סל ניוז

זה תמיד הבעיה עם הכישרונות הגדולים שמשחקים כבר בגיל מאוד צעיר, גם עם ים מדר בזמנו זה היה כך - אתה יכול לקבל מהם משחק אחד מדהים ואחר כך ארבעה רעים.
את הפרשנים ואוהדי הכדורסל הישראלי זה פחות מעניין, אבל לקבוצות עצמן זו בעיה.

ודים, לא יודע אם ראית את המשחקים, אבל הוא פשוט נראה רע מאוד, כולל הגנתית. אז כן ברור שהוא צעיר ויכול לתפוס שרשרת של משחקים לא טובים.

אבל מה שכן מדאיג בעיני זו הקליעה, שבגיל צעיר יותר נראתה כמו אחד החלקים החזקים במשחק שלו (קלע 50% משלוש באליפות הקדטים, שבה בד"כ שחקנים קולעים באחוזי גבינה). הוא עומד על 26% משלוש העונה (כשבשמונת המשחקים האחרונים הוא כבר יורד ל-11%) ו-69% מהעונשין. גם הזריקה עצמה לא אידיאלית מבחינת הטכניקה והמיקום של השחרור, אז היא קלה יחסית לחסימה או להפרעה של השומר.

כל זה לא בא להפחית מהעונה הבאמת חיובית שהוא נתן בסה"כ. אבל אם יש לנו (ולו) ציפיות לשחקן נבא מתישהו (אני עדיין מקווה שכן), הקליעה חייבת להשתפר משמעותית.

ובלי קשר, קשה לחשוב מתי תהיה לנו קבוצת נוער יותר מוכשרת בפעם הבאה. הזדמנות נדירה להגיע לאליפות העולם.

מה כל כך מוכשר בנבחרת הזאת ספציפית?לדעתי הנבחרת של שנה שעברה,במיוחד שהייתה אמורה להיות עם שרף הרבה יותר מוכשרת.
שרף אכן עילוי)קצת חבל על כושר הקליעה הלא טוב באמת) וגם למאייר יש עתיד מעולה.טבל מעבר לזה אני לא מתרשם יותר מדי,כארם נתן עונה חביבה אבל אנחנו לא יודעים איך הוא יתמודד עם יותר פיזיות וגובה כמו באליפות אירופה,כנל היתרון של סלע יעלם.אני חושב שנתון 2006 בטח עם חיזוק של 2007 החלש הוא לא הכי מרשים למעט מאייר ושרף כמובן

ראיתי את שני המשחקים הראשונים. במשחק הראשון לא זכור לי שהוא שמר גרוע. אני זוכר שהוא שמר טוב וגם דיברו בשידור קצת על ההגנה שלו (בעיקר של פלטין, אבל גם שלו). במשחק השני הוא לא היה בעניינים ואתמול לא ראיתי.

מבאס לגבי הקליעה שלו, במיוחד שבגיל צעיר יותר הוא הפגין אחוזי קליעה מאוד יפים. למשל באותו טורניר של הקדטים כשהוא בכלל היה צעיר בשנה.
גם שנה שעברה בנתניה בלאומית הוא היה עם 28% ל-3 (5.4 זריקות למשחק)... אבל לפחות 84% עונשין.
פתאום יש לי קצת פלאשבקים לחששות לגבי הקליעה של אבדיה. אולי זה מקרה דומה. אני תמיד ראיתי את אבדיה כקלעי מעולה, כי בנוער היה נראה שהוא מרים זריקה מתי שבא לו וקולע טוב, אבל בבוגרים לקח לו קצת זמן להסתגל.

בהחלט אהבתי את הנבחרת של שנה שעברה. אבל כאמור שרף היה פצוע, אז זה הוריד מהתקרה שלהם, וגם מאייר היה עדיין רק בן 16. שרף ומאייר בגיל המתאים משמעותית יותר טובים ממאייר ודורון של שנה שעברה (וכמובן יש להם גם פוטנציאל יורוליג/נבא). אני חושב שכארם הוא כישרון גדול שנתן עונת פריצה יותר מחביבה. לא בטוח עד כמה הוא מוכן לרמות הגבוהות ואם בסופו של דבר הוא יממש את הכישרון הזה. אבל נדמה לי שכתבתי כבר בעבר שלדעתי מאז סורקין לא היה כאן גבוה עם פוטנציאל כזה. כלומר משהו שבא לנבחרת ישראלית בערך פעם בעשור. אז שלישייה כזו של שני שחקנים עם פוטנציאל יורוליג (לפחות) פלוס גבוה של פעם בעשור (לפחות בפוטנציאל) זה בהחלט משהו חריג ברמת הנבחרות הצעירות, בעיקר בגילאי הקדטים והנוער. השחקנים המשלימים לא מאוד מלהיבים, אבל אני בהחלט מחבב את בלגה וגם גולדמן מוכשר. גם סלע יהיה בסדר בתפקיד מוגבל. ייקח ריבאונד, ישמור, ימסור ויפתיע מדי פעם שחקנים גבוהים יותר עם הזריזות ועבודת הרגליים המצויינת שלו, כמו שעשה השנה לכראם ולגבוהים של מכבי.

לנבחרת של שנה שעברה היה לכאורה יתרון משמעותי בצבע. אבל דולינסקי היה נוראי ונווה ומיכאלי נתנו טורניר טוב מאוד, אבל הם לא כישרונות מדהימים (עדיין חבל שמיכאלי לא צעיר בחודש, כי אז היה יכול לשחק גם עם הנבחרת הנוכחית). אגב, הייתה לנבחרת הזו, כולל שרף ומאייר, הזדמנות להגיע לאליפות העולם עד גיל 17 לפני שלוש שנים, אבל הם לא ממש היו קרובים, בעיקר כי נווה ושחר דורון היו ממש חלשים באליפות ההיא.

מעבר לכל זה, הנבחרת של שנה שעברה לא שיחקה על אליפות עולם (ואם כן הייתה, היא לא הייתה משיגה את המקום). השנה כן יש את ההזדמנות הזו, ונבחרת עם שלישייה ברמה הזו, שיש לה סיכוי ריאלי להגיע לאליפות העולם היא משהו נדיר בקנה המידה הישראלי (הפעם האחרונה שזכורה לי הייתה הנבחרת של הלפרין, לימונד ואליהו לפני 20 שנה, אבל זה היה בגילאי העתודה, כשעוד היו אליפויות עולם עד גיל 21).

יש הרבה דברים שאנחנו לא יודעים, אבל אפשר להעריך.
על פניו שרף + מאייר ביחד זה אמור להיות יתרון מאוד מאוד גדול. זה לא רק היכולת, זה גם הניסיון בוגרים שהם צברו (ובמיוחד שרף מן הסתם) וזה משמעותי. שנה שעברה לא היה אף שחקן שהתקרב לזה בכלל. הייתה קבוצה נחמדה שהכישרון התפזר בה באופן יחסית שווה וגם היה צוות מסייע טוב, אבל לקבוצה עם שני כוכבים גדולים ברמה כזאת יש הרבה יותר סיכוי להגיע רחוק.

מבלי לזלזל במאייר, דורון, כארם ושאר החברים, בן שרף בעיני הוא סדר גודל אחר של כישרון.

נכון, זה בעיקר שרף. אין ספק שהוא יתרון גדול בכל הקשור לטורניר אליפות אירופה לנוער, אבל גם מאייר, מעבר ליכולת שלו ולפוטנציאל העתידי שלו, צבר כבר ניסיון בוגרים שהוא מאוד משמעותי לטורנירים האלה. הרמה בטורניר הרבה יותר קרובה לבוגרים מאשר לליגות הנוער בארץ ובדרך כלל אפשר לראות באליפות העתודה כמה זה משמעותי כשיש שחקנים שצברו קילומטראז' בליגות בוגרים בכירות.

מסכים עם ודים. ונוסיף שגם ירון גולדמן שיחק 11 משחקים השנה עם הבוגרים של מכבי (6 דקות למשחק). זה רחוק משרף (עונה מלאה עם 22 דקות למשחק, וזה אחרי עונה מלאה בלאומית) או מאייר, עם 24 משחקים וכמעט 13 דקות למשחק. ועדיין, גם הוא קיבל קצת הזדמנות לטעום מההבדלים ברמה.

אגב מאייר, בחמשת המשחקים האחרונים של מכבי (שני משחקי ליגה סדירה ושלושה משחקי פלייאוף) הוא עומד על ממוצעים של 8.5 נקודות (53% משלוש) ו-3 אסיסטים למשחק בפחות מ-12 דקות למשחק. מדגם קטן ומדובר על לא מעט דקות בזמן זבל, ועדיין, הוא מראה יכולת מרשימה לשחקן בן 17.5 וגם הראה שיפור הדרגתי ככל שהעונה התקדמה.

שרף, כבר סגור באולם לעונה הבאה?

כן. אבל אתה יודע איך זה...


לגבי גולדמן אני דווקא לא כזה מסכים, כי במקרה שלו רוב מוחלט של הדק' היו בגארבג' טיים וזה טיפה חסר משמעות. מאייר כן התנסה בדק' "אמיתיות". חבל שהוא לא שיחק השנה בליגה הלאומית, כי הנוער זה באמת סתם, אבל לא נורא.

מאייר אגב באמת צעיר ואולי הוא כבר לא יגבה או יתחזק באופן משמעותי כי הוא כבר עכשיו מאוד מפותח, אבל מבחינת בגרות וניסיון הוא יכול לעשות קפיצה משמעותית ברגע שיקבל 20-25 דק' בליגת העל בקבוצה שהיא לא מכבי.
היה דיבור על זה שאולי הוא זה שצריך להחליף את שרף באתא בעונה הבאה.
הוא אמור להיות שחקן חופשי ואין לו חוזה במכבי ת"א.

ג'ול כארם אגב שיחק העונה בליגה ארצית. אני משער ששחקנים גבוהים יותר מדי אין שם, אבל כן מסתובבים שם כל מיני אלישי כדירים שהם מאוד פיזיים.
הוא גם שיחק עם הנוער של הפועל בטורניר היורוליג, והיו שם כל מיני סנטרים 2.12.

אני חושב שהוא יהיה בסדר גמור בטורניר. הוא לא צריך לקלוע 20 כל משחק. 2-3 חסימות, יכולת סבירה בריב' ואולי אולי הוא שרף יעשו קצת לןקה-את-לייבלי והוא יקבל כמה לובים לאליהופים קלים אחרי שהשומר שלו יצא קצת לשרף.

אם כבר אנחנו בענייני נבחרת הנוער הזו, עוד שחקן שיכול להיות מעניין עבורה זה דניאל גריידי מנס ציונה, שבהחלט הרשים בליגה לנוער עם 24 נקודות ו-14 ריבאונדים למשחק. גריידי הוא סמול פורוורד בגובה 1.95 עם גוף של שחקן בוגרים והרבה פיזיות. הוא גם קלע 39% משלוש (3 זריקות למשחק). המדגם קטן והאחוזים מהעונשין לא משהו, אבל עדיין נחמד.

שחקן מאוד חביב גריידי. משחק בעיקר בצבע, מאוד אנרגטי, אבל בניגוד לסלע אני יותר מאמין ביכולת שלו לשחק בעמדה שלוש.
צריך להמשיך לפתח את הקליעה.

מה שדיברנו פה על נבחרת הנוער זה עוד מבלי להתייחס לאפשרות (הקיימת?) ששון אבייב יצטרף לנבחרת. אומנם זה לא בדיוק מה שהכי חסר לנבחרת (עוד כוכב שאוהב ורוצה להחזיק הרבה בכדור) אבל אולי איכשהו זה כן יעבוד. במיוחד אם הוא יקלע באחוזים טובים ומדי פעם ימסור, בניגוד לשארפ מלפני כמה שנים.

אבייב זה הפנטזיה, שמעלה את התקרה של הנבחרת הזו עוד יותר. דווקא מתאים ליד שרף ומאייר, כי הוא יותר 2-3 מפוינט גארד וגם קלעי מצויין, אז לא תלוי בזה שהכדור יהיה ביד שלו כדי להשפיע על המשחק. ואף פעם לא מזיק עוד שחקן יוצר בקבוצה, בעיקר מישהו ברמה הזו (מהקצת שראיתי ממנו, הוא גם לא שחקן של ראש בקיר). הרי יש מספיק דקות, שחקנים צריכים גם לנוח, ובגובה שלו (2.03) הוא לגמרי יכול לשחק גם כסמול בול פאוור פורוורד ולתת אחלה ריווח מסביב לכארם.

אבל נראה לי שהסיכויים שיגיע הם קלושים, גם מההתבטאויות הבלתי מחוייבות שלו ושל אלי כששאלו אותם ("הוא רוצה לשחק בנבחרת מתישהו") וגם כי הוא כבר עם איזה 20 הצעות מהיי-מייג'ור קולג'ים ועכשיו זה עונת הביקורים וההחלטות. הוא יליד פברואר, אז הגיוני שיעשה "ריקלאס" ויצטרף לקולג' כבר השנה. לא מעט שחקנים אמריקאים וקנדים שנמצאים במצב דומה בוחרים לוותר על הנבחרת עד גיל 18 (למשל קופר פלאג או וויל ריילי הקנדי). בקיצור, אין לו שום דבר להרוויח מהנבחרת כרגע (מבחינת להרשים את הסקאוטים של המכללות), ולעומת זה יש פוטנציאל לכישלון או פציעה. אולי בשנה הבאה אם הנבחרת מגיעה לאליפות העולם (פרופיל גבוה משמעותית מבחינת הסקאוטים האמריקאים) ובהנחה שהוא לא הולך להיות וואן-אנד-דאן.

למי שמתעניין, בעוד שעה המשחק המכריע באליפות הנוער בין עמק חפר למכבי. המשחק בעמק חפר, שכבר שנתיים לא הפסידה משחק בבית. מצד שני, מכבי קבוצה יותר עמוקה, גבוהה ומוכשרת, עם השחקן הכי טוב בסדרה ובליגה לנוער (בהפרש). ולמרבה הבאסה, אריאל סלע נפצע ולא ישחק בעמק חפר, אז מכבי בהחלט פייבוריטים כבדים וניצחון של עמק חפר יהיה הפתעה לא קטנה.

עמק חפר בלי סלע הצליחו להחזיק מעמד במחצית הראשונה עם פתיחה מצויינת של קלר ותרומה של בלגה. אבל בהדרגה היתרון הפיזי והאיכותי של מכבי בלט והם ברחו. נגמר 30 הפרש. מאייר עם משחק של 20 נקודות ואיזור הטריפל דאבל וגם גולדמן וסהר היו טובים.

אבל בעיקר הגבוהים של מכבי שלטו בצבע מול עמק חפר הנמוכה. קודם ארטמנקו ואח"כ תמיר גולד, שבהחלט מראה שיפור השנה. למרות שהם משנתון 2007, שניהם צריכים לדעתי להיות בנבחרת הנוער הקיץ כמחליפים של כארם בהתחשב בזה שאין עוד שחקנים של 2 מטר פלוס במחזור 2006. ארטמנקו יותר פיזי וחזק. אבל גולד עם יותר מוביליות, קצת יכולת כדרור, ופוטנציאל טוב לפתח קליעה מחצי מרחק או יותר (קלעי עונשין טוב) אז אולי הוא פוטנציאל טוב יותר לטווח הרחוק.

לצערי לא ראיתי את המשחק, אז אם יש עוד רשמים מיוחדים (למרות שאלה שתי קבוצות שכבר נכתב עליהן פה הרבה) אז אשמח.

הבנתי שסלע נפצע במיניסקוס. מעניין אם זה ישפיע איכשהו על הגעתו לנבחרת בקיץ... למרות שיש עוד זמן עד הטורניר עצמו (בדרך כלל בסוף יולי כזה).

אולי רק עוד קצת על בלגה. באמת כישרון ייחודי. אני מתחיל להשתכנע שהוא באמת באזור ה-1.97 פלוס (ראיתי גם 1.99 איפשהו). יופי של גודל לרכז. אמבידקסרי וחודר ומסיים יפה עם שתי הידיים. גם ריבאונדר טוב ומנצל את הגובה לראות מעל ההגנה ולמסור יפה. נראה שהוא עדיין גדל לתוך הפריים שלו ומנסה להבין איך להיות דומיננטי יותר. הייתי רוצה לראות אותו למשל מסיים מעל הטבעת מדי פעם. אני חושב שהוא יכול, אבל זה עדיין לא המיינד סט שלו.

אבל יש גם נקודת חולשה משמעותית -- הקליעה. כרגע הוא פשוט לא קלעי טוב. לקח היום חמש שלשות ואף אחת מהן לא הייתה ממש קרובה. ובסך הכל העונה הוא עם פחות מ-25% אחוז משלוש. לא לגמרי בטוח למה, כי אני לא חושב שיש לא טאץ' רע ואם זכור לי נכון, בקדטים הוא דווקא הראה אחלה של פוטנציאל קליעה. אולי זה עניין של מכניקה (הרגליים קצת ישרות מדי ולא נראה לי שהוא מייצר מספיק כוח). ואולי של חוסר איזון זמני בתהליך הגדילה הפיזית (הוא הוסיף איזה 10 סנטים בשנתיים האחרונות אז אולי זה קשור לזה). מה שבטוח זה שמשהו שם לא עובד כרגע. אם הוא יכול לשפר את זה, זה יפתח לו את המשחק. בכל מקרה, כמו שכבר אמרתי, בעיני הוא השחקן הכי מעניין בשנתון אחרי שרף, מאייר וכארם, עם פוטנציאל להתפתח לאחלה של שחקן בוגרים, גם אם כרגע הדברים לא תמיד מתחברים (הוא קלע השנה פחות מ-12 נקודות למשחק בליגת הנוער שלנו בעונה הסדירה).

נקודה אחרונה על עמק חפר -- אורי יאיר, שהיה שחקן נבחרת הקדטים. משום מה הוא עולה מהספסל ולא משחק המון דקות, בעיקר בפלייאוף העליון. וזה קצת מוזר כי יש לו את אחת הקליעות הכי נאות שראיתי משחקן נוער בשנים האחרונות, עם יופי של מכניקה, שחרור גבוה, ובעיקר מאוד מהיר. כשזה בא גובה של 1.95, היה אפשר לחשוב שיש כאן משהו לעבוד איתו. אבל הוא לא התקדם הרבה באספקטים האחרים של המשחק וחבל.

יש עוד זמן עד אליפות אירופה לנוער ויש לנו גם את העתודה לפני זה (מישהו יודע מי כרגע בסגל?!), אבל מעיון מהיר בסגל שיצא לפני שנתיים לאליפות הקדטים מאותו השנתון (2006), נראה שבמקרה הטוב ימשיכו רק 6 שחקנים לנוער. יכול להיות שזה מצב נורמלי, למרות שבנבחרות אחרות אני לא ממש רואה מגמה כזאת (רק אולי אם "משאילים" שחקנים לנבחרת בוגרת יותר כמו שעושים הרבה בצרפת למשל), אבל בכל מקרה אצלנו זה כבר נהיה קבוע בשנים האחרונות. מביאים לקדטים שחקנים שהתפתחו מוקדם וברור שיש להם פוטנציאל מאוד מוגבל ובסוף הם אכן גומרים בליגה ארצית או ליגה א'. אם יש אחד כזה מילא, אבל 4-6 כל נבחרת קדטים?

אגב, זה מדהים איך עמק חפר הפכו לכזאת מעצמה בתוך זמן לא כזה ארוך. למרות שאני בטוח שהם בנו את התשתית שנים לפני זה ועבדו נכון מהבסיס ובסבלנות.
לשם השוואה - לגלבוע יש אקדמיה שאני לא יודע אם היא פנימיית הכדורסל הכי גדולה בארץ (כנראה שכן) אבל בטח הכי מבוקשת בארץ כנראה, יש להם גם קבוצה בליגת העל וגב תקציבי וגם הם לא כל שנה מגיעים לשלבי הגמר בנערים ובנוער. עמק יזרעאל מבליחים אחת לכמה שנים עם שנתון מאוד חזק, אבל היו להם גם הרבה שנים חלשות.
לעומת זאת עמק חפר כבר כמה שנים קבוע בצמרת, וזה עוד אחרי שכוכב כמו שרף עזב כבר בגיל 16 וגם נועם יעקב עזב אחרי יא'. בכל שנתון למטה הם בצמרת - כיתות י', כיתות ט', כיתות ח'. זה מדהים. מועצה של 45 אלף תושבים ונכון שמדובר באוכלוסייה במצב סוציו אקונומי מאוד גבוה והם גם מביאים שחקנים מבחוץ, אבל עדיין זה הישג ממש ממש מרשים.

דווקא נראה לי די טבעי. גם כי בגיל 16 קשה מאוד לזהות חלק מהשחקנים וגם כי יש מי שפורץ מאוחר יותר. והאמת לא חושב שזה חריג לנבחרת הישראלית.

מעבר לזה, כמו שכבר אמרתי, בעיני זה גם לא בעייתי במיוחד. אם מסכימים שהתרומה של טורניר של שבוע להתפתחות ארוכת הטווח של שחקנים היא שולית, אז ממש לא נורא אם מפספסים כמה שחקנים בגיל הקדטים (או אפילו הנוער) וגם לא נורא אם מביאים פה ושם שחקנים שיכולים לתרום כרגע אבל אולי לא בטווח הארוך. המטרה של הנבחרות הללו בעיני צריכה להיות לתת במה לכשרונות הברורים (אז לא להשאיר מישהו כזה בחוץ -- נניח איזה בלגה שהיו לא מעט שחקנים עם יותר תפוקה ממנו בנוער השנה). אבל כדי לעשות את זה לאורך זמן, צריך גם הצלחה קבוצתית מינימלית, כלומר להישאר בדרג א'. אז אם נגיד איזה סנטר מפותח בגובה שני מטר בלי אתלטיות, אבל כזה שיכול לקחת ריבאונד, לשים גוף בצבע, ולעשות נקודות בצבע ברמות הללו, אין לי בעייה שיהיה בנבחרת ויקבל דקות ליד הכשרונות המבטיחים יותר. או נניח אריאל סלע, שבעיני הוקיץ' הוא בזבוז של מקום בסגל כי הוא לא רואה עתיד בשבילו כשחקן. בעיני, כל עוד הוא תורם יותר לקבוצה שמובלת על ידי שרף ומאייר, אין עם זה בעייה בכלל, בלי קשר לפוטנציאל ארוך הטווח שלו. זה לא אומר כמובן שהוא צריך לשחק סנטר על חשבון כארם. וגם אם מדובר על שחקן 10 עד 12 ברוטציה, אז כדאי להביא את מי שנראה שיש לו יותר פוטנציאל לטווח הארוך. אבל אם נניח סלע הוא הפאוור פורוורד הכי טוב שיש לנבחרת הזו להציע כרגע, אז שיקבל את הדקות בלי שיקולים לטווח הארוך.

וחוץ מזה, וגם את זה כבר כתבתי (ואולי כבר לא כל כך קשור למה שאתה כותב כאן ודים), לנבחרות הגילאים הצעירים יש גם עוד מטרה -- לספק נחת לאוהדי הכדורסל הישראלים (מה שנבחרת העתודה עשתה בהצטיינות בעשור האחרון). כן, צריך לחשוב גם על הטווח הארוך, וברור שהנבחרת הבוגרת יותר חשובה. אבל זה לא אומר שההישגים עצמם של הנבחרות הצעירות לא חשובים לאוהדים הקיימים (והחדשים שההצלחות הללו מקרבות אותן למשחק), לשחקנים צעירים שרואים בהם מודל לחיקוי, להצלחה הכלכלית של הכדורסל הישראלי, וכולי. בעיני, אין מקום לזלזל בהישגיות בפני עצמה של הנבחרות ולא רק כמנוף לפיתוח שחקנים לעתיד.

אני לא מדבר על שחקנים כמו אריאל סלע, שלפחות בעיני תמיד יכולים לעשות הסבה לעמדות החוץ וגם קליעה זה משהו שאפשר מאוד לשפר, ואני אגב גם לא מסכים שהתרומה להתפתחות היא כזאת שולית.
ברור לי שאם שחקן צעיר בן 16 ישחק 3 דק' למשחק או 30 דק' למשחק בטורניר גילאים, זה לא מה שישנה לו את כל הקריירה, אבל עצם ההכללה בסגל הנבחרת זה משהו שיכול לתת פוש מאוד גדול לשחקן צעיר, ואני בעיקר מדבר על שחקנים בני 15-16 ולא שחקנים בני 20 בעתודה.
אני אחדד: אם למשל יש לך שני שחקנים בני 16 באותה רמה בחודש מאי. בסוף אחד נכנס לסגל נבחרת ואחד לא. בחודש ספטמבר זה שהיה בנבחרת, גם אם לא שיחק באף משחק, הוא כבר שחקן יותר טוב ויש לו יתרון על השחקן שלא נכנס. זה לא רק הדק' משחק עצמן. זה הניסיון בטורניר בינלאומי, זה לראות מקרוב את הרמה שצריך לשאוף אליה, זה לקבל הרבה יותר אימונים יחד עם השחקנים הכי טובים בארץ בגיל שלו ועם גישה לציוד ולמאמנים בכירים הרבה יותר ממה שמאמנים אותו בליגות הנוער בהכנה לטורניר. זה הכל ביחד. אם זה שחקן שממשיך בסגל ממש עד הסוף ורק לא יוצא לטורניר אז מילא, למרות שכמו שכתבתי גם החוויה עצמה זה ניסיון משמעותי להמשך, ובנוסף זה גם נותן לאותו שחקן יתרון לגבי זימונים לנבחרות הבאות.
דוגמא טובה שעולה לי לראש - ליאור ליפשיץ. אם הוא לא מזומן לסגל נבחרת הקדטים, אני בטוח שהוא הופך להיות מקס' שחקן ליגה ארצית.