תפקידים שונים (גארנט היה חלק מרכזי יותר בהתקפה של הטימברוולבס) אז צריך להיזהר בהשוואה, אבל גם לא משהו שצריך להתעלם ממנו.

לסיכום, גם אם אתה צודק בתחזית שלך שצ'ט לא ישתפר ביותר מ-20% מעונת הרוקי שלו, שזו נראית לי תחזית די שמרנית ביחס לגרף השיפור של רוב הכוכבים בליגה הזו, הוא עדיין יהיה חתיכת שחקן. כזה שבשקלול ההגנה וההתקפה שלו שווה כנראה אולסטאר. מישהו כאן מאמין שאולסטאר זה תחזית סבירה ללייבלי? (לא אומר שאין שום סיכוי, רק שזה נראה לי מאוד לא סביר).

לא מופרך בכלל שצ'ט יהיה אולסטאר. גם לא מופרך בכלל, בעיניי, שלייבלי יהיה.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

לא שאני בצד של לייבלי בדיון הזה, אבל לא אוהב את השימוש באולסטאר כמדד. מן הסתם יש הטיה מובנת מאליה לבחירת שחקנים מלהיבים יותר לאולסטאר, ובעמדת הסנטר אין ספק שהולמגרן הרבה יותר מוכשר ומלהיב מלייבלי (מה גם שלראות אותו ואת וומבניאמה משתפים פעולה, אפילו או דווקא בגלל שזה משחק ראווה, יהיה מעולה בשביל יחסי הציבור של האירוע).

טייסון צ'אנדלר, שהוא אחת ההשוואות המתבקשות בשביל לייבלי, נבחר לאולסטאר פעם אחת בלבד, בעונת 2012/13 שלו עם הניקס (היו לו גם אחלה עונות עם הפליקנס והמאבס).