B.Grant44 כתב:
מעניין מאוד שרוטגרס הצליחו לצרף את שניהם...גם אני בעיקר מכיר אותם מההקשר של ג'קי ג'וניור בסופרנוס (:
לפי ויקיפדיה, רק 23 שחקנים משם נבחרו בדראפט, מתוכם 15 ששיחקו לפחות משחק אחד בליגה.
אולי עמוס ואחרים יזהו חלק מהשמות הקדומים, אני זיהיתי רק את אדי ג'ורדן וגם זה כי אימן בליגה, את הנטס כמדומני.
גם דנטיי ג'ונס, שבדיוק עלה בהקשר של קדנציית ג'רי ווסט בממפיס, הגיע משם. את קווינסי דובי אני זוכר כשוטינג גארד בגוף שחיפי למדי של רכז, נבחר ע"י הקינגס לפני כמעט שני עשורים ולא הותיר אימפקט. יוג'ין אומורוי שם טרי ודי שולי גם הוא, ככל הנראה.
אבל כנראה שזה משהו שרץ במשפחה, כי גם רון הארפר ג'וניור בחר בהם (היה undrafted לפני שנתיים, קיבל צ'אנס קצר בטורונטו וזהו כרגע).
אה, ומיודענו סטיב קפלן שיחק שם...
דנטיי ג'ונס עבר בראטגרס, אבל סיים את קריירת המכללות בדיוק הגדולה של ג'יי ג'יי רדיק.
לגבי ראטגרס, זה באמת מפתיע. עד אמצע שנות התשעים היא הייתה מכללת מיד מייג'ור לא מוצלחת. שיחקה באטלנטיק 10 (UMASS, טמפל, מרקט ועוד) ולא נחשבה כקבוצה משמעותית. ב-95 הם עברו לביג איסט ולרוב היו במעמד של קבוצת תחתית. בכל השנים שלהם בביג איסט הם לא הצליחו להגיע לטורניר המכללות. אחרי פירוק הביג איסט, הם עברו לשנה אחת לקונפרנס ז"ל שוילנובה ויוקון עברו אליו, אמריקן את'לטיק ואז מ-2014 הם בביג 10, שוב כקבוצת תחתית. אבל דווקא ב-3 השנים האחרונות יש שינוי עם 2 הזמנות לטורניר המכללות ובעונה האחרונה הזמנה ל - NIT. אז אולי ההחתמה של שניהם היא כתוצאה מכך. לגבי דילן הארפר, גם אחיו רון הארפר ג'וניור שיחק בראטגרס, אז אני מניח שיש קשר.
שחקנים שעברו בראטגרס שאני מכיר?
ג'ון באטל - גארד, שחקן רוטציה עם קריירה חביבה באטלנטה ובקליבנד.
קווינסי דובי - אם מישהו יודע מה משמעות המילה דובי בסלנג, אז הוא יכול להבין למה בארקלי לא חשב שזה רעיון טוב לבחור שחקן עם שם שכזה בדראפט. בסופו של דבר היה זניח באן.בי.איי. 2 מקומות אח"כ נבחר רונדו. מקום אחד מעל דובי נבחר רונלדו בלקמן ע"י הניקס ועל הבחירה הזאת השדר אמר "בלקמן לא באולם (הדראפט היה במדיסון סקוור גארדן) וכנראה זה דבר טוב" אחרי תגובת האוהדים לבחירה של אייזיאה בו.
לואיס פלורס - אחלה סקורר במכללות. עשה קדנציה טובה מאד בהפועל חולון.
רוי הינסון - חלק מאחת מהעסקאות הכי נוראיות בתולדות הליגה, כאשר פילי לקחה אותו מקליבלנד, אחרי שנה חביבה של כמעט 20 נק', בתמורה לבחירה מספר 1 בדראפט 86, שהפכה להיות דוהרטי. הינסון המשיך לשנתיים חלשות בפילי ואז הפציעות הרגו אותו.