סל ניוז

גראנט, אני עדיין לא מבין איך דאלאס כמה רמות מעל אוקייסי. אתה כותב: "תראו מה הם עושים למינסוטה, שהיא עצמה טובה/מוכנה יותר מהת'אנדר" אבל מתעלם מזה שיש לנו מדד הרבה יותר רלוונטי: הרגע הסתיימה הסדרה ביניהן ב-2:4, עם שלושה משחקים צמודים של 4 הפרש או פחות (כולל משחק שש שבו הת'אנדר הובילו שתי שניות לסיום) וסך נקודות זהה לשתי הקבוצות בסיכום ששת המשחקים. וזה כשאוקלהומה קולעים הרבה מתחת לאחוזים שלהם בעונה הסדירה משלוש (כן, פלייאוף וחוסר ניסיון, אבל סביר להניח שיש כאן גם גורם של רנדומליות במדגם קטן).

הכוכבים הגדולים של שתי הקבוצות באותו גיל ולוקה ממש לא הראה עליונות על שיי בסדרה (אם כבר להיפך) למרות שיש לו יותר ניסיון בפלייאוף. אז שוב, אתה כותב כאילו זה גזירה משמים שהת'אנדר היו אמורים להפסיד את זה רק בגלל שהגיל הממוצע שלהם צעיר יותר (אגב, לייבלי שהיה מצויין, היה השחקן הכי צעיר בסדרה). הבעייה היא שלדעתי זה מסיר שלא בצדק אחריות מפרסטי, שהוא אכן דוגמטי ומקובע, לצד זה שהוא אחד הג'י אמים הטובים בליגה בצבירת נכסים. גם עכשיו הוא מסרב להודות בטעות של מה שהוא (לא) עשה בטרייד דד ליין -- להביא עוד ניסיון, גודל, ריבאונד, ועומק בצבע, כמו שהמאבריקס למשל עשו. מה שהוא כן עשה זה לעזור לדאלאס לקבל את גאפורד בטרייד דדליין ולייבלי בקיץ, והם אלו שהיו ההבדל המרכזי בסדרה, יחד עם וושינגטון. אז אפשר לדבר במונחים מופשטים על קבוצה צעירה וחסרת ניסיון. ואפשר גם להסתכל על הדלילות בצבע שהייתה ברורה לכל מי שיש לו עיניים (5:22 לסנטרים של דאלאס בריבאונד במשחק המכריע) ועל זה שכשצ'ט נח הת'אנדר מעלים במקומו סנטר מחליף מהגרועים בליגה (שגם חסר סייז ואתלטיות רציניים), שהיה בפלוס/מינוס שלילי כמעט בכל המשחקים של הפלייאוף, למרות שהת'אנדר ניצחו את רובם.

והכי גרוע, לפי איך שפרסטי מדבר, זה נשמע כאילו עדיין אין לאוקייסי שום בעייה בצבע ובריבאונד (או עם גידי לצורך העניין). הכל טוב והפייב אאוט כשיטה הבלעדית, שאין לה שום חלופות או גמישות, כאן כדי להישאר. מקווה שהוא מבלף או שומר את הקלפים קרוב לחזה בעניין הזה.

גם בפעם הקודמת שאוקלהומה עשתה פלייאוף ראשון מתהליך של בנייה דרך הדראפט, עם דוראנט, ווסטברוק והארדן הצעירים, היא הפסידה 4-2. זה היה בסיבוב הראשון מול האלופה המכהנת, הלייקרס של קובי ופאו, שהמשיכה עד לאליפות במשחק 7 מול הסלטיקס.
שנה לאחר מכן, התאנדר כבר הגיעו רחוק יותר, עד לגמר המערב, ועדיין הודחו בחמישה משחקים, במקרה מול אותה דאלאס.

כך שמספר המשחקים אינו המדד היחיד.
לוקה זכה באליפויות מגיל צעיר וקטף מגוון תארים אישיים וקבוצתיים באירופה. זה הפלייאוף הרביעי שלו בליגה, והוא כבר הגיע עד לגמר המערב לפני שנתיים. על הניסיון של קיירי מיותר להוסיף.

לגבי ההבדלים ביניהם בסדרה הקודמת, כנראה שלוקה גורר פציעה. לדעתי הוא רמה אחת מעל שגא, בלי קשר לפערי הניסיון הנ"ל. הוא פליימייקר ברמה אחרת לגמרי, לכן השוואה של אחוזי קליעה באותה סדרה אינה רלוונטית.

לייבלי צעיר ומצוין, אבל התפקיד שלו פשוט מאוד.

אתה חוזר על הטעות הזאת, פרסטי לא עזר לדאלאס לקבל את לייבלי, הם בכל מקרה היו בעמדה לקחת את לייבלי *לפני התאנדר*.
מסכים שהוא לא היה צריך לסייע לה לצרף גם את גאפורד.

אין מה להשוות בין דאלאס לאוקלהומה, וגם לא בין המהלכים שהראשונה עשתה ושהשנייה לא עשתה, כי הן לא חולקות אותה תחושת דחיפות. המאבס חיים בכאן ועכשיו, הם הביאו לפני שנה את קיירי תמורת נכסים מסוימים, החתימו אותו לשלוש שנים, מה שמגדיר את החלון הנוכחי שלהם. בנוסף, עזיבה של לוקה היתה על הפרק הרבה יותר מעזיבה של שגא.
ובכל אופן, למאבס היה צורך ברור לשדרג מגרנט וויליאמס, שלא תרם באופן עקבי מספיק ובעיקר המאיס את עצמו בלוקר רום. והיה להם את הולמס עם החוזה המסתיים שלו, לא בדיוק מה שניתן לכנות "נכס", אבל כן אמצעי שכדאי מאוד להשתמש בו, כי המאבס מעל תקרת השכר. התאנדר לעומת זאת, יהיו עם קאפ ספייס בקיץ ומלאי בחירות שלא הולך לשום מקום, אתה לא יודע איזה אופציות היו להם בטרייד דד ליין, אבל ניתן לשער שאותן אופציות (וונדל קרטר, אייזיאה סטיוארט) עדיין יהיו שם, ושאחרות יתווספו אליהן (למשל, ולנצ'יונאס כפרי אייג'נט והאופציה שכבר הזכרתי, להחתים אותו על חוזה 1 + 1 גדול).

אם הת'אנדר היו רוצים את לייבלי, הם בקלות היו יכולים לקחת אותו, למשל על ידי החלפת בחירות עם יוטה, שבחרה במקום התשיעי (איינג' היה שמח לדעתי לתת את הבחירה תמורת הבחירה ה-12 פלוס בחירה עתידית). כמו שהם יכלו לקחת את דורן, וויליאמס, שנגון, וקסלר לפני זה ודילגו על כולם.

מסכים שלא נראה שלאוקייסי אין תחושת דחיפות ולדעתי זו בדיוק הטעות של פרסטי. לגולדן סטייט גם היה גרעין צעיר ב-2013-14, עם קרי (25), גרין (23), תומפסון (23) ובארנס (21) (ארבעת הצעירים של אוקייסי, בלי לכלול את גידי, שאני מעריך שהוא לא חלק מהעתיד, הם בני 25 (שיי), 25 (דורט), 23 (ג'יי דאב) ו-22 (צ'ט). אבל הווריורס לא ישבו על הידיים וחיכו שהגרעין הזה יתפתח, תוך הוספת צעירים מהדראפט. במקום זה, הם הביאו לידם בהדרגה ותיקים כמו איגודלה (30), בוגוט (29), דייויד לי (30), סטיב בלייק (33), ג'רמיין אוניל (35), ובהמשך גם שון ליוינגסטון (29) וליאנדרו ברבוסה (32), שתרמו יפה בריצת האליפות רק שנה אחרי זה. וזה כשהיו להם פחות גמישות ונכסים מלת'אנדר.

אז אוקיי, נניח שאנחנו נותנים לפרסטי הנחה על זה שהוא ישב על הידיים העונה הזו למרות החור הזועק בצבע, כי הוא היה צריך פלייאוף בשביל "להבין מה חסר להם" (כנראה שהוא לא צפה במשחקים של העונה הרגילה). אבל מה שאני מודאג ממנו זה שהוא ממשיך לשדר שאין שום דחיפות, לא בעניין הצורך להביא וטרנים מנוסים, ואפילו לא בצורך להעניק לקבוצה יותר גמישות עם חיזוק מתבקש בצבע (כן, אפילו כזה שחס וחלילה יגרום לזה שבדקות מסויימות של המשחק אחד השחקנים בחמישייה לא יהיה משליך שלשות מדופלם). ושוב, אני מקווה לטובת שיי שזה בעיקר מסך עשן והוא הולך לפעול באופן שונה ממה שהוא משדר.

אני שמח לשמוע שניחנת ביכולת לבחון את לבו וכליותיו של איינג', כך שברור לך שהוא היה מוותר על הבחירה בטיילור הנדריקס (הוערך כבחירה 5-10) בשביל בחירה עתידית נוספת לאוסף הבחירות העתידיות שכבר יש לו...אולי תגלה לי מה הוא מתכוון לעשות עם בחירה 10 בדראפט הקרוב?

בכל אופן, מסכים שאוקלהומה ככל הנראה לא היתה להוטה לבחור בלייבלי, אבל איך גזרת מכך את הטענה לפיה פרסטי "עזר" לדאלאס לקבל את לייבלי? כאילו, פרסטי היה אמור לעשות טרייד אפ בשביל לדלג מעל המאבס בשביל לבחור בפרוספקט שפחות עניין אותו מלכתחילה?

מה הבעיה עם זה שפרסטי משדר שאין שום דחיפות? האם זה היה משפר את מצבו במו"מ עתידי, וכתוצאה מכך את מצבה של אוקלהומה, אם כן היה משדר דחיפות באירוע הזה?

בפעם הקודמת הוא בנה קבוצה של שלושה אולסטארים עתידים אבל לא הצליח לעבור מהשלב הזה לקבוצה אלופה
הפעם הוא שוב עם שלושה אולסטארים עתידיים (אני חושב שצ'ט יהיה אולסטאר) או נוכחיים שניים מהם מהדראפט ושוב הוא מתקשה עם המעבר לשלב הבא
קמצנות? הססנות?
לא יודע אולי זה האיזור בא יותר קשה לקבל החלטות כי אין כבר תהליך, אלא צורך במזומן בעתיד הממש קרוב

דווקא בפעם הקודמת פרסטי בהחלט עשה את המהלך שהעביר את התאנדר מקבוצה צעירה ומבטיחה לקונטנדרית, הטרייד עבור פרקינס.
מה שקרה לאחר מכן, עם הפציעה שלו בגמר מול מיאמי ואי הרלוונטיות מול הרכב הפייס אנד ספייס עם בוש בסנטר, ועם סיטואציית החוזה (והאגו?) של הארדן, כבר דוסקס לעייפה.

אפשר לבקר את פרסטי על התנהלותו בהווה, אבל צריך להבין שאולי היא דווקא בתגובה למה שקרה בפעם הקודמת, ולא שיקוף שלה.
הפעם הסיטואציה קצת אחרת - הולמגרן וג'יי-דאב יישארו בשמחה להערכתי, וקליי בנט כבר הראה שהוא מוכן לשלם מס מותרות בעבר - ומצד שני, יש חוקים חדשים שיכבידו עוד יותר על קבוצות מס מותרות, קל וחומר על קבוצה משוק קטן כמו אוקלהומה.

כן, צודק. קבוצה שהגיעה לגמר, היא בהגדרה קונטדרית, אז הוא הצליח להוביל את הפרנצ'ייז לסידרת גמר ולמעמד של קונטנדרית
אבל המעמד הזה החזיק עונה אחת בלבד וזה משהו שלא אמור לקרות ובעיניי הוא בסוף כשל ניהולי

ברור שאני לא יודע מה איינג' היה עושה. מה שכן ברור זה שאם לאוקייסי היה חשוב להביא גבוה נוסף עם פוטנציאל מהדראפט היו להם מלא הזדמנויות לגרום לזה לקרות בשלושת הקיצים האחרונים. אם לא מול איינג' (אפשר הרי להציע גם שתי בחירות או את גידי) אז מול קבוצה אחרת עם בחירה גבוהה. וזה אחרי שכבר פספסת את דורן, וויליאמס, קסלר ושנגון. בדראפט הקרוב יש לו הזדמנות נוספת, אם הוא רק רוצה, עם טרייד כדי להשיג את סאר או קלינגן (או שאפשר גם לבחור את אידי).

לגבי תחושת הדחיפות, כבר כתבתי שאם זו רק טקטיקה של אדישות, אז סבבה. אין לי בעייה עם לא לחשוף את הקלפים שלך (כל עוד הכוכבים של הקבוצה בעניינים ומבינים את הכיוון). רק שעד עכשיו זו לא הייתה טקטיקה אלא אסטרטגיה מכוונת של לא להביא אף גבוה, לא משנה כמה מוכשר, שלא קולע מבחוץ ולהזניח את הריבאונד לטובת הריווח הקדוש והגנת החילופים. את הגישה הדוגמטית הזו הייתי רוצה לראות משתנה. המבחן יהיה במה שהוא יעשה הקיץ.

ֿֿ

לא מכיר את ההקשר של הציטוט, אם הכוונה לפתרון קיצוני של שינוי משמעותי בסגל אז זה מובן.
אבל יש עשרות פתרונות פשוטים וזולים וטריוויאליים שהיו נותנים למאמן בזמן אמת מחליף נורמלי (יסלח לי הקורא ג׳יי וויל) לצט.
פשוט שחקן גבוה, עדיף מנוסה שבא להלחם מתחת לסל.
יש סיכוי ששחקן כזה היה הופך את התוצאה של הסידרה ואולי היו מרוויחים עליה לגמר האיזורי ועוד סדרה שיוסיפו ידע על מה שיש להם.

לגבי לא מוכנה, לא מסכים, נתנו לדאלאס פייט ולך תדע איך היתה נראית הסדרה מול מינסוטה,
מרגע שנפתח סדק של אפשרות לקחת אליפות אז מנסים, למה התבוסתנות מראש?

ואגב, גראנט, מה קרה לטענה ש"דאלאס כמה רמות מעל אוקלהומה"? עדיין עומד מאחורי זה?

ולגבי ההשוואה בין שיי ללוקה, הרי השוויתי יותר מרק אחוזי קליעה. גם ביחס האסיסטים איבודים שיי ניצח בגדול, למרות שלוקה הוא פליימייקר "ברמה אחרת לגמרי" (אגב, אני כן מסכים שהוא פליימייקר יותר טוב משיי). וכמובן שגם בתרומה ההגנתית. יכול להיות שלוקה היה פצוע. וכן יש לו יותר ניסיון. וזכותך כמובן לחשוב שהוא שחקן יותר טוב באופן כללי (יש מצב שאני מסכים עם זה, למרות שלדעתי זה ממש קרוב, בטח אם מביאים בחשבון שיש למגרש שני צדדים). בכל מקרה, כשהם נפגשו ראש בראש בסדרה הוא ממש לא הראה עליונות וכאמור בשלל קטגוריות (ולדעתי גם בסך הכל) דווקא שיי היה טוב יותר.

לפחות בפלייאוף הזה, דאלאס ממש לא היו כמה רמות מעל אוקלוהומה.
היינו מאוד מאוד קרובים למשחק מספר 7, אחרי שנראה ש-OKC סוף-סוף הבינה איך להתמודד טוב יותר מול ההגנה של דאלאס.

היתרונות של דאלאס היו בנוק-אאוט במשבצת של וושינגטון-גידי ובמשבצת של הגבוה המחליף
(לא בגלל שג'יי-וויל כל כך גרוע אלא יותר בגלל שלייבלי היה כל כך טוב; הוא מייצר יתרון אפילו מול מיניסוטה), שהשפיעו בין השאר בריבאונד.
קשה קצת להעריך את ההשפעה של לוקה מול שיי כי OKC השקיעה המון בהתמודדות איתו ועם קיירי והשאירה את DJJ ו-וושינגטון פנויים לצליפת שלשות,
אבל שיי הראה שהוא סופרסטאר בסדרה הזאת ושהוא מוכן, גם אם ג'יי-דאב עוד לא שם (או לפחות לא שם כל עוד הוא המגן מספר 2 בקבוצה).

אני בעד קיץ דמיוני של דני, מרקאנן והרטנשטיין:) תמורת גידי, קאפ ספייס ולא מעט בחירות.
אסתפק גם בדני ומרקאנן, כדי לחזק את הקליעה, הריבאונד וההגנה.
גם JJJ זה אחלה ממש למרות שממפיס לדעתי הולכת לחזור לעניינים. הם עדיין צעירים למדי.

הפריע לי שפרסטי אמר שהסיכוי להוסיף לקבוצה בטריידדליין משהו שיעבוד הוא נמוך וזה מורכב
אחרי שראינו את דאלאס מתחזקת כל כך בטריידדליין...
זה נכון ש-OKC היא קבוצה שונה ואולי רגישה יותר לשינויים בשלב הזה אבל זה מרגיש לי כמו תירוץ לא טוב.
זה כן אולי מרמז שאם יהיו מהלכים, הם יהיו בקיץ.

אגב, לא מאמין שיש להם סיכוי להשיג את סאאר.

הסדרה מול דלאס כבסיס להשוואה בין הקבוצות ובטח בין לוקה לשגא, קצת משקרת
בארבעת המשחקים הראשונים הוא באמת צלע והייתה חסרה לו בריאות בשביל לעשות מה שהוא יודע כמו שינוי מהירות, שינוי כיוון, טיסה למתפרצת
בשני המשחקים האחרונים, גם אם לפי הספר של דלאס הוא לא היה כשירה לגמרי (הוא עד עכשיו מופיע GTD בכל המשחקים מאז) הוא כבר מאוד מאוד הזכיר את עצמו בשיאו
ואני מדבר על בריאות נטו על ביצועים
בארבעת המשחקים הראשונים היו התקפות שהוא פשוט נשען על הברכיים והתנשף בזמן שקיירי מוביל את ההתקפה
זה לא מוריד מילמטר ממה ששגא עשה, הוא עשה את מה שהיה תלוי בו, אבל מולו לא עמד לוקה שהוביל את שני המשחקים האחרונים מול OKC ובטח לא את זה שמשחק עכשיו מול מיניסוטה

יכול להיות אבל הסיפור האמיתי בסדרה מבחינתי לא הייתה ההגנה של OKC מול לוקה וקיירי
אלא די כצפוי, ההגנה של דאלאס שאתגרה את OKC
לא מבין איך פרסטי הופתע מזה

מה ערך השוק של כל אחד מהם?

אם רוברט וויליאמס החלים לגמרי
הוא שווה מחשבה
לייבלי לעניים ואולי אפילו ברמה שלו כשהוא בריא לגמרי

יש עשרות שחקנים שיכולים לתת פתרון לחולשה מתחת לסל.
הטיים לורד לגמרי אחד מהם.

פורטיס שווה בדיקה, יכול לענות על כמה צרכים ויתפוס את התקן של הבנז!#ה שעוזר לקחת תארים.

הבעיה היא לא בעמדה 5
הטיימלורד סופר פציע
והוא יעצים את הבעיה בהתקפה
והוא על חוזה מעט גדול מדי עבור שחקן ספסל לא אמין לדעתי

אגב, פרסטי לא הפליג בשבחו של מארק דייגנו אלא שיבח בעיקר את הצוות שלו. זה היה קצת משונה.

לא הבנתי מה אתה שואל.
כמה יעלה להשיג אותם?
לא מעט בכלל.

מרקאנן = גידי + 5 בחירות. פוסיבלי וואלאס בנוסף
JJJ = ייתכן צליל ניתוק בצד של ממפיס. אם לא, מחיר דומה
דני = תלוי בהערכה שלהם של גידי אבל יש מצב שגידי + בחירה או 2 בחירות, למרות שגידי צעיר יותר עם אפסייד גבוה יותר

פרסטי הזכיר שיש שחקנים שהם רוצים אבל ספק אם זה אפשרי

מסכים עם המשפט המודגש של גראנט ויותר מזה, אני חושב שהעלות האלטרנטיבית לחיזוק משמעותי היא היעדר פיתוח השחקנים שלך, עליהם אתה מנסה ללמוד כמה שיותר. זה הקו שפרסטי מוביל באוקלהומה (וכעת פופ בסאן אנטוניו) כקבוצה בשלבי הקמה (כמובן שאוקייסי כמה שנים לפני הספרס בתהליך הזה).
הוא מביא את הדוגמא של שיי שקיבל את הכדור בידיים ופרח, כנ"ל ג'יי דאב שהראה יכולות כפליימייקר שני. אלו דברים לא קונבנציונליים שהם עשו, הזדמנויות שניתנו לשחקנים הללו בתפקידים לא שגרתיים. בחירה לתת הזדמנות ודקות ואחריות ואת הכדור ולראות (ללמוד) מה זה ייתן. מה יתפתח משם. אלו דברים שלא היו קורים לו היה מתבצע חיזוק משמעותי.

כמובן שיש את הצד השני למטבע, וזו דעה ששמחזיקים בה הרבה שחקנים, שאתה מתפתח ליד שחקנים טובים ומנוסים אחרים. אני חושב שזה מה שקורה עם לוקה העונה, הוא פורח ליד המנהיגות של קיירי והעלה את המשחק שלו לרמה הבאה.

אישית אני נוטה לחשוב ששני הדברים לא סותרים האחד את השני, אלא משלימים. יש תקופה בחיים של קבוצה שהדרך הראשונה כנראה מועילה יותר (שם אני חושב שאוקלהומה הייתה עד היום, ואולי היא עדיין נמצאת שם), אבל כאשר מגיעה הבשלות זה מתהפך והערך מניסיון ושחקנים טובים אחרים כנראה עולה על התועלת מהפיתוח שנותנות עוד 10 דקות משחק, כמות דומה של פוזשנים ואחריות מוגברת לקבל החלטות.

לא יודע, מה קרה לה? תעזור לי בבקשה למצוא איפה סתרתי את עצמי בהמשך (:

הזדמנות טובה לומר את זה כבר: אלכסנדר סאר. לא סאאר ולא סארר, כפי שבלואי ואחרים כותבים משום מה. המקור הרי צרפתי, אבל גם באנגלית, עד כמה שידוע לי, rr זה צליל אחד מתמשך של רי"ש, כמו למשל במילה carrot.

אבל לא היה חשוב להם, ואני לא חושב שמישהו מהשמות שציינת, למעט שנגון, הוא פספוס. אם כבר, ג'יילן ג'ונסון היה פספוס.