Att כתב:
B.Grant44 כתב:
אדוארדס היה הפרוספקט המוביל להיבחר ראשון במחזור שלו. ווייזמן ולאמלו היו פחות נחוצים במינסוטה עם טאונס ודי-לו שצורף כמה חודשים קודם לכן (תמורת וויגינס ובחירת לוטרי שהפכה לפרנץ ואגנר, טעות שאצל ג'יאם כמו גריפין לא היית מרפה ממנה). אז לא נראה לי שמגיע לרוסאס זר פרחים חריג בגודלו על הבחירה הזאת...
ועם כל הכבוד לריד ומקדניאלס, הוא אסף אותם בדיוק במקומות שבהם היו הימורים משתלמים - בחירת סיבוב ראשון, חוזה בלתי מובטח לשחקן undrafted.
איפה שזה יותר נחשב - הלוטרי - הוא עשה טרייד אפ מבחירה 11 (בעלות סבירה מאוד, שאריץ') לבחירה 6, בה לקח את ג'ארט קולבר. כלומר, טירגט אותו במיוחד.
וואו, מסתבר שזה לא תקף רק לביביזם.
אפשר להסביר הכל איך שרוצים. אם הצלחת להפוך הצלחה מהסוג הזה לטריוויאלית, סביר שתוכל להסביר לעצמך הכל
לגבי לנגדון, זה רק מרמז ולא מעבר.
אפשר יהיה לשפוט אותו רק על מה שיעשה בדטרויט.
קודם כל, אתה מספר 1 כאן בזה, כפי שאומרים לך שוב ושוב בדיונים מסוג זה.
בוא תתמקד במהות הטיעונים: אנטמן נחשב למועמד המוביל להיבחר ראשון במחזור שלו, מקדניאלס נחשב להימור כדאי בבחירת סוף סיבוב ראשון, תחילת סיבוב שני. נאז ריד לא נבחר בדראפט, למרות שמינסוטה החזיקה גם בבחירה 33 ושלחה אותה לקליפרס (דניאל אוטורו נבחר בה, אם זה מעניין במשהו). כלומר, זה לא שרוסאס סימן אותו מלכתחילה כפרוספקט שכדאי להמר עליו (כפי שסימן את קולבר הכושל), הוא פשוט ליקט אותו משאריות הדראפט.
אם נשווה להצלחות הדראפט של גריפין: הוא עשה טרייד דאון מבחירה 10 שאפשר לו להיפטר מהחוזה של בלדסו, להחליף את אדמס ביונאס, ולקח את טריי מרפי בבחירה 17. את הרב ג'ונס הוא לקח בבחירה 35, שנופלת בטווח שנחשב לבעל ואליו טוב מבחינת risk-reward.
גריפין עשה את הטעויות שלו ואני אפילו מסכים עם הטענה שהעלית בתגובה מאוחרת יותר, ועדיין, הביקורת שלך עליו ועל אחרים לעומת הכתרים שקשרת לרוסאס וההתלהבות המופרזת שהבעת שוב ושוב מהקבוצה החביבה ולא יותר שנבנתה שם עד לעסקת גובר, מלמדת על פער שאין דרך להסביר אותו ללא המונח שכבר עשיתי בו שימוש בעבר, אטטיזם. אובססיה לתהליכי בנייה מחדש שהם סו-קולד אסטרטגיים ומבוססי-דאטה, והעיקר, מוצאים לפועל ע"י ממשיכי דרכו הפוטנציאליים של הינקי.