סל ניוז

נשים את זה פה כי זה קצת יותר מעניין מ'כדורגל ישראלי' גרידא -
היה היום משחק בליגה הלאומית - הפועל ר"ג אירחה את אום אל פאחם. עקב הימורים רבים (אני משער שמדובר כאן על חריגה גדולה מהנורמה) על ניצחון של רמת גן, מועצת ההימורים סגרה את האפשרות להמר על המשחק הזה כמשחק בודד.


כשהתוצאה הייתה 1:0 לאום אל פאחם, זה היה השער שהובקע לזכות רמת גן וקבע 1:1
https://twitter.com/AdvaKadosh/status/1 ... 9015199961

בסוף, המשחק נגמר בתיקו ונראה שהמרוויחה העיקרית הייתה דווקא מועצת ההימורים. הכל פה לכאורה ואני לא רומז לכלום, אבל אולי מישהו נבהל מסגירת ההימור. הגול שחטפה אום אל פאחם היה באמת קצת מצחיק.

אתה רואה לא רק את ה"טעות" של השוער, אלא גם את האדישות והפסיביות של השחקנים...

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

צמיחה משמעותית בכמות הרכבים החשמליים שנמצאים על כבישי ישראל, כ - 96 אלף רכבים.
הצרכן הישראלי אימץ את הדגמים הסינים הרבים שנכנסו לשוק ומנסים (וחלקם גם מצליחים) לייצר אלטרנטיבות זולות יותר.

מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ עלה ב - 0.6% כשהתחזית הייתה שיעלה עד 0.5%.
זה יקשה מאוד על הנגיד להוריד את הריבית ולמעשה את האפשרות עוד יותר מהשולחן כעת.
שיהיה הרבה בהצלחה למשקי בית רבים שעמוסים בהלוואות למיניהן.

אגב, היה פה דיון לגבי האינטרס החזק של הגופים הגדולים (בנקים, קבלנים וגם הממשלה) לשמר נרטיב שבו מחירי הדיור בישראל לעולם לא יורדים. נתתי כמה דוגמאות, אבל הנה עוד אחת מאתמול - אם תיכנסו לאתרים כלכלים, תיראו כותרות כמו זו של גלובס:
"מחירי הנדל"ן בדרך לשיא חדש" - https://www.globes.co.il/news/article.a ... 1001476617
או אתר Ynet : "מחירי הדירות ממשיכים לעלות" - https://www.ynet.co.il/economy/article/vqhu9d7ir

בפועל, מי שנכנס ל-PDF של הלמ"ס רואה שם ביאור שאם מנכים את העסקאות שנעשו בדירות חדשות, שהם בתמיכה ממשלתית (מחיר למשתכן, דירה בהנחה וכו'), אזי שמחיר הדירות החדשות ירד ב - 0.3%. וזה עוד לפני שהתחילו לעשות התאמות בנוגע לחישוב של כמה מבצעי מימון שהקבלנים עושים, מתורגמים לירידה במחירי הדירות.

חברת דירוג האשראי S&P הודיעה על הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל מרמה של AA- ל-A+, והותירה את תחזית הדירוג על "שלילית". בכך היא מצטרפת למוד'יס שהורידו את הדירוג. פיץ' השאירו את הדירוג על כנו, אבל הורידו תחזית דירוג.
זה לא מאוד דרמטי גם כך ישראל מגייסת כסף לפי פרמיות סיכון של מדינות עם דירוג נמוך משמעותית מזה שיש לנו. מה שכן קצת יותר מעניין זה ש-S&P למעשה אומרים שהם לא מאמינים לאוצר שמציין כי הגירעון עתיד להיות סביב ה - 6.6% עד סוף 24' והם צופים שהוא יהיה סביבות 8%.

מחר - הדלק יתייקר פעם נוספת, מוצרי חלב בפיקוח (מה שבדרך כלל גם מוביל לעליה של מוצרי חלב שאינם בפיקוח) מוצרי דיפלומט, נסטלה ועוד. החברה המרכזית (קוקה קולה, קולה זירו, קרלסברג ועוד הרבה) תייקר מוצריה ב - 19 במאי.

רגע לפני יום השואה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת נתונים בנוגע לכמות היהודים בישראל ובעולם -

הם לא יודעים לחשב אחוזים, תשוו את בריטניה וארגנטינה.

הרבה דברים לא עקביים בחישוב...
אפשר להסתכל על ההפרשים בין מלא זוגות (למשל רוסיה לעומת גרמניה/אוסטרליה)
לא ברור מה השתבש שם

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל מראה 0.8%. גבוה מאוד -
אז אומנם הנתון של הנופש וטיסות העלה לפחות 0.5% ממנו, אבל אנחנו מגיעים בעמדה לא נוחה למדדים של מאי ויוני שהיו נמוכים במיוחד. אני לא יודע אם אלה שממונפים בהלווואות ומשכנתאות, הסיכוי שהריבית תרד בחודשים הקרובים, היא נמוכה.

לורנזו בראון איבד היום 16 כדורים, אז אין לי כוח לכתוב לכם כמה המהלך ההצהרתי של סמוטריץ לגבי 100% מכס על סחורה טורקית, הוא מהלך אידיוטי, ברמה הכלכלית, של שר אוצר כושל ואיש ציבור פופוליסט. רובכם יכולים להבין לבד אני מניח.

לא משהו מהפכני, ולא שלא ידענו
אבל עדיין "העיניים נפערות" כשרואים את הפערים בכל סוגי המוצרים השונים, הפעם בין ישראל לגרמניה (לא בדיוק המדינה הזולה באירופה בפני עצמה)
https://finance.walla.co.il/item/3664444

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

תעריף הארנונה יעלה ב-5.3% ב-2025 - שיא של 17 שנה.
כל המהלכים האחרונים הם מחוללי אינפלציה - ארנונה, העלאת שכר מינימום, העלאת המע"מ. קשה לראות כיצד הנגיד מוריד ריבית בעתיד הקרוב. ואינפלציה וריבית היא פוגעת קודם כל והכי הרבה בשכבות החלשות.

חייב לומר שהיסטורית, אין קשר ישיר בין העלאת שכר מינימום לבין עליה באינפלציה. ב-2017-8 למשל היו 3 עליות של שכר המינימום, והאינפלציה ב-2017 ו-2018 הייתה פחות מ-1% וב-2019 הייתה בכלל שלילית. לעומת זאת, מאפריל 2018 ועד אפריל 2023 לא הייתה עליה של שכר המינימום והאינפלציה בשנת 2022 הייתה הכי גבוהה מאז 2002.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

מדד המחירים לצרכן מורכב מכל מיני סעיפים. באפריל האחרון, לדוגמא, הטיסות התייקרו ב - 11%, אז כמובן שהמדד לא עלה ב-11%, אלא בשרשור למדד, הוא עלה רק בגלל זה ב - 0.47%. עליית הטבק בחודש מרץ הוסיפה למדד עוד 0.2%. עליית שכר זה אינפלציוני בין אם באופן ישיר, אבל בעיקר בשרשור (כח קניה עולה, יותר צריכה שמגביר ביקוש, מחירים עולים). עליית מע"מ ב -1% כפי שמתכוונים לעשות זה אירוע גדול, אבל הוא לבד יוסיף למדד 0.9%, שזה המון, אבל בראייה היסטורית, לא תזכור. חשוב רק לומר שעליה כזו משפיעה על המדד עצמו פעם אחת - בחודש העלייה.

כשאתה מחבר את כל העלאות האלה ביחד, אתה מקבל פה אירוע כלכלי שלא היה כמה עשרות שנים.

שוב, אם עליית שכר המינימום משפיעה על האינפלציה, היית אמור לראות את זה *איפשהו*, בפועל, אתה לא ראה את זה בשום מקום, בטח שלא בשנים האחרונות. האינפלציה הגבוהה ביותר ב-20 השנה האחרונות הייתה ב-2022, וזה אחרי 4 שנים בלי ששכר המינימום עלה אפילו פעם אחת. לעומת זאת דווקא בשנים שבהן שכר המינימום עלה מהר יחסית כמו 2017-18, לא ראית התפרצות של אינפלציה. אני לא אומר שעליית שכר מינימום לא משפיעה בכלל בשום צורה, אני אומר שהיא כ"כ מינורית ביחס לגורמים אחרים, ושבלעדיה כוח הקנייה השחוק גם ככה נשחק עוד יותר, שלהגיד שלא כדאי להעלות את שכר המינימום בגלל האינפלציה זה פשוט לא הגיוני.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

לא כדאי להעלות את שכר המינימום בגלל סיבות אחרות, לא בגלל אינפלציה.

יש תיאוריה כלכלית בנוגע לקשר בין אינפלצייה לשכר במשק (מינימום / ממוצע או אחר).
לכאורה זה קל להסביר, שעליה בשכר פירושה עוד כסף, עוד כסף הוא עוד קניות, ועוד קניות זה עלייה באינפלציה.
בשנים האחרונות הרבה חוקרים וכלכלנים קוראים תיגר על התיאוריה הזאת, ואומרים שהקשר בין שני הגורמים הוא הרבה יותר קטן.

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

לאקיץ', מה הן הסיבות האחרות? האם יש מחקרים אמפיריים על הנושא? תחושת הבטן שלי שזה מסוג השאלות שאפשר לקחת לכל כיוון. הייתי שמח לדעת מה ההשפעה של העלאת שכר המינימום על עליית השכר הכולל? מה ההשפעה הכלכלית של זה, גם במונחי צימצום פערים לא רק ממוצעים? מה ההשפעה של זה על העסקת עובדים זרים?

תשמע, זה נושא שהוא עבודת מחקר. לא פחות.
זה נושא שהוא אישיו גדול ממש לא רק פה, אלא בהמון כלכלות.
לא כזה אכנס לזה, אבל רק אגיד שכמי שמתעסק בעיקר בחברות ציבוריות ששם הדיווחים הכלכליים הם סקורים ומבוקרים מה שקורה בדרך כלל אחרי עליית שכר מינימום, זה פיטורים של אחוז מסוים מהעובדים - הם תמיד יהיו עובדים כלליים, ללא הכשרה מיוחדת ומי שבדרך כלל בא לעזור בדרך של העלאת שכר המינימום, גורם לפיטורים שלהם.

ממש לאחרונה קליפורניה הקפיצה את שכר המינימום אצלה מ-16$ ל - 20$. זה מה שאמר פרופסור לכלכלה שם:

שכר מינימום משתרשר לאינפלציה - אי אפשר לצפות מרשתות שיווק שעובדות על מרג'ין של 3%-4% נקי, להצליח לספוג עליה של 5% בההוצאה הכי גדולה שיש להם - עובדים. מי ששומע לאחרונה את הדברים של פאוול, יו"ר הפד, הוא מדבר על כך שהרבה יותר מעניין אותו כרגע דוחות השכר שמתפרסמים מנתוני האינפלציה. הוא רוצה לראות שהשכר מפסיק לעלות. אחרת, אין מה לדבר על הורדת ריבית.

לא נראה לי שרשתות השיווק בארץ מסתפקות במרג'ין של 3-4%

_________________
Gibon

למה אתה צריך לנחש, פתח דוח כספי. כולן ציבוריות -
יוחננוף במרג'ין נקי (יש רווח גולמי, אחרי זה תפעולי ואז בסוף נקי) של 3.4% בשנת 22' ו - 23'.
ויקטורי על 1.6% ו - 1.8% בשנתיים האחרונות. רמי לוי על 2.7% ו - 2.9%.
לשופרסל היה המון הוצאות חד-פעמיות בשנת 2023 בקשר עם תוכניות התייעלות של מקינזי ועוד, אז קשה, אבל היא מסורתית עובדת במרווח כמעט הכי נמוך. טיב טעם עובדים במרווח גבוה, אבל שם יש את מגזר התעשייה (מוכרים למוסדות ומסעדות גם) אז זה טריקי יותר והיא מלכתחילה פונה לפלח שוק צרכני חזק ומבוסס יותר ששם דגש על איכות קניה ופחות על מחיר.

עד סוף החודש (נותר שבוע), נקבל את הדוחות הכספיים שלהן לרבעון 1, 2024. להערכתי נראה יותר קמעונאיות עולות מעל 3%, בטח ברבעון הבא. הן ביטלו מבצעים והעלו מחירים שלא בכל הקטגוריות זה היה מוצדק.

השאלה מבחינתי אינה מה קורה במקום עבודה מסוים, אלא מה קורה בכל המשק. כלומר כמה עולה לכל המשק להעלות את שכר המינימום? בסך הכל מדובר מין הסתם בסכומים קטנים לבן אדם, שים לב למילה מינימום. בכמה אנשים מדובר?

אני מניח שהעלאת שכר המינימום בסופו של דבר מיתרגמת גם להעלאת שכר "בקרבת המינימום" - ואז זה כבר מכסה המון עובדים.
נניח לשם הדוגמא שמעלים את שכר המינימום ב-5%. אז מטבע הדברים כל מי ששכרו הוא "מינימום עד מינימום+5%" - מקבל העלאה במיידי, אבל סביר להניח (אני חושב, אין לי דרך להוכיח זאת...) שגם מי שנניח מרוויח "מינימום+20%" ידרוש/יצפה/יקבל העלאה בטווח של כמה חודשים - כי לכאורה "מצבו הורע" אל מול עובדים ברמת השכר סביבו, ופסיכולוגית זה אמור להשפיע על "הדינמיקה במקום העבודה".
האם זה משפיע באופן לא מבוטל עד לרף של 120% משכר המינימום (סתם מספר שזרקתי) או אף 150% (ברור שלא משפיע על עובדי הייטק... וזה נעצר איפשהו) - גם סוגייה מעניינת.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012