סל ניוז

זה נכון...
השאלה היא מתוך אותם 216 שחקנים,
כמה מהם - או שחקנים ברמתם - אפשרי להשיג ב-FA (או בטרייד צנוע)?
וכמה מהם, קבוצה סטנדרטית בליגה, פשוט לא יכולה להשיג בשום דרך אחרת...

אם זו המטרה, אז למה לא להסתפק במדד פשוט בהרבה במקום המדד הסובייקטיבי של "הצלחה/כישלון"?

למשל, למה לא להסתכל על מספר השחקנים ששרדו בליגה X שנים מכל דראפט?

אפשר למשל לקחת את המספר 5 כמדד -- מי שקיבל חוזה שני (במקרה של בחירת סיבוב ראשון). מעבר זריז על הדראפטים מראה שבאופן די עקבי מדובר כאן על 30-35 שחקנים לדראפט. אז זה הטווח שלך. בדראפט עמוק במיוחד זה יהיה 35-40. בדראפט דליל במיוחד, 25-30.

או אם רוצים גישה קצת יותר שמרנית, אפשר לשים את X על 6 או 7 שנים, כדי לנקות את אלו שקיבלו עוד חוזה על האדים של הבחירה (כל מיני מריו חזוניה כאלה). במקרה כזה, תישאר עם 25-30 שחקנים לדראפט.

סבוניס, לא בדקתי, אבל נדמה לי שאחוז הנשארים בליגה קטן מדי עונה (או לפחות מדי כמה עונות), בגלל התמריצים להביא רוקיז על פני מתבגרים בינוניים שכבר רוצים כסף.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

ועדיין, זה אחלה מדד, אם המטרה היא לעשות מוק דראפט שתואם למציאות.

מה שמעניין לבדוק בעיניי זה כמה שחקנים בסיבוב הראשון נשארים בליגה אחרי 5-7 שנים (נוטה לחשוב שכדאי ללכת על המספר הגבוה יותר)
ומתוך זה, לסווג לפי הערך:
סופרסטאר / כוכב / שחקן חמישייה תורם (או שחקן ספסל משמעותי) / שחקן רוטציה / שולי הספסל
כדי להבין למה אפשר לצפות מהסיבוב הראשון

אם ניקח את הסיבוב הראשון של דראפט 2017 כדוגמה, יש לנו

1 סופרסטאר (מעט גבולי) - טייטום
4 כוכבים - פוקס, מרקאנן, מיטצ'ל, אדאביו
9 שחקני חמישייה תורמים (או שחקני ספסל משמעותיים) - מונק, אלן, אנונובי, קוזמה, ווייט, ג'וש הארט, אייזיק, קולינס X2
---- > יכול להיות ששווה לחלק את השחקנים האלו לשני טירס נפרדים או להעביר את אייזיק והקולינסים להיות שחקני רוטציה

קנרד (שאולי שווה לשדרג אותו), דניס סמית', פולץ ואחרים הם שחקני רוטציה. אין לי כח כרגע לספור כמה יש.
חלקם לא ברור לי מה עלה בגורלם ואם עדיין בליגה או לא.

לפחות מהדראפט הזה, יש 14 שחקנים משמעותיים.
כלומר, פחות או יותר חצי מהסיבוב הראשון הוא רלוונטי.

כדאי לעשות בדיקה דומה עם כמה דראפטים כדי להבין מה הטווחים,
מה מהווה דראפט חזק, מה מהווה דראפט חלש ומה הממוצע שאפשר לצפות לו.

אגב, גראנט, זה מאוד מפתה להגיע למסקנה שאם חצי מהשחקנים שייבחרו בסיבוב הראשון הם באסטים (או קרוב לכך)
אז רון הולנד (בייחוד) ואולי גם מטאס בוזליס הולכים להיות באסטים, כי הם פרוספקטים קוטביים.
בלי קשר לפרוספקטים הספציפיים האלו, אני לא לגמרי בטוח שזו המסקנה הנכונה מתרגיל כזה.

אם ניקח את הסיבוב הראשון של דראפט 2016 כדוגמה, יש לנו

0 סופרסטארים
4 כוכבים - בראון, סאבוניס, מוריי, סיאקם
7 שחקני חמישייה תורמים (או שחקני ספסל משמעותיים) - דז'ונטה מוריי (?), אינגרם (?), באדי הילד, פואטל, ביזלי, פרינס, לוורט

בגדול, יש כאן 11 שחקנים משמעותיים מתוך 30 שנבחרו.

===
אם ניקח את הסיבוב הראשון של דראפט 2015 כדוגמה, יש לנו

0 סופרסטארים
3 כוכבים - טאונס, בוקר, פורזינגיס (?)
8 שחקני חמישייה תורמים (או שחקני ספסל משמעותיים) - מיילס טרנר, דיאנג'לו ראסל, אוברה, רוזייר, פורטיס, נאנס ג'וניור, לוני, ת'יוס ג'ונס
אפשר לשקול גם את פיין, דלון רייט ואולי אולי ליילס אבל הם בעיניי יותר שחקני רוטציה..

גם כאן 11 שחקנים משמעותיים מתוך 30 שנבחרו.

==
כלומר, בשקלול של 3 דראפטים (סיבוב ראשון בלבד),
אנחנו מדברים על 3-5 כוכבים למחזור + 7-9 שחקנים תורמים משמעותיים.

עוד מסקנה אפשרית היא שכאשר חושבים על הכנת מוק דראפט, אין סיבה להתייחס להבדל בין סופרסטארים לבין כוכבים.

סופרסטארים וסטארים זו מטריקה לא תורמת בשום צורה. ולא רק מתוקף העובדה שהיא לא מוגדרת בשום צורה.

אני מסכים. כבר כתבתי את אותם הדברים בדיוק לפני כמה חודשים אבל עם כימות סטטיסטי (דרך win share שאפשר להסכים איתו או לא, אבל אפשר גם לכמת אותו ולהגיע למסקנות, ואפשר גם להחליף אותו במדדים אחרים. זה לא משנה).
אני לא רואה שום מסקנות אפשריות בדיון הנוכחי.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

אטט, אני מקווה מאוד שהת'רד הזה לא יגלוש לדיבורים על אסטרטגיות לניהול קבוצות...
אבל בקצרה, עם ההגבלות החדשות שיוטלו החל מהקיץ על קבוצות second apron, למשל מניעה משילוב מספר חוזים בשביל לאזן משכורות בטרייד, תהיה חשיבות גבוהה מתמיד ליכולת להשיג שחקנים תורמים על חוזי רוקי. כשמהצד החיובי של המטבע, מעכשיו גם חוזים לנבחרי סיבוב שני יהיו יותר ארוכים ו- cost controlled.

הארכות חוזה רוקי זה מדד שחשבתי עליו בעבר והעליתי אותו כאן בפורום איפשהו.
הבעיה היא שככה מתעלמים מכישלונות לוטרי מסוימים, שלעתים תכופות מקבלים חוזה שני בליגה, בין אם אם זה נובע מסוג של דבקות בעלות שקועה, או מכך שביגמנים תמיד יקבלו צ'אנס מוארך יחסית. אפילו דארקו קיבל חוזה שני בליגה...

אפשר לסייג את זה בכך שהארכת החוזה חייבת להגיע מהקבוצה שבחרה ברוקי מלכתחילה, או לפחות קיבלה אותו בטרייד ואז האריכה לו חוזה (למשל הרוקטס עם הארדן), כלומר שהחוזה השני בליגה יהיה "אורגני". אבל זה כבר מצריך ירידה לרזולוציה של פרטים, שההצעה שלך אם אני מבין נכון אמורה למנוע ובכך לאפשר עבודה נוחה יותר מול הביג דאטה מעשורים על עשורים של מחזורי דראפט.

הייתי מחליף את זאק קולינס בקנארד, ומוסיף מהסיבוב השני את הארטנשטיין, דילון ברוקס, מונטה מוריס. אולי גם תומאס בריאנט.
בוא נגיד שעם בריאנט, פולץ (למרות שבתור בחירה ראשונה הוא ללא ספק סיפור אכזבה) וכל הנ"ל, נגיע ל-19. אפשר גם להתעקש על זאק קולינס או דניס סמית ולהגיע ל 20 עגול מתוך 60, 33%.

לשים את הולנד במשבצת המיועדת לבאסטים זה בהחלט הכיוון שלי. הייתי בגישה דומה גם לגבי בוזליס, אבל מאז נוטה יותר לטובתו.
אבל זה לא שאני הולך על אוטומט כמו שהצעת, שכל פרוספקט קוטבי בהכרח צריך להיות מסווג כבאסט. אני עדיין מקדיש את רוב המאמץ ל prospect evaluation. אפרט על שניהם בבוא הזמן.

זה נכון - וכנראה שחלק מהבחירות של OKC ישמשו לכך - אבל זו טקטיקה שלא פשוט ליישם אותה (ראה ערך הספסל של דנבר).

בכוונה התמקדתי בסיבוב הראשון בלבד כי אני מניח שהמוק שלך יכיל 30 בחירות.
אני לא טרחתי לספור את שחקני הרוטציה אבל כן, כדאי להעריך כמה כאלו בכל סיבוב ראשון.

אבל אם אני יוצר רשימת של 19 עד 25 סיפורי הצלחה מיועדים, לפי הערכתי הסובייקטיבית כמובן, זה לא אמור להפריע לי, אלא לחזק אם כבר, שחלק מאותם פרוספקטים מופיעים הבחירות סיבוב שני או אפילו undrafted. כי אנחנו רואים מדי כל שנה כמעט ש:

א. שחקני סיבוב שני או undrafted ממוקמים בטופ 20 או אפילו הטופ 10 למחזור שלהם הרי-דראפט

ב. גם המוק הקונצנזואלי לא ממש משקף את מה שקורה בפועל. קאם ג'ונסון כבחירה 11 בדראפט 2019, אחרי שהקונצנזוס ראה בו בחירות סיבוב ראשון מאוחרת, זו דוגמה קלאסית. גם לפני שנה, פודזמינסקי דורג כבחירת סיבוב ראשון מאוחרת בקונצנזוס, התקדם ל 19 בפועל, וברי-דראפט מוקדם מאוד הוא כבר מדורג כבחירת לוטרי מאוחרת אם אני לא טועה - ממש כפי שאני דירגתי אותו (12 לספרס באיזשהו טרייד עם התאנדר שחשבתי עליו).

***דראפט 2020***

המחזור שאטט ואחרים מביאים כדוגמה לכזה שהניב הצלחות רבות, הן ברמת הכוכבים והן ברמת העומק, בתור קונטרה לתפיסה הפסימית כלפי מחזור 2024 הקרב.
זה לא בדיוק אותו מקרה, כי אדוארדס, ווייזמן ולאמלו היו שחקני Tier 1 בניגוד לסאר שנחשב ל Tier 3. עדיין שווה לראות מה מחזור כזה הניב, ברטרוספקטיבה קצרה יחסית, אבל אחרי שכמות נאה של הארכות חוזה כבר הוענקו בתחילת העונה.

הצלחות - 24
לוטרי: אדוארדס, לאמלו, אוקונגוו, אבדיה, ואסל, האליברטון, נסמית
סיבוב ראשון: קול אנתוני, סטיוארט, סאדיק, מקסי, קוויקלי, פריצ'ארד, ג'יידן מקדניאלס, ביין
סיבוב שני: טילמן, טרה ג'ונס, ניק ריצ'ארדס, נאוורה, אייזיאה ג'ו, קניון מרטין ג'וניור, פול ריד, מריל
undrafted: נאג'י מארשל

כישלונות - 6 + 20
לוטרי: ווייזמן, קיליאן הייז, קיירה לואיס
סיבוב ראשון: בולמארו, האמפטון, אזובוקי

בסימן שאלה - 11
לוטרי: פטריק וויליאמס, אוקורו, טופין, ג'יילן סמית
סיבוב ראשון: פוקו, ג'וש גרין, א'צואה, זיק נאג'י, מלאכי פלין
סיבוב שני: קרייצ'י, סקיילר מייז


יש מצב שיצאתי כאן נדיב מדי עם חלק מסיפורי ההצלחה, ושניתן לנייד לעת עתה את אוקונגוו, ביף סטו, נאוורה, מרטין ג'ניור ונאג'י לעמודה סימני השאלה...ואז אנחנו שוב עומדים על 19 סיפורי הצלחה, עם פוטנציאל להגיע לאזור ה 25 כבר בעוד שנה מעכשיו.

אולי גם נאג'י, פוקו ואוקורו בדרך לקרב את רשימת הכישלונות ל 30.

https://www.basketball-reference.com/dr ... _2020.html

***דראפט 2009***

עוד דראפט שבזמן אמת לא נחשב למלהיב במיוחד, בטח שלא יחסית למחזורי 2007 ו-2008 רוויי ההייפ שקדמו לו, אבל גם הוא סיפק שילוב מוצלח של כוכבים ועומק.

סיפורי הצלחה - 25
לוטרי: גריפין, הארדן, טייריק אוואנס, רוביו, סטף, דרוזן, ג'נינגס
סיבוב ראשון: ג'יימס ג'ונסון, הולידיי, לאוסון, טיג, דארן קוליסון, כספי, טאג' גיבסון, דמארה קארול, אלינגטון
סיבוב שני: ירבקו, מיקס, בוורלי, דני גרין, מילס
undrafted: ארון ביינס, אינגלס, אלונזו ג'י, ווסלי מתיוס

כישלונות - 11 + 20
לוטרי: תאביט, פלין, ג'ורדן היל, טרנס וויליאמס, הנסברו, ארל קלארק
סיבוב ראשון: דיי, קלאבר, מאלנס, דגלאס, איינגה

בסימן שאלה - 8
לוטרי: ג'ראלד הנדרסון
סיבוב ראשון: אריק מיינור, בובואה
סיבוב שני: דאנטה קנינגהאם, סאם יאנג, דחוואן בלייר, מרכוס תורנטון, באדינגר


הרבה מהשחקנים בסימן שאלה נהנו מפתיחת קריירה טובה ואז סבלו מפציעות.

https://www.basketball-reference.com/dr ... _2009.html

***דראפט 2018***

אחרון וזהו...למרות שהוא לא רלוונטי להשוואה מול דראפט 2024, רציתי לבחון איך דראפט שהבטיח וקיים בגדול, לפחות ברמת הלוטרי, נראה במבט הכולל.

סיפורי הצלחה - 27
לוטרי: אייטון, לוקה, JJJ, טריי, וונדל קרטר, סקסטון, מיקאל, שגא, מיילס ברידג'ס, MPJ
סיבוב ראשון: דיוינצ'נזו, הורטר, גרייסון, אנפרני סיימונס, טיים לורד, מו ואגנר
סיבוב שני: ברונסון, דבונטה גרהאם, מיץ'-רוב, טרנט ג'וניור, ואנדרבילט, ברוס בראון, ד'אנטוני מלטון
undrafted: דאנקן רובינסון, גייב וינסנט, קנריק וויליאמס, הייוורד הייסמית

כישלונות - 10
לוטרי: באגלי, במבה, נוקס, ג'רום רובינסון
סיבוב ראשון: טרוי בראון, זאייר סמית, האצ'יסון, ג'ייקוב אוואנס, מוסה, שפלמן

בסימן שאלה - 10
סיבוב ראשון: לוני ווקר, אוקוג'י, ארון הולידיי, לאנדרי שאמט
סיבוב שני: ג'בון קרטר
undrafted: יובנקס, לונדייל, קנדריק נאן, טייט, וואטנבי

שמתי פה לא מעט שחקנים בסימן שאלה שניתן לנייד לסיפורי ההצלחה ולהגיע ל 50% הצלחה מכלל הדראפט. הצלחה של 10/14 בלוטרי זה גם יופי של דבר.

https://www.basketball-reference.com/dr ... _2018.html

כן, המטרה לפשט וגם למנוע את הצורך במדדים סובייקטיביים. כמו שכתבתי בפסקה האחרונה, אם החשש הוא מחזוניה ומיליצ'יץ' למיניהם, אפשר פשוט להעלות את הרף ל-7 שנים, מה שבממוצע יוריד נראה לי בסביבות 5-7 שחקנים למחזור (לא בדקתי שיטתית, אבל זה הרושם שלי מסקירה זריזה של כמה מחזורים). נדירים השחקנים שמחזיקים בליגה שני חוזים מלאים על אדי הבחירה הגבוהה בדראפט בלי להביא שום קבלות. כל היתר נראה לי לא רלוונטי אם המטרה שלך פשוט לתת טווח ריאלי למוק דראפט.

אייטון הוא סיפור הצלחה?
כך נראית הצלחה בדראפט?

העלאת הרף ל-7 שנים היא נכונה בעיניי.

לגבי הסיווג של כוכבים וכו', אפשר לקחת הופעה באולסטאר כמדד, אם מתעקשים.
בכל אופן, יש הבדל מאוד משמעותי בין אולסטאר/כוכב/שחקן מוביל לבין שחקן רוטציה
וכשבוחרים שחקן בדראפט או אפילו במוק דראפט, כדאי לנסות לחזות מה הוא הולך להיות.

ברור שהבחירה בו ראשון ועוד על חשבון לוקה (או אפילו JJJ) מוציאה אותו רע, אבל הוא סנטר לגיטימי בליגה ואין מה להשוות בינו ובין כישלונות מהבחירה הראשונה כמו אולוואקנדי, קוואמי, בנט ולצערי גם אודן /:
(ואם חסר לכם שם ברשימה אז כן, אני מחשיב גם את ברניאני כסיפור הצלחה, פשוט כזה שלא היה אמור להיבחר ראשון - זו היתה החלטה לקויה שרשומה על שמו של בריאן קולאנג'לו).

זו ממש לא הצלחה בעיניי, בטח לא בבחירה ראשונה בדראפט.

אוקיי, ברי-דראפט של הופס הייפ כאן, אייטון יורד למקום חמישי. הוא התפרסם בינואר 23, כלומר לפני הטרייד של פניקס על דוראנט - ברור שכעת ניתן לדרג גם את ברידג'ס מעליו, לדעתי גם את JJJ.

https://hoopshype.com/lists/2018-nba-re ... son-ayton/

אז בדיעבד, אייטון שביעי בדראפט, אפילו 9-10 אם מתעקשים "לבחור" את מיילס ברידג'ס, וונדל קרטר ודיוינצ'נזו מעליו (יש גם את מיץ'-רוב ומייקל פורטר). בשורה התחתונה, מדובר בבחירת טופ 10 או פשוט בבחירת לוטרי.
אם לפני שש שנים בדיוק הייתי כותב לכם כאן שאייטון לא שווה את הבחירה הראשונה ואפילו פחות מכך, מדרג (גם לפי שיקולי הקבוצות הבוחרות) את לוקה, JJJ, טריי (להוקס בבחירה המקורית שלהם), ברונסון (לממפיס) לפניו, ובכך מחליק את אייטון עד לבחירה החמישית המקורית של דאלאס, הייתי סופג המון ביקורת אבל בסוף יוצא גאון.

אם, לעומת זאת, הייתי מסמן את אייטון כאחד הבאסטים של ה lottery-projected מהדראפט הזה, אפילו אם לצד באגלי, במבה ונוקס (ג'רום רובינסון לא דורג כבחירת לוטרי ודאית, למיטב זיכרוני), ובהתאם לכך יוצר מוק דראפט שבו הוא היה נבחר מחוץ ללוטרי ואולי אף נמוך יותר, אז ההערכה השגויה הזאת היתה מקלקלת לי את שאר הרקורד המוצלח.

מקווה שעכשיו זה ברור. מסקירה שערכתי לדראפטים מהעבר הקרוב, עד 2015 בינתיים, עולה שבכל מחזור יש 4 עד 7 באסטים בלוטרי. זה כמובן תלוי בהגדרות ובהתאמת הציפיות מהבחירה. את באגלי, כאמור, אני כן מחשיב כבאסט למרות שהוא עדיין מקבל דקות וכסף כמחליף, בניגוד לבאסט כמו ניליקינה למשל.

אותי מעניין לסמן מראש מי יהיו הבאסטים מכל דראפט שמתעמק בו לקראת המוק שלי, כדי להשיג דיוק מקסימלי ברטרוספקטיבה.
הבעיה היא שלקראת כל הדראפט, מה שיש זה את המוקים ואת הדירוג הקונצנזואלי. אחרי שבדקתי שני אתרים שמסתמך עליהם עד כה, rookie scale ו- nbamockdraftdatabase.com, ביחס לדירוגים המשוקללים האחרונים שסיפקו רגע לפני הדראפטים של 2022 ו- 2023, אני יכול לומר שזה של רוקי סקייל מדויק יותר.

ברוקי סקייל יש גם את הדירוג המשוקלל לדראפט 2021 בארכיון, אין יותר מעבר אליו ולשניים האחרונים. בהקשר הספציפי של הלוטרי, אלו הקפיצות הבלתי צפויות שהיו להם (ולאתר השני במקרה של השנתיים האחרונות):
דראפט 2023: ג'ט הווארד מבחירה 20-21 לבחירה 11
דראפט 2022: דיינג מבחירה 16 לבחירה 12, ג'יי-דאב מבחירה 18-19 לבחירה 11
דראפט 2021: זאייר וויליאמס מבחירה 18 לבחירה 10, ג'וש פרימו מבחירה 31 לבחירה 11


עוד מוקדם לשפוט את הווארד, יש מצב שגם זאייר וויליאמס בסופו של דבר יצליח לפרוץ, אבל כרגע מסתמן שרוב הקפיצות האלה אינן מוצדקות ותורמות ל bust expectancy מכל דראפט. כלומר, כשאני מסתמך על הדירוג הקונצנזואלי נכון לעכשיו:

סאר, ריזאשה, שפרד, קאסל, בוזליס, קלינגן, קונקט, דילינגהאם, הולנד, טופיץ', קודי וויליאמס, סאלון, דווין קרטר, מקיין/וולטר (משתנה בין האתרים, אז יש מצב שמספיק לבדוק רק את הטופ 13 בשביל להגיע לטווח הבאסטים הצפוי)

יש מצב שאני יכול להסתפק רק ב 3-4 באסטים מתוך רשימה זו, בהנחה שהאקסטרה יגיעו כתוצאה מריצ'ים אפשריים.
מקווה שעכשיו הסיווג כ"סיפורי הצלחה", לרבות אייטון, ברור יותר.